הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עת"א 21082-10-17

לפני כבוד ה נשיא אברהם טל

העותר

עלי דראושה

נגד

המשיב
שירות בתי הסוהר

<#2#>
נוכחים:
ב"כ העותר עו"ד אניס אמירא
ב"כ המשיב עו"ד אוהד בוזי

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזרת על העתירה.

ב"כ המשיב: אנו נמצאים בתקופה שהיא תקופת ביניים מבחינת העותר שלכאורה ועדת השחרורים שחררה אותו והוא ממתין לפסק הדין בעתירה. כאשר יינתן פסק הדין ביום 22.10.17 אי הוודאות תתפזר.
אנו לא אומרים לעותר שהוא לא לעולם לא ייצא לחופשות, אבל אומרים שבתקופה הזו שהיא מורכבת, כאשר הייתה לו כבר עתירה קודמת שביטלה החלטה של ועדת השחרורים, אנו לא יודעים בתקופה זו איך העותר יתנהג, יתרת מאסרו היא עד שנת 2020 ולכן בטווח הזמן המיידי הזה התקופה היא רגישה. אחרי 22.10.17 כולם יהיו חכמים יותר לדעת מה יקרה.
האסיר לא יכול לומר שיש לו הסתמכות על כך שהוא הזמין חופשה ועוד יבקש החזר של הכסף.
אנו לא טוענים שהעותר הפר תנאים אבל מדובר בתקופה רגישה ולכן אנו מבקשים את שיקול הדעת בתקופה הקרובה. אנו מדברים על פרק זמן של עוד שבוע.

ב"כ העותר: ועדת השחרורים דנה בעניינו ביום 27.9.17 והוא קבע את החופשה ביום 1.10.17. לאור העובדה שוועדת השחרורים קבעה דיון מעקב ביום 2.10 לצורך דיון אלקטרוני הוא התבקש לדחות את החופשה שלו. הוא ביקש ביום 6 לחודש ואמרו לו שזה חג סוכות. במעמד הדחייה לא נאמר לו שהוא לא יוכל לצאת לחופשה. ביקשתי מחברי שיפנה אותי לפקודה או לנוהל מסוים כי העותר לא יוכל לצאת בתקופת הביניים וחברי לא יכול היה להציג לי דבר כזה.
אם העותר לא ייצא לחופשה הוא יספוג את זה מכיסו.
אבקש להורות על הוצאת העותר לחופשה. תנאי החופשה הם ערב אחד, אחיו של העותר. העותר אמור להיות בחופשה בצימר בבנימינה, בתנאים שקבעה משטרת ישראל. העותר יכול לשהות בכל הארץ, מלבד כפר איסכל.

<#3#>
החלטה

העותר מרצה 12 שנות מאסר בגין הריגה וביום 27.9.17 החליטה ועדת השחרורים על שחרורו על תנאי בתנאים שקבעה בסיפא החלטתה.
היועמ"ש לא השלים עם החלטת הוועדה והגיש עתירה כנגד החלטת השחרור הנ"ל, אשר נידונה ביום 9.10.17 ומתן פסק הדין בה נקבע ליום 22.10.17.
בין לבין מבקש העותר לצאת לחופשה בצימר בבנימינה, אותה קבע לאחר החלטת הוועדה ולפני הדיון שנקבע בעתירה שהגיש היועמ"ש.

ב"כ המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשה וטוען כי כאשר שחרורו של העותר על תנאי תלוי ועומד והוא ממתין להחלטה של בית המשפט האם לבטל את שחרורו על תנאי או לדחות את עתירת היועמ"ש בעניין זה, קיים חשש שימלט מאימת הדין, גם אם לא הפר את תנאי חופשותיו הקודמות אליהן יצא לפני החלטת הוועדה.

אינני מקבל את עמדתו של ב"כ המשיב שכן על פי פקנ"צ שב"ס אין העובדה שאסיר ממתין לפסק דין של בית המשפט בעתירה שהגיש היועמ"ש על שחרורו על תנאי מצדיקה שינוי בתנאי החופשות או בוודאי אינה מונעת את יציאתו לחופשות כפי שיצא קודם לכן.
במקרים קודמים בהם הורתה ועדת השחרורים על שחרור על תנאי הורה בית המשפט במפורש כי אין לשנות את מקום מאסרו של אותו אסיר או את התנאים במהלך מאסרו, לרבות יציאתו לחופשות, כאשר איננו מתעלמים מהחשש הנ"ל של המשיב.
כך עשה גם בית המשפט לאחר שקיבל עתירת היועמ"ש וביטל את שחרורו על תנאי של אותו אסיר על מנת שתנאיו במהלך מאסרו לא ייפגעו למצער עד להגשת בקשה לרשות ערעור בבית המשפט העליון או עד למתן החלטה על ידי בית המשפט העליון, לפי המוקדם.

אינני רואה סיבה לשנות את עניינו של העותר מעניינם של האסירים האחרים ומבלי להביע דעה בגורל העתירה שהגיש היועמ"ש על שחרורו על תנאי של העותר, אני מורה למשיב שלא לשנות את תנאי מאסרו של העותר, לרבות יציאתו היום לחופשה נושא העתירה, עד מתן החלטה אחרת.
<#4#>
ניתנה והודעה היום כ"ו תשרי תשע"ח, 16/10/2017 במעמד ב"כ הצדדים.

אברהם טל, נשיא