הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עש"א 44894-12-19

בפני
כבוד ה שופט עוז ניר נאוי

מערער

שלום כהן

נגד

משיבה
הסיוע המשפטי - מחוז מרכז

פסק דין

לפני ערעור על החלטת המשיבה, הלשכה לסיוע משפטי, מתאריך 18.11.2019 שלא להעניק למערער ייצוג משפטי בקשר עם הפקעה נטענת של מקרקעיו בישוב עשרת, בשל חוסר סיכוי משפטי (להלן: "ההחלטה").

תמצית העובדות והטענות

המערער טוען, בין היתר, כי אינו מקבל את קביעת המשיבה כי אין לתביעתו סיכוי משפטי, שכן מדובר לטענתו בהפקעת חלקים ממגרש בבעלותו, אשר נעשתה בצורה בלתי חוקית.

לטענתו, יש בידיו ראיות התומכות בטענותיו ולפיכך יש ליתן לו הזדמנות לקבל את המגיע לו , על מנת ש הצדק יעשה.

עוד טען כי יוצג בעבר על ידי עו"ד אחר מטעם המשיבה אך הייצוג לא היה משביע רצון ולפיכך הפסיד זמן יקר.

המשיבה טענה מנגד כי מדובר בבקשה רביעית באותו ענין, כאשר 3 בקשות קודמות וזהות שהגיש המערער נדחו, המערער בחר שלא לערור עליהן ולפיכך הפכו חלוטות (החלטות מיום 22.2.2017, 12.11.2018, 15.4.2019).

לגופם של דברים נטען, כי המערער פנה לראשונה לקבלת ייצוג משפטי עוד בשנת 2011, אלא שהתיק בעניינו נסגר בשל אי המצאת מסמכים וחוסר סיכוי משפטי.

בשנת 2015 פנה המערער בשנית ולמרות שהתשתית העובדתית שהציג היתה חסרה, ניתן לו ייצוג משפטי וזאת על מנת שתביעתו לא תתיישן. בהתאם הוגשה מטעמו תביעה בבית משפט זה בה יוצג על ידי עורך דין מטעם המשיבה [ת.א 14925-03-16 כהן נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה שורקות והמועצה האזורית גדרה – להלן: "ההליך הקודם"].
בתאריך 19.1.2017 התקיים דיון בהליך הקודם ולאחר שהוסברו למערער דברי בית המשפט אשר דן בתיק, באשר לקשיים ראייתיים, בקש המערער למחוק את התביעה וזו נמחקה בהסכמת הצדדים (להלן: "פסק הדין בהליך הקודם"). כפי שיפורט להלן, לדיון זה קדם דיון בתאריך 14.6.2016, במסגרתו עמד בית המשפט על הקשיים בתיק והציע למערער לערוך בירורים נדרשים; אלה לא נעשו, ומשכך נמחק כאמור ההליך הקודם.

למרות הסכמתו למחיקת ההליך הקודם, שב ופנה המערער, בתאריך 6.2.2017, בבקשה לפתיחת התיק מחדש ובקשה זו נדחתה מטעמים זהים לדחיית הבקשה מושא ההחלטה דנן - מחוסר סיכוי משפטי (החלטה מתאריך 23.2.2017; להלן: "הבקשה הראשונה").

בתאריך 20.8.2018 שב המערער ופנה בפניה דומה ואף בקשתו זו נדחתה מאותם טעמים ובהיעדר ראיות חדשות (החלטת המשיבה מתאריך 12.11.2018).

בתאריך 14.2.2019 פנה המערער בפעם השלישית, ואף הפעם נדחה, תוך שהופנה למכתב הסירוב בבקשה השניה , מתאריך 12.11.2018 (החלטה מיום 15.4.2019).

בחלוף כתשעה חודשים, בתאריך 18.11.2019, שב המערער ופנה בבקשה מושא ההחלטה דנן, על בסיס אותן טענות אשר הובילו לדחיית בקשותיו בשלוש הפניות הקודמות, כמפורט לעיל.

בנסיבות אלה טענה המשיבה כי דין הערעור להידחות, שכן מדובר בערעור על החלטות סירוב חלוטות.

כמו כן נטען כי אף לגופם של דברים דין הערעור דחיה, שכן לא חל כל שינוי ביחס להליך הקודם ואף לא הוצגו ראיות חדשות או טעמים חדשים המצדיקים פתיחה מחודשת של העניין ומתן ייצוג משפטי.

דיון והכרעה

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את הערעור; להלן טעמי.

דין הערעור להידחות מטעמי חלוף הזמן ומניעות.

כך, לו חפץ המערער להשיג על ההחלטה שלא ליתן לו ייצוג משפטי, הרי שהיה עליו לעשות כן תוך 30 יום מההחלטה בבקשתו הראשונה (6.2.2017) אשר ניתנה בתאריך 22.2.2017 (תקנה 14 לתקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973).

הבקשות שהוגשו לאחר הבקשה הראשונה, לרבות הבקשה דנן, היוו חזרה על אותן טענות כאשר לא חל שינוי נסיבות וממילא לא נתגלו ראיות חדשות אשר הצדיקו דיון מחודש. לפיכך, המועד להגשת ערעור חלף בחלוף 30 יום מקבלת ההחלטה הראשונה ודי בכך כדי לדחות את הערעור. סבורני אף כי הסכמתו למחיקת ההליך הקודם כאשר יוצג על ידי המשיבה, מונעת הימנו, כאשר לא חל כל שינוי נסיבות, ייצוג כמבוקש.

אף לגופן של טענות ועם כל ההבנה למצבו של המערער, דינו של הערעור דחיה.

סעיף 2 לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב – 1972 קובע כי "לשכת הסיוע המשפטי תתן שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, בענינים ובהיקף שנקבעו בתקנות, למי שידו אינה משגת...", בתנאים כמפורט בסעיף.

עם זאת, סעיף 4 לחוק קובע כי:

"ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות."

סבורני, כפי שאף נטען על ידי המשיבה, כי טרם מתן שירות משפטי, ובעניינו של המערער הגשת תביעה נוספת לקבלת פיצויים בגין הפקעה, על המשיבה לבחון את סיכויי ההליך על מנת שלא ימצאו משאביו המוגבלים של הסיוע המשפטי מבוזבזים בהליכים חסרי סיכוי או הליכי סרק.

בחינת ההחלטה מושא הערעור מלמדת כי נשקלו כל השיקולים הרלבנטיים ולא מצאתי כי נפל בהם פגם כלשהו המצדיק התערבות, באופן שיחייב מתן שירות משפטי במקרה דנן.

כפי שצוין בהחלטה, המערער יוצג בעבר על ידי המשיבה במסגרת ההליך הקודם, וזה נמחק בהסכמתו, בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים וכאשר לא נמצא בסיס לטענותיו בעניין ההפקעה.

בסיס נוסף להחלטה היה העובדה כי בקשתו להגשת ערעור על פסק הדין בהליך הקודם ולחלופין להגשת תביעה חדשה, נדחו בהחלטה בבקשה הראשונה מתאריך 23.2.2017, בין היתר, לאור טענת המערער כי אין בידיו ראיות חדשות מעבר לאלה שהוגשו במסגרת ההליך הקודם.

כאמור סבורני, כי משלא ערער המערער על ההחלטה בבקשה הראשונה, הוא מנוע מלעשות כן כעת בחלוף למעלה משלוש שנים, הן בשל חלוף המועד להגשת ערעור והן בהיעדר נסיבות חדשות או אחרות המצדיקות זאת.

יתר על כן, עיון בהחלטת בית המשפט אשר דן בהליך הקודם עובר למחיקה המוסכמת, תומך ומחזק אף הוא את החלטת המשיבה. כך ובין היתר, לאחר שהתנהל דיון במסגרתו הודיע ב"כ הנתבעות כי לא בוצעה על ידיהן הפקעה, קבע בית המשפט (כבוד השופטת שמולביץ) בסיומו של הדיון, כדלהלן:

"לנוכח טענת הנתבעות כי אין להן כל נגיעה להפקעות הנטענות בחלקה 312 בגוש 4985 שהתובע טוען לזכויות בה, ולאחר שמתברר כי חסרים פרטים לביסוס זכויות התובע בחלקה ובין היתר, החוזים שצירף התובע לא צורפו בשלמות, לא הוגש נסח רישום מעודכן, לא הוגש אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל, נראה כי על התובע לערוך בירורים נוספים באשר לזהות הרשות שהפקיעה את ההפקעות הנטענות ככל שהופקעו בפועל.
ניתנת לתובע ארכה לעשות כן עד יום 6.9.16.
עד מועד זה יגיש התובע עדכון ובקשות ככל שקיימות. אם לא יעשה כן, מוצע לשקול מחיקת התביעה.
בשלב זה, איני פוסקת הוצאות לחובת התובע. לאחר שיוגשו בקשה או עדכון כאמור לפי הצורך, אדרש לעניין ההוצאות." (ראו פרוטוקול הדיון מיום 14.6.2016 בתביעה הקודמת, נספח לערעור ; ההדגשות שלי – נ.ע.) .

כפי שצוין בהחלטה מושא הערעור וכפי שאף עלה בדיון שהתקיים לפני, המערער לא פעל ולא בצע בירורים נוספים נדרשים וממילא אין בידיו כל ראיה חדשה. בנסיבות אלה, משלא חל שינוי נסיבות מההליך הקודם ולא נתגלו ראיות חדשות אשר יתמכו בטענות הפקעה , ו אף לא נערכו הבירורים אותם מנה בית המשפט בהליך הקודם, הרי שבדין נדחתה בקשתו של המערער לייצוג, שכן מה טעם הוא לנקוט בהליך זהה אשר אף הוא יתקל באותן משוכות.

יתר על כן, כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 19.1.2017 אשר בסיומו ניתן פסק הדין בהליך הקודם (נספח ב' לעיקרי טיעון המשיבה), אף בחלוף כחצי שנה מההחלטה הנ"ל (14.6.2016) , כשההליך תלוי ועומד, לא נמצאו ראיות חדשות כלשהן וכפי שטען בא כוחו מטעם המשיבה שם: "...אין מסמכים המגבים את הטענות שלנו...". טענתו כי קיים תשריט כלשהו נטענה בכלליות ומכל מקום לא היה בכך כדי לבסס את תביעת המערער.

בנסיבות אלה, וכשלא חל כל שינוי במצב הראייתי, כאשר אין בידי המערער כל ראיה חדשה וכשהלכה למעשה לא חל כל שינוי במצב הדברים כפי שהיה בהליך הקודם, הרי שהחלטת המשיבה בוססה כדבעי ולא נפל בה כל פגם.

יוער עוד כי המערער טען לפני, כי מדובר בהפקעה שבוצעה במאה הקודמת , בשנת 1998 או 1999. כפי ש עולה מנספחי הערעור, בתאריך 11.6.2002 פנה המערער באמצעות באת כוחו אז לראש המועצה האזורית גדרות, פניה במסגרתה טען להפקעת 520 מ"ר עוד בתאריך 27.2.1996.

בנסיבות אלה ומבלי לקבוע מסמרות, סבורני אף כי בפני המערער משוכה משמעותית בדמות התיישנות וזאת בשים לב למועד ההפקעה בפועל, ואף ענין זה תומך בעמדת המשיבה [זאת אף בשים לב להארכת המועדים שנקבעה בתביעות בענייני הפקעה, בהתאם לדנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נגד עיריית פתח תקווה (נבו, 21.3.2013)].

לאור טענות המערער, קראתי אף את חוות הדעת אותה צרף המערער לתביעתו בהליך הקודם ואף לערעור דנן, ואף בה לא מצאתי מענה לקשיים עליהם הצביע בית המשפט במסגרת ההליך הקודם ואשר הובילו למחיקתו (החלטה מיום 14.6.2016).

לפני סיום אציין כי מבין אני ללבו של המערער, לעובדה כי מדובר במערער מבוגר אשר אין בידיו אמצעים אלא שמכלול הטעמים לעיל תומכים בהחלטת המשיבה ואינם מצדיקים את חיובה לייצגו.

סיכום

לנוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בשים לב למצבו הכלכלי והרפואי של המערער ועל מנת שלא להכביד עליו, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תש"פ, 19 יוני 2020, בהעדר הצדדים.