הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עש"א 13790-12-19

לפני
כבוד השופטת מיכל נד"ב, אב"ד
כבוד השופטת חנה קיציס
כבוד השופטת יסכה רוטנברג

המערערת

ברטון י.א. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ינון פריד

נגד

המשיבה
נציגות הבית המשותף הבלתי רשום ברח' הרצל 1 באשדוד
ע"י ב"כ עו"ד שלמה יער-בר

פסק דין

לפנינו ערעור על שלוש החלטות ביניים של כב' המפקחת על המקרקעין (להלן: "המפקחת") ברחובות (הגב' קוינט שילוני ) .
שתי ההחלטות הראשונות עניינן גילוי מסמכים: האחת - דחיית "בקשה חוזרת למתן צו גילוי מסמכים ספציפיים" מיום 6.11.19 בה קבעה המפקחת כי היא חוזרת על החלטתה מיום 3.7.19 לפיה שלב ההליכים המקדמיים חלף זה מכבר.
השנייה – דחיית "בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטה" מיום 10.11.19 בה נדחתה הבקשה בנימוק ש "היה זמן רב להגשת בקשה מסוג זה ואין כל מקום להגישה כעת ערב דיון ההוכחות".
ההחלטה השלישית מיום 20.11.19 עניינה חיוב המערערת בתשלום הוצאות למשיבה בסכום של 8,000 ₪ בגין דחיית דיון הוכחות בבוקר הדיון.
ההחלטות ניתנו במסגרת תביעה שהגישה המשיבה נגד המערערת לתשלום דמי אחזקה בבית משותף.
דין הערעור לגבי שלש ההחלטות להידחות:
כידוע "לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בעניינים דיוניים , ובכלל זה בנושאים הנוגעים לגילוי מסמכים ולעיון בהם. משכך, לא בקלות תתערב ערכאת הערעור בהחלטה הנוגעת לגילוי מסמכים והתערבות בהחלטות מהסוג האמור תהיה אך במקרים שבהם ההחלטה מנוגדת לדין, גורמת עיוות דין לאחד הצדדים, אינה סבירה או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן" (רעא 7882/19 ‏ דומיקאר בע"מ נ' ריקי כהן 24.2.2020))). לא מצאנו כי עניינה של המערערת נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתה של המפקחת.
להלן נפרט .
התביעה הראשונה הוגשה בשנת 2015, התביעה השנייה הוגשה בשנת 2017, והדיון בשתי התובענות אוחד. בדיון מיום 29.1.18 הודיע ב"כ המערערת כי בכוונתו להגיש בקשה מסודרת לגילוי מסמכים. בהחלטת המפקחת נקבע כי עליו להגיש את הבקשה בתוך 21 יום. המערערת הגישה את הבקשה לגילוי מסמכים ולשאלונים ביום 19.2.18, ביום 5.3.18 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה, וביום 16.4.18 הגישה המערערת בקשה למתן החלטה בבקשה מיום 19.2.18.
לאחר שהמשיבה הגישה תגובה לבקשה הגישו הצדדים הודעה משותפת מיום 12.7.18 לפיה הוסכם על פנייה לגישור ושלמערערת "תישמר הזכות לשוב ולהגיש את בקשתה לגילוי מסמכים ספציפיים".
ביום 1.7.19 הגישה המערערת הודעה על הגשת תצהיר עדות ראשית לה צורפו, כאמור בהודעה, שלושה מסמכים: בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ושאלון ששלחה המערערת למשיבה, תצהיר תשובות לשאלון ובקשה לזימון עד.
ביום 3.7.19 ניתנה החלטת המפקחת על גבי הבקשה לגילוי מסמכים שצורפה להודעה הנ"ל, בה נקבע כך: "המועד להגשת בקשות מסוג זה חלף זה מכבר. הבקשה נדחית". באותו מועד ניתנה החלטה גם בבקשה הנוספת להזמנת עד, שמאשרת את הזמנתו.
ביום 7.7.19 הגישה המערערת "הודעת עדכון" לפיה: "בהמשך להחלטת כבוד המפקחת מיום 3.7.19 " היא מבהירה כי מסמכים1 ו-2 הנ"ל "לא הוגשו כבקשה שעליה יש לתת החלטה, אלא כמסמכים שהוגשו בחלק מראיות הנתבעת בתיק" (ההדגשה במקור).
ביום 6.11.19 הגישה המערערת "בקשה חוזרת למתן צו גילוי מסמכים ספציפיים" וזאת בהמשך לבקשה מיום 19.2.18.
לאחר החלטה זו ניתנו ההחלטות הראשונה והשנייה נושא ערעור זה כמפורט לעיל.
התנהלות המערערת, שהבהירה ביום 7.7.19 כי אינה מבקשת מתן החלטה בבקשה לגילוי מסמכים, משמעה כי היא גילתה דעתה כי היא אינה עומדת עוד על הבקשה לגילוי מסמכים. משכך צדקה המפקחת שדחתה בקשה מאוחרת לגילוי מסמכים שהוגשה בסמוך למועד ההוכחות.
מעבר לאמור, היענות לבקשה בשלב בו הודיעה המערערת כי היא שינתה דעתה ושלכן מבקשת שתינתן החלטה, היה גורר בהכרח דחיית מועד ההוכחות שנקבע, ולא בדין.
אשר לפסיקת ההוצאות ההלכה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקת הוצאות על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים (ע"א 4084/17 ‏ ק.ב. גורמה ויזמות בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 16 (1.3.2020)). המערערת ביקשה לדחות את הדיון בבוקר הדיון ובנסיבות אלו צדקה המפקחת בהחלטתה זו מנימוקיה.
לאור האמור הערעור נדחה.
המערערת תישא בהוצאות המשיבים בסך 20,000 ₪. הסכום ישולם מתוך העירבון שהפקידה המערערת.

ניתנה היום, י"ח סיוון תש"פ, 10 יוני 2020, בהעדר הצדדים.

מיכל נד''ב, שופטת
אב"ד
חנה קיציס, שופטת
יסכה רוטנברג, שופטת