הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עמ"י 42276-05-16

לפני כבוד ה שופטת דנה מרשק מרום
העורר
אחמד אבו חליפה (עציר)

נגד

המשיבה
מדינת ישראל
<#2#>
נוכחים:

ב"כ העורר עו"ד אבי כהן
ב"כ המשיבה דוד סבח
העורר הובא

פרוטוקול

ב"כ העורר:
חוזר על הודעת הערר.
אני מגיש את החלטת כב' השופטת עטר מיום 18/05/16. בית המשפט מדבר בעדינות אבל בצורה הכי ברורה ואני מפנה לסעיף 6 להחלטה והערר מתקבל בחלקו. אנחנו גם בבימ"ש שלום ובמחוזי נמצאים בפני מותב אחר, פה ההחלטה הייתה מאוד ברורה, הדברים נכתבו ברחל בתך הקטנה. אני לא ביקשתי לשחררו, אמרתי שאם יש הצהרת תובע אני חוזר בי מהערר. המשטרה עצרה את החשוד לפני 10 ימים ואומר נציג המשטרה בהארכה השנייה והשלישית שרואים אותו מצית את הרכב. אנחנו באים והולכים, המעצר מוארך פעם אחר פעם כאילו כלום. אני הבנתי שהיה חשש לשיבוש והוא נבע מזה שרצו לעצור חשוד אחר ובו ביום ב18/05/16 הסתבר שעצרו קרוב משפחה, אנחנו הגשנו את הערר ביום 18/05/16 בצהריים. כשביהמ"ש העליון מורה משהו לבימ"ש המחוזי אז בימ"ש מחוזי מבצע. אם בימ"ש המחוזי מורה משהו לבימ"ש קמא אז הוא אמור לבצע זאת, החלופה הגיעה לבימ"ש קמא, אמרה השופטת שהיא רואה שיש פעולות לבצע, ידעה שיש פעולות ויש חשש לשיבוש וידעה שרוצים לעצור את הקרוב משפחה, הציגו לה את זה ואמרה שמכיוון שזו הארכה רביעית ואין הצהרת תובע והם באים והולכים, יש פה טענת אפליה וחברי בהגינות אמר שמאוד מפריע להם ששני החשודים האחרים שוחררו, האישה פחות אבל הגבר ששוחרר מאוד מפריע, ביהמ"ש המחוזי קיבל החלטה והם מרכינים ראש. הנושא של מעצר ושחרור של העורר הוא פחות חשוב, הוא חשוב מאוד בשבילו אבל בעיני ברגע שהערכאות לא יקבלו את החלטות הערכאות הגבוהות יותר זה מאוד לא תקין. הראו לבימ"ש קמא פעולה חדשה. החשוד לא יכול לשבש את הרכב, לא את הצילומים, לא את הסרטונים, לא מצאו עליו דלק או בנזין, לקחו את הבגדים שבוע אחרי. עוד היום, אחרי 4 ימים עצרו מישהו. יש החלטה של ביהמ"ש המחוזי לבחון חלופה, החלופה נמצאת פה, האישה שלגביה נקבע שיש חשד סביר שוחררה לפני 10 ימים, כב' השופטת עטר ביום 18/05/16 לבחון חלופה. בימ"ש קמא יכול היה "לשחק את המשחק". לשמוע את החלופה ולבוא להגיד שהחלופה לא מתאימה, אבל להתעלם לגמרי מההחלטה? יש טענת אפליה ויש החלטת כב' השופטת עטר והעורר לא יכול לשבש. אני מבקש שביהמ"ש ישמע את הערבים.

ב"כ המשיבה:
אם בימ"ש מחוזי בערר היה מחליט שצריך לבחון את הערבים היה בוחן בעצמו ואולי לשחרר.

ב"כ העורר:
אני לא ביקשתי בפני כב' השופטת עטר לשחרר את החשוד, היו לי את הערבים באולם. אני ביקשתי שאם לא תהיה הצהרת תובע שתהיה החלטה לכן הערר התקבל בחלקו.

ב"כ המשיבה:
אם ביהמ"ש היה חושב שצריך לשחרר את העורר הוא היה משחרר אותו. סעיף 6 ברור לחלוטין. כל הערר היה על האפליה ובימ"ש קמא, כב' השופט מיכליס מתייחס לזה בפסקה שלמה, נתן את התשובה לעניין האפליה והדברים נכונים פי כמה וכמה נוכח המסמכים שהוצגו בפניו. כל ההחלטות של בימ"ש קמא, כל הזמן הוא אומר שאנחנו עובדים ועושים ואפילו כל הכבוד ומוגשים עררים, זה כבר ערר רביעי ואי אפשר לעבוד ככה. מאז הערר הזה נעצר אדם נוסף וגם שם מצא בימ"ש שיש להשאירו במעצר עד שנסיים, שניהם עצורים עד מחר. מגיש את מה שבוצע עד לאותה הארכת מעצר אחרונה ומה שיש לבצע, אני גם יכול להראות על מה מסתמך בימ"ש קמא. מציג לבימ"ש את המסמכים שהיו בפני בימ"ש קמא.

הערת בית המשפט:
ב"כ המשיבה מבהיר מספר דברים לבקשת בית המשפט.

ב"כ העורר:
אני מפנה להחלטה של הצתה בנסיבות מחמירות, כב' השופטת בוסתן הורתה לבחון חלופה. כב' השופט מיכליס שהוא שופט מקצועי, בהחלטה היה מחויב לפעול על פי שהורתה כב' השופטת עטר. כב' השופט מיכליס התעלם מהחלטת השופטת עטר וכותב שיש חשש לשיבוש נוכח פעולת חקירה 5 בבמ/1. אני סמוך ובטוח שאותה פעולה שהיא החשש לשיבוש היא כבר לא קיימת שכן נעצר האחר. מדובר בעורר שעבר ניתוח לפני מספר חודשים, 13 שנים אין לו הרשעות, יש חלופה טובה להציע, טענת האפליה לא הייתה התייחסות כלל וכלל, מזה התעלם גם בימ"ש קמא בהחלטה ולכן, לאחר שנעצר החשוד הנוסף, בוודאי היום שחלפו מההחלטה של השופטת עטר כבר 5 ימים והחלופה נמצאת כאן, אבקש לשחרר את העורר למעצר בית מלא, בערבויות ובפיקוח למספר ימים שבית המשפט יחליט. אני מבין שאפילו היום עד היום אין הצהרת תובע. עררים לא מונעים מהיחידה לשקוד ולבצע את העבודה.

<#3#>
החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בראשון לציון (כב' השופט מיכלס) מיום 19/05/16 בתיק מ"י
25899-05-16 לפיה הוארך מעצרו של העורר עד ליום 23/05/16

עסקינן במי שנעצר ביום 11/05/16 בחשד לביצוע עבירות של הצתת רכב מנועי וקשירת קשר, כאשר בפרשה זו נעצרו שניים נוספים (ביניהם אשתו של העורר) אשר בינתיים שוחררו וכן נעצר חשוד נוסף (סמי אבו חליפה) שערר נוסף תלוי בעניינו היום.

בימ"ש קמא קבע קיומו של חשד סביר, תוך שלא התעלם מכך שמדובר בבקשה רביעית להארכת מעצר. בימ"ש קמא התייחס עוד להחלטתה של כב' השופטת עטר שניתנה ביום 18/05/16 בתיק עמ"י 36430-05-16 וקבע כי בינתיים, נוכח מסמכים שהוצגו לעיונו ושלא עמדו לעיני ביהמ"ש המחוזי, יש מקום להאריך את מעצרו של העורר. זאת על רקע קיומה של עילת מעצר של מסוכנות, התרשמותו כי החקירה עומדת לפני סיום, קיימות עדיין פעולות חקירה הניתנות לשיבוש – והכל בכפוף לקריאת בית משפט קמא ליחידה החוקרת לחתור לסיום החקירה.

עו"ד כהן טוען כי בימ"ש קמא לא נהג כמצוות ביהמ"ש המחוזי מפי כב' השופטת עטר אשר הורתה במפורש לבחון את שחרורו של העורר לחלופת מעצר. כן חזר וטען לעניין אפלית העורר לעומת האחרים ששוחררו.

אומר כבר כי דין הערר להידחות באשר לא נפלה כל שגגה בהחלטת בימ"ש קמא.

לעניין טענת האפליה – שוכנעתי כי דינה להידחות על בסיס התשתית הראייתית השונה הקיימת בעניינו של העורר.

באשר לטענה המרכזית הנוגעת לזיקה בין החלטת בימ"ש המחוזי להחלטה נושא הערר – בסופו של יום כב' השופטת עטר הותירה את העורר במעצר. כב' השופטת עטר לא הורתה באופן מפורש לבימ"ש קמא להורות על שחרור העורר. כב' השופטת עטר הורתה לבימ"ש קמא לבחון האם יש מקום להורות גם על שחרורו של העורר לחלופת מעצר – הכל תוך מתן הדעת לכלל הנתונים (ראו שורה 7 בסעיף 6 להחלטתה). כך נהג בימ"ש קמא. כב' השופט מיכלס היה מודע היטב להנחיות בימ"ש זה וכפי שציין, בחן פעם נוספת את תיק החקירה. כב' השופט מיכלס התייחס לטענת האפליה וכאמור, בצדק, קבע שעניינו של העורר שונה מעניינם של החשודים האחרים. עוד קבע כי הונחו לפניו מסמכים שלא עמדו לנגד עיני כב' השופטת עטר. אני עיינתי במסמכים אלו ושוכנעתי שבימ"ש קמא אכן נתן דעתו למכלול הנתונים כפי שהורתה כב' השופטת עטר.

ברי כי בימ"ש קמא נהג באופן מאוזן וזהיר כאשר הורה על הארכת מעצר מתונה. כפי שהעיר בימ"ש קמא, רואה אני לנכון לציין כי אכן היחידה החוקרת מתקדמת בקצב ראוי חרף ריבוי ההליכים והדיונים בעניינו של העורר.

אשר על כן, הערר נדחה בזאת.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ד אייר תשע"ו, 22/05/2016 במעמד הנוכחים.

דנה מרשק מרום , שופטת