הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 6261-09-20

בפני
כבוד ה שופטת מרב בן-ארי

מערערת:

אסתר גור

נגד

משיבה:
ביטוח בטוח א.ס סוכנות לביטוח פנסיוני (2016) בע"מ

החלטה

1. לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה, בגדר ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת עדנה יוסף-קוזין) בתא"מ 41054-01-19 מיום 12.7. 20, בו חויבה המערערת (הנתבעת שם) לשלם למשיבה (התובעת שם) סך של 22,710 ₪ בצירוף הוצאות ושכר טרחה בהתאם להסכם שנערך בין הצדדים שעניינו שירותי שיווק ומכירות והפסקת התקשרות .

מכאן הערעור בתיק זה.

2. המשיבה התנגדה לבקשה והמדינה הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית משפט.

3. חובתו של זה אשר עותר לפטור מתשלום אגרה להוכיח שני תנאים מצטברים:
העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.
סיכויי ההליך.

4. עומדת למבקש חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' , וכן ע"א 254/07 לפיד נד סמואל פורסם בנבו 21.2.2007)).

5. כאמור, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, כדי לקבל פטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה. יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 16.7.91)]:

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".
6. כנגד זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן.
(לעניין זה ראה לדוגמא המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675 וכן רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה פורסם בנבו 26.8.07).

7. בענייננו, עסקינן במבקשת שהיא אם לתשעה ילדים, הקטן בן 8.5 וכולם פרט לבת אחת סמוכים על שולחנה. המבקשת נשואה אולם לטענתה עקב מצוקה כלכלית ומחלוקות בין בני הזוג, הם חיים בנפרד, אולם נראה מהבקשה שבני הזוג מנהלים משק בית משותף. תחילה המבקשת צרפה תדפיסי חשבון בנק אחד (בנק הבינלאומי) מהם עולה שהחשבון מאוזן וקיימת יתרה למשיכה בסכום של כ- 7,000 ₪, אולם רק לאחר קבלת תגובת המשיבה, המבקשת צירפה תדפיסי חשבון בנק נוסף (בנק הפועלים) כאשר לחשבון זה מופקדת הקצבה מטעם המוסד לביטוח לאומי בשל נכות נטענת של בן זוגה וסכומים נוספים מקרובי משפחה. מתדפיסים אלה עולה שגם חשבון זה מאוזן וקיימת יתרה למשיכה בסכום של כ- 15,000 ₪.

כמו כן, קיימות משיכות רבות במזומן בסכומים של מאות שקלים בחודש והעברות של כספים בסכומים של אלפי שקלים מחשבון אחד לאחר.

לטענת המבקשת היא עובדת כטכנאית אולטרא סאונד (כעצמאית ושכירה) במספר מקומות עבודה במקביל, אולם לא צורפו תלושי שכר. לטענתה, המשפחה נתמכת בקצבאות שונות ומנדבות של אחרים ואף צורפו מכתבים המעידים על כך לתשובתה (ללא תצהיר) כמו כן לחובת בני הזוג חובות. למרות האמור, הלכה למעשה לא צורפו אסמכתאות לחובות נטענים בהוצאה לפועל, לא ראיתי הלוואות חריגות ונראה שבני הזוג מצליחים לעמוד בהחזרים השונים ולהם דירת מגורים ומשכנתה בסכום של כ- 250,000 ₪.

המבקשת לא צירפה תדפיס כרטיס אשראי ואסמכתאות שיש בהם כדי ללמד על הוצאותיה החודשיות. כמו כן לא פירטה האם יש ברשותה חסכונות נוספים בקופות גמל או בביטוחים שונים.

8. נראה כי רב הנסתר על הגלוי ביחס למצבם הכלכלי של בני הזוג והתנהלותם הכלכלית (בהקשר זה אני מפנה גם לסעיף 29 לתגובת המשיבה).

9. אשר לסיכויי ההליך, בזהירות המתבקשת אציין שנראה שפסק הדין מפורט, מנומק ומבוסס על ממצאים עובדתיים שלרוב אין ערכאת הערעור מתערבת, כך ש לא ניתן לומר בשלב זה כי ב"מקבילית הכוחות" הקיימת בין התנאים לפטור מתשלום אגרה יש מקום לבטל את משקלו של התנאי בדבר הוכחת חוסר יכולת כלכלית.

10. נוכח האמור, איני מוצאת מקום ליתן פטור מתשלום אגרה.

11. המבקשת תשלם את סכום האגרה עד ליום 29.10.20 שאם לא כן, הערעור ימחק. נוכח המצב במשק, מובהר שניתן לשלם את האגרה מרחוק.

12. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, י"ט תשרי תשפ"א, 07 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.