הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 56133-06-19

בפני
כבוד ה שופטת מרב בן-ארי

מערערים

חגית גיגי

נגד

משיבים

  1. אמנון כהן
  2. ציפורה כהן
  3. אביחי כהן
  4. עופרה ניצן
  5. בן ציון ניצן

החלטה

1. לפני בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת עירבון. זאת, במסגרת ערעור אשר הוגש על ידה על פסק דינו של בית המשפט השלום בכפר סבא, כב' השופט רונן פלג, בתיק ת"א 17518-10-16, מיום 26.5.19. עסקינן בתביעה כספית אשר הוגשה בעילה חוזית שעניינה הסכמים שנחתמו בין הצדדים לרכישת שתי דירות והסכם למתן הלוואה.
בתמצית- המבקשת היא עורכת דין שרכשה יחד עם אחרים זכויות במקרקעין לצורך הקמת בניין מגורים. נטען שבמסגרת הפרויקט נחתמו בין הצדדים מספר הסכמים והמבקשת (הנתבעת שם) הפרה אותם. המבקשת טענה מנגד שהמשיבים (התובעים שם) החליטו בניגוד להסכם השיתוף לפעול נגדה ולנשל אותה מהקרקע. בית משפט קמא קיבל את התביעה וקבע שעל הנתבעת (המבקשת) לשלם לתובעים (המשיבים) סך של כ- 700,000 ₪.
2. במסגרת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, נקבע כי על בעל דין, המבקש כי בית המשפט ידון בערעורו, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד.

3. משכך, דרך המלך אותה קבע המחוקק הינה זו אשר במסגרתה מהווה הפקדה כאמור תנאי לניהולו של ההליך.

4. הפקדת העירבון נועדה להגן על בעל הדין שכנגד, כדי שלא יוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע בגין הוצאותיו. מאידך, ובהינתן היות הגישה לערכאות זכות מעין חוקתית, יש צורך להבטיח כי עוניו של בעל דין לא יהווה טעם יחיד לסגירת דלתות בית המשפט בפניו.

5. בהינתן האמור לעיל, נדרש בית המשפט מעת לעת לאזן בין אינטרסים נוגדים.

6. במסגרת בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383 (1990), קבע כב' בית המשפט העליון כי פטור מהפקדת ערבון יינתן רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים גם יחד, כמפורט להלן, שאם לא כן תידחה הבקשה:

  1. מצב כלכלי קשה של המערער אשר אינו מאפשר הפקדת העירבון.
  2. סיכוי של ממש לזכות בהליך.

(לעניין זה ראה גם בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.2007)).

7. נקודת המוצא הינה כי על מבקש הפטור מהפקדת ערבון להניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית ראייתית, אשר יש בה כדי הצגת תמונה עובדתית מלאה, כמו גם זו אשר מכוחה אין אלא להסיק כטענת המבקש, כי אין הממון מצוי בידיו. (בעניין זה רע"א 5885/07 ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (24.9.2007)).

8. תשתית זו כולל הכנסות ורכוש של המבקש עצמו ושל בני משפחתו. עוד על המבקש להראות, כי פעל בשקידה סבירה לצורך גיוס כספי העירבון מקרובי משפחתו וכי ניסיונותיו אלו לא העלו פרי.

9. בענייננו, המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית מלאה ומספקת המצדיקה מתן פטור מהפקדת ערבון. המבקשת היא אם חד הורית ולטענתה מקבלת דמי מזונות. המבקשת לא פירטה במה היא עוסקת כיום, מהי הכנסתה ולא צירפה כל פירוט ביחס להכנסותיה והוצאותיה. לטענת המבקשת היא נטלה מבנקים שונים הלוואות אולם לא הצליחה לעמוד בהחזרי ההלוואה ובשל כך נאלצה ללוות כספים מהשוק האפור כדי לשלם את ההחזרים החודשיים וכיום היא חייבת לשוק האפור סך של 3,000,000 ₪. המבקשת לא צירפה כל אסמכתה לטענותיה, לא צורף תדפיס הלוואות, תדפיס חשבון בנק המעיד על חובות, הסכמי הלוואה מהשוק האפור או אסמכתה אחרת שיש בה כדי להעיד על מצבה הכלכלי הנטען. לטענת המבקשת יש לה חובות לביטוח לאומי והמוסד לביטוח לאומי החליט לאפשר לה הסדר תשלומים, אולם גם ביחס לטענה זו היא לא צרפה אסמכתה כלשהי. עוד לטענתה אין לה חשבונות בנק למעט חשבון בבנק הדואר. עיון בתדפיס חשבון מבנק הדואר מעלה כי מופקדים לחשבון זה סך של 1,800 ₪ וקצבת ילדים. החשבון מאוזן. ככל שזה חשבון הבנק היחיד של המבקשת, לא ברור כיצד המבקשת מתקיימת. לטענתה נוכח בעיותיה הכספיות, חשבונות הבנק שלה נסגרו ולטענתה היא לא יכולה לקבל כרטיס אשראי או הלוואה כלשהי. לטענתה הדבר מתועד בכתב במערכת בנק ישראל וב- BDI, אולם המבקשת לא צירפה אישורים על כך. המבקשת מבקשת להסתמך על התרשמותו של שופט אחר שדן בעניינה בהליך פלילי, אשר לטענתה התרשם מהמצוקה לה היא טוענת, אולם אין בהתרשמות זו כדי לבסס טענות ביחס להיעדר יכולת כלכלית, אשר בנקל ניתן להביא אסמכתאות אליהן. לטענת המבקשת היא אינה יכולה להיעזר בקרובי משפחתה. הוריה פנסיונרים והכנסתם היחידה היא מביטוח לאומי, לטענתה הוריה סיכנו את דירת מגוריהם היחידה כבטוחה להחזר הלוואות לשוק האפור. עיון בתדפיס רשם החברות מעלה כי הנכס ממושכן לחברה חוץ בנקאית. לטענתה היא לא יכולה להיעזר באחיה, משום שהוא פושט רגל, גם לטענה זו לא צורפה אסמכתה.

מתגובת המשיבים עולה כי למבקשת דירת מגורים בגוש 6388, חלקה 31, אולם המבקשת לא צירפה נסח טאבו ביחס לדירה זו. עיון בנספח ב לבקשה מעלה כי המבקשת בעלת נכס נוסף. לטענתה היא משכירה את הנכס ומהשכירות היא מתקיימת. המבקשת לא ציינה בכמה היא משכירה את הנכס ולא צירפה חוזה שכירות.

10. נוכח כל האמור לעיל, נראה כי התמונה שהציגה המבקשת אינה מלאה וממוסמכת, אשר על כן אני סבורה שהמערערת לא הוכיחה את קיומו של התנאי בדבר היעדר יכולת כלכלית.

11. אף שנוכח האמור מתייתר הצורך להתייחס לסיכויי הערעור, אתייחס אליהם בזהירות המתחייבת, שהרי ההכרעה בערעור היא לעולם לשיקול דעתו של המותב הדן בתיק. לכאורה בלבד, נטען כי בפסק הדין מושא הערעור נפלו שגיאות במסקנות אליהן בית המשפט הגיע לאחר שהוצגה לפניו התמונה העובדתית, לטענתה, ניתן היה להגיע על פי אותם ממצאים עובדתיים לידי מסקנה אחרת (ראו סעיף 2 לבקשה).

12. כידוע בית משפט של הערעור לא נוהג להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה הדיונית. עיון בפסק הדין מעלה כי מדובר בפסק דין מקיף ומנומק, לפיכך, מבלי לקבוע כל מסמרות, לא ניתן לומר בשלב זה כי סיכויי הערעור כה גבוהים, עד כי ב"מקבילית הכוחות" הקיימת בין התנאים לפטור מעירבון יש מקום לבטל את משקלו של התנאי בדבר הוכחת חוסר יכולת כלכלית.

13. בסיפא לבקשה המבקשת עתרה לחילופין להפחית את סכום העירבון. לפי הפסיקה, השיקולים לקביעת גובה העירבון כוללים את מספר המשיבים וייצוג נפרד, שווי המחלוקת מושא ההליך, היקף ההליך ומורכבותו וכן סכום ההוצאות שנפסק בערכאה הראשונה ( בש"א 367/89 הול נ' דננברג, פ"ד מג (4) 18).

14. מדובר בערעור כלפי חמישה משיבים המיוצגים כאחד, כתב הערעור מתייחס לנושאים רבים שבמחלוקת וההוצאות שנפסקו בהליך הקודם הן בסך של 18,000 ₪ בגין אגרה וסך של 87,595 ₪ בגין שכר טרחה. לטענת המשיבים סכומים אלה לא שולמו על ידי המבקשת עד היום, בנוסף לסכום פסק הדין. לזאת יש להוסיף את העובדה שהליך זה הוא הליך ערעורי, שההוצאות בו עשויות להיות גבוהות יותר. זאת, גם בהתחשב בהיקף הטענות על פי כתב הערעור עצמו, המתפרש על רקע עובדתי לא מבוטל.

15. במצב דברים זה איני מוצאת לשנות מגובה העירבון שנפסק.

16. לפיכך, הבקשה לפטור מערבון או הקטנתו נדחית.

17. נוכח מועד הדיון, העירבון יופקד עד ליום 5.9.19 שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

משימה לעיון ליום 8.9.19.

ניתן בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.