הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 40766-03-19

בפני
כבוד ה שופטת מיכל נד''ב, אב"ד
כבוד ה שופטת יסכה רוטנברג
כבוד ה שופטת מרב בן ארי

המערערת

אגור מפעלות הנדסה בע"מ

נגד

המשיבה

גל אש מוצרי נירוסטה בע"מ

פסק דין

לפנינו ערעור וערעור שכנגד.
לעניין הערעור - לאחר שעיינו במכלול כתבי בי-הדין ושמענו את טענות הצדדים, החלטנו לדחות את הערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שכן, התקיימו בפסק הדין, נושא הערעור, כל התנאים הנקובים בתקנה האמורה. הערעור כולו מכוון כנגד קביעות עובדתיות וקביעות של מהימנות של בית משפט קמא שקיבל את גרסת מנהל המערערת. אין מקום להתערב בקביעות מהימנות ובממצאים עובדתיים שנקבעו בפסק הדין, הממצאים תומכים במסקנה המשפטית, ואין בפסק הדין טעות שבחוק.
נציין, כי לעניין התביעה לפיצוי בגין אבדן רווח, בית משפט קמא קבע את הפיצוי על יסוד הצעת מחיר שהוחלפה בין הצדדים, כמעין אומדנה, ולא ראינו בכך כל פסול.
כידוע "אין בית משפט של ערעור מתערב בממצאים עובדתיים, אינו בוחן מהימנותם של עדים ואף אינו מעמיד עצמו במקום הדרגה הראשונה מבחינת המסכת העובדתית שנפרשה לפניו, אלא אם כן בולטת על פני הפסק טעות משפטית שורשית, או שהדברים מופרכים על פניהם או בלתי סבירים" (ע"א 501/84 מגדל חב' לביטוח בע"מ נ' מירון (1988)).

לעניין הערעור שכנגד – מאותם נימוקים אנו מוצאות לדחות את הערעור שכנגד בכל הנוגע לפיצוי בגין אבדן רווח. הערעור שכנגד שעניינו עלות הכנת התכניות, דינו להידחות באשר רכיב זה לא נתבע בכתב התביעה וממילא אין לו כל התייחסות בפסק הדין.

אנו מוצאות לקבל, בחלקו, את הערעור שכנגד בנקודה אחת, בעניין התביעה בגין יתרת החוב שלטענת המערערת שכנגד ("גל אש") המערערת ("אגור") נותרה חייבת לה. גל אש טענה שבמשך מספר שנים היא ביצעה, לבקשת אגור, עבודות תיקונים בבריכות שונות ברחבי הארץ. עוד טענה שבגין עבודות אלו היה על אגור לשלם לה הן עבור שעות העבודה שהושקעו בתיקונים הן בגין עלות רכישת חומרים. בגין כך נותרה לאגור יתרת חוב בסכום של 132,270 ₪ כולל מע"מ. גל אש טענה כי חיובים אלו אינם מוצאים ביטויים בכרטסת הנהלת החשבונות, מאחר שבהתאם לנוהל בין הצדדים ולאור המצוקה הכספית בה הם היו מצויים, חשבוניות החיוב הונפקו רק כאשר היה בידי אגור לשלם את החוב. אגור לא חלקה על כך שגל אש ביצעה עבודות נוספות, אך טענה שהתמורה בגינן שולמה במלואה.
למרות שבית משפט קמא מצא את עדות מנהל גל אש אמינה, הוא דחה רכיב זה של התביעה. בשל חשיבות הדברים נביא את נוסח פסק הדין בעניין זה:

"אין חולק, כי החוב הנטען של אגור לגל אש אינו מוצא ביטוי בכרטסות הנהלת החשבונות (לא בכרטסת של אגור המנוהלת אצל גל אש ולא בכרטסת של גל אש המנוהלת אצל אגור). בתצהירו טען איציק (=מנהל גל אש) , כי עקב קשיים תזרימיים של שני הצדדים, התגבש ביניהם נוהל עבודה לפיו הייתה גל אש מבצעת את העבודות שהזמינה ממנה אגור, והצדדים סיכמו בע"פ את המחיר. כאשר היו בידי אגור כספים, היא הייתה מודיעה לגל אש כי היא מבקשת לבצע תשלום על החשבון, ובהתאמה הייתה מופקת לה חשבונית על הסכום הנ"ל, והיא הייתה מקוזזת מיתרת החוב. התנהלות זו נבעה מרצונם של הצדדים לשלם את המע"מ המגיע בגין החשבונית בסמוך למועד הגבייה מהלקוח.
להוכחת טענותיה בדבר יתרת החוב של אגור כלפיה, הגישה גל אש שורה ארוכה של מסמכים וחשבוניות, המוכיחים, לטענתה, את העבודות שביצעה עבור אגור והחומרים שרכשה עבורה, ושטרם שולמה מלוא יתרת החוב בגינם (נספח ז' לתצהיר איציק, וראו גם התצהיר המשלים). נוסף על כך, הוגש תצהירו של רואה חשבון בר לב, אשר הצהיר כי לאור נוהל העבודה שהתגבש בין הצדדים, לפיו הוצאה חשבונית רק לפי דרישה בסמוך למועד תשלומה, הרי שחובה של אגור לגל אש אינו משתקף בכרטסות הנהלת החשבונות (שכן לא הוצאו חשבוניות בגין מלוא החוב). עם זאת, הצהיר רו"ח בר לב, כי עפ"י הפירוט שהוצג לו, בגין הפרוייקטים שביצעה גל אש עבור אגור, הייתה אגור חייבת לגל אש סך של 356,019 ₪ (לפני מע"מ), כאשר שילמה על החשבון סך של 242,967 ₪ (לפני מע"מ) כך שיתרת חובה עומדת על 113,052 ₪ (לפני מע"מ), וסה"כ 132,271 ₪. רו"ח בר לב הוסיף והצהיר כי נתונים אלו תואמים את המידע שהיה נמסר לו מידי שנה, בעת ספירת המלאי, כי קיימת יתרת חוב של אגור לגל אש שטרם שולמה. .....
לאחר הגשת התצהירים, הוריתי לגל אש להגיש תצהיר משלים ומפורט, במסגרתו תיערך רשימה של החשבוניות וההוצאות לפי פרוייקטים, תוך הפנייה למסמכים המבססים כל שורת הוצאה בטבלה. ואכן, תצהיר כאמור הוגש, צורפה לו טבלה מפורטת לפי פרוייקטים, ושורה ארוכה של מסמכים המבססים אותה. עוד הוגשו רשימות, אשר נערכו ע"י איציק, לדבריו, בזמן אמת, על מנת לעקוב אחר הצטברות חובה של אגור כלפי גל אש. .....
כפי שציינתי בראשית דבריי, מצאתי ליתן אמון בעדותו של איציק, אשר הייתה עניינית ומהימנה. עדותו של איציק נתמכה, כאמור, בתרשומות שנערכו, לדבריו, בזמן אמת, וגם אם לטענת ב"כ אגור הופיעו בהן רישומים שאינם מתוארכים לחלוטין באופן כרונולוגי שוטף, הרי שהדברים מתיישבים עם עדותו של איציק, שהעיד כי ריכז את רישומי החשבוניות מעת לעת. חיזוק נוסף לעדותו של איציק בעניין זה, ניתן למצוא בעובדה שאגור בחרה שלא לנצל את ההזדמנות שניתנה לה להגיש השלמה ראייתית לתצהיר המשלים שהוגש מטעם גל אש, ובכלל זאת בחרה שלא להתייחס לחשבוניות שהוגשו ולא לטעון קונקרטית ביחס אליהן, כפי שרשאית הייתה ויכולה הייתה לעשות. ועל כך יש להוסיף, כי בעדותו לפניי, אישר יואש (= מנהל אגור) כי גל אש הוציאה חשבוניות לפי דרישתו" (ההדגשה שלנו).

מהאמור עולה כי בית משפט קמא מצא ליתן אמון מלא בעדותו מנהל גל אש, וכי גרסתו לגבי הסיבה שבעטיה חשבוניות לא הונפקו בזמן אמת והחיובים אינם באים לידי ביטוי בכרטסת הנהלת החשבונות, נתמכת בגרסת אגור. למרות זאת, בית משפט קמא מצא לדחות חלק זה של התביעה מהטעם שגל אש לא הרימה את הנטל המוטל עליה. וכך קבע:

"על אף האמור מצאתי, כי אין די בראיות שהוגשו מטעם גל אש כדי לעמוד בנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה ליתרת חוב של אגור כלפיה. עדותו של איציק בעניין נוהל העבודה שהתגבש בין הצדדים הייתה עדות יחידה של בעל דין, וככזו, טעונה ההסתמכות עליה פירוט ונימוקים מיוחדים. בהקשר זה יוער, כי עדותו של רו"ח בר לב לא היה בה כדי לסייע ולחזק את עדותו של איציק, שכן היא למעשה שאבה ממנה והתבססה על העובדות שנמסרו לרו"ח בר לב מפי איציק. אמנם, בעדותו לפניי העיד רו"ח בר לב, כי חובות אגור כלפי גל אש אמנם לא תועדו בכרטסת הנהלת החשבונות, אך הם פורטו בספרי גל אש כמלאי עבודות בביצוע, אולם הדברים לא פורטו בתצהירו (למען הדיוק, מסעיף 4.2.5 סיפא לתצהיר אף נרשם כי יתרת החוב לא נרשמה בספרים, ולא נטען כי נרשמה כמלאי עבודות בביצוע), ומכל מקום הספרים עצמם לא הוגשו. מקום בו מבקש התובע לבסס טענה ליתרת חוב הקיימת כלפיו ואשר לא מוצאת ביטוי במסמכי הנהלת החשבונות, סבורני כי עליו לעמוד בנטל מוגבר. בענייננו, כאמור, אין מחלוקת כי לא הוצאו חשבוניות בגין החוב הנטען והוא לא מוצא ביטוי בכרטסת הנהלת החשבונות. אף שנטען כי הוא מוצא ביטוי בספרים, הספרים עצמם לא הוצגו.
על כך יש להוסיף, כי לא הוצגו כל מסמכים בזמן אמת שיש בהם משום הכרה של אגור בחוב, או משום אינדיקציה כי בזמן אמת היא עודכנה בדבר הצטברות החוב ולא חלקה עליו. ודוק. גם אם אקבל את גרסתו של איציק כי ערך רשימות בזמן אמת אשר משייכות את החוב שנצבר בגין חשבונית זו או אחרת לאגור, לא הובאה כל אינדיקציה לכך שהדבר היה על דעתה של אגור, או שניתנה לה, בזמן אמת, הזדמנות לחלוק עליו. מטבע הדברים, כיום, שנים לאחר מכן, אין בידי אגור אפשרות מעשית להתייחס עניינית לגופה של כל חשבונית וחשבונית. לאור האמור מסקנתי היא כי אין לקבוע כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את קיומו של החוב".

במסקנה זו אנו מוצאות להתערב. כמפורט, גרסת גל אש בדבר מועד הנפקת החשבוניות אושרה על ידי אגור בעדות מנהלה, על כן אין מדובר בעדות יחידה של בעל דין. בכל הקשור לפרטי החשבונות, בית משפט קמא מצא את עדותו של מנהל גל אש מהימנה ומשכנעת, לעומת עדותו של מנהל אגור שלא נמצאה אמינה. מנהל גל אש נחקר והבהיר את האמור בתצהיר, וגם היפנה לרשימות שערך בזמן אמת (למשל עמ' 27 שורות 23 – 34). מנהל אגור לעומתו לא ידע להתייחס באופן ספציפי לחיובים השונים (עמ' 44 שורה 25 – עמ' 45 שורה 2), וגם בתצהיר העדות הראשית יש הכחשה כוללת בלבד. בנסיבות אלו, שעה שאף שניתנה לאגור אפשרות להגיש תצהיר נוסף לעניין החיובים הנטענים היא לא עשתה כן, ושעה ששני הצדדים העידו כי הוסכם על הנפקת חשבוניות לפי דרישה ומטעם זה החיובים אינם מוצאים ביטויים בכרטסת הנהלת החשבונות, אנו סבורות כי גל אש הוכיחה תביעתה במידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי.
נוסיף כי לטעמנו יש טעם לפגם בטענת אגור כי מאחר והחשבוניות לא הונפקו בזמן אמת, אין ביכולתה לחלוק עליהן, כאשר על דעת שני הצדדים החשבוניות הונפקו באיחור.

התוצאה היא שהערעור העיקרי נדחה.

הערעור שכנגד מתקבל בחלקו.

אנו מחייבות את המערערת לשלם למערערת שכנגד סכום של 132,270 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה לבית משפט קמא ועד לתשלום התשלום בפועל.

אנו מחייבות את המערערת בהוצאות המערערת שכנגד בסכום של 20,000 ₪.

סכום ההוצאות יועבר למערערת שכנגד מתוך העירבון שהופקד בקופת בית המשפט.

העירבון שהפקידה המערערת שכנגד יושב לה.

ניתן היום, ט"ו חשוון תש"פ, 13 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.

מיכל נד''ב, שופטת
יסכה רוטנברג, שופטת
מרב בן-ארי, שופטת