הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 35975-06-19

בפני
כבוד ה שופטת מרב בן-ארי

מערערים

  1. רומן דוידוב
  2. איזיק דוידוב

נגד

משיבים

  1. דיאנה אולגה גורן בר
  2. ש. שלמה רכב בע"מ

החלטה

  1. לפני בקשה מטעם המערער 2 לפטור את המערערים מהפקדת עירבון. זאת, במסגרת ערעור אשר הוגש על ידי שני המערערים על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' הרשם הבכיר יניב ירמיהו) בתא"מ 5133-05-18 מיום 13.5.19 בגדר תביעה כספית בסך של 14,478 ₪ שעניינה נזקי רכוש.
  2. במסגרת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, נקבע כי על בעל דין, המבקש כי בית המשפט ידון בערעורו, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד.

3. משכך, "דרך המלך" אותה קבע המחוקק הינה זו אשר במסגרתה מהווה הפקדה כאמור תנאי לניהולו של ההליך.

4. הפקדת העירבון נועדה להגן על בעל הדין שכנגד, כדי שלא יוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע בגין הוצאותיו. מאידך, ובהינתן היות הגישה לערכאות זכות מעין חוקתית, יש צורך להבטיח כי עוניו של בעל דין לא יהווה טעם יחיד לסגירת דלתות בית המשפט בפניו.

5. בהינתן האמור לעיל, נדרש בית המשפט מעת לעת לאזן בין אינטרסים נוגדים.

6. במסגרת בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383 (1990), קבע כב' בית המשפט העליון כי פטור מהפקדת ערבון יינתן רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים גם יחד, כמפורט להלן, שאם לא כן תידחה הבקשה:

  1. מצב כלכלי קשה של המערער אשר אינו מאפשר הפקדת העירבון.
  2. סיכוי של ממש לזכות בהליך.

(לעניין זה ראה גם בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.2007)).

7. נקודת המוצא הינה כי על מבקש הפטור מהפקדת ערבון להניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית ראייתית, אשר יש בה כדי הצגת תמונה עובדתית מלאה, כמו גם זו אשר מכוחה אין אלא להסיק כטענת המבקש, כי אין הממון מצוי בידיו. (בעניין זה רע"א 5885/07 ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (24.9.2007)).

8. תשתית זו כולל הכנסות ורכוש של המבקש עצמו ושל בני משפחתו. עוד על המבקש להראות, כי פעל בשקידה סבירה לצורך גיוס כספי העירבון מקרובי משפחתו וכי ניסיונותיו אלו לא העלו פרי.

9. בענייננו, המערער לא הניח תשתית עובדתית מלאה ומספקת המצדיקה מתן פטור מהפקדת ערבון, ובתוך כך לא פירט אילו מאמצים ערך לגיוס סכום העירבון הנדרש מקרוביו או ממוסדות פיננסים לשם הבטחת הוצאות המשיב ות בערעור וכן לא כללה בבקשתו פירוט בדבר זכויות בקרנות השתלמות/פנסיה אשר כנגדם יכולה ללוות הכספים הנדרשים. כמו כן, עיון בתדפיסי חשבון בנק שצורפו מעלה כי בחשבון אחד המערער נמצא ביתרת חובה אולם בחשבון אחר נמצא ביתרת זכות. כמו כן, נראה כי למערער מסגרת כרטיס אשראי ובבעלותו דירה (דירת 2 חדרים). אומנם עסקינן במערער בן 55 נשוי בשנית, עולה חדש ולו חמישה ילדים, אולם נראה כי המערער לא הציג תמונה מלאה ביחס למצבו הכלכלי, כך לדומה לא פירט גובה ההכנסה של זוגתו ולא צירף פירוט כרטיסי אשראי ממנו ניתן ללמוד אודות הוצאותיו. לזאת יש להוסיף שהערעור הוגש על ידי שני מערערים ולא נטען דבר ביחס ליכולותיו הכספיות של המערער הנוסף, הגם שלטענת המערער הוא צורף כמערער פורמאלי .

10. נוכח כל האמור לעיל, המערער לא הוכיח את קיומו של התנאי בדבר היעדר יכולת כלכלית.

11. אף שנוכח האמור מתייתר הצורך להתייחס לסיכויי הערעור, אתייחס אליהם בזהירות המתחייבת, שהרי ההכרעה בערעור היא לעולם לשיקול דעתו של המותב הדן בתיק. בפסק הדין השאלה שעמדה במחלוקת הייתה שאלת היקף הנזק. לא הייתה מחלוקת ביחס לקרות התאונה ולאחריות. עיון בפסק הדין מעלה כי בית משפט קמא פסק לאחר שהתרשם מעדויות וכי פסק הדין מנומק, הווה אומר, סיכויי הערעור אינם גבוהים באופן יוצא דופן, המצדיק התעלמות מהתנאי הנוגע למצב הכלכלי.

12. עם זאת, על אף שהמערער לא עתר להפחתת גובה העירבון, הוא ציין בבקשתו נימוקים המצדיקים את הפחתתו. לזאת יש להוסיף כי המשיבות הסכימו להפחתת סכום העירבון. לפי הפסיקה, השיקולים לקביעת גובה העירבון כוללים את מספר המשיבים וייצוג נפרד, שווי המחלוקת מושא ההליך, היקף ההליך ומורכבותו וכן סכום ההוצאות שנפסק בערכאה הראשונה (בש"א 367/89 הול נ' דננברג, פ"ד מג (4) 18).

 13. מדובר בערעור כלפי שתי משיבות המיוצגות ביחד, כאשר משיב ה אחת היא חברת ביטוח, כתב הערעור מתייחס לנושא אחד שבמחלוקת. בפסק הדין נפסקו 500 ₪ בגין הוצאות, מנגד יש להביא בחשבון את העובדה שהליך זה הוא הליך ערעורי, שההוצאות בו עשויות להיות גבוהות יותר.

14. לפיכך, הבקשה לביטול ערבון נדחית. עם זאת מצאתי להפחית את העירבון לסך של 10,000 ₪.

15. נוכח מועד הדיון, העירבון יופקד עד ליום 6.9.19 שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

משימה לעיון ליום 9.9.19.

ניתן בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ט, 13 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.