הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 17571-04-19

בפני
כבוד ה שופטת מרב בן-ארי

מערער/מבקש:

תמיר צדוק

נגד

משיבים:

  1. מיכאל דוד
  2. עומר דוד

החלטה

  1. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום רחובות (כב' השופטת ש. צנציפר הלפמן) מיום 18.3.19 בת"א 42631-05-14 , בגדר תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.
  2. לטענת המבקש, פסק הדין הומצא לידיו ביום 4.4.19 . המבקש עותר ליתן לו אורכה של 120 ימים מן הטעם שהוא מבקש לערוך את הערעור באופן עצמאי ולכן הוא נדרש לשהות לשם כך.
  3. המשיבים מתנגדים לבקשה.
  4. לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור נדרש טעם מיוחד, כנדרש לגבי כל מועד שנקבע בחיקוק.
  5. שני שיקולים עיקריים ניצבים בפני בית המשפט עת בוחן הוא בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור. האחד, עניינו, הנסיבות שגרמו לאיחור, והשני הוא סיכויי ההליך.
  6. הנטייה להכיר בנימוק מסוים כ"טעם מיוחד" להארכת מועד גוברת ככל שנימוק זה נובע מסיבות חיצוניות שאינן נתונות לשליטתו של בעל הדין. לעומת זאת, כאשר השיהוי נובע מסיבות הקשורות בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, כגון תקלה או טעות שניתן היה למנעה מבעוד מועד, הנכונות להאריך את המועד להגשת הערעור מצטמצמת ( בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' רחל מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996)).
  7. ככל שהאיחור ארוך יותר, יטה בית המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד, הגם שאף כאשר מדובר באיחור קל, לא תינתן הארכת מועד כדבר שבשגרה, אלא אם כן הוכיח המבקש קיומו של טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה ( בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.06)).
  8. בענייננו, העילה בגינה מבוקשת הארכה נעוצה כל כולה בנסיבות אישיות של המבקש אשר מעוניין לכתוב ולהגיש את הערעור בכוחות עצמו. המבקש בחר שלא להיות מיוצג, לא בהליך זה ולא בהליך הקודם, וזו זכותו. עם זאת, אין להשלים עם כך שבחירה מודעת זו תאלץ את המשיבים להיגרר אחר הליכים משפטיים ממושכים ללא כל הצדקה שבדין. עצם העובדה שהמבקש זכאי לייצג את עצמו אינה צריכה לבוא על חשבון זמנם וציפייתם של המשיבים לסופיות ההליך.

לזאת יש להוסיף כי בית משפט קמא לא חסך ביקורת על התנהלות המבקש אשר הביאה להימשכות ההליכים משנת 2014 ועד למועד מתן פסק הדין, נוכח אורכות שהתבקשו לצורך התייעצות עם עורך דין (ראו פסקה 22 לפסק הדין). יוצא אפוא שכבר בראשית ההליך המבקש היה מודע לכך שהוא אינו מיוצג ועל כן היה עליו להיערך בהתאם. היעדר ייצוג, בנסיבות העניין אינו אמתלה להארכת מועדים הקבועים בחוק.
9. המבקש טען שפסק הדין הומצא לידיו ביום 4.4.19, אולם לא הוצגה כל אסמכתה לכך והבקשה לא נתמכה בתצהיר. אשר על כן, המבקש היה צריך להגיש את הערעור עד ליום 12.5.19 ולכל היותר עד ליום 28.5.19 ( לפי המועד אשר לטענתו קיבל לידיו את פסק הדין). המבקש אומנם הגיש את בקשת הארכה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור ונראה כי אינטרס ההסתמכות של המשיבים לא נפגע, שכן היו מודעים לאפשרות שיוגש הערעור, אולם, לטעמי אין די בכך כדי להצדיק את מתן ארכה כה ממושכת בנסיבות העניין.
10. המבקש לא פירט מהם סיכויי ההליך ומדוע נדרשת לו שהות כה ארוכה להגשת ערעור. כאמור, עצם ההחלטה להמשיך לייצג את עצמו גם בהליך ערעורי , אינה טעם מיוחד המצדיק מתן אורכה. מנגד, עומדת למשיבים הציפייה הלגיטימית לסופיות ההליך, מבלי שיוטרדו שוב.
11 לגבי סיכויי ההליך, הגם שלא פורטו על ידי המבקש, לאחר עיון בפסק הדין ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור גבוהים באופן מיוחד, המצדיק סטייה מהפסיקה בנושא, נוכח העובדה שמדובר בפסק דין מנומק, בו נדונו מלוא טענות הצדדים בהרחבה.
12. לאור האמור לעיל, היה מקום לדחות את בקשת הארכה. עם זאת, בשים לב לכך שהבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך 45 הימים הקבועים בדין להגשת ערעור, נראה כי אינטרס ההסתמכות של המשיבים לא נפגע ממשית, שכן הבקשה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת הערעור . אשר על כן, מצאתי ליתן אורכה קצרה להגשת ערעור, זאת כדי לא לחסום את דרכו של המבקש, ובכפוף לתשלום הוצאות ללא קשר לתוצאות ההליך.
13. על יסוד כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה נשוא ענייננו להתקבל כך שתתאפשר הגשת הערעור. המבקש יגיש את ערעורו עד ליום 11.6.19.

14. בנסיבות העניין, נוכח התנהלות המבקש כאמור, יחויב בהוצאות המשיבים בסך כולל של 2,000 ₪ בלא קשר לתוצאו ת הערעור.
החלטה זו ניתנה בסמכותי כרשמת.
זכות ערעור בתוך 20 ימים מהיום לבית משפט זה .

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ט, 26 מאי 2019, בהעדר הצדדים.