הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 14942-06-21

בפני
כבוד ה שופטת מרב בן-ארי

המערער:

אבנר מתתיהו

נגד

המשיבים:

  1. עירית ירושלים
  2. המחלקה המשפטית
  3. תהילה אגמי נציגת העירייה

פסק-דין

1. ערעור בזכות על פסק דין שניתן ביום 4.2.21 בתיק ת"א 59808-10-20 מתתיהו נ' עיריית ירושלים (כב' סגן הנשיאה, הש' מנחם מזרחי) לפיו תביעתו של המערער נמחקה משום שלא שולמה אגרה במועד.

2. במסגרת הערעור, המערער ערער על החלטות ביניים של בית משפט קמא: האחת עניינה דחיית בקשתו למתן פטור מתשלום אגרה ו השנייה דחיית בקשתו לפסול את המותב לשבת בדין.

רקע כללי:

3. בחודש 10/18 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים הגישה נגד המערער (התובע שם) תביעה בסדר דין מהיר בה עתרה לחייב את המערער בסכום של 2,341.86 ₪ בגין הריסת קונסטרוקציה לא חוקית שהמערער בנה בשטח של כ- 35 מ"ר, אשר בעניינה ניתן צו הריסה מנהלי אותו ביצעה הוועדה לתכנון ולבניה על חשבונה (תא"מ (שלום י-ם) 23084-10-18) (להלן: " ההליך הראשון").

4. המערער (הנתבע שם) לא הגיש כתב הגנה במועד ובית המשפט בהליך הראשון (כב' הש' אורית אביגיל) נתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 26.2.19.

5. ביום 10.4.18 הוגש נגד המערער כתב אישום בתיק תו"ב 14337-04-18, להלן: "ההליך השני"), המייחס לו עבירות של אי קיום צו.

6. ביום 28.10.20, דהיינו, יותר משנה לאחר מתן פסק הדין בהליך הראשון, המערער הגיש תביעה נגד עיריית ירושלים ונתבעים נוספים, במסגרתה עתר לבטל את פסק הדין שניתן בהליך הראשון ו כן ביקש לדחות את התביעה בהליך השני . עיקר טענותיו של המערער נגד המשיבים התמקדו בכך שהמשיבים פעלו כלפיו באכיפה בררנית ושמדובר היה בקונסטרוקציה עליה בנה סוכה זמנית.

7. בד בבד המערער הגיש בקשה למתן פטור מתשלום אגרה.

8. לאחר קבלת עמדת המדינה, בקשתו של המערער למתן פטור מתשלום אגרה נדחתה בהחלטה מנומקת מיום 4.1.21. באותה החלטה נקבע שעל המערער לשלם אגרה בתוך 30 ימים ושבהעדר תשלום, ההליך ימחק.

9. ההחלטה מיום 4.1.21 הומצאה בדואר רשום למערער ביום 13.1.21 (נסרק אישור מסירה לתיק ללא תצהיר מוסר).

10. ביום 14.1.21 המערער עתר להמציא לידיו העתק מהתגובות שיוגשו על ידי המשיבים, כמו כן , ביקש שימונה לו ייצוג משפטי. בהחלטה מאותו היום בית משפט קמא קבע שלא יידרש לבקשה, עד לאחר שהמערער "יקיים את החלטת יום 4.1.21".

11. ביום 4.2.21 המערער הגיש בקשה לפסול את המותב היושב בדין, במקביל הגיש בקשה חוזרת לקבל לידיו את החלטות בית המשפט ותגובות שהוגשו לתיק. בהחלטה מאותו היום, בית משפט קמא הורה למערער לפרט איזו החלטה לא קיבל והמזכירות התבקשה לבדוק את העניין.

12. באותו יום (4.2.21) בית משפט קמא דחה את בקשת המערער לפסילת מותב. כמו כן, באותה החלטה הורה על מחיקת כתב התביעה בהעדר תשלום אגרה במועד שנקבע.

13. מכאן הערעור שלפני.

14. לאחר עיון בערעור ביקשתי לקבל מהמשיבה התייחסות לטענה לפיה המועד לתשלום אגרה טרם חלף. המשיבה השיבה שהמועד חלף ועתרה לדחות את הערעור הן מן הטעם שהמועד לתשלום אגרה חלף והן מן הטעם שהערעור הוגש שלא במועד הקבוע בדין .

דיון:

דחייה על הסף:

15. עיון בתיק מעלה שביום 7.7.21 ניתנה החלטה על ידי כב' השופט גיא שני (בשבתו כרשם) לפיה ניתנה למערער ארכה להגשת ערעור באופן זה שהערעור התקבל במועד הגשתו. מכאן, שיש לדחות את טענת המשיבה לפיה יש למחוק את הערעור על הסף מן הטעם שחלף המועד להגשתו.

מועד תשלום אגרה:

16. עיון בערעור ובהחלטת בית משפט קמא מיום 4.1.21 מעלה שבית משפט קמא לא קצב כנדרש את המועד לתשלום אגרה. נרשם באותה החלטה "בתוך 30 ימים" אולם לא פורט האם ממועד מתן ההחלטה או ממועד קבלת ההחלטה.

17. עיון בהודעת הערעור ובתיק של בית משפט קמא, מעלה שההחלטה מיום 4.1.21 הומצאה למערער בדואר רשום ביום 13.1.21. לפיכך, לכאורה בהתאם להחלטת בית משפט קמא, אפשרי היה שהמערער יבין כי עומדת לו האפשרות לשלם את האגרה עד ליום 13.2.21.

18. לזאת יש להוסיף שעסקינן במערער לא מיוצג אשר הגיש בקשה לתיק ליתן לו ארכה לצורך הסדרת ייצוג. אומנם עצם העובדה שבעל דין מחליט על דעת עצמו לנהל הליך משפטי ללא ייצוג, אינה פוטרת אותו מניהול הליך בהתאם לסדרי דין, אולם במצב דברים מעין זה, יש להקפיד לפרט החלטות שיפוטיות באופן ברור ונהיר לבעלי דין, בפרט כאשר עסקינן בבעלי דין לא מיוצגים ועת מדובר בקציבת מועדים שניתן בנקל לציין תאריכים מפורשים ובכך למנוע אי הבנות.

19. כאשר נרשם בהחלטה "בתוך 30 ימים" מבלי לפרט את המועד או את המועד ממנו יש למנותו, הדבר יכול להתפרש במספר אופנים על ידי בעל דין בפרט כאשר הוא לא מיוצג.

20. אשר על כן, מצאתי לקבל את הערעור ברכיב זה.

החלטת ביניים בדבר תשלום אגרה:

21. בכל הקשור לערעור על ההחלטה בדבר תשלום אגרה, ככלל, מתחם ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות על פטור מתשלום אגרה דומה למתחם ההתערבות בהחלטות על הוצאות בסיום הליך, שהוא צר. התערבות זו מוגבלת למקרים של חריגה מסבירות ומקרים של פגם או טעות יסודיים שנפלו בשיקול הדעת של הערכאה המבררת, דוגמת אי מתן משקל הולם לשיקולים השונים או כשנוצר חשש לעיוות דין.

22. עיינתי בהחלטת בית משפט קמא בנושא פטור מתשלום אגרה ולא מצאתי שנפלו בה פגם או טעות יסודית בשיקול הדעת. עסקינן בהחלטה מנומקת המבססת את שלילת הפטור בנסיבות העניין. ההליך העיקרי שמבקש המערער לפתוח הוא הליך שסיכויו קלוש, ודי בכך, כדי לא להתערב בשיקול דעת כב' השופט ובהחלטתו שלא לפטור את המערער מתשלום האגרה .

בקשר לכך, לא ראיתי להתערב בשיקול דעת בית המשפט לפיו המערער אינו עומד בתנאי הנוגע לסיכויי התביעה. על פני הדברים, אכן קיים קושי בתקיפת פסק דין חלוט וסופי באמצעות פתיחת הליך חדש, ולא זו הדרך הדיונית שניתן לנקוט, כך הם הדברים ביחס להליך הראשון. אף יש לכאורה ממש בכך שקיים קושי בתקיפת הליך מנהלי – פלילי, באמצעות הגשת תביעה אזרחית, כך ביחס להליך השני. אם למערער היו טענות ביחס לכתב האישום, לכאורה המקום להעלותן היה במסגרת אותו הליך.

הווה אומר, נכונה קביעת בית המשפט קמא ביחס לכך שהמערער אינו עומד בתנאי המצטבר הנדרש לפטור מתשלום אגרהף הנוגע לסיכויי ההליך.

23. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בית משפט רשאי ליתן החלטה על יסוד הבקשה והתגובה בלבד ועל כן לא היה צורך בהכרח לקבל את תשובת המערער לתגובת המשיבה . במצב דברים זה,טענתו של המערער לפיה ההחלטה התקבלה במעמד צד אחד, נדחית.

החלטת ביניים בדבר פסלות שופט:

24. מצאתי לדחות את ערעור המבקש על החלטת בית משפט קמא שלא לפסול את עצמו.

25. אקדים ואציין כי מאחר שנושא הפסלות הועלה לאחר מתן פסק הדין, ובהתאם לכללים שנקבעו ברע"א 5539/15 לנדא ואח' נ' ורקשטל (19.11.15), הרי לכאורה המקום לדון בטענת הפסלות הוא במסגרת ערכאת הערעור. זאת, אף שלא נעלם מעיניי כי כאן הטענה הועלתה והוכרעה כבר בערכאה הדיונית (בניגוד למצב שהיה בעניין לנדא הנ"ל, שם הטענה הועלתה לראשונה בערכאת הערעור), אולם הגיונה של הלכת לנדא נכון גם למקרה זה: טענת הפסלות לא צפתה פני עתיד, שכן פסק הדין כבר ניתן ועל כן, נכון הוא לבררה במסגרת ערכאת הערעור.

26. לטענת המבקש, בית משפט קמא היה צריך לפסול את עצמו מל שבת בדין משום שהוא דחה את בקשתו ליתן לו פטור מתשלום אגרה ומשום שאותו מותב דן בתיק אחר בעניינו של המבקש והוא נתן החלטה הדוחה את בקשתו (נספח 4 לכתב הערעור, לא ברור האם נספח זה עמד בפני המותב שנתן את ההחלטה בערכאה הדיונית) .

27. עיינתי בהחלטה שניתנה על ידי אותו המותב בתיק האחר ומצאתי שעסקינן בהחלטה שניתנה בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה, אשר אותו מותב מצא לדחותה.

28. לפי הפסיקה, המבחן הקובע לעניין פסלות שופט בעילה של משוא פנים הוא מבחן האפשרות הממשית למשוא פנים של השופט. אין די בתחושותיו הסובייקטיביות של תובע כדי להביא לפסילתו של שופט, ועצם העובדה ששופט ישב בהליך או בהליכים אחרים של אותו תובע אינה מהווה טעם טוב לפסילה .

ההחלטה בתיק האחר נומקה בהתאם לנסיבותיו, והעובדה שבשני תיקים המותב הגיע למסקנה מנומקת כי אין מקום לפטור מאגרה, אין בה כדי להעיד על משוא פנים כלפי המערער.

29. אין בחומר בתיק כדי לבסס כל טענה לפיה בית המשפט קמא גילה עוינות כלפי המבקש או שבית משפט קמא נהג בו במשוא פנים המצדיק את פסילת המותב בנסיבות העניין, זאת בשים לב לכך שבית משפט קמא נימק החלטותיו באופן ענייני, לאור נסיבותיהם של התיקים, בלי להביע עמדה אישית ביחס לתיק או למבקש.

סיכום:

30. נוכח האמור לעיל:

א. אני דוחה את הערעור על ההחלטה שלא לפטור מאגרה ועל ההחלטה של המותב קמא שלא לפסול את עצמו.

ב. אני מקבלת באופן חלקי את הערעור באופן שיוארך המועד לתשלום האגרה על ידי המערער. ניתנת למערער הזדמנות לשלם את האגרה בבית המשפט קמא עד ליום 10.10.21. אם ישלם את האגרה עד אותו מועד, התיק ייפתח ויידון בהתאם להוראות בית המשפט קמא. אם המערער לא ישלם את האגרה עד אותו מועד, פסק הדין המוחק את התביעה יישאר על כנו.

31. המזכירות תמציא החלטה זו לידי המבקש בדואר רשום וככל הניתן גם טלפונית, זאת בשים לב לכך שהמבקש אינו מיוצג ותרשום הערה בתיק.

32. המזכירות תעביר את ההחלטה לעיון בית משפט קמא.

33. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשפ"א, 01 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.