הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 11656-01-20

מספר בקשה:1
בפני
כבוד ה שופטת שרון גלר

מבקשים

אנדרו גיל (חנוך) איקנהולץ

נגד

משיבים

  1. קרן גאולת קרקע ליד מדרשת אי-קדומים (אלון מורה)
  2. משה גליק
  3. צבי סלונים

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

המבקש טוען כי שהה בחו"ל במועד בו ניתן פסק הדין ושב לארץ ביום 11.12.19. המבקש פנה לנתבעים על מנת לקבל הסכמתם להארכת מועד אך הללו לא השיבו לו באופן מיידי. בהמשך ביקש המבקש להגיש בקשה לביהמ"ש ושלח את בקשת האורכה בפקס, ביום 22.12.19 אך נדרש לשלם אגרה בגין הגשת הבקשה ומשכך חל עיכוב נוסף, והבקשה הוגשה ביום 6.1.20. לגוף ההליך המבקש טוען כי פסק הדין בו נדחתה תביעתו מחמת התיישנות שגוי. לא התקיים דיון במעמד הצדדים וביהמ"ש לא התייחס למסמכים שהוצגו בפניו, והמשיבים אף לא הכחישו את זכותו הנטענת, נשואת ההליך .

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, פסק הדין הומצא למבקש באמצעות שליח עוד ביום 13.11.19 ואף אם המשיב שהה בחו"ל, ניתן היה לעיין בו במהלך שהותו בחו"ל ובכל מקרה, המבקש שב ארצה בטרם חלף המועד להגשת הערעור.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה מצאתי לדחותה. טעמי יובאו להלן.
כעולה מתיק בימ"ש קמא יש אינדיקציה לכך שפסק הדין הומצא למבקש ביום 19.11.19- על גבי אישור המסירה מופיעה חתימתו של המבקש. כעולה מכרטיס הטיסה, המבקש שהה בחו"ל אותה העת, אולם אין חולק כי פסק הדין הומצא בכתובתו הרשומה ובכל מקרה, המבקש שב ארצה ביום 11.12.19 (הוצג כרטיס טיסה) . משכך, עצם שהותו של המבקש בחו"ל אין בה כשלעצמה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד.

אכן, קיימת אינדיק ציה לכך שהמבקש פנה למשיבים לשם קבלת הסכמתם למתן אורכה (הוצגה תכתובת דואר אלקטרוני) וכן שילם את האגרה בגין הגשת הבקשה עובר למועד בו הוגש הערעור, שכן ביום 3.1.20 שולמה האגרה בגין הבקשה שלפני . עם זאת, המועד האחרון להגשת ערעור היה ביום 5.1.20, ביום א' בשבוע, בעוד שהערעור הוגש ביום 6.1.20- יום שני בשבוע.

מדובר באיחור בן יום אחד. עם זאת, המבקש לא הצביע על טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, במיוחד שבפועל, הבקשה להארכת מועד הוגשה בחלוף המועד להגשת הערעור.

אשר לסיכויי ההליך- המבקש טען כי לא התקיים דיון בעניינו עם זאת, מעיון בתיק קמא עולה כי הצדדים הגישו בקשה מוסכמת לפיה ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף תינתן על סמך הכתובים בלבד ללא צורך בחקירת המצהירים ובפועל התייצבו ב"כ הצדדים וטענו טענותיהם בפני בימ"ש קמא (הודעת הצדדים מיום 14.1.19 והחלטה מיום 24.1.20, פרוטוקול מיום 17.4.19).

באשר לסיכויי הערעור יצוין עוד, כי מעיון בפסק דינו של בימ"ש קמא עולה כי ביהמ"ש נדרש לטענות הצדדים ולמסמכים הרלוונטי ים, לרבות בחינת טענות המבקש בעניין הודאה נטענת של המשיבה בזכויותיו, אשר עוצר ת לגישתו את ירוץ ההתיישנות. פסק הדין מנומק בעניינים אלו ועל פניו, ובזהירות המתבקשת, לא מצאתי כי סיכויי הערעור גבוהים כטענת המבקש.

במצב דברים זה, משהמבקש לא הצביע על טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד, ולאור האמור לעיל ביחס לסיכויי הערעור, למרות האיחור הקל בהגשת ו של הער עור, לא מצאתי כי יש הצדקה להארכת המועד המבוקשת.

מטעמים אלו, הבקשה נדחית.

בנסיבות המקרה הכוללות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' שבט תש"פ, 28 ינואר 2020, בסמכותי כרשמת, בהעדר הצדדים.