הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מ"ת 37817-07-16

לפני כב' השופטת מיכל ברק נבו

המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
אדיר חיינסקי (עציר)

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת – עו"ד טלי קרת
ב"כ המשיב – עו"ד רפי ליטן ועו"ד טל ליטן
המשיב הובא באמצעות שב"ס

פרוטוקול
ב"כ המבקשת:
עיינתי בתסקיר שירות המבחן. התסקיר שלילי מכל הבחינות, גם לגבי המשיב עצמו וגם לגבי החלופה. אני אציין גם בקצרה ששירות המבחן בדרך כלל נועד כולו לראות את המשיב ולעזור לו ולקדם את עניינו וכשהם באים בהמלצה סופית לפיה לא ניתן לשחרר את המשיב ממעצר, יש לתת לכך חשיבות נוספת מעבר לרגיל.

ב"כ המשיב:
אני מבקש שבית המשפט יורה על שחרורו של המשיב בתנאים כפי שהוצעו על ידי שירות המבחן. אסביר גם מדוע. טוב הייתה עושה המאשימה כמו גם שירות המבחן אם היו ערים להנחיות של בית המשפט העליון בבש"פ 7302/14 בעניינו של ג'מאל חשאן שם קובע ביהמ"ש העליון כי אין לזקוף לחובתו את כפירתו באופן שתיצור מחסום בפני כל אפשרות של השגת תכלית המעצר בדרכים חלופיות. אני יכול לומר לבית המשפט ששירות המבחן פירש באופן מרחיב את הנחייתו של בית משפט נכבד זה בהחלטה מיום 29.8.16 שם מנחה בית המשפט הזה את שירות המבחן לבחון מה גרם לאדם נעדר עבר פלילי לבצע עבירה כה חמורה. שירות המבחן לא הבין איך להתייחס להנחייה זו של ביהמ"ש העליון וכל מה שעשה זה לכתוב את תסקירו באופן חד משמעי אם הוא מודה במה שמיוחס לו אם לאו ולכן התסקיר נראה כפי שנראה. אני מפנה לבש"פ חשאן סעיף 10 עמ' 6 לפסק הדין, אני מצטט. במקרה שלנו המפקחים ראויים, החלופה ראויה, האיזוק האלקטרוני ראוי, גם המשיב עצמו ראוי כשמה שעושה שירות המבחן זה שהוא פוסל גם את המשיב וגם את המפקחים על אף אותה מסוכנות בינונית מ שום שהם לא מודים בביצוע העבירה.

יחיא ג'אבר הואשם בעבירה של ניסיון רצח כאשר בעברו של אותו יחיא ג'אבר יש עבר פלילי, קובע ביהמ"ש המחוזי, "שירות המבחן הרחיב יתר על המידה את תפקידם של המפקחים ...". עוד נאמר כי תפקידם של המפקחים אינו להגן על המשיב מפני מי שמתנכל לו. 1802/13. על פניו ברור ששירות המבחן התייחס להנחייתו של בית משפט זה באופן שהוא עשה תסקיר עונש ולא תסקיר מעצר. כל מה שהיה צריך לעשות שירות המבחן זה היה האם בחלופת המעצר המוצעת יש כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב, ואומר שירות המבחן בתסקירו, הדברים חרגו ממה שצריכים להיות: "אנו ערים להיענות המפקחים המוצעים ...". שירות המבחן מתייחס למשיב כאדם אשם. איך המפקחים מכירים אותו ואיך שירות המבחן ביטל את יכולתם לראות אותו כאדם שמשתמש בנשק ויורה באנשים? ההסבר נעוץ בכמה דברים. האחד, בשירות צבאי מלא. מציג לבית המשפט את תעודת השחרור של המשיב. תעודת בגרות מלאה, תלושי משכורת שווים ורצופים עד ליום מעצרו, לרישומיו ללימודי הנדסה וטכנולוגיה במגמת תעשייה וניהול, מה ששירות המבחן עושה זה שהוא מביע פליאה איך אנשים שמכירים את המשיב ככזה, איך הם לא מצליחים להביא שהוא יכול למצוא גישה לנשק כשיש לו קשרים שוליים בעברו, ואת העובדה שהוא נמצא בסיכון מסוים בינוני להישנות המקרים. על פניו ברור ששירות המבחן לא עשה את מלאכתו כמו שהייתה צריכה להיעשות.

כל מה שהיה צריך לבחון כמו בעניינו של יחיא אבו ג'אבר ששם ביהמ"ש העליון קיבל את אותה החלטה של ביהמ"ש המחוזי, אני מצטט. מה בעצם קרה פה? הגיעו מפקחים ראויים ומצויינים גם לפי הערכת שירות המבחן, כשהחלופה המוצעת היא באשקלון, כשמדובר באדם שלא דרך בתוך תחנת משטרה וכשכרגע הוא נמצא בחזקת החפות. האם יעלה על הדעת ששירות המבחן ירשיע אותו בתסקיר ויחליט שהחלופה לא ראויה?

<#5#>
החלטה
יש לקרוא החלטה זו בהמשך להחלטתי מיום 29.8.16 שבה התייחסתי לעניין הראיות לכאורה, לעילת המעצר ולאפשרות חלופה.

היום מונח לפניי תסקיר של שירות המבחן מיום 14.9.16. אתייחס לאמור בו בהתחשב בצנעת הפרט, ואשתדל שלא לצטט קטעים נרחבים. אציין, כי בשורה התחתונה, מסקנת קצינת המבחן היא כי לא נמצאה עבור המשיב חלופה הולמת ומפחיתת סיכון, ועל כן לא המליצה על השמתו במעצר בפיקוח אלקטרוני, ואף לא במעצר בית.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי המשיב נעדר עבר פלילי. לאחרונה נקלע לקונפליקטים עם בני משפחתו המורחבת על רקע הקשר הזוגי, שעל פי כתב האישום עומד גם בבסיס המעשים המיוחסים לו. שירות המבחן התרשם כי בשיחה עם קצינת המבחן התנהל המשיב באופן מצמצם ומטשטש את עוצמת הסכסוך הקיים ובלט קושי להתמודד עם הסיטואציה הטעונה במשפחתו. עוד התרשמה קצינת המבחן מעמדה מגמתית ונוקשה סביב הניסיון לבחון עם המשיב תכנים מורכבים, אלימים ופורצי גבול בהתנהגותו. קצינת המבחן התרשמה מדפוסי חשיבה נוקשים וקושי לפתור בעיות בינאישיות באופן יעיל ומקדם. בסופו של דבר, מצאה קצינת המבחן כי בשקלול כלל הפרמטרים הערכתה היא כי הסיכון להישנות התנהגות אלימה הוא בינוני כאשר תוצאות ההתנהגות האלימה אם תתבצע צפויות להיות ברמת פגיעה בינונית.

נבחנה חלופת מעצר בבית דודו של המשיב באשקלון, בפיקוח הוריו ומכרה נוספת של המשפחה. שירות המבחן התרשם ממפקחים נורמטיביים, שערים לאישומים שמיוחסים למשיב. לצד זאת, התרשם שירות המבחן כי המפקחים ערים באופן חלקי ומצומצם לחשיפתו של המשיב לקשרים שוליים טרם המעצר, לגישה אפשרית לנשק, ולאלמנטים של תוקפנות ואפשרות של פגיעה אלימה חוזרת. עוד נכתב כי לאחר מעצרו של המשיב חלה הידרדרות נוספת בדינמיקה המשפחתית, באופן שעלול להביא לחשיפת המשיב למצבי סיכון משמעותיים נוספים. קצינת המבחן התרשמה כי המפקחים המוצעים יתקשו לזהות מצבי סיכון בהתנהגותו של המשיב בחשיפה חוזרת לגורמים שעלולים להגביר סיכון להישנות האלימות וכי יכולתם להשפיע על מצבו ולווסת דחפיו נמוכה ביותר ככל שמדובר בקשר הזוגי הנוכחי.

מכאן, המלצתו הסופית של שירות המבחן, כפי שצוין לעיל.

ב"כ המבקשת מתנגדת לשחרור המשיב, או השמתו בפיקוח אלקטרוני. היא מציינת כי התסקיר שלילי, הן במובן של בחינת המשיב עצמו, ומידת האמון שניתן לתת בו, הן מבחינת המפקחים, שחרף היותם נורמטיביים, יתקשו לזהות מצבי סיכון.

ב"כ המשיב טוענים כי שירות המבחן נקלע לכלל טעות, מאחר שהתייחס למשיב בצורה שלילית בשל כך שהוא מכחיש את המיוחס לו, וזאת בניגוד לדין, ובניגוד להלכות בית המשפט העליון, כפי שבאו לידי ביטוי גם בבש"פ 7302/14 חשאן נ' מדינת ישראל [11.11.14]. לטענת הסנגורים, מדובר במשיב נטול עבר פלילי, שעבד באופן רצוף, שסיים בגרות ושירות צבאי בצורה טובה ואף המשיך ללימודי הנדסה וטכנולוגיה. לפיכך, אין לתמוה על כך שהמפקחים המוצעים מכירים אותו כאדם נורמטיבי ומתקשים לקבל את הטענה כי הוא בעל קשרים שוליים או בעל גישה לנשק. לטענת הסנגורים, גם בכך טעה שירות המבחן, כאשר הגיע למסקנה שמפקחים אלה לא יוכלו לזהות סיכון ולפקח כראוי. לטענתם, שירות המבחן הרחיב יתר על המידה את המצופה מהמפקחים, גם זאת בניגוד להחלטות בית המשפט העליון, וזו הסיבה להמלצה השלילית. לטענתם, יש להורות על שחרור המשיב, או לכל הפחות – מעצר באיזוק אלקטרוני.

שמעתי את טענות הצדדים. ברור כי כל מקרה נבחן לגופו, ולכן – אף שעיינתי בפסיקה שהציג הסנגור (והמוכרת לי), העובדה שבמקרים אחרים קבע בית המשפט כי גם מי שלחובתו עבר פלילי (בניגוד למשיב דנן) וגם מי שהואשם בעבירות של רצח ממש ולא ניסיון רצח, שוחרר לחלופה, צריכה להיבחן על רקע הנתונים הספציפיים של המקרה.

עיינתי היטב בתסקיר שירות המבחן. הלכת חשאן קובעת כי לעמדת הנאשם כלפי המיוחס לו יש בהכרח נפקות בכל הנוגע לגיבוש המלצת שירות המבחן בדבר מסוכנות או אפקטיביות חלופה למעצר ואין קצין המבחן יכול וצריך להתעלם מעמדה זו. אלא, שיש להתייחס לנתון זה ברגישות תוך מתן משקל לזכות הנאשם לטעון לחפותו כל עוד לא נמצא אשם על ידי בית המשפט ולא לזקוף לחובת הנאשם את כפירתו במיוחס לו באופן שהכפירה כשלעצמה תיצור מחסום מפני כל אפשרות של השגת תכלית המעצר בדרכים חלופיות, או תהווה גורם מכריע אשר יטה את הכף נגד חלופה למעצר.

איני סבורה ששירות המבחן התייחס לכפירתו של המשיב במיוחס לו כמחסום מפני כל אפשרות להורות על חלופה. אני סבורה, כי שירות המבחן התייחס לפרמטרים נוספים רלוונטיים בהגעתו למסקנה שהגיע אליה. שירות המבחן התייחס לסכסוך הקיים סביב הקשר הזוגי של המשיב, שעומד גם בבסיס כתב האישום. הוא התייחס למרקם המשפחתי ולעמדת המשפחה בנוגע לאותה זוגיות. לא ניתן לומר כי שירות המבחן חטא במקרה דנן בפסילת כל אפשרות לחלופה בשל הכחשת המשיב את המיוחס לו. קצינת המבחן הסבירה כי התנהלותו של המשיב בשיחה עמה צמצמה גם את נושא הסכסוך הקיים סביב הזוגיות ולא רק סביב המעשים המיוחסים למשיב.

כידוע, לא על נקלה יסטה בית המשפט מתסקיר שלילי של שירות המבחן, והדבר נקבע לא אחת בהלכות בית המשפט העליון. מובן, כי המלצת שירות המבחן היא המלצה בלבד, ובית המשפט ישקול באופן עצמאי גם פרמטרים נוספים, אך במקרה שלפניי – לאחר עיון מעמיק בתסקיר – אני סבורה כי הוא נשען על אדנים ראויים.

נוסף על האמור עד כה, יש לזכור כי נוכח העבירות המיוחסות למשיב, יש צורך בטעמים מיוחדים על מנת להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני. התיבה "טעמים מיוחדים" פורשה על ידי בית המשפט העליון, למשל בבש"פ 2472/16 זיתוני נ' מדינת ישראל [3.4.16], ככוללת בין היתר מצב בריאותי של נאשם, מצוקה מיוחדת שממנה סובל הנאשם, נסיבות מקלות הקשורות בדרך הקונקרטית שבה נעברה העבירה, צרכי שיקום מיוחדים, היותו של נאשם קטין, וכיו"ב. לא מצאתי כי במקרה שבפניי מתקיימת נסיבה כלשהי מתוך אותן נסיבות מיוחדות.

למרות היותם של המפקחים אנשים נורמטיביים והיותו של המשיב נעדר עבר פלילי, מקובלת עליי המלצת שירות המבחן מכל הטעמים שפירטתי לעיל, ומשכך, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ו, 26/09/2016 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו , שופטת