הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מ"ת 34191-09-17

34158-09-17

מספר פל"א 159426/2017

לפני כבוד ה שופט עמי קובו

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

המשיבים
.1 עמוס לביא (עציר) ת.ז. XXXXXX091
.2 רומן אגרונוב (עציר) ת.ז. XXXXXX952
.3 דוד פלוס (עציר) ת.ז. XXXXXX477
.4 יצחק צח ברקוביץ (עציר) ת.ז. XXXXXX602
.5 רוסלן שצ'פטניוב (עציר) ת.ז. XXXXXX225
.6 יבגני גולובקו (עציר) ת.ז. XXXXXX038
.7 אמיר ג'בלי (עציר) ת.ז. XXXXXX878

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת עו"ד קלר
ב"כ המשיב 7 עו"ד פורר ועו"ד איצקוביץ'
המשיב הובא על ידי שב"ס
פרוטוקול בעניין משיב 7

ב"כ המבקשת:
ברוב המקרים בית המשפט לא נחשף לראיות, היות ובית המשפט נתן החלטה מפורטת, אנו סבורים שיש יתרון בתיק הזה שבית המשפט נחש, לחומר הראיות כאשר אנו סברנו שזה מסוג התקיים אין חובה שבית המשפט יידרש לסיוע של תסקיר. בית המשפט בהחלטה שאנו מכבדים אותה בחר להסתייע לשירות המבחן ואפילו פעמיים.
כאשר אנו רואים את התסקירים אפשר לראות שיש אמירה מאוד ברורה של שירות המבחן שהיא מעבר לשלב הראשון, אנו לא צלחנו את המקום שאנו נדרשים למפקחים. גם שירות המבחן היה לו קשה לבוא ביחס למפקחים בנוגע להיותם גורם סמכותי.
בנסיבות אלו כאשר אני רוצה להפנות את בית המשפט בתסקיר שמדובר במי שמעבר לעבר הפלילי ובהיותו בחור צעיר יחסית, מה שלי תפס את העין שיש שם צו של"צ שבשלב מאוד מוקדם לא ניתק את הקשר עם שירות המבחן.
ב"כ המשיב:
הוא נעצר.

ב"כ המבקשת:
יש בקשת הפקעה שעומדת בעניין זה. הדבר המשמעותי והמרכזי שאנו רואים באותו מפגש לילי, כשמגיעים לביתו של משיב 7 במטרה מאוד ברורה מטרה להצטייד עם כלי נשק כאשר המשיב 7 יודע ומכיר את הנפשות הפועלות, באותו מפגש עם שיחות בטלפון ואח"כ אחד מגיע ואחד ממתין בסופו של יום אמנם אין לו ידיעה אחד לאחד בקשר לאיזה יום ובאיזה שעה כלי הנשק ישמשו אבל וודאי שה נה היא שכלי הנשק הם כלי נשק שילכו לעבריינות כזו או אחרת.
אנו רואים בזה חומרה יתרה כי זה כלי נשק שאנו יודעים להגיד היום שתכליתם הייתה לבצע פגיעה קטלנית באנשים. ומי שמספק את כלי הנשק זה משיב 7 והוא עושה זאת מביתו. יש 2 כלי נשק ובזמינות והדבר הזה מצדיק את דינו להיעצר.
אני חושב שבסיטואציה הנוכחית אין להידרש לעניינם של המקפחים.

ב"כ המשיב:
לפני שנגע בתסקירים, חברי לא מדייק בעובדות ולא בקביעות של בית המשפט. בית המשפט נתן החלטה ב- 12.12 ובהחלטה בית המשפט קבע ואי אפשר להתעלם שגם שיש ראיות לגבי אקדח אחד עסקינן בראיות נסיבתיות ולגבי האקדח השני שלא נתפס ישנה חולשה ראייתית. ביתה משפט זוכר את טענותינו לגבי השרשרת שבית המשפט אמר שיש סמיכות זמנים.
אין אחד לאחד שמה שנתפס זה מה שנמסר. הסוכן לא ראה בשום שלב שמדובר באקדח. אי אפשר להתעלם מנסיבות אלה.
הוא עצור מאוגוסט במשפט שהוא בנוי על הרבה נאשמים שההקראה קבועה לחודש מרץ וייקח זמן ויהיה משפט ארוך שכן יהיה אפשר להתעלם שגם אם יש ראיות זה תיק שחייב להתנהל שישנה גם אפשרות בגין הנסיבות שברור שבית המשפט נמצא ברף של ראיות לכאורה, אבל שננהל את התיק יכול להיות אפשרות אחרת. מבחינת הסבירות לא הכל יכול להיות.
אין טענה ולא כתוב שהוא שייך ל מעגל משפחת לביא. התובע לא מכנה אותו חלק מהחבורה.
עובדה שבכתב האישום הוא לא חלק מהחבורה, אין טענה גם שברגע שהוא מספק את מה שסיפק הוא יודע והוא לא מואשם בזה. אלו תאוריות של חברי. יש לבית המשפט עובדה של אקדח.
חברי אומר הזמינות, מאיפה הוא יודע את העובדות האלה? הוא לא יודע כמה זמן דובר על זה וכמה זמן לקח לארגן את זה. להגיד זמינות וכו אלה דברים שאין להם שום בסיס בחומר הראיות.
בית המשפט צריך לקחת בחשבון שהוא עצור כפי שאמרתי 5 חודשים שזה זמן שמביע איזה מסר וזו תקופה משמעותית. נקודה שניה שיש לו עבר אבל לא מכביד , אז יש לו עבירת שוד ועוד אחת. שבעבירה השנייה הוא היה משוחרר בתנאי שחרור, ולמה אני מספר, שלא רק שאין הפרה של תנאים בכל התקופה שהוא היה משוחרר אלא אותם מפקחים שהיו אצלם בטירה.
יש ניסיון איתו בנושא מעצר בית. הוא היה בעבר במעצר בית ולא הפר עם אותם מפקחים.
לא סתם ולא בכדי אנו הצענו ששירות המבחן יראה שהעבירה בוצעה ביפו. מפנה לכך שהעבירה בוצעה באפריל והוא נעצר באוגוסט. אין טענה וראיה שבחודשים הללו בין מועד העבירה למועד מעצרו הוא המשיך בקשר עם החבורה או ביצע עבורה. לא קרה כלום בחודשים הללו.
הוא לא עושה שום דבר. לגביו אין כלום. אנחנו הצענו חלופת מעצר מרוחקת מהעיר יפו, בטירה אצל אותם מפקחים שהוא היה איתם במעצר הקודם.
יש 2 תסקירים ואני אומר, הצענו 8 מפקחים ולשירות המבחן בכל אחד מה-8 הוא מוצא איזה עניין שאתייחס אליו. אחת בעלת תואר במדעי החינוך.
בתסקיר הראשון אומר שירות המבחן (מפנה לעמוד 2, מצטט..). חלופה סמכותית עם גבולות ברורים מה יותר מאיזוק אלקטרוני והחרה גאוגרפית. מה שירות המבחן קובע שהם אנשים נורמטיביים והם מבינים את הפיקוח, מה הפסול שהוא מצא? אין היכרות מספיק.
בית המשפט לא צריך את שירות המבחן כדי להבין את עבירת הנשק.
מסוכנות יש, אני אומר שיש. השאלה אם בנסיבות אלה אפשר לעיין את אותה מסוכנות. אם יש חלופה בטירה עם איזוק של מפקחים רציניים.
שירות המבחן חושש ממנו, הפסול שהוא מצא במה? שהוא לא יתפוס אותם כדמויות סמכותיות, אין פירוט למה. מעבר לעצם ביצוע העבירה אין שום נתון, כתבו שיש חשש להתנהגות אלימה ופורצת גבול, מכוח מה?
אין דבר בתסקיר מעבר למסוכנות שהיא ברורה שתגיד לבית המשפט למה אי אפשר לעיין אותה באיזוק בטירה בחלופה שהוכיחה עצמה בעבר.
אני מגיש לבית המשפט שורה של החלטות בהם בית המשפט העליון הורה לשחרר גם כאשר בעבירות נשק כאשר הגיע תסקיר שלא המליץ. אין התייחסות בשירות המבחן לעובדה שהוא הי חצי שנה במעצר בית ואין הפרה.
שירות המבחן סבור בטעות שהוא ניתק את הקשר עם שירות מבחן והוא לא עשה את השל"צ, אבל שירות המבחן לא היה ער שהוא בכלל עצור.
לכן אני חושב שיש מפקחים טובים ויש הרחקה, בהחלט שבאיזוק וערבויות נכבדות אפשר לעיין את המסוכנות.

<#3#>
החלטה בעניין משיב 7
בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו.
בד בבד עם הבקשה הוגש נגד המשיב כתב אישום אשר מייחס לו עבירה של סחר בעסקה אחרת בנשק.
על פי המתואר בעובדות כתב האישום המשיב מסר לאחרים 2 אקדחים.
בהחלטה בנושא הראיות לכאורה נקבע כי קימות ראיות נסיבתיות לכאורה להוכחת האשמה, ואולם בנוגע לאקדח השני, אשר לא נתפס, קיימת חולשה ראייתית.
מובן הדבר כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות.
המשיב נשלח לקבלת שני תסקירים של שירות המבחן. התסקירים שהתקבלו הינם שליליים.
שירות המבחן מציין את עברו הפלילי של המשיב אשר נדון בעברו למאסר בפועל למשך 4 שנים ושוחרר רק ב-2015. שירות המבחן התרשם מקשייו של המשיב לעמוד בגבולות וסבר כי המשיב נוטה לפעול באופן אימפולסיבי ואלים מבלי לבחון את השלכות מאסר.
להערכת שירות המבחן קיימת רמת סיכון גבוהה וחזרה של התנהלות אלימה ופורצת גבולות אשר עלולה לכלול הפרת תנאים.
בתסקיר הראשון סבר שירות המבחן כי חלופה סמכותית אשר תרחיק אותו גאוגרפית מהחברה השולית, יתכן שתוכל לתת מענה לרמת הסיכון.
בתסקיר השני שב שירות המבחן על הערכתו כי קיימת רמת סיכון גבוה לחזרה להתנהלות אלימה ופורצת גבול אשר עלולה לכלול הפרת תנאים.
שירות המבחן בחן חלופה נוספת שהוצעה, אך לא התרשם באופן חיובי מהמפקחים. להערכת שירות המבחן המקפחים המוצעים לא ייתפסו על ידי המשיב כדמויות סמכויות ומציבות גבול והתקשר לזהות מצבי סיכון.
שירות המבחן סבר כי אף פיקוח אלקטרוני ישמש גבול חיצוני בלבד ואולם המשיב התקשה לקבל גבולות חיצוניים ולשמור על תנאים מקבילים ועל כן לא בא בהמלצה לשחרורו.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים סבורני כי במקרה דנן אין מנוס אלא להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים ולא ניתן להסתפק בפיקוח אלקטרוני. מדובר במי שמסוכנותו גבוהה כפי שהעריך שירות המבחן.
מעיון בחומר הראיות התרשמתי כי המשיב נטוע בעולם העברייני.
לאור האמור בתסקיר שירות המבחן סבורני כי המשיב אינו צולח את המבחן של מתן אמון בו. בהקשר זה נתתי דעתי אף לעברו הפלילי ולמאסר הממושך שריצה לרבות בגין עבירות של יריר באיזור מגורים לצד עבירות נלוות.
אכן המשיב היה המעצר בית העבר ולא הוצגו ראיות לכך שהפר את התנאים ואולם לנוכח מסוכנות אשר קיימת במקרה דנן איני סבור כי קיימת אשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך של פגיעתה בחירותו של המשיב פחותה.
אשר על כך אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"ח, 30/01/2018 במעמד הנוכחים.

עמי קובו, שופט