הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ה"פ 69430-02-19

מספר בקשה:7
בפני
כבוד ה שופט עוז ניר נאוי

המבקשים:

  1. נירית כהן
  2. ליאור כהן

נגד

המשיבים:

  1. אתרי אל-גד (1986)חברה לבנין והשקעות בע"מ
  2. החברה הכלכלית לפיתוח השרון בע"מ
  3. בי. טי. אן. רזידנס בע"מ
  4. דני אהרן

החלטה

מבוא – הבקשה, הצדדים והתובענה בתמצית

לפני בקשת ליאור ונירית כהן, הם המבקשים בהמרצת הפתיחה, להורות למשיבים לגלות להם מסמכים ספציפיים, וכן לדחות את המועד להגשת תשובת המבקשים לבקשות המשיבים לסילוק המרצת הפתיחה שהגישו על הסף, באופן שתשובתם לבקשות הסילוק תוגש תוך 20 ימים מיום קבלת המסמכים המבוקשים.

המשיבים מתנגדים לבקשה. ראשית משום שהמבקשים לא פנו אליהם כלל, בטרם הגשת הבקשה, כמצוות הוראות תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"); שנית, משום שעסקינן בהמרצת פתיחה ולא בתובענה אזרחית רגילה, ומכאן שאין להיעתר לבקשה שכל כולה סרבול ההליך; שלישית, משום שאין כל רלבנטיות בין המסמכים (הרבים) המבוקשים, לבין ההליך דנן; ורביעית משום חוסר תום ליבם של המבקשים, לרבות ניסיונם לדוג מסמכים בשני הליכים אותם הם מנהלים במקביל הן נגד המשיבים והן נגד עיריית הוד השרון, בתחומה נמצאים המקרקעין מושא התובענה.

בתמצית יצוין, כי במסגרת המרצת הפתיחה עותרים המבקשים, בין היתר, להורות למשיבים להשלים את רישומה של תוכנית פרצלציה החלה על מקרקעין בהוד השרון, אשר המבקשים הם חלק מבעלי הזכויות בו, ולטענת המבקשים, המשיבים הם אלו אשר השלמת רישום התוכנית חלה עליהם.

דיון והכרעה

לאחר שקראתי את הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי דין הבקשה להידחות, למצער בשלב זה ובמתכונת בה הוגשה. להלן טעמי.

בפתח הדברים יובהר כי ניתן לקיים במסגרת המרצת פתיחה גם הליך של גילוי מסמכים ואף הליך של שאלונים, ודווקא ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ, מח (3) 749 (להלן: "עניין מספנות ישראל"), אליו הפנו המשיבים מבהיר זאת:

"הלכה מכבר היא, שהמרצת-פתיחה עשויה להכיל גם הליך של גילוי מסמכים גם הליך של שאלונים: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 110, 415, 674; פ' גולדשטיין, "דרכים חדשות לפתיחת ההליך האזרחי – מגמות חדשות" עיוני משפט ה (תשל"ו-ל"ז) 281, .287השאלה אינה אלא אם ראוי כי בהמרצת-פתיחה פלונית יידרש בית המשפט להליכים אלה."

יוער כי בעניין מספנות ישראל הנ"ל, בית המשפט העליון (מפי כבוד השופט חשין), אף לא קיבל את עמדת בית המשפט המחוזי, אשר סבר כי המרצת פתיחה לא נועדה למצבים בהם אין בידי התובע את כל העובדות, והוא  נדרש לגילוי מסמכים.

עם האמור, הדגש מושם על השאלה מהו גילוי המסמכים הראוי בכל מקרה ומקרה. כך למשל, ברע"א 2284/05 רגומי 1978 בע"מ נ שלוס (22.5.2005), אשר אף אליו הפנו המשיבים, סבר בית המשפט העליון, כי אין זה ראוי למנוע עיון, במקרה בו "התבקש עיון במספר מצומצם מאוד של מסמכים", אף שמדובר בהמרצת פתיחה.

יוער במאמר מוסגר כי בחודש פברואר 2020 אשר יבוא עלינו לטובה יכנסו לתוקף התקנות החדשות, במסגרתן בוטל הליך "המרצת הפתיחה" ובהתאם מחלוקת זו תהפוך לא רלבנטית ( בכפוף להוראות המעבר).

כך או אחרת, במקרה דנן, אין מדובר בהיקף מצומצם של מסמכים, וסבורני כי במתכונת בה הוגשה הבקשה, אין להיעתר לה בשלב זה, וזאת ממספר טעמים. ראשית, משום שהמבקשים לא ביצעו פניה מוקדמת למשיבים, ו סבורני כי הוראות התקנות ברורות בעניין זה. שנית, משום שבמקרה דנן הטעם העיקרי בבקשה נעוץ בצורך הנטען של המבקשים להשיב לבקשות לסילוק על הסף, ודומני כי טעם זה אין בו די על מנת להיעתר לבקשה, ודאי מבלי שניתנו טעמים של ממש בעניין הרל בנטיות של המסמכים הרבים המבוקשים.

אבהיר כי אין באמור כדי למנוע מהמבקשים לעתור בהמשך ההליכים, כפוף להכרעה בבקשות הסילוק, בבקשה מתאימה לגילוי מסמכים. הכול כפי שיפורט להלן.

אין להיעתר לבקשה מבלי שנעשתה פניה מוקדמת

הוראות תקנה 120 בתקנות קובעות באופן מפורש אשר אינו משתמע לשני פנים, כי בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט צו לגילוי מסמכים אלא אם נעשתה פניה מוקדמת לבעל הדין שכנגד, וזה לא השיב לו בחלוף המועדים הקבועים:

תנאי למתן צו [135]
120. (א)  בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים, אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך שלושים ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה, לפי המאוחר יותר, בבקשה בכתב להשיב בתצהיר על השאלון או לגלות בתצהיר את המסמכים ובעל הדין לא נענה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שנמסר לו כתב הבקשה.
          (ב)  בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות, ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל הדין לפי תקנת משנה (א).
          (ג)   מתן צו לפי תקנה זו אינה עילה לעיכוב הדיון בבית המשפט.

משלא נעשתה כל פניה מוקדמת למשיבים, סבורני כי די בכך כדי לדחות את הבקשה בשלב זה.

אציין, אף שהצדדים לא טענו זאת בפני, כי בפסיקה מוכרת טענה שהוראות תקנה 120 אינן חלות על המרצת פתיחה, לנוכח המועדים הקבועים בה, אשר אינם מתיישבים בהכרח עם המועדים הנזכרים בהוראות תקנה 256 [רע"א 9051/00‏ ויטלזון נ' פנטאקום בע"מ, פ''ד נה(3) 185]. עם זאת, סבורני כי ההיגיון, אשר אף עולה מהוראות תקנות סדר הדין החדשות, מחייב שצדדים יידברו ביניהם בטרם יפנו לבית המשפט בבקשות כגון דא, וסבורני כי די היה בכך, כדי לדחות את הבקשה בשלב זה.

עוד אציין כי אני ער לטענות המבקשים שהועלו בתשובה לתגובה בדבר הוראות תקנה 257 (סעיף 6 לתשובה לתגובה), אולם מעבר לכך שהתשובה לתשובה אינה המקום להעלות טענות חדשות [רע"א 8317/06 טהוליאן נ' ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ (21.1.07)], אין באמור כדי לסייע, שכן תקנה 257 מדברת על ראיות נוספות והשמעת עדים, ולא על מתן צו לגילוי מסמכים. כך גם טענותיהם של המבקשים בדבר פנייתם לעיריית הוד השרון, בתחומה המקרקעין (כמפורט לעיל) בטרם הגשת הבקשה (סעיף 9 לתשובה לתגובה), אינה מסייעת להם שעה שלא פנו למשיבים עצמם, הם בעלי הדין בהליך זה.

אין לדחות את המועד להגשת התשובות לבקשות לסילוק על הסף, בעטיה של דרישת גילוי

אף באשר לנימוקי הבקשה, איני סבור כי די בהם על מנת להיעתר לה.

המבקשים דורשים כי יועברו לידיהם 9 מסמכים וסוגי מסמכים (סעיף 12 לבקשה), ובהם: כל התכתובות שהוחלפו בין המשיבים לבין הוועדה לתו"ב והעירייה בקשר עם הפרצלציה של מתחם האשל (המתחם בו מצויים המקרקעין) החל משנת 2009;  התכתובות אליהן הפנתה עיריית הוד השרון בדוא"ל שנשלח על ידי הממונה על ידי חוק חופש המידע למשיבים; התכתובות שהוחלפו בין מי מהמשיבים לבין הבעלים של חלקה הסמוכה למקרקעין דנן – חלקה 27 – רמת הדר, בקשר עם פיצוי הפקעה או הסכמתם לרישום התוכנית; התכתובות לעירייה ו/או הוועדה לתו"ב בקשר עם הפסקת המו"מ עם רמת הדר; כל התכתובות ו/או ההסכם לפיו מונה משרד עו"ד שרים חלד על ידי מי מהמשיבים לטפל ברישום הפרצלציה; כתב המחאת חיובים וזכויות שנערך ונחתם בין המשיבה 1 למשיבה 2; כל כתבי התביעה שהוגשו לבתי המשפט בישראל מטעם המשיבים נגד מי מבעלי המקרקעין במתחם האשל; הזמנה וחשבונית מס של המדידה שערך המודד המוסמך לצורך הגשת תיק רישום הפרצלציה של מתחם האשל; וכן הזמנה וחשבונית של המודד המבקר שאישר את המדידה לצורך הגשת תיק רישום הפרצלציה של מתחם האשל.

המבקשים כאמור טוענים כי המסמכים הנ"ל כולם רלבנטיים ונדרשים להם לצורך הכנת תשובתם לבקשות לסילוק על הסף. במסגרת התשובה לתגובה טענו המבקשים כי המשיבים לא התייחסו באופן ספציפי לגופם של מסמכים, ולא העלו כל נימוק של ממש לדחיית הבקשה, ומכאן שיש להיעתר לה. איני סבור כמותם.

המבקשים טוענים בסעיף 4 לבקשתם כי המסמכים המבוקשים יזימו את כל טענות המשיבים בבקשות לסילוק על הסף:

"לטענת המבקשים המסמכים המבוקשים יזימו את כל טענות המשיבים שהועלו על ידם במסגרת הבקשות לסילוק המרצת הפתיחה דנן והינם מסמכים חיוניים לצורך הכנת תשובת המבקשים לבקשות היות ומדובר במסמכים המצויים בידי המשיבים (ואינם בידי המבקשים) והצגתם תוכיח שחובתם של המשיבים לבצע ולהשלים את הפרצלציה בעינה הן כלפי העירייה והמבקשים".

אף בתשובה לתגובה, טוענים המבקשים כי המסמכים המבוקשים הם "ראיות והוכחות חותכות" להוכחת אחריותם של המשיבים לרישום הפרצלציה, ולכן חיוניים הם לצורך בירור בקשות המשיבים לסילוק על הסף [סעיף 15 לתשובה לתגובה]. טעמים אלו של המבקשים, אין בהם דבר אשר יש בו לסייע למבקשים, למצער במתכונת בה הוגשה הבקשה.

ראשית, לא ברור מהו הקשר בין הבקשות לסילוק על הסף לבין הבקשה דנן, שכן כידוע, בקשה לסילוק על הסף יש לבחון כאילו הוכחו כל העובדות הנטענות, ומכאן שבבואנו לבחון את הבקשה לסילוק על הסף, נדרשים אנו להניח כי כל העובדות אשר פורטו בתובענה נכונות הן, ואפילו תצהיר תמיכה לא נדרש. כך קובע השופט א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12 , 2015) בעמודים 346 – 347:

"הדיון בבקשת המחיקה הוא דיון משפטי – ... הדיון בבקשת המחיקה אינו מתייחס לאמיתות העובדות; המתדיינים מניחים כי התובע אכן יצליח להוכיח את כל העובדות שטען להן. כשבקשה למחיקה נדונה באופן כזה, אין צורך לצרף תצהיר בתמיכה לה, שכן הטענה היא שאפילו תוכחנה כל העובדות המפורטות בתובענה גם אז אין להרשות את המשך קיומה עקב היעדר עילה." [ההדגשות שלי – נ.ע.]

אם כן, אם כל צורכם של המבקשים במסמכים נעוץ בבקשה לסילוק על הסף בלבד, הרי שבשים לב לכך כי בשלב המקדמי דנן איננו נדרשים לבחון את כל הראיות בבסיס התובענה, אין ליתן למבקשים את מבוקשם, למצער בשלב זה.

רוצה לומר, הבקשה אינה מעלה כל טעם לדחות את מתן התשובות לבקשה לסילוק על הסף, שעה שלצורך הדיון בהם אין אנו נדרשים לברר את מלוא הראיות התומכות בתובענה, כמפורט.

הבקשה אם כן לדחיית המועד להגשת תשובת המבקשים עד לאחר קבלת המסמכים המבוקשים, נדחית.

יוער לפני סיום כי איני סבור כי בנסיבות המפורטות יש מקום לדון במסמכים גופם, שכן לא הובהר במסגרת הבקשה הצורך במסמכים במסגרת המחלוקות כפי שהוצגו במסגרת המרצת הפתיחה והדבר יעשה במידת הצורך בהמשך ההליך, בכפוף להכרעה בבקשות הסילוק .

לנוכח כל האמור לעיל, ראיתי לדחות בשלב זה את הבקשה, על שני חלקיה, ולהורות כי המבקשים ישיבו לבקשות לסילוק על הסף לא יאוחר מיום 26.6.2019. תגובה לתשובה תוגש לא יאוחר מיום 9.7.2019.

סוגיית ההוצאות אף בגין הליך זה תידון במסגרת בקשות הסילוק.

ת.פ. ליום 10.7.2019.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ט, 06 יוני 2019, בהעדר הצדדים.