הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ה"פ 54094-01-18

מספר בקשה:19
לפני
כבוד ה שופטת שרון גלר

המבקש:

עו"ד שלמה ובר (כונס נכסים)

נגד

המשיבים:

  1. משה יצחק קלוגר
  2. מ.א.ק. בניה והשקעות 1990 בע"מ
  3. משה אינדיג

4.א. נפתלי שבתאי
4.ב. דינה שבתאי
5.א. ציון סייג
5.ב. נאווה סייג
6.א.חיים גלטשטיין
6.ב.צביה גלטשטיין
7.א. שמואל סופר
7.ב. אורלי סופר
8.א.כתריאל בן יעקב
8.ב.נורית בן יעקב
9.א. יואל שפירא
9.ב.אסתר שפירא
10.א.מרדכי אודרברג
10.ב.יהודה גורכובסקי
10.ג.פיטר זימן

החלטה

הרקע לבקשה
בקשת כונס הנכסים לתשלום שכר טרחה.
הליך זה נפתח בחודש ינואר 2018 ועניינו תובענה להשלמת רישום הזכויות בבניין ברחוב בן פתחיה 13 בבני ברק.

ביום 22.4.18 מונה עו"ד שלמה ובר ככונס נכסים להשלמת הרישום כאמור ( להלן: "כונס הנכסים" או " הכונס"), בהמשך להסכמת הצדדים בדיון ממועד זה, אשר קיבלה תוקף של החלטה.
כרקע וכעולה מכתבי הטענות בהליך יצוין, כי בשנות ה-70 רכש משיב 1 ( להלן: "קלוגר") נכס ברח' בן פתחיה בבני ברק ( מחצית מזכויות במגרש - 13/31 כאשר היתרה נותרה אותה עת בבעלות מר אליעזר גור).
ביום 28.12.1989 נכרת בין קלוגר למשיב 3 ( להלן:"אינדיג") הסכם שותפות ביחס להשקעה בנכס ובמסגרתו מכר קלוגר לאינדיג מחצית מזכויותיו במקרקעין.
במהלך שנת 1990 הקימו קלוגר ואינדיג חברה, היא המשיבה 2 ( להלן: "החברה"). בסמוך לכך, רכשו קלוגר ואינדיג את הזכויות בשטחה הנוסף של החלקה ואלו נרשמו על שם אימו של אינדיג, גב' מגדלנה אינדיג, ועל שם החברה (18/21 מהחלקה- 6/31 מהשטח נרשם ע"ש אימו של אינדיג, מגדלנה, ו- 12/31 על שם החברה).
בהמשך, הוקם בנכס בניין בן שמונה דירות אשר שבע מהן נמכרו.
בין רוכשי הדירות ( משפחות הורנצ'יק, שבתאי וסייג) ובין קלוגר והחברה התנהלו מספר הליכים משפטיים ביחס לדירות שנמכרו ולשימוש ברכוש המשותף ( ת"א 12929/95, פס"ד מיום 27.3.21- נספח ח' 1 להמרצת הפתיחה וערעור שהוגש על פסק דין זה - ע"א 1973/01, פסק דין מיום 27.10.04- נספח ח' 2 להמרצת הפתיחה).
בנוסף לכך, בני הזוג הורנצ'יק אשר כאמור רכשו דירה בבניין, הגישו תביעה כנגד קלוגר, אינדיג ונתבע נוסף - עו"ד צחי איתן, בה עתרו לרישום הבניין כבית משותף ולרישום זכויותיהם בדירה. תביעתם התקבלה ואינדיג חויב להשלים את הרישום בלוח זמנים אשר נקבע שם. כן נקבע, כי עו"ד איתן יבצע את הרישום וסוגיית הגורם שיישא בשכר טרחתו תקבע ע"י ביהמ"ש על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ( ת"א ( ת"א) 13921/01 הורנציק נ' קלוגר, פסק דינה של כב' הש' משל, מיום 2.1.06) ( נספח ט' 2 להמרצת הפתיחה).
כאמור לעיל, שבע מתוך שמונה הדירות בבניין נמכרו. ביחס לדירה השמינית אשר הושכרה בשעתו למשפ' אביוב ( להלן: "דירת אביוב") נתגלעה מחלוקת בין קלוגר לאינדיג, בין היתר על רקע פירוק השותפות ביניהם והשניים ניהלו מספר הליכים משפטיים בנדון ( ה"פ 13326-11-09, ר' המרצת פתיחה ופסק דינה של כב' הש' גרסטל מיום 19.4.10- נספחים ו'1- ו'2 להמרצת הפתיחה; ת"א 40242-12-10 ר' פסק דינה של כב' הש' גרסטל מיום 5.8.11 במסגרתו הועבר הסכסוך לבוררות - נספח ו' 4 להמרצת הפתיחה; ר' גם החלטה בבקשה לצו מניעה בהליך זה - נספח ו' 3 להמרצת הפתיחה).

בהמשך לפסק דינה של כב' הש' גרסטל בת"א 40242-12-10, התנהלה בוררות בין קלוגר ואינדיג ( לפני כב' הבורר הש' בדימוס, ב' אוקון) וביום 6.4.14 ניתן פסק הבורר ( נספח ז' 1 להמרצת הפתיחה).
הבורר דן בסוגיית ההתחשבנות בין קלוגר לאינדיג על רקע פירוק השותפות ביניהם ובין היתר, ולענייננו, קבע כי הזכויות בדירת אביוב יועברו לקלוגר. כן נקבע, כי יש לקדם את רישום הבניין כבית משותף, וכי על אינדיג לשאת בעלויות הרישום ( בין היתר על רקע פסק הדין שניתן בת"א ( תא) 13921/01). עם זאת, הובהר כי ככל שימונה כונס נכסים לשם קידום הרישום יידרש בית המשפט אף לסוגיית תשלום שכר הטרחה. נוסף על כך, הוכרעה המחלוקת ביחס לזכויות הכספיות המגיעות לאינדיג כתוצאה מפירוק השותפות.
פסק הבורר אושר בפסק דין מיום 3.7.14 ובמסגרתו מונה עו"ד יובל טילינגר ככונס נכסים לשם השלמת רישום הנכס כבית המשותף ( ר' פסק דינה של כב' הש' טולקובסקי בהפ"ב 31709-05-14 - נספח ז' 2 להמרצת הפתיחה). ואולם, בסופו של דבר, עו"ד טילינגר שוחרר מתפקידו מבלי שהושלם הרישום.
ביום 23.1.18 נפתח ההליך שלפני וכאמור ביום 22.4.18 מונה עו"ד שלמה ובר ככונס נכסים.
לאחר מינוי הכונס הוגשו על ידו מספר בקשות, הן לחתימה על פסיקתאות, והן בקשות למתן הוראות לשם קידום הטיפול על ידו.
נכון להיום, הבניין נרשם על ידי הכונס כבית משותף, ביום 2.1.20, ובהמשך לכך אף הוגשה הבקשה הנוכחית, לתשלום שכר טרחת הכונס וכן סבב תגובות מלא.

תמצית טענות הצדדים
טענות הכונס
רישום הבית המשותף ארך זמן רב נוכח העדר שיתוף פעולה והערמת קשיים מצד המשיבים וכן התמודדות עם טענות שונות של רוכשי הדירות וניסיונות פישור בין הצדדים, בין היתר בסיוע צדדי ג'.
טיפול הכונס אף הצריך הגשת מספר בקשות לבית המשפט בעניינים שונים, ביניהם בקשה הנוגעת לחריגה מהיתר הבנייה ( מכיוון שבבניין נבנתה דירה נוספת ללא היתר), בקשה למתן הוראות לאינדיג ( בנוגע להתייצבותו במשרד הכונס לשם חתימה על מסמכים נדרשים) ובקשה משמעותית נוספת בנוגע למחלוקת ביחס לחיובי הארנונה בגין דירת אביוב כלפי עיריית בני ברק.

הכונס עתר לפסיקת שכר טרחה שעתי, בתעריף של 700 ₪ לשעה. לדבריו, הטיפול ברישום הנכס ארך 239 שעות. נמסר לבית המשפט פירוט ביחס לפעולות השונות בהן נקט הכונס לשם קידום הרישום ומשכן של פעולות אלו.
בשורה התחתונה, ועל יסוד תחשיב השכר הנ"ל, הכונס עתר לתשלום שכר טרחתו בסכום כולל של 167,300 ₪ בצירוף מע"מ ולהחזר הוצאות 1,247.4 ₪.
אשר לגורם שעליו לשאת בתשלום שכר הטרחה הנדרש, הותיר הכונס עניין זה לשקול דעת ביהמ"ש, תוך שהפנה להחלטת הבורר בעניין זה. כן הפנה הכונס בעניין זה להחלטת ראש ההוצל"פ מיום 28.6.18, במסגרת תיק ההוצל"פ אשר נפתח על ידי קלוגר כנגד אינדיג, בה ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה קלוגר הוא שיישא בתשלום שכר טרחת הכונס ( להלן: "החלטת ראש ההוצל"פ") (נספח ו' לבקשת הכונס).

טענות משיבים 1-2
כאמור, הוגשו תגובות מטעם משיבים 1-2, משיב 3 ומשיבים 10 א'-10 ג'- רוכשי דירת אביוב. בתגובות אלו לא הועלו טענות של ממש ביחס להיקף שעות העבודה להן טען הכונס ואף לא באשר לעצם בקשתו לפסיקת שכר טרחה על בסיס שעתי.

לצד זה, המשיבים 2-1 העלו טענות לעניין גובה השכר השעתי. לטענתם, מדובר בסדר גודל של עבודה של 1.3 חודשים, במשרה מלאה (182 שעות לחודש) ושכר הטרחה השעתי צריך להיגזר משכר חודשי ממוצע של עורך דין העוסק בתחום המקרקעין (18,000-40,000 ₪).

אשר לגורם אשר צריך לשאת בתשלום שכר ההטרחה נטען כי בהתאם לפסק הבורר מכוחו מונה כונס הנכסים, על אינדיג לשאת בעלות הרישום. קלוגר אף טען, כי בשל התנהלותו של אינדיג חל עיכוב ניכר וכי כ- 30% מהפעולות אשר הכונס נדרש לבצע נבעו מסירובו של אינדיג לשתף פעולה עם קידום הרישום, כפי שאף עולה מהחלטות ביהמ"ש ( בקשה 16).
עוד נטען כי הרוכשים גרמו לעיכובים ברישום משיבים 4-9 העלו דרישות שונות ביחס לזכויות בדירות וברכוש המשותף ומשיבים 10 א'- 10 ג' גרמו לסחבת בהתחשב בטענות ביחס להיתר הבנייה ובניית דירה תשיעית בבניין, ללא היתר, גם עיריית בני ברק הביאה לסחבת ולעלויות ניכרות בהתחשב בעמדתה ביחס לתשלומי הארנונה ובסירובה להנפקת אישור נדרש ( בקשה 18).
משכך נטען על ידי משיבים אלו, כי יש לחלק את עלות שכר הטרחה בין המשיבים השונים בהתחשב בהתנהלותם.
משיבים 1-2 הוסיפו כי ההסכמות נשוא החלטת ראש ההוצל"פ דינן להתבטל בשים לב לכך שאינדיג לא פעל על פיהן ולא שיתף פעולה לשם קידום הליך הרישום. בעניין זה נטען, כי קלוגר שלח לאינדיג הודעה בדבר ביטול ההסכמות, בשל חוסר שיתוף פעולה מצידו כמפורט לעיל, וזאת כבר ביום 5.4.20 ( נספח ג' לתגובת משיבים 1-2).

טענות משיב 3
אינדיג הותיר ההכרעה ביחס לגובה שכר הטרחה לשקול דעת ביהמ"ש. לגישתו, קלוגר הוא הגורם שצריך לשאת בתשלום שכר הטרחה באופן בלעדי, וזאת בהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ.

תשובת הכונס לתגובות
כונס הנכסים השיב לתגובות ודחה את עמדת קלוגר לעניין שכר הטרחה המגיע.
עוד נטען כי החלטת ראש ההוצל"פ הינה החלטה שיפוטית שלא בוטלה כדין, אף שלגישתו, אינדיג לא פעל בתום לב, ונמנע מלקדם הרישום.

אשר ליתר הרוכשים נטען, כי דרישותיהם הועלו נוכח מצגים והבטחות שניתנו להם על ידי המוכרים, קלוגר ואינדיג, ואין לזקוף עניין זה לחובתם.

הכונס הבהיר כי הוא נדרש לבצע עבודה נוספת, בגין הגשת הבקשה לתשלום שכר טרחה (20 שעות) וכן הבקשה ביחס לחובות הארנונה לעיריית בני ברק ( בקשה 19)- 25 שעות) כך שלגישתו זכאי לשכר טרחה בגין 284 שעות ולסך של 198,800 ₪ בצירוף מע"מ ולהחזר הוצאות בסך 1,493 ₪ ( נוכח עלות המצאת ההחלטות שניתנו בהליך, לאחר הגשת הבקשה, בהתאם להחלטות ביהמ"ש).

עמדת משיבים 10 א'- 10 ג'
משיבים 10 א'- 10 ג' הגיבו לבקשה וטענו כי האחריות לרישום הזכויות בנכס חלה על קלוגר, בהתאם להסכם המכר עליו חתמו הצדדים. קלוגר, מצידו, דחה טענות אלו וטען כי משיבים אלו בנו דירה נוספת תוך חריגה מהיתר הבנייה וכי הביאו לעיכוב נוסף ולהוצאות נוספות שאין לגלגל לפתחם של יתר המשיבים. קלוגר העלה טענות נוספות כנגד משיבים אלו ( הריסת בנייה בלתי חוקית ותשלום פיצוי). הכונס אף הוא התייחס לתגובת משיבים 10 א-10 ג' וטען כי התנהלותם אכן גרמה לעיכובים נוכח בקשה נדרשת למתן הוראות. אשר לטענות ההדדיות האחרות שהעלו קלוגר ומשיבים אלו נטען, כי הן אינן נוגעות להליך שלפני וממילא אינן טעונות הכרעה.

דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשה ובסבב התגובות, וכן עיון חוזר בהשתלשלות העניינים המלאה בהליך זה מראשיתו, להלן החלטתי בבקשת הכונס לפסיקת שכר טרחתו.
מסגרת הדיון - נזכיר מושכלות יסוד באשר למסגרת הדיון. כונס נכסים הינו בעל תפקיד המתמנה ע"י בית המשפט ומשמש כזרועו הארוכה. כונס נכסים זכאי לשכר טרחה עבור ביצוע עבודתו.
סוגיית תשלום שכר טרחת כונס בהליכים המתנהלים מכוח חוק ההוצאה לפועל מוסדרת בתקנות ההוצאה לפועל ( שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002. פסיקת שכר טרחתו כונס נכסים בהליכי חדלות פירעון של תאגידים מוסדרת בתקנות החברות ( כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), תשמ"א-1981 (ק"ת 646) ( להלן: "תקנות החברות"). בתקנות החברות קבועים שלושה מסלולים לחישוב שכר טרחה - שכר ניהול, שכר מימוש ושכר חלוקה. בפועל, פסיקת שכר הטרחה ושיעורו משתנה ומותאמת לנסיבות כל מקרה.

הנטייה בפסיקה הינה, כי גם במקרים בהם אין תחולה ישירה לתקנות החברות, ידריכו עצמם בתי המשפט לאור תקנות אלו והרציונל בבסיסן, בשינויים המחויבים:

"קיימת נטייה בפסיקה להשוות את השכר המוענק עבור תפקידים דומים במהותם, ועל-כן נהגו בתי המשפט להיות מודרכים על-ידי תקנות החברות, אפילו במקרים בהם לא ניתן היה, מבחינה פורמאלית, להחיל את אותן התקנות ( ראה לדוגמה ע"א 8/71 [3] וע"א 778/81, 93/82, ר"ע 274/81, ב"ש 490/85 ) ".
(ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' א' פינצ'וק כונס נכסים של חברת בני דן, קבלני הנדסה ימית, פ"ד מא(2) 660 (1987)).

מכאן, שניתן ורצוי להסתייע באמות המידה הקבועות בתקנות החברות ובפסיקה בעניין זה אף לצורך בחינת שכר הטרחה הראוי בענייננו, בהתאמות הנדרשות נוכח מאפייני התפקיד במקרה דנן.
בנוסף על הכללים הקבועים בתקנות החברות, הרי שהעקרונות המנחים את בית המשפט בפסיקת שכר טרחת עורך דין, אף הם רלוונטיים לפסיקת שכר טרחת כונס נכסים. בהתאם לאמות מידה אלו, יש לשקול, בין היתר, את נסיבות המקרה, מהות הפרויקט, משך הטיפול בפרויקט והקשיים הכרוכים בו, וכן את כישורי הגורם המטפל והמוניטין שלו, מידת הנאתם של הגורמים האחרים מפירות עבודתו, שיעור השכר הראוי בפרויקטים דומים, היקף העבודה בפועל ותוצאותיה ( ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, פ"ד נח(5) 20 (2004); ע"א 136/92 ביניש-עדיאל - עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 116;ת"א 2004/06 שוב נ' הצלחת יחזקאל בע"מ ( פורסם בנבו, 30.10.2012) וע"א 9073/12 שוב נ' הצלחת יחזקאל בע"מ (פורסם בנבו, 2.6.2014)).

יצוין, כי על אף שבתי משפט של חדלות פירעון נוהגים לפסוק שכר מימוש כאחוזים משווי הנכס שעל הפרק, הרי שישנם מקרים בהם נפסק שכר טרחה על בסיס שעתי לכונס הנכסים.

כך, לדוגמה, בעניין מניף ( פר"ק ( מחוזי י-ם) 34085-01-16 מניף שירותים פיננסיים בע"מ נ' עו"ד פיני יניב, כונס הנכסים ( פורסם בנבו, 1.11.2016), אישר כב' הש' מינץ ( בשבתו בבית המשפט המחוזי), שכר טרחה שעתי לכונס הנכסים, וזאת בתעריף שעתי של 510 ₪ לשעת עבודה של שותף בכיר, 420 ₪ לשעת עבודה של שותף זוטר, 360 ₪ לשעת עבודה של עו"ד שכיר ו- 200 ₪ לשעת עבודה של מתמחה). החלטה זו אושרה בבית המשפט העליון ( רע"א 9276/16 מניף שירותים פיננסיים בע"מ נ' פיני יניב כונס נכסים ( פורסם בנבו, 15.12.2016)).

במקרה אחר, בש"א ( ת"א) 5195/06 דן אנד ברדסטריט ( ישראל) בע"מ נ' לב אמון יזמים, 16.12.2007), קבע כב' הש' אורנשטיין שכר טרחת כונס לפי שעות בשים לב להיקף העבודה שהושקעה על ידי הכונס, כמתחייב לשם ביצוע התפקיד.
ומכאן, לענייננו.
עבודתו של כונס הנכסים - רישום הבית המשותף ארך כשנתיים. הכונס פירט בבקשתו בהרחבה את הפעולות בהן נקט לשם קידום הרישום וטענותיו בעניין זה מתיישבות עם החומר המצוי בתיק, לרבות הבקשות השונות שהוגשו על ידו ממועד מינויו ככונס נכסים ולוח הזמנים אשר הושפע מכך. ניתן להתרשם, כי הסכסוך ארוך השנים בין קלוגר לאינדיג נתן אותותיו אף בהליך זה ואף לאחר מינויו של כונס הנכסים, ובא לידי ביטוי בעיקר, בחוסר שיתוף פעולה מספק מצד אינדיג.
מורכבות נוספת נבעה ממצבו הרישומי של הנכס, אשר לא התאים למצב הזכויות הנכון, שכן אינדיג לא נרשם כבעלים בנכס והערות האזהרה שנרשמו לזכות הקונים שרכשו ממנו את הדירות נרשמו על חלקו של קלוגר.
בנוסף לכך, נדרשה העברת זכויות מאמו של אינדיג, גב' מגדלנה, לחברה.
משכך, הכונס נדרש להגיש בקשות למתן פסיקתאות לקידום הרישום ( לרבות פסיקתא מתוקנת נוכח רישום הערות על זכויותיו של קלוגר, מכוח ההסכמים שחתם אינדיג).
כעולה מהדוח המפורט אשר הגיש הכונס, הוא ניהל פגישות רבות, כמו גם שיחות ותכתובות בין כלל המשיבים, על מנת לגשר על המחלוקות בין קלוגר לאינדיג ( לרבות בסיוע חתנו של קלוגר) ועל מנת לטפל בדרישות רוכשי הדירות ( לרבות בסיוע סמכות רבנית, כב' הרב פרבשטיין, אשר שימש כמעין מגשר בין הרוכשים ובין קלוגר ואינדיג).

מעבר לכך, ולצורך קידום הרישום, הוצגו לכונס שני תשריטים. האחד תשריט אשר נערך מטעמו של כונס הנכסים הקודם, עו"ד טילינגר, והשני מטעם משיבים 10 א - 10 ג' אשר בנו דירה תשיעית בבניין ( בקומה המפולשת). כאמור, בעניין זה אף הוגשה בקשה למתן הוראות ( רישום שמונה או תשע דירות בבניין) (בקשה 11) נוכח התנגדות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לאשר את החריגה הנ"ל. משמשיבים 10 א'- 10 ג' חזרו בהם מעמדתם המקורית ומדרישתם לרישום בניין בן תשע דירות, הבקשה התייתרה.

הכונס אף טיפל בהערות אזהרה הרשומות על הנכס, ולשם כך זימן את הרוכשים למשרדו, לשם זיהוי הדירות ולצורך חתימה על התשריט ותקנון הבית המשותף.
נוכח סירובו של אינדיג לשתף פעולה בעניין זה הוגשה, כאמור, בקשה למתן הוראות בעניין זה ( בקשה 16) במסגרתה עתר כי אורה לאינדיג לסור למשרדו ולחתום על תקנון הבית המשותף והתשריט. יצוין, כי בשל המחלוקת שהתגלעה אף נקבע דיון ליום 2.1.20 אשר בוטל בסופו של דבר. אף בהמשך, ומאינדיג לא סר למשרד הכונס לקידום הנושא, חויב בתשלום הוצאות בסך 3,000 ₪ ( החלטה מיום 6.2.20).
במקביל, הכונס ניהל דין ודברים מול עיריית בני ברק לשם קבלת אישורה להשלמת הרישום ובהעדר הסכמות מולה, נדרש להגיש אף בעניין זה בקשה למתן הוראות לעיריית בני ברק ( בקשת 18). לאחר השלמת סבב תגובות ובסמוך למועד הדיון שנקבע, הושגו הסכמות בנדון מול העירייה.
מכאן, שהושקעו על ידי הכונס שעות עבודה רבות בטיפול והשלמת הרישום, וזאת מעבר לטיפול הטכני ברישום עצמו, נוכח חילוקי דעות וחוסר שיתוף פעולה כמפורט לעיל וכן בשל הפער בין הזכויות ובין המצב הרישומי והמחלוקת מול עיריית בני ברק.
היקף שעות העבודה - כאמור לעיל, הכונס עתר לתשלום שכר טרחה שעתי. לטענתו, מדובר בשכר הולם המשקף את שעות העבודה שהושקעו בפועל, אף שלגישתו, על פי הדין, היה זכאי לשכר טרחה בשיעור אשר אף עולה על הסך המבוקש בגדר הבקשה. בהקשר זה נטען על ידו, כי רישום הזכויות הביא להשאת ערך הדירות ב - 20%. שווי הדירות הנטען בבניין – 18 מיליון ₪; 20% מסכום זה הינו 3,600,000 ₪; מכאן, ששכר הטרחה הנהוג לפי הצלחה, עומד על 20% 720,000 ₪ בצירוף מע"מ. לחלופין נטען כי שכר טרחה בגין מכר דירה עומד על 1.5% מערך הדירות 18,000,000, היינו 270,000 ₪ בצירוף מע"מ. מכאן, שלשיטתו של הכונס, בקשתו לשכר טרחה הוגשה על הצד הנמוך והצנוע.

באשר להיקף עבודת הכונס וטיבה, הרי שכאמור לעיל, אין מדובר בדרישה של " שורה תחתונה" בלבד והכונס ערך והציג רישום מדוקדק ומפורט ביחס לפעולות בהן נקט, פגישות, שיחות טלפון, תכתובות ונסיעות נדרשות לצרכי רישום והיקפן של פעולות אלו מבחינת השקעת הזמן הנדרשת (239 שעות כמפורט בבקשה). התרשמותי היא כי בנסיבות ההליך וסוג הפעולות שבוצעו, הרי שמדובר בנתונים אותנטיים וסבירים אשר אינם חורגים מהנדרש. משכך, נתוני בסיס אלו לדרישת הכונס, הנוגעים להיקף עבודתו וטיבה, מקובלים עלי.

כאמור לעיל, במסגרת תשובתו לתגובות, טען הכונס כי למעשה הוא נדרש לעבודה נוספת בהיקף של 45 שעות נוספות בגין הגשת הבקשה לתשלום שכר טרחה (20 שעות) והגשת בקשה 18 ותגובות לתשובות (25 שעות), כך שבסך הכל נדרש על ידו תשלום שכר טרחה בגין 284 שעות עבודה. עם זאת, ביחס להיקף שעות נוסף זה הוצגו הדברים על דרך הערכה וללא פירוט מדוקדק, בשונה מהאמור לעיל ביחס לחלקה הארי של דרישת השכר, ובנסיבות אלו, וכן נוכח היכרותי את הבקשות הנדונות והיקפן, ומשלא נדרשה התייצבות לדיון בבקשה דנן, אני מוצאת לאשר, על דרך האומדן, כמחצית משעות העבודה שנדרשו בתשובה, היינו – 22 שעות.

משכך, מצאתי לפסוק לזכות הכונס שכר טרחה בגין 261 שעות עבודה (239+22 שעות).
התעריף השעתי המבוקש - כאמור לעיל, הכונס עתר לתשלום של 700 ₪. אני סבורה בעניין זה, כי לא הוצגו נתונים מספקים בנדון, כאשר בין היתר לא נערכה, ומכל מקום לא הוצגה, הבחנה בין פעולות שנעשו ע"י הכונס עצמו, עורך דין וותיק ומנוסה ובעל מוניטין, לבין פעולות שבוצעו על ידי עורך דין זוטר יותר ממשרדו או על ידי מתמחה. אין הצדקה לטעמי להעדר אבחנה כאמור, באשר יש להניח כי הכונס הסתייע בעבודתו בצוות עובדים כלשהו. כאמור לעיל, במקרים בהם נפסק שכר טרחה שעתי לבעל תפקיד, הרי שקיימת התייחסות מובחנת לזהות הגורמים הרלוונטיים שביצעו בפועל את הפעולות השונות, בפרט כשנערך רישום מדוקדק ומפורט בהקשר זה. משכך, איני נכונה לאישור כולל של השכר כפי שהתבקש.

בעניין זה אני מוצאת לציין כי בנוהל הכונס הרשמי והממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בעניין שכר טרחת בעלי תפקיד בהליכי כינוס, פירוק, הסדר תאגידי, וכן בהליכי פשיטת רגל, בהליכי הסדר יחידים ובהליכי חדלות פירעון, מיום 7.10.19 ( https://www.gov.il/BlobFolder/policy/procedure_fees/he/procedure_fees.pdf) נקבע כי תשלום שכר שעתי לבעל תפקיד הינו חריג ובכפוף לנסיבות המקרה, וכי שכר זה, כשנפסק, מוגבל לשכר שעתי של עד 500 ₪ ( להוציא חריגים הדורשים אשור מיוחד) (ס' 26 לנוהל).

לצד זה, אף איני מקבלת את עמדת משיבים 1-2, אשר טענו כי יש לגזור את שכר הטרחה השעתי משכרו של עורך דין שותף במשרד שעיסוקו בתחום המקרקעין. מדובר בטענה שנטענה בעלמא ונסמכת על מידע השאוב מרשת האינטרנט ולא בנתונים ממשיים לגבי שכר טרחה ראוי באופן הנדרש להציגם לבית המשפט, בדרך של חוות דעת רלוונטית.
לגופו של עניין, ובנתונים שלפני, בהתחשב בטרחה שהושקעה על ידי הכונס ומשרדו בהשלמת הרישום כמפורט לעיל, מאחר שהכונס לא הבהיר מה הייתה חלוקת העבודה שהושקעה על ידי הגורמים השונים במשרדו, ובהתחשב בין היתר בסכומים שנקבעו בעניין מניף, כמו גם הנחיות כונס הנכסים הרשמי הנ"ל, אני מוצאת לקבוע שכר טרחה שעתי ממוצע של 400 ₪ כבסיס לתחשיב השכר הנתבע בגין היקף שעות העבודה שאושרו לעיל.
נוכח קביעות אלו, אני פוסקת את שכרו של כונס הנכסים על סך של 104,400 ₪ בצירוף מע"מ כדין (400 ₪ X 261 שעות).
רכיב ההוצאות - כאמור לעיל, המשיבים לא חלקו על זכאותו של הכונס להחזר ההוצאות. אף לגוף העניין, ההוצאות שנכללו בבקשת הכונס הינן בגין תשלום אגרות כדין, ומצאתי לאשרן. בנוסף לכך, הוצגה אסמכתא לגבי יתרת ההוצאות שנדרשה בגדר התשובה ( תשובת הכונס מיום 11.6.20) ומשכך, מאושר תשלום ההוצאות בסך 1,491 ₪.
הגורם המשלם - מכאן, להכרעה במחלוקת בין הצדדים בשאלת זהות הגורם אשר יישא בתשלום שכרו של כונס הנכסים, אשר נקבע לעיל.
כאמור לעיל, קלוגר ואינדיג מטילים את האחריות לכך על זה על זה, כאשר כל אחד מהם נסמך על החלטה שיפוטית אחרת בנדון.
קלוגר טען, כי בהתאם לפסק הבורר, אשר אושר ע"י בית המשפט ואשר מכוחו מונה כונס הנכסים, על אינדיג בלבד לשאת בעלויות רישום הבית המשותף וזאת, בהתחשב בפסק הדין אשר ניתן בתביעה שהגישו הרוכשים בני הזוג הורנצ'יק בת"א ( תא) 13921/01 (ס' 77 ו- 85 ה' לפסק הבורר).
אין בידי לקבל טענה זו. כאמור לעיל, כב' הבורר קבע, כי במידה וימונה כונס נכסים ע"י בית המשפט, הרי שבית המשפט הוא שיידרש לסוגיה זו אגב המינוי ( ר' ס' 77 לפסק הבורר). מכך, פסק הבורר, כשלעצמו, אינו מקור מספיק לקביעה המטילה באופן בלעדי את תשלום שכר הטרחה על כתפיו של אינדיג בלבד. כמבואר להלן, קיימת החלטה שיפוטית רלוונטית מאוחרת יותר ביחס לנשיאה בעלויות הרישום.
אינדיג נסמך על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ אשר אישרה את הסכמות הצדדים ביום 28.6.18 ולפיהן על קלוגר, הזוכה באותו הליך, לשאת בעלות שכר טרחת הכונס.
ואלו עיקרי הסכמות הצדדים:

"5. בכל הנוגע לרישום הבית המשותף בגוש 6122 חלקה 244, מוסכם בין הצדדים כי הליכי הרישום כולל כל ההוצאות הדרושות לצורך כך, לרבות התשלום לכונס הנכסים שמונה לשם כך עו"ד ובר שלמה יבוצעו על ידי הזוכה ו/או מי מטעמו ובמימונו הבלעדי.
6. בכל הנוגע למכירת הדירה נשוא שומה 11808449- מתחייב החייב לחתום על כל מסמך שיידרש על ידי הזוכה לצורך הגשה לרשויות המס לרבות מיסוי מס שבח מקרקעין...ובכפוף לאמור לעיל מתחייב הזוכה לשלם את מס השבח בגין שומה זו במועד הראשון שיידרש החייב לשלם על ידי רשויות המס. הזוכה מתחייב לפנות לרשויות המס ולהסיר את על העיקולים שהוטלו על החייב בגין השומה.. בתוך 7 ימים.
...
8. החייב מתחייב לחתום על כל המסמכים הדרושים שיוכנו ע"י ב"כ הזוכה לצורך רישום הבית המשותף כמפורט להלן:
א. שטר מכר להעברת חלקו במקרקעין בגוש 6122 חלקה 244 מהזוכה לחייב בכפוף להצגת אישורי מס על ביצוע העסקה הנ"ל ע"י הזוכה.
ב. החייב מתחייב לגרום לכך שהגברת מגדלנה אינדיג ( אימו) תחתום על שטר מכר להעברת חלקה במקרקעין לחברת מאק בע"מ בכפוף להמצאת אישורי המיסים על ידי הזוכה.
ג. החייב ימציא לעו"ד שטרסברג יפוי כח בלתי חוזר שיקנה לעו"ד שטרסברג סמכות לחתום במקום החייב ו/או במקום הגברת מגדלנה אינדיג על כל מסמך שיידרש לצורך רישום הבית המשותף ומלבד שהדבר לא יטיל על מי מהם התחייבות כספית כלשהם.
ד. ככל שהחייב ימציא לזוכה אישור מס שבח בגין עסקת מכירת הדירה למשפחת הורנצ'יק במקרקעין בשומה 92172188 ייכנס הסכם זה לתוקפו. היה ולא יומצא אישור כזה- יבוטל ההסכם על כל סעיפיו, למעט סעיף 6, וייקבע מועד לדיון בטענת פרעתי שהוגשה על ידי החייב..." (ההדגשה הוספה- ש.ג.)

קלוגר טען, כי למרות הסכמות אלו, ולמרות שקיבלו תוקף החלטה, הרי שמאחר ואינדיג פעל בניגוד להסכמות הנדונות וטרפד את קידום הרישום, הסכמות אלו בטלות, תוך שהבהיר, כי הוא אף שלח לאינדיג הודעת ביטול ביחס אליהן ( מכתבו מיום 5.4.20 - נספח ג' לתגובת משיבים 1-2 לבקשה שלפני).
אין בידי לקבל טענה זו, כשלעצמה. ראשית, וככל וקלוגר מבקש לבטל את החלטת ראש ההוצל"פ שנתנה תוקף של החלטה להסכמות הצדדים, הרי שברי כי לא די במשלוח מכתב ביטול חד צדדי לאינדיג וכאמור, אין חולק כי לא נעשתה כל פנייה לגורם השיפוטי הנ"ל וממילא לא ניתנה החלטתו בעניין. מעבר לכך יצוין בעניין זה, כי המכתב הנ"ל נשלח כשנתיים לאחר מתן ההחלטה ולאחר שהבית כבר נרשם כבית משותף באמצעות כונס הנכסים.

יש לתמוה על התנהלות זו מצד קלוגר, המעוררת קושי הן בהיבט הפעולות בהן נקט והן בהיבט עיתויין. קשה שלא להשתחרר מהרושם, כי התנהלות זו, והשלב בו נעשתה, קשורה לאותו חלק בהסכמות הצדדים הנ"ל הנוגע להתחייבותו לשאת בשכר הכונס.
מכל מקום, ככל וקלוגר סבר כי אינדיג אכן הפר את החלטת כב' ראש ההוצל"פ בהפרה יסודית המצדיקה את ביטול הסכמות הצדדים, הרי שמצופה היה כי יפנה לאינדיג בזמן אמת, בסמוך למתן ההחלטה וכן לראש ההוצל"פ, או לערכאה שיפוטית רלבנטית אחרת, לבירור טענותיו.
משכך בשלב זה, ההחלטה המאוחרת והתקפה הינה כי על קלוגר לשאת בתשלום שכר טרחת הכונס ובעלויות הרישום.
חיובו של אינדיג בשכר הטרחה וההוצאות - עם זאת, נוכח המפורט בבקשה ובדוח כונס הנכסים, ומעיון בתיק עצמו ובבקשות שהוגשו, ניתן לראות כי הכונס נדרש להשקיע זמן ניכר ומאמצים לא מבוטלים עקב אי שיתוף הפעולה מצידו של אינדיג בקיום הסכמות הצדדים ופניות הכונס. התנהלות זו מצידו של אינדיג הביאה להתמשכות ההליך, הצריכה הגשת מספר בקשות לתיק ביהמ"ש וכאמור, אינה מתיישבת עם הסכמות הצדדים לפני ראש ההוצל"פ ולהתחייבותו של אינדיג לשיתוף פעולה בקידום הרישום. התנהלות חריגה זו עולה לטעמי כדי חוסר תום לב בהתנהלות בהליך משפטי ובעמידה על זכויות חוזיות ביחס להסכמות הצדדים. אני רואה בעמידתו של אינדיג על קיום החלטת ראש הוצל"פ והסכמות הצדדים להן נתנה תוקף, מבלי לפעול באופן כן וענייני בהתאם לאמור בהן, משום חוסר תום לב. משכך, בנסיבות העניין, ואף שהחלטת כב' ראש ההוצל"פ אשר נתנה תוקף להסכמות הצדדים בעינה עומדת, הרי שבגדר ההליך הנוכחי אני מוצאת להשית על אינדיג הוצאות בגין התנהלותו, אשר שיעורן עומד על סך של 10% משכר הטרחה שנפסק לעיל.
אשר ליתר המשיבים - שאר בעלי הדירות בבניין ( רוכשי הדירות) – צדדים אלו לא היו צד להליך מראשיתו וצורפו כמשיבים לבקשה שלפני בלבד. כאמור לעיל, מדוח הכונס עולה כי הרוכשים הציגו תשריטים ותוספות בכתב יד שבוצעו ע"י קלוגר ואינדיג ודרשו כי הבטחות שניתנו להם על ידי המוכרים, קלוגר ואינדיג, כמו גם מצגים שהוצגו לפניהם על פי הנטען במועד רכישת הדירות, יצאו אל הפועל. בנסיבות אלו, אין לזקוף לחובתם של משיבים אלו את דרישותיהם אלו ואין בעצם הצגתן, מבלי להיכנס לגופן של הדרישות, כדי להצדיק השתת שכר הטרחה, או חלקו, בגין רישום הנכס, על שכמם.
יצוין, כי הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בפרק הזמן הממושך שחלף ממועד רכישת הדירות ועד לרישום הזכויות בפועל. בעניין זה, ולשם הדוגמה, יצוין כי בפסק הדין שניתן בעניינם של בני הזוג הורנצ'יק, אשר אכן הגישו תביעה בין היתר אף בעניין רישום הזכויות בנכס, נקבע כי על אינדיג להסדיר את רישום הבית המשותף, לרבות רישום זכויותיהם של בני הזוג הנ"ל עד ליום 10.11.06 (ת"א 1392/01, פס"ד מיום 2.1.06).
אני מוצאת כי האמור לעיל יפה אף ביחס למשיבים 10 א'- 10 ג', אשר רכשו מקלוגר את דירת אביוב. בהתאם להוראות ס' 3(1) ח' להסכם המכר, התחייב קלוגר לרשום את הבניין כבית משותף ואת הדירה אליה תוצמד הקומה המפולשת. בנסיבות אלו, ואף אם התעוררה מחלוקת ביחס לדירה שנבנתה על ידם ( ללא היתר) אין בכך כדי להצדיק השתת תשלום שכר טרחה בגין רישום הבית המשותף על שמם. אוסיף בהקשר זה, כי טענות קלוגר שהועלו ביחס למשיבים אלו ( הריסת בנייה בלתי חוקי ותשלום בגין נזקים), אין מקומן להתברר בגדר הבקשה שלפני.

לסיכום - בקשת הכונס לתשלום שכר טרחה מאושרת בסך של 104,400 ₪ בצירוף מע"מ כדין. כן מאושר רכיב ההוצאות כאמור לעיל בסך של 1,493 ₪.
בהתאם לקביעה לעיל, 90% מהסכום ישולם ע"י קלוגר והיתרה תשולם ע"י אינדיג.

שכרו של הכונס ישולם על ידי קלוגר ואינדיג בהתאם לאמור לעיל ובתוך 30 ימים מהיום.
הכונס יגיש הודעת עדכון לתיק עם השלמת הרישום ע"ש בעלי הדירות ובתוך 60 יום מהיום.
תז"פ- 19.4.21.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשפ"א, 10 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.