הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ה"פ 1321-04-20

בפני
כבוד ה שופטת מרב בן-ארי

מבקש:

יעקב בסרבי

נגד

משיבים:

  1. מרים צילה דורי
  2. רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח
  3. רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז

החלטה

1. לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה, בגדר תביעה למתן סעד הצהרתי בה מבוקש להצהיר שחצי מהזכויות בנכס מקרקעין הידוע כגוש 3530 חלקה 109 (להלן: "הנכס") הינן בבעלות במבקש ולנתבעים אין כל זכות בחלק זה.
רקע
2. ביום 5.7.1977 המבקש והוריו חתמו על הסכם עם מר צבי פרידמן (דייר מוגן יוצא) לפיו הזכויות במקרקעין הוחכרו למבקש ולהוריו ז"ל .
3. לטענתו, המיסים בגין הרכישה שולמו על ידו ועל ידי אביו ז"ל (צורף הסכם עם מר פרידמן, חוזה חכירה מול מנהל מקרקעי ישראל עליו חתומים המבקש ואמו ז"ל ואישור מיסים).
4. המשיבה 1 היא אחותו של המבקש וביניהם קרע משפחתי.
5. בשנת 2014 אמו של המבקש נפטרה. האם הותירה אחריה צוואה (מיום 23.6.06) לפיה היא מורישה את כל רכושה ונכסיה לרבות הנכס שבענייננו לשתי בנותיה באופן שווה- הגב' מרים סיוון (בסרבי) (המשיבה 1) והגב' אילנה חיון (בסרבי).
צו קיום צוואה ניתן ביום 16.12.14.
6. במהלך שנת 2015 רשות מקרקעי ישראל הגישה תביעת פינוי נגד המבקש והגב' יעל סיון, ביתה של המשיבה 1. תביעת הפינוי הוגשה משום שהנכס נמצא כמבנה מסוכן המיועד להריסה (להלן: " תביעת הפינוי").
7. לטענת המבקש, בעקבות תביעת הפינוי נודע לו, שביום 9.11.77 זויף תצהיר שכביכול נחתם על ידו לפיו לכאורה המבקש ביקש לוותר על זכויותיו בנכס. לטענת המבקש התצהיר זויף על ידי עו"ד ישראל טלמון שאינו בין החיים כיום.
במצב דברים זה, לטענתו, זכויותיו במקרקעין נמחקו שלא כדין על בסיס תצהיר שלא אומת ולא נחתם על ידי המבקש.
8. מכאן הוגשה התביעה מושא הבקשה שלפני.
9. לטענת המבקש, הנתבעות 2 ו-3 התייחסו למבקש כבעלים של חלק מהזכויות בקרקע, מקום בו פנו אליו בשנת 1979 בתביעה לתשלום דמי מפתח.
10. יוער שבתה של המשיבה 1 טענה במסגרת תביעת הפינוי שהוגשה על ידי מנהל מקרקעי ישראל- לזכויות בנכס מכוח דיירות מוגנת.
כמו כן, המשיבה 1 הגישה במהלך שנת 2018 נגד המבקש תביעה לפינוי מקרקעין בבית משפט לענייני משפחה.
11. לטענת המבקש, אמו ז"ל לא יכלה הייתה להוריש יותר ממה שהיה לה ועל כן צו הירושה מתייחס רק לחלקה בנכס.
בקשה לפטור מתשלום אגרה
12. הנתבעת 1 והמדינה התנגדו לבקשה. המשיבה 2- רשות הפיתוח לא הגיבה לבקשה.
13. חובתו של זה אשר עותר לפטור מתשלום אגרה להוכיח שני תנאים מצטברים:
העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.
סיכויי ההליך.

14. בתקנה 14א לתקנות האגרות נקבע כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט : "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".
15. עומדת למבקש חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' , וכן ע"א 254/07 לפיד נד סמואל פורסם בנבו 21.2.2007)).
16. כאמור, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, כדי לקבל פטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה. יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 16.7.91)]:
"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להישקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".
17. כנגד זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן.
(לעניין זה ראה לדוגמא המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675 וכן רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה פורסם בנבו 26.8.07).

18. בענייננו, המבקש מתקיים מקצבת אזרח ותיק בסכום של כ- 2,900 ₪. עיון בתדפיס חשבון בנק שצורף מעלה כי סכום הקצבה שנכנסת לחשבונו נמשכת על ידו במזומן. כמו כן, חשבון הבנק מאוזן. בשל גילו, הוא אינו עובד ולטענתו בשנה האחרונה הוא מתגורר ברחוב ובבית הכנסת מאז שפונה מהנכס. כיום אין לו בת זוג. עיון בתיק מעלה כי המבקש היה נשוי בעבר ושהוא עבר עם משפחתו להתגורר בעיר אחרת. הטענה לפיה הוא פונה מביתו ועל כן מתגורר כיום ברחוב אינה מובנת בעוד שבמקום אחר טען שעבר עם משפחתו לעיר אחרת. לא ברור מהבקשה האם למבקש יש ילדים והאם אין ביכולתו להלוות מהם את סכום האגרה. כמו כן, חשבון הבנק מאוזן ואף בוצעה העברה מחשבונו בחודש אוקטובר 2019 בסך של 2,520 ₪ לחשבון בנק אחר ללא כל הסבר. לא הוגשה אסמכתה לפיה הוא אינו יכול ליטול הלוואה מהבנק . המבקש לא צירף תצהיר או אסמכתה כלשהי אחרת לכך שהוא אכן מתגורר כיום בבית כנסת שהסכים לארח אותו.
המבקש לא צירף אסמכתאות כלשהן ביחס למצבו הרפואי הנטען ולהוצאותיו החודשיות. כמו כן לא פירט במה עבד כל השנים והאם יש ברשותו חסכונות נוספים בקופות גמל או בביטוחים שונים. יוער שבפרוטוקול הדיון שהתקיים בבקשה למתן סעד זמני, המבקש טען שעבד במשך שנים רבות בבית מלאכה וכחקלאי אולם, בבקשה הנוכחית לא הזכיר זאת.
לזאת יש להוסיף שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין פרטי.
19. נראה כי רב הנסתר על הגלוי ביחס למצבו הכלכלי .
20. אשר לסיכויי ההליך, בזהירות המתבקשת אציין כי התביעה מגלה לכאורה עילה זאת בהתחשב בעובדה שהתצהיר משנת 1977 לא חתום (נספח י' לכתב התביעה), המשיבה 2 לא השיבה לגופו של עניין ביחס לסיכויי ההליך, בעוד שהעברת הזכויות והרישום אמורים להיות בידיעתה. מובן, שאין באמור כדי לקבוע מסמרות והוא הובא רק כדי להבהיר שהתביעה אינה נעדרת סיכויים.

21. בשקלול האמור מצאתי לפטור את המבקש מתשלום חלקי של האגרה, כך שישלם מחצית מסכומה.
22. נוכח האמור, על המבקש לשלם את סכום האגרה עד ליום 24.6.20 שאם לא כן, התביעה תמחק. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תש"פ, 16 יוני 2020, בהעדר הצדדים.