הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים 25

לפני כבוד השופטת ורדה מרוז - סג"נ

העותרים

  1. הילל דוד
  2. גרייס דוד

ע"י ב"כ עוה"ד אסף גילר וניר ליסטר

נגד

המשיבים

מדינת ישראל- משרד הבינוי והשיכון
ע"י ב"כ עו"ד מעיין הכהן – פמ"מ אזרחי

פסק דין

לפניי עתירה, בגדרה משיגים העותרים על החלטת משרד הבינוי והשיכון ("המשיב") שלא להכיר בעותר כ"דייר ממשיך" בדיור הציבורי.
ההליך המנהלי
זהו גלגולה השני של עת"מ 62820-11-15 בגדרה נתקפה החלטת המשיב מיום 23.3.15 אשר דחתה את בקשת העותר להכיר בו כ"דייר ממשיך" (להלן: "העתירה הראשונה"). במסגרת העתירה הראשונה הגיעו הצדדים להסדר לפיו העתירה תימחק, תוך שעניינם של העותרים יוחזר לדיון בפני וועדת האכלוס העליונה אצל המשיב (להלן: "הוועדה") "לאחר שהוצגו מסמכים חדשים שלא הונחו לבחינת הועדה עובר לקבלת החלטתה מיום 23.03.15". בעקבות ההסדר קיבלה הוועדה החלטה נוספת ביום 26.11.17, בגינה הוגשה עתירה זו. בהסכמת הצדדים הוחזר עניינו של העותר, פעם נוספת, לוועדה אשר ביום 4.10.18 דחתה בשלישית את בקשתו להעניק לו זכויות של "דייר ממשיך" (להלן: "ההחלטה").

העובדות וההחלטה הנתקפת בעתירה
בין השנים 1992 ל– 2009 הייתה אמו של העותר, הגברת רובי דוד, דיירת בדירה ציבורית ברחוב סטרומה 2/23 ב' בעיר לוד, מכח הסכם שכירות שחתמה עם "עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ" (להלן: "האם", "הדירה" ו- "עמידר"). ביום 26.3.09 עברה האם להתגורר במוסד סיעודי דרך קבע.
העותרים נישאו בשנת 2000 ולהם בנות תאומות, ילידות 2005. לטענתם, העותר מתגורר בדירה החל משנת 1993 ברציפות והעותרת הצטרפה אליו לאחר נישואיהם בשנת 2000. הועדה דחתה בהחלטתה את טענתם וקבעה כי העותרים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכחתה. זו לשון ההחלטה:
"...הדיירת החוזית הועברה למוסד סיעודי ב- 26.3.09. ע"פ שני ביקורי המעגל לשנת 2008 המבקשים התגוררו בדירה ביחד עם הדיירת החוזית וילדיהם, אולם בביקורי מעגל מהשנים 2004-2007 הדיירת החוזית התגוררה בגפה ולא מופיע כי המבקשים מתגוררים בדירה. בנוסף, התייחסה הוועדה לדיווח הכוזב של בני המשפחה בביקורי המעגל בשנים 2010-2013 לפיה חתם המבקש על ביקורי המעגל בהם צוין כי הדיירת החוזית מתגוררת בדירה כאשר בפועל שהתה במוסד סיעודי מיום 26.3.09, ע"פ אישור המוסד הסיעודי שהומצא לחברת עמידר רק בשנת 2014 לבקשת עמידר. הוועדה בחנה את כל הטענות והמסמכים שהציגו המבקשים למול כל ביקורי המעגל שנערכו בדירה בזמן אמת המתוארים בטופס הדיון. 1. באשר לשפה שבה נערכו ביקורי המעגל והבנת הדיירת החוזית אודות הצהרותיה וחתימתה על טפסי הביקור – ע"פ בדיקה שנערכה מול רכזת השטח מעמידר, הנ"ל שוחחה עם האם ז"ל באנגלית ועברית והאם אף חתמה על הביקורים באנגלית משכך ובהתאם לבירור שנערך אין בכך כדי לפגוע במהימנות ביקורי המעגל. 2. באשר לרישום כתובת מגוריו במרשם האוכלוסין החל מיום 24.1.08 וכן כלל המסמכים המתוארים לעיל שהוצגו בעתירות ובבקשה – רישום זה אינו מהווה הוכחה חד משמעית לכך שהנ"ל התגוררו בדירה הציבורית בפועל אלא לכך שכתובת מגוריו הינה ברח' סטרומה בלוד ולא בוצעו שינוי/עדכון כתובת בגין מעבר לדירה אחרת, הוועדה נתנה משקל לביקורי המעגל שנערכו בדירה בזמן אמת בשנים 97 – 2007 בהם התגוררה האם בגפה למול כתובתם הרשומה הן במרשם האוכלוסין, מוסדות רפואיים חברות תקשורת, מוסדות לימודיים תלושי שכר וכל גוף אחר אשר הנפיק מסמך כלשהו המעיד על כתובת מגורי המבקשים וילדיהם. 3. לעניין תצלומים מהדירה – אין במסמך זה להעיד כי הנ"ל התגוררו בדירה בפועל. 4. לעניין תצהירי השכנים הוועדה נתנה משקל לביקורי המעגל שנערכו בדירה בזמן אמת אל מול תצהירי השכנים שנערכו מס' שנים לאחר כניסת הדיירת החוזית למוסד סיעודי בסמוך להגשת עתירה 62520-11-15. 5. דוח סוציאלי מיום 22.8.2006 אשר מופנה לעמידר, לפיו ציינה העו"ס כי האם מתגוררת בדירה ביחד עם המבקשים וילדיהם – אינו עולה בקנה אחד עם ביקורי המעגל שנערכו בשנים 2005-2007 לפיהם הנ"ל לא נמצאו מתגוררים בדירה. כאמור, לא צוין כי העו"ס ביקרה בדירה וניתן להניח שהדברים מבוססים על הדברים שנאמרו על ידי המבקשים. בנסיבות האמורות לעיל ובהתאם להגדרת "דייר ממשיך" בחוק שהיה בתוקף לפני התיקון לחוק ולא השתנה עד מועד זה, המבקשים לא עונים לכללי דייר ממשיך שכן לא התגוררו עם הדיירת החוזית 3 שנים טרם מעברה למוסד סיעודי".
טענות העותרים
העותרים טוענים כי התגוררו בדירה עם האם פרק זמן ארוך בהרבה מ- 4 השנים הנדרשות לצורך הכרה בעותר כדייר ממשיך. העותרים מציינים כי הואיל ובכתובת הדירה לא קיימות תיבות דואר, הם סבלו מבעיות חוזרות ונשנות בקבלת דואר, ולכן בשנת 2001 החליטו לשנות את כתובתם במשרד הפנים לכתובת הוריה של העותרת, חרף העובדה שהמשיכו להתגורר בפועל בדירה. כן צוין כי כתובתם שונתה בחזרה לכתובת הדירה (בשנת 2008) כאשר עלה הצורך לרשום את בנותיהם לגנים עירוניים המצויים בסמיכות לדירה.
העותרים טוענים כי רק לאחר מעבר האם למוסד סיעודי ביום 26.3.09 התחוור להם כי לאורך השנים החתימה עמידר, באופן בלתי חוקי, את האם, עולה מהודו שאינה דוברת עברית, על דוחות מעגל, אשר לפיהם התגוררה בדירה בגפה. הוגש מסמך מהמוסד הסיעודי בו שוהה האם – "בית רחל" ובו רשומה "הערכה תיפקודית אחרונה מ- 23/07/14". ליד "קשר עם הסביבה" צוין "קשיים בתקשורת בגלל שפה" ובהערות נרשם "מתקשרת בהודית בלבד". על המסמך חתומה אחות בשם שרה פורסט. בנסיבות אלו, טוענים העותרים כי אין לייחס משקל ראייתי כלשהו לחתימת האם על דוחות המעגל, אשר לא הבינה את האמור בהם. הודגש כי הספרה 1 במענה על השאלה "מספר הנפשות" הודפסה מבעוד מועד ולא צוינה בזמן אמת.
העותרים טוענים כי רכזת עמידר שנהגה לבצע את ביקורי המעגל, הגב' אילנה טובול, פגשה בעותרים מדי ביקור, שוחחה עמם וידעה היטב כי הם מתגוררים בדירה עם האם.
תימוכין למגוריהם בדירה בתקופה הרלוונטית מבקשים העותרים למצוא במסמכים הבאים:
מסמכי הפרייה חוץ גופית מיום 21.7.04.
טופס שחרור מחדר לידה לאחר לידת התאומות ביום 22.3.05.
אישור המל"ל מיום 1.5.05 לזכאות העותרים לקצבת ילדים.
מכתב מעו"ס א.גולני לעמידר מיום 22.8.06 בו היא מבקשת לסייע לאם, לאחר שעברה אירוע מוחי, במציאת דירת קרקע שתהלום את מצבה החדש. במכתב צויין כי האם "גרה עם בנה הלל דוד, אשתו ושני ילדיו".
אישור מחברת YES על התקנת מנוי על שם גרייס דוד בדירה ביום 17.6.03 (יצוין כי בהמשך המכתב כתוב כי המנוי נותק ביום 9.7.06).
אישור מחברת HOT על התקנת מנוי על שם גרייס דוד בדירה ביום 5.7.07.
תלושי שכר של העותרת בגין השנים 2007-2008 (שכן לדבריה, לא עלה בידה לשחזר תלושים קודמים).
אישורים על ביטוח רכבו של העותר בגין השנים 2001-2006.
מסמכי טיפת חלב – פנקסי חיסונים של התאומות משנת 2006, "דפי ילד" משנת 2005.
העמוד הראשון של פנקס חיסונים של העותרת.
בכלל המסמכים הנ"ל (נספחים יג'- כט' לעתירה) צוינה כתובת הדירה ככתובת המגורים של מי מהעותרים או בנותיהם.
חשבונות מים של הדירה בגין השנים 2004-2006, המסתכמים בכ- 3,000 ₪ לשנה, צריכה המתאימה, לטענת העותרים, ל- 4 נפשות.
תצהירי שכנים המתגוררים בבניין בו שוכנת הדירה, אשר לדבריהם העותרים מתגוררים בדירה ברציפות לאורך כל התקופה הרלוונטית.
תצלומים מהדירה, אשר בהם נראה ריהוט ילדים, ראיה לכך שהמשפחה התגוררה בדירה.
העותרים טוענים כי המשיב מטעה את בית המשפט בטענתו כי לא הוכחו מגורים לאורך "התקופה הנדרשת", מבלי שצוין בצורה חד משמעית אם על העותרים להוכיח מגורים ברציפות לאורך 3 שנים על פי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק הדיור הציבורי" או "החוק") בנוסחו הקודם, או שמא 4 שנים על פי התיקון לחוק. לשיטת העותרים, התיקון לחוק אינו חל עליהם ועליהם להוכיח מגורים למשך 3 שנים ברציפות בלבד, קודם לעזיבת האם למוסד הסיעודי, הגם שלטענתם השכילו להוכיח אפילו ארבע שנים רציפות בהן התגוררו בדירה.
העותרים טוענים כי הראיות שהציגו מפריכות את האמור בדוחות המעגל אשר כידוע, מקימים חזקה הניתנת לסתירה. מצבור הראיות שהגישו מלמדים כי בפועל התגוררו בדירה משך 4 שנים ברציפות ולמצער- 3 שנים.
העותרים טוענים כי ההחלטה ניתנה תוך הפרת זכות הטיעון שלהם, משלא אפשרה להם הוועדה להשמיע טענותיהם בפניה, חרף בקשת בא כוחם. הוועדה לא בחנה את כלל הראיות והמסמכים שהעמידו העותרים לפניה והתעלמה מחלקם באופן מופגן, תוך מתן משקל יתר לדוחות המעגל. משכך, נגועה ההחלטה בשרירותיות, חוסר סבירות ומידתיות.
להוכחת אמיתות טענותיהם, צירפו העותרים בדיקת פוליגרף, בה נמצאו דוברי אמת (נספח א' לכתב התשובה לתגובה).
טענות המשיב
לטענת המשיב, ההחלטה שבחנה בשלישית את עניינם של העותרים היא החלטה מנומקת, המצויה במתחם הסבירות ואין להתערב בה. בדין נסמכה הוועדה על דוחות המעגל אשר זכו למעמד מיוחד בפסיקה לאור עריכתם בזמן אמת. על פי דוחות המעגל בין השנים 2004-2007 התגוררה האם בגפה. רק בדוחות המעגל החל מיום 9.3.08 צוין בדוחות כי האם מתגוררת עם העותרים ובנותיהם.

המשיב הוסיף כי בדומה להצהרות בדוחות המעגל, על פי רישום מרשם האוכלוסין כתובת העותרים שונתה לכתובת הדירה אך ביום 24.1.08. עובר למועד זה, החל משנת 2001 מענם הרשום היה זה של הורי העותרת, המתגוררים אף הם בדירה ציבורית ברחוב לוי אשכול 12 ברמלה.
בכתב התשובה הפנה המשיב לראשונה גם לדוחות מעגל מבית הורי העותרת, לפיהם בין השנים 2002-2003 וכן בשנת 2007, המצויה בתקופה הרלוונטית לענייננו, התגוררו העותרים בבית הורי העותרת (בהתאם לאמור במרשם האוכלוסין). בנסיבות אלו, נטען כי העותרים לא השכילו להוכיח שהתגוררו בדירה בתקופה הרלוונטית, בין אם מדובר ב-3 שנים על פי החוק בנסחו לפני התיקון, בין אם מדובר ב- 4 שנים על פי החוק בנסחו החדש. העותרים התנגדו להגשת הדוחות, בהינתן כי אלו לא הונחו לפני הוועדה ולא מצאו מקומם בהחלטתה. משכך, טענו העותרים כי מדובר בהרחבת חזית אסורה ולפיכך דין דוחות אלו פסילה.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
סעיף 1 לחוק הדיור הציבורי מגדיר מיהו 'דייר ממשיך':
"דייר ממשיך" - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי;"
עובר לשנת 2009 קבע סעיף 3 לחוק כי מי שהוכר כדייר ממשיך יהיה "רשאי להמשיך להתגורר בדירה הציבורית..." ובלבד שאין ולא היה בבעלותו נכס מקרקעין ב-5 השנים עובר לפטירת הדייר החוזי. בשנת 2009, תוקן סעיף 3 לחוק והוחמרו התנאים להמשך מגוריו של דייר ממשיך בדירה הציבורית, באופן שדייר ממשיך לא יוכל להמשיך ולהתגורר בדירה ציבורית, אלא אם הוכח כי הוא עומד, כשלעצמו, בכללי הזכאות לדיור ציבורי:
"(א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, לא יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, והוא יפנה את הדירה הציבורית בתוך תשעה חודשים מהמועד שבו נמסרה לו הודעה מאת משרד הבינוי והשיכון, בדבר אי-זכאותו לדירה ציבורית לפי הכללים.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דייר ממשיך שמוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, ויראו אותו כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין; ואולם היתה לדייר ממשיך כאמור זכות לדירה ציבורית בשטח אחר מהדירה הציבורית שבה התגורר הזכאי – יפנה את הדירה הציבורית שבה התגורר, לדירה הציבורית שהוקצתה לו לפי הכללים".
עם תיקון סעיף 3 לחוק, נקבעה בסעיף 70 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט- 2009, הוראת מעבר, הקובעת כדלקמן:
"(א) הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך 4 שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי, ובלבד שהיה אחד המנויים בהגדרה "דייר ממשיך" במהלך התקופה האמורה.
(ב) הוראות סעיף 3(א) לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (בנוסחו החדש – ו.מ)... יחולו גם על מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) היה דייר ממשיך ולא מוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, אלא אם כן עד המועד האמור התגורר ברציפות בדירה הציבורית, עם הזכאי או כדייר ממשיך, במשך ארבע שנים לפחות".
בענייננו, אין רלבנטיות לשאלה האם על העותרים להוכיח מגוריהם בדירה עם הדיירת החוזית עובר למגוריה במוסד הסיעודי לתקופה של 3 שנים או 4 שנים הואיל וכפי שיפורט להלן, העותרים לא השכילו להוכיח רצף מגורים של 3 שנים.

ומן הכלל אל הפרט
כאמור, האם עזבה את הדירה למוסד סיעודי ביום 26.3.09. לפיכך, על מנת לזכות במעמד של דייר ממשיך, על העותר להוכיח כי התגורר בדירה ברציפות למצער, בשלוש השנים עובר לעזיבתה, קרי: מיום 26.3.06 -26.3.09. אין מחלוקת שהעותר ומשפחתו התגוררו בדירה עם האם החל מיום 6.3.08 . ביקור מעגל במועד זה מאשש עובדה זו. יש לבחון אפוא אם העותרים הוכיחו רצף מגורים בדירה שנתיים קודם לכן, החל מיום 26.3.06 ועד 26.3.08. הוועדה קבעה בהחלטתה כי הם לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכ חת רצף המגורים הנדרש עם האם, משך 3 שנים עובר לעזיבתה את הדירה למוסד.
לתגובת המשיב צורפו דוחות מעגל שנערכו במהלך השנים 1997-2009, מתוכם חמישה דוחות העוסקים בשנים 2006-2009 (ביקורים מימים: 13.3.06, 28.3.07, 6.3.08, 4.9.08, 3.3.09). כאמור, בשנים 2008-2009 דווח שהעותרים ובנותיהם מתגוררים בדירה. מנגד, בדוחות מעגל קודמים לשנת 2008, מופיעה האם כדיירת יחידה – עובדה שאושרה בחתימת יד ה באנגלית. ודוק, מדובר בדוחות מעגל הנפרסים לאורך כ – 13 שנים ובאורח מובהק אין בהם כל סימן למגורי העותר ובהמשך, העותרים בדירה, אלא משנת 2008 ואילך. לעובדה זו משקל רב בהינתן משקלם הראייתי של דוחות המעגל כפי שנקבע בהלכה הפסוקה.
כך, כפי שציינתי לאחרונה בעת"מ 44118-09-17 חדד נ' משרד השיכון והבינוי (להלן: "עניין חדד"):
"ההלכה הפסוקה העניקה לדוחות המעגל משקל ראייתי רב, לאור עריכתם בזמן אמת וללא התראה מוקדמת. נקבע כי כל עוד לא הוצגה אינדיקציה לפקפק במהימנותם, אין סיבה להפחית ממשקלם בעת הפעלת שיקול הדעת המנהלי (לעניין זה ר' למשל עע"מ 8782/14 מנחם נ' משרד הבינוי והשיכון (פורסם בנבו, 12.6.17); עע"מ 2732/14 שניידר נ' משרד הבינוי והשיכון (פורסם בנבו, 28.01.15) וכן עע"ם 823/12 קליסה נ' משרד הבינוי והשיכון ואח' (פורסם בנבו, 8.8.13))".
טענת העותרים לפיה חל כרסום במהימנות דוחות המעגל בשל קשיי שפה של האם, אשר דיברה הודית בלבד ולכאורה לא הבינה את פשר חתימתה על הדוחות בהם הצהירה כי התגוררה לבדה בדירה, מתעלמת מהצהרתה בדוח מיום 29.10.08 על מגורי העותרים עמה. חזקה על האם כי הבינה את פשר חתימתה כאשר חתמה על הדוח דנן, כפי שהבינה את פזר חתימתה על דוחות קודמים, שהרי קשיי שפה אפיינו את האם בכל השנים ו על כן, העותרים אינם יכולים לאחוז בחבל משני קצותיו.
זאת ועוד, על פי תצהירה של רכזת עמידר, הגב' אילנה טובול, שערכה ביקורי המעגל בדירה משנת 1995 ואילך , הבינה האם היטב את מטרת הביקורים. הגב' טובול הצהירה כי תקשרה עם האם בעברית, אנגלית וכן באמצעות הידיים. בנוסף, היא נהגה לבחון את הדירה לצורך אימות מספר הנפשות המתגוררות בה – נכנסה לחדר המקלחת, בדקה את מספר מברשות השיניים או כדבריה "הייתה מברשת שיניים אחת".
העיון בדוחות המעגל מלמד כי מיד לאחר הביקור מיום 6.3.08, בו צוינו שמות העותרים ובנותיהם בדוח ידנית , בוצע עדכון בדוחות הבאים והוקלדו חמשת הנפשות שהתגוררו בדירה לרבות שמות העותרים ובנותיהם, ללמדך כי הדוחות משקפים נכונה את המציאות ועד לשנת 2008 העותרים לא התגוררו בדירה.
יתירה מזו, מטעם המשיב הוצגו דוחות מעגל מביקורים שבוצעו בדירת עמידר של הורי העותרת, ברחוב לוי אשכול 12 ברמלה ו מהם עולה כי בין השנים פברואר 00' – יוני 03' התגוררו העותרים בדירת הורי העותרת, אגב ציון שם העותרת כמי שמתגוררת בדירה "הבת גרסי + בעלה ללא ילדים". בהמשך, עד שנת 2007 הוסרו שמות העותרים מביקורי המעגל בדירת הורי העותרת ובביקור מעגל מיום 19.9.07, צוינו בשנית כמי שהתגוררו בה תוך ציון מפורש ש- "מתגוררת בבית ביחד עם ההורים בת גרסי נ+2". מנגד, בביקור מעגל שנערך שנה לאחר מכן, ביום 1.9.08 הוסרו שמות העותרים מהדוח, הגם שצוינו שמותיהם של בני משפחה אחרים שהתגוררו עם הורי העותרת בדירתם ("הבן רוטשילד והנכד אופיר").
הדוחות הללו ביחס לדירת הורי העותרת שומטים את הקרקע תחת טענת העותרים לרצף מגורים בדירה נושא העתירה בתקופה הרלוונטית. אמנם, הדוחות הנוגעים לדירת הורי העותרת לא הוצגו לוועדה עובר לקבלת החלטתה ומהטעם הזה, טען ב"כ העותרים לאי קבילותם כראיה, אולם בהינתן הצעה שהעלה ב"כ העותרים בעצמו במהלך הדיון בבית המשפט ביום 26.11.18 לבדוק את דוחות המעגל הנוגעים לדירת הורי העותרת באומרו: "הם (המשיבים – ו.מ) מתעלמים – אומרים הכתובת הייתה רשומה בגלל שהם קיבלו דואר, לאיפה? במגורי אמה של אשתו, של הבת של הזכאית. גם שם הייתה דירת עמידר. אז שיביאו את הדוחות מעגלים שם – אם לא היו שם אז היו שם. הם לא יכולים להיות במקום אחר".
נסללה אפוא הדרך לקבילות הדוחות הנוגעים לבית הורי העותרת ובעקבות דברי ב"כ העותרים הם צורפו לכתב התשובה מטעם המשיב. עולה מדוחות המעגל בדירות הורי העותרים – הורי העותר מזה והורי העותרת מזה – כי העותרים התגוררו בדירות אלו לסירוגין לאורך חייהם המשותפים. יתירה מזו, המועדים המצוינים בדוחות המעגל של שתי הדירות עולים בקנה אחד זה עם זה ומתיישבים עם המסקנה שהעותרים אכן התגוררו בדירות לסירוגין ובוודאי לא התגוררו בדירה נושא העתירה ברצף מאז נישואיהם. תמיכה נוספת למסקנה זו ניתן למצוא במועד בו שינו העותרים את כתובתם במרשם האוכלוסין לכתובת הדירה, בחודש ינואר 2008 – כחודשיים לפני דוח המעגל ממרץ 2008, בו מופיעים שמותיהם כדיירים בדירה, לאחר שבשנת 2007 שמותיהם הוסרו.
מהימנות העותרים מוטלת בספק לנוכח האמור בדוחות דירת הורי העותרת מהשנים 2000-2003 המלמדים על מגוריהם בה בניגוד לגרסתם לפיה התגוררו בדירה נושא העתירה, מאז נישואיהם בשנת 2000. לכך יש להוסיף את העובדה העולה מהדוחות הרלבנטיים לעתירה, לפיה הסתירו העותרים מעמידר במשך כ- 5 שנים (2009-2014) את עזיבת האם למוסד סיעודי.
איני מתעלמת משלל המסמכים שהציגו העותרים מהתקופה הרלוונטית בהם מופיעה כתובת הדירה ככתובתם. כך, מסמכי טיפת חלב, מסמכי ההפריה החוץ גופית ומכתבה של העו"ס לעמידר. לא מן הנמנע כי במועדים מסוימים במהלך התקופה הרלוונטית ואף קודם לה, העותרים אכן התגוררו בדירה. הדבר מתיישב עם מסקנתי לפיה העותרים התגוררו בשתי הדירות לסירוגין. אין אפוא במסמכים אלו כדי ראיה על רצף מגורים בדירה, כנדרש בחוק ובנהלי המשיב. אף אם העותרים התגוררו בדירה חלק ניכר מהתקופה הרלבנטית הרי שרצף מגוריהם נקטע על פי דוחות המעגל בשנת 2007 אז הופיעו שמותיהם בדוח המעגל של דירת הורי העותרת כמי שמתגוררים בדירה, כאמור לעיל.
וביחס לראיות נוספות שהציגו העותרים – אין בהן כדי להעיד על מגורי העותרים בדירה בפועל. כך, תצהירי שכנים ניתנו על ידי מקורבי העותרים ונוסחם כללי ובלתי מחייב. בהתאמה, משקלם נמוך. ביחס לתמונות שצולמו בדירה – ניסיון החיים מלמדנו כי קיומו של לול תינוקות בדירת הסבתא אינו נדיר, גם אם נכדיה אינם מתגוררים עמה. זאת ועוד, התמונות מתעדות זמן נתון ואין בהן כדי ללמד על רצף מגורים בדירה, כנדרש.
בחינת זכאותו של מבקש להכיר בו כ"דייר ממשיך" חייבת להיעשות תוך הקפדה יתרה על הכללים. ר' לעניין זה עניין חדד:
"...יש לחזור ולהדגיש כי הדיור הציבורי הוא משאב מוגבל ודל. קיימת חשיבות בהקפדה דווקנית על הוראות החוק וכללי המשיב בהקניית זכויות בדיור הציבורי. העותר לא עמד בכללים המזכים במעמד של "דייר ממשיך", אף לא באלו המאפשרים לרכוש את הדירה. גורלו של העותר אמנם לא שפר עליו, אולם אין להעדיפו על פני מאות הזכאים, אשר נסיבות חייהם קשות לא פחות וממתינים לקבלת זכויותיהם כדין (לעניין זה ר' עע"מ 8782/14 מנחם נ' משרד הבינוי והשיכון (פורסם בנבו, 12.6.17)). צדק אפוא המשיב בקבעו כי לא קמה עילה לחרוג מן הכללים ולהקנות לעותר זכויות בדירה יש מאין".
אשר על כן, העותרים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח רצף מגורים בדירה משך 3 שנים עובר לעזיבת הדיירת החוזית את הדירה. משכך, אני מורה על דחיית העתירה.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ט, 25 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.