הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים ת"צ 9475-09-17

מספר בקשה:27
בפני
כבוד ה שופטת מיכל נד"ב

מבקשים

ולדימיר סירג'נט

נגד

משיבים

  1. גיל פנחס
  2. מורן ששון
  3. המוסד לביטוח לאומי

החלטה

לפניי בקשה לעיון בתיק בית המשפט, שעניינו תובענה ייצוגית שהוגשה נגד המל"ל.
תמצית נימוקי הבקשה - המבקש הגיש תובענה ייצוגית ת"צ 9515-04-19 נגד המל"ל שעניינה גביית דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממי שחדל להיות תושב. בתיק זה הגיש המל"ל בקשה להעברת הדיון לבית הדין לעבודה בשל כך שהעניין בסמכותו הייחודית. בבקשת המל"ל נטענו בין היתר טענות המסתמכות על אמירות בית המשפט בפרוטוקול הדיון בתיק הנדון. מתוך הטענות עלה כי יש נקודות השקה בין הסוגיות שבשני התיקים. המל"ל מעורב בשני ההליכים ועל כן יש לו יתרון על פני המבקש, על כן על מנת שלא יהיו פערי מידע בין המבקש למל"ל ועל מנת לאזן בין הצדדים מתבקש העיון.
ב"כ המבקשים אינם מתנגדים לבקשה.
המל"ל מתנגד לבקשה משני טעמים – התיק הנדון מאוחד עם תיק נוסף שבו לא התבקשה עמדת המבקש ויש צורך בעמדה זו מחשש לפגיעה בפרטיות המבקש שם; עניינו של המבקש הוא עניין נקודתי בנושא הסמכות העניינית לשם כך די שהמבקש יקבל לעיונו את פרוטוקול הדיון המדובר ואין להיעתר לבקשה הכוללת.

דיון
תקנה 4(א) בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון") קובעת:
"כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין".
ברע"א 5349/13 דומיקאר נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ 29.8.13) דן בית המשפט העליון בבקשה לעיון בתיק תובענה ייצוגית שהתנהל נגד מתחרה עסקית של המבקשת שם. בית המשפט קבע שם כי הוראת סעיף 4: "הינה נגזרת של עקרון פומביות הדיון (ראו, ע"א 3976/04 בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (25.10.04) (להלן – עניין בורנשטיין); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פיסקאות 21-20 (8.10.09) (להלן – עניין האגודה לזכויות האזרח בישראל)). עם זאת, כפי שנפסק, 'הזכות לעיון אינה זכות מוחלטת, ויש לאזנה עם זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה' (עניין בורנשטיין, בפיסקה 4 להחלטה)".
בית המשפט שם קבע כי האיזון האמור יעשה על ידי בית המשפט על פי הקבוע בתקנה 4(ד) לתקנות העיון הקובעת:
"בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".
תקנה 4(ו) בתקנות העיון קובעת:
"החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת".
בעניין דומיקאר נקבע עוד:
"'זכות העיון הינה יחסית, וניתן להגבילה בשל אינטרסים לגיטימיים של יתר בעלי הדין או הציבור בכללותו' (ראו, בג"ץ 4405/97 עמותת המדרשה לתרבות הגוף אמריקה ישראל נ' שר החינוך והתרבות (25.4.2005)). אחד השיקולים שיש לשקלם ולאזנם מול זכות העיון, הוא פרטיותו של בעל הדין (ראו, ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פיסקאות 8-7 (15.2.2005); עניין האגודה לזכויות האזרח בישראל, פיסקה 22). פרטיותו של בעל הדין מקיפה גם את 'פרטיותו העסקית', והעובדה כי בתיק המשפט מצויים פרטים מסחריים אודות עסקו של בעל הדין עשויה להצדיק הגבלה של זכות העיון בנסיבות העניין (ראו, רע"א 8521/09 בירן נ' הרמולין, פיסקה 4 (29.11.2012) (להלן – עניין בירן))". (ההדגשה שלי – מ' נ').
בעניין דומיקאר עמד בית המשפט על כך כי מקום שמבקש מבקש לקבל מידע המכיל סודות מסחריים עליו לעמוד בנטל מוגבר כי האינטרס שלו מצדיק פגיעה בבעל הסוד המסחרי.
בעניין דומיקאר קובע עוד בית המשפט כי:
"ככל שמדובר בעיון על-פי תקנות העיון, בוודאי שיש ליתן משקל גבוה באופן יחסי לטענתו של בעל דין, כי במסמכים בתיק בית המשפט, שבהם מבקש לעיין גורם שאינו בעל ריבו בהליך המשפטי, כלולים סודות מסחריים. אומנם, במספר מקרים נפסק, כי עיון בתיק בית המשפט לצורך התדיינות של מבקש העיון בהליך אחר הוא לגיטימי. כן נפסק, כי ככלל, אין הכרח כי המבקש יסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית האחרת (ראו, ע"א 1651/08 עינת נ' ממונה מע"מ גוש דן, פיסקה 7 (27.7.2008); ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן (26.8.2010); בג"ץ 10003/08 לוי נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פיסקה 10 (5.4.2012); עניין בירן, פיסקה 4). אולם כאשר מדובר בבקשה לעיון שעלולה להוביל לחשיפתו של סוד מסחרי, יש ליתן את הדעת, בלשון תקנה 4(ד) לתקנות העיון, ל'ענינו בתיק של המבקש', ולאזנו מול הפגיעה הצפויה בבעל הדין בהליך".
לעניין בקשה שעניינה עיון במסמכים בתיק תובענה ייצוגית עמד בית המשפט על כך שחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") מכיל הוראות שונות הנוגעות לפרסום של מסמכים מתיק בית המשפט, בפנקס התובענות הייצוגיות (סעיפים 6(א) 25(א) ו-28(א) בחוק תובענות ייצוגיות). "פרסום הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נועד לשרת, למשל, כל אדם החפץ לבחון שמא הוא חבר בקבוצה המיוצגת. באופן זה יכול הפרט לדעת, האם יש בהליך הייצוגי כדי להשפיע על זכויותיו. ... אולם עיון בהוראות חוק תובענות ייצוגיות מלמד, כי אין בו הוראה מקבילה המורה על פרסום כתב התשובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית מטעם המשיב. ... המשיב, מצידו (אשר בניגוד לתובע המייצג, נגרר להליך בעל-כורחו), עשוי לכלול בכתב התשובה מטעמו, בלית ברירה, נתונים מסחריים שונים הנוגעים לעסקיו לשם התגוננות מפני הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והוא עלול להינזק אם אלו יפורסמו ברבים". (עניין דומיקאר בפסקה 11).
ולענייננו.
ללא מצאתי ממש בטענה לעניין המבקש בתיק הנוסף. אשר לטענה השנייה של המל"ל הדברים אינם מדויקים. המבקש טען כי למד על התיק הנדון מתוך טענות המל"ל בנושא הסמכות העניינית, אך הוא ביקש לעיין בתיק הנדון לאחר שהסתבר לו כי יש נקודות השקה בין הסוגיות שבתיק הנדון לבין בקשתו שלו.
אני סבורה כי אכן יש השקה בין התובענות – התובענה הנדונה שעניינה אי מתן פטור אוטומטי מתשלום דמי ביטוח לאומי לפטורים מתשלומו, לבין הסוגיה שהועלתה בבקשת המבקש, שעניינה גבית דמי ביטוח ממי שחדל להיות תושב. על כן למבקש עשוי להיות עניין בטענות בתיק הנדון.
בנסיבות העניין לאחר שמצאתי שאין ממש בטענות המל"ל אני סבורה שבענייננו גובר העיקרון של פומביות הדיון, כפי שהובא בפסיקה לעיל, גם בהתחשב בעובדה שמדובר בתובענה ייצוגית שמטבעה נוגעת לציבור רחב.
על כן אני מורה כמבוקש. התיק יפתח לעיון המבקש במערכת למשך 45 יום מהיום, בהתחשב בפגרת הסוכות.

ניתנה היום, ד' תשרי תש"פ, 03 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.