הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים ת"צ 15207-07-16

לפני:
כבוד ה שופטת מיכל נד"ב

המבקשת:

אילנה רות פלדמן

נגד

המשיבה:

עיריית יהוד-מונסון

פסק דין

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
רקע והשתלשלות ההליך
ביום 7.7.16 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בטענה כי המשיבה או מי מטעמה משתמשים במפוחי עלים בניגוד לאיסור על שבסעיף 13 א בתקנות למניעת מפגעים ( מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (להלן: "בקשת האישור" ו"התקנות", בהתאמה).
תמצית בקשת האישור -
תקנה 13 א בתקנות אשר נכנסה לתוקף ביום 27.4.2011, קובעת כי " לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל ציוד גינון הגורם לרעש באזור מגורים". המשיבה משתמשת במפוחי עלים בעיר, בעצמה או באמצעות קבלני משנה מטעמה, באופן היוצר רעש מחריש אוזניים, ומהווה מטרד של ממש, לחברי הקבוצה. המשיבה ממשיכה בשימוש כאמור גם לאחר פניות המבקשת אליה ( ר' פניה מיום 13.12.15 נספח 2 לבקשת האישור) ולאחר תשובת המשיבה מיום 17.1.16 ( נספח 3 לבקשת האישור) בה טענה כי היא מקפידה למלא אחר הוראות התקנות, כי לקבלנים נמסרו כביכול התראות בכתב על הפרת האיסור וכי תחזור ותדגיש את האיסור בפני הקבלנים העובדים מטעמה. בעת"מ 25857-06-12 סער נ' עיריית נהריה (21.10.13) נקבע כי העירייה אחראית בגין השימוש במפוחי עלים, גם כשהשימוש לא נעשה על ידי עובדיה, אלא על ידי עובדי קבלן ניקיון מטעמה.
בקשת האישור הוגשה בהתאם לפרט 6 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "התוספת השנייה" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה).
הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא – "כל תושבי העיר יהוד-מונוסון וכל המבקרים שביקרו בעיר מאז נכנסה לתוקפה תקנה 13 א(ב) לתקנות מניעת מפגעים ( מניעת רעש), תשנ"ג-1992, אשר נפגעו מרעש מפוחי העלים המופעלים על ידי המשיבה או על ידי קבלני משנה מטעמה לצורך ניקיון העיר ומזיהום האוויר שיצרו" (סעיף ג' בפתיח לבקשת האישור).
העילות בגינן הוגשה בקשת האישור הן - הפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 63 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") בגין הפרת הוראת תקנה 13 א(ב) בתקנות למניעת מפגעים ( מניעת רעש), התשנ"ג-1992 האוסרת שימוש במפוחי עלים ובגין הפרת הוראת סעיף 2 בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 (להלן: "החוק למניעת מפגעים") האוסר על גרימת רעש חזק ובלתי סביר; עוולת מטרד ליחיד לפי סעיף 44 בפקודת הנזיקין וסעיף 13 בחוק למניעת מפגעים הקובע כי הפרה של הוראות החוק למניעת מפגעים כדין מטרד ליחיד; רשלנות לפי סעיף 35 בפקודת הנזיקין, בגין מחדלה המתמשך של המשיבה למנוע מקבלני המשנה מטעמה לחדול מלעשות שימוש אסור במפוחי עלים; הפרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בגין פגיעה בכבוד - פגיעה באוטונומיה.
הסעדים שנתבעו בבקשת האישור הם - צו עשה, המחייב את המשיבה לחדול מהפעלת מפוחי עלים באזורי מגורים והמחייב אותה להפעיל אמצעי אכיפה יעילים כנגד מפרי האיסור החוקי של הפעלת מפוחי העלים ; צו עשה המחייב את המשיבה לקבוע במסגרת התקשרויות עתידיות עם קבלני משנה לביצוע עבודות הניקיון כי הפרת איסור השימוש במפוחי עלים ייחשב כהפרה יסודית של תנאי החוזה עמם, ולמשיבה תעמוד הזכות להפסיק את ההתקשרות עמם לאלתר; לפצות, כל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזק שנגרם להם מהשימוש במפוחי העלים, המוערך על-ידי המבקשים בסכום של 500 ₪ לכל תושב בעיר ו-250 ₪ לכל אחד מהמבקרים בעיר ב-5 השנים מאז כניסתה לתוקף של התקנה, ובסך הכל 76,738,500 ₪.
ביום 5.10.16 הגישה המשיבה הודעה על חדילה מגבייה לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הודעת החדילה"). בהודעת החדילה, אשר נתמכה בתצהירו של מר שגיא מסר, מנהל אגף איכות הסביבה במשיבה, טענה המשיבה כי מלכתחילה אסרה על השימוש במפוחי אוויר בתחומה, כי כללה איסור זה כבר במכרז מס' 04/14 לביצוע עבודות אחזקה שוטפת של שטחי גינון ציבוריים בתחומה ( להלן: "מכרז הגינון") וכי כבר בחודש מרץ 2016 ערכה שימוע לזוכה במכרז הגינון ( קבלן הגינון) לאחר שקיבלה תלונות על שימוש עובדיו במפוחי אוויר.
כמו כן טענה המשיבה כי בעקבות הגשת בקשת האישור נודע לה כי קבלן הגינון אינו ממלא אחר הוראות המכרז על אף השימוע שנערך לו בחודש מרץ כאמור, ועל כן ביום 24.8.16 הודיעה לחברת " פיתוח בגן בע"מ" על ביטול ההסכם עמה והפסקת עבודתה בעיר החל מיום 5.10.16. ביום 15.9.2016 פרסמה המשיבה מכרז חדש לגינון במסגרתו שבה והדגישה את איסור השימוש במפוחי עלים. המשיבה טענה כי היא מקיימת את צווי העשה שהתבקשו בבקשת האישור ומינתה מפקח מטעמה אשר תפקידו לערוך ביקורת על עובדי קבלן הגינון על מנת לוודא כי אינם משתמשים במפוחי אוויר בתחומה.
בדיון שהתקיים לפניי ביום 6.3.17 הודיעה ב"כ המשיבה לפרוטוקול כי לאור הערת בית המשפט היא אינה עומדת על טענת החדילה ( כאמור בקשת האישור הוגשה לפי פרט 6 בתוספת השנייה ולא לפי פרט 11 שבתוספת השנייה).
המשיבה הגישה תגובתה לבקשת האישור ובה טענה בין היתר כי אסרה על השימוש במפוחי עלים בתחומה עובר להגשת בקשת האישור, כי המשיבה אינה נכללת בהגדרת " גורם מפגע" שבפרט 6 בתוספת השנייה וכי בקשת האישור מנוגדת להוראות סעיף 3( א) בחוק תובענות ייצוגיות הקובע כי לא ניתן לאשר תובענה ייצוגית כנגד רשות בעילה של אי אכיפה.
לאחר שהתקיים קדם משפט נוסף הסכימו הצדדים לפנות במשותף למגשרת, כב' השופטת ( בדימ') אורית אפעל-גבאי וביום 17.6.18 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות.
ביום 18.6.18 ניתנה החלטתי ולפיה יש לתקן את הסדר הפשרה מכיוון שהקבוצה עליה הוא חל רחבה מהקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור.
ביום 27.6.18 הגישו הצדדים בקשה נוספת לאישור הסדר פשרה לה צורף עותק מהסדר הפשרה ( להלן: "הבקשה לאישור הסדר פשרה" ו"הסדר הפשרה", בהתאמה).
ביום 27.6.18 הוריתי על פרסום הודעה ראשונה בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה וכן במקומון המתפרסם בתחומה של המשיבה ואשר אינו משויך לעיתון היומי הנ"ל, בהתאם לסעיף 25( א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות. כן הוריתי על משלוח העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה והעתק מבקשת האישור ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרד להגנת הסביבה ( להלן: "ב"כ היועמ"ש"). ההודעה פורסמה ביום 5.7.18 בעיתון " ישראל היום" ובמקומון " גל גפן" (ר' הודעת הצדדים מיום 11.7.18).
ביום 23.4.18 הודיעה ב"כ היועמ"ש כי "לא נמצא לנכון להתנגד לבקשה לאישור הסדר הפשרה המוצע, וזאת מבלי להביע עמדה לגופה של הבקשה".

לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה ניתנה החלטתי כדלקמן ( בחלטה מיום 10.1.19):
"בטרם תינתן החלטה בבקשה לאישור הסדר פשרה, נדרשת הבהרת הצדדים בהתייחס לדברים הבאים:

  1. הצדדים יתקנו את ההסכם באופן שמימון שאמור היה להתבצע בשנת 2018 לפי ההסדר לא יבוא בחשבון בהסדר נוכח העובדה שזה טרם אושר באותו מועד.
  2. יובהר באילו שנים מתוכננים להתבצע 4 הפרויקטים הבאים: 'סקר עצים', 'מפה דיגיטלית', 'הפקת חוברת תקציר סקר טבע' ו'חשיפת סקר טבע לאגפי העירייה השונים'.

כמו כן יובהר מה המשמעות והתועלת שיש ב-4 הפרויקטים הנ"ל".
ביום 24.1.19, בהמשך להחלטתי הנ"ל, הודיעו הצדדים על עדכון מועדי ביצוע הפעילויות הבאות: "סיור בתרים נבחרים בטבע העירוני" ו"אירועי שיא לקהל הרחב באחד מאתרי הטבע העירוני בעיר", כך שבמקום שיערכו בשנים 2018 ו-2019, אלו יערכו בשנתיים הקלנדריות שיימנו ממתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה ( כפי שיפורט להלן). בנוסף הובהר בהתייחס לסעיף 2 בהחלטה כי ביצוע הפרויקטים האמורים יחל בשנת 2019. ביצוע פרויקטים אלו צפוי להמשך על פני מספר חודשים. הצדדים הבהירו את המשמעות והתועלת של ארבעת הפרויקטים המצוינים בסעיף 2 בהחלטה והדברים יובאו במסגרת עיקרי הסדר הפשרה.
לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מן הקבוצה עליה הוא חל.
תמצית הסדר הפשרה ( הכולל את האמור בהבהרות מיום 24.1.19)
הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא – "כל תושבי העיר והמבקרים בה החל מיום 27.4.2011, שנפגעו מרעש מפוחי העלים".
הפסקת השימוש במפוחי עלים
המשיבה נקטה שורת צעדים, שנועדו להפסיק לאלתר את השימוש במפוחי עלים, ולוודא, כי שימוש זה לא יישנה.
בכלל זאת, המשיבה: (1) הפסיקה את עבודתו של קבלן הגינון שפעל בעיר וחילטה את הערבות הבנקאית שלו; (2) התקשרה עם חברה חדשה בתחום הגינון, ובחוזה ההתקשרות עמה שבה והדגישה באופן מפורש את האיסור החל על שימוש במפוחי אוויר, ואף קבעה קנס בגובה 10,000 ₪ בגין כל שימוש במפוח אוויר; (3) מינתה מפקח האחראי לבחון את כלי העבודה המובאים על ידי קבלני הגינון, כדי להבטיח שאין ביניהם מפוחי עלים, וכי הם פועלים במפורש בהתאם להוראות הדין והחוזה ונמנעים מהשימוש במפוחים בזמן עבודתם.
פרויקטים סביבתיים
הוסכם, כי המשיבה תקצה סכום של 778,308 ₪, מעבר לתקציב הרגיל, שייועד לפרויקטים סביבתיים לרווחת תושבי העיר והמבקרים בה.
להלן פילוח העלויות ורשימת הפרוייקטים, שהמשיבה התחייבה לבצע. יצוין כי המחירים מתבססים בין היתר על הצעת מחיר שהתקבלה מהחברה להגנת הטבע, למעט הצעת המחיר בנושא ניטור קבוע של קרינה במוסדות חינוך, המבוססת על הצעת חברת RadGreen, אולם אופן בחירת נותני השירותים לצורך קבלת הפעילויות יתבצע בהתאם לדין:
תיאור הפעילות
עלות תקציבית
סקר עצים – ביצוע סקר עצים מלא ברחבי העיר הכולל בדיקת אגרונום לכל העצים בעיר לפי: סוג העץ, גיל, קוטר הגזע, מערכת השקיה, חשמל עילי, מיקומים, גובה, מצב העץ, מחלות ומזיקים. כן כולל הסקר גיזום ותמיכה בעצים, תיעוד במערכת GIS, צילום ותיעוד העצים, הפקת מסמכים, דוחות ותוכניות רב שנתיות לטיפול בעצים בעיר. תחילת ביצוע בשנת 2019.
234,000 ש"ח
מפה דיגיטלית – העירייה תערוך מפה דיגיטלית אינטראקטיבית לאתרי הטבע העירוניים, המנגישה לתושבים את סקר הטבע, אשר תועלה לאתר האינטרנט של העירייה ותופץ בניוזלטר ובפייסבוק העירוני. תחילת ביצוע בשנת 2019.
28,080 ש"ח
הפקת חוברת תקציר סקר טבע – העירייה תפיק, תדפיס ותפיץ לתושביה בדואר, חוברת המסכמת את ממצאי סקר הטבע. תחילת ביצוע בשנת 2019.
46,800 ש"ח
בדיקת קרינה במוסדות חינוך בעיר – בכל שנה בין השנים 2019-2023, תבוצע בדיקת קרינה קבועה במוסדות החינוך בעיר, באמצעות חברה ייעודית המתמחה בכך ( כיום מתבצעות בדיקות עיתיות, בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה).
44,928 ש"ח
חשיפת סקר טבע לאגפי העירייה השונים - במסגרת רכיב זה, ייערכו סדנאות לחשיפת סקר הטבע ואופן השימוש המוצע בו לאגפי העירייה השונים, בהתאמה לכל אגף. כל סדנא כוללת אנשי מקצוע ( אקולוגים, מתכננים, אנשי חינוך וכו'), תיאום עם מנהל האגף והתאמת התכנים לצרכי העיר. תחילת ביצוע בשנת 2019.
18,000 ש"ח
סיור באתרים נבחרים בטבע העירוני – במסגרת רכיב זה, יערכו סיורים לעובדי, פקחי ונותני השירות של העירייה באתרים נבחרים בטבע העירוני, על ידי מדריך מיומן העוסק בתחום, וזאת על מנת להעמיק את ההיכרות וההבנה של העובדים והפקחים עם אתרי הטבע העירוני בעיר ועם חשיבות השמירה על הסביבה. הסיורים ייערכו במהלך שנתיים קלנדריות, שייספרו מיום מתן תוקף של פסק דין להסכם.
22,000 ש"ח
תכנית של 10 סיורים ( עד 3 שעות) – העירייה תערוך, על ידי מדריכים מקצועיים, תכנית של 10 סיורים ( עד 3 שעות) לתושבי העיר, ללא עלות, באתרי טבע עירוני לקבוצות של עד 50 תושבים. הסיורים יותאמו לעונות השנה ולחגים, וימותגו כך שיתרמו לגאווה המקומית ( למשל: "יהוד בטבע שלי"). דוגמאות לסיורים: סיור בעקבות פרפרים, סיור בעקבות ציפורים, חיי הלילה של העטלפים, החי מתחת לאבן, סיור עששיות לילי, סיור פריחה אביבית, בלשים בטבע, א"ש לילה, בריכות חורף, וכיוצא באלה. הסיורים ייערכו בשנים 2019-2020.
60,000 ש"ח
אירועי שיא לקהל הרחב באחד מאתרי הטבע העירוני בעיר – ייערכו שני אירועי שיא לקהל הרחב באחד מאתרי הטבע העירוני בעיר, בהם ייחשף הציבור לממצאי סקר הטבע העירוני. הפעילות תתרכז בקהל יעד של משפחות, ותכלול פעילויות שונות כגון משחק-טבע ענק, הכנת פיתות על סאג' וכד'. אירוע שיא ראשון ייערך בתוך השנה הקלנדרית הראשונה, שתיספר מיום מתן תוקף של פסק דין להסכם, והשני בשנה הקלנדרית העוקבת.
62,000 ש"ח
שילוב תכניות לימודים לטבע העירוני בגני הילדים – בכל אחת מהשנים 2019-2023, תשולב תכנית לימודים ייעודית בנושא טבע עירוני בגני הילדים, המשלבים את ממצאי סקר הטבע. התוכנית, שתועבר על ידי מדריכים מקצועיים, תהיה בת 15 מפגשים בני שעה.
187,500 ש"ח
סיורים לגני הילדים באתרים שאותרו בסקר הטבע – בכל אחת מהשנים 2019-2023, בתום תוכנית הלימודים המתוארת בסעיף הקודם, ייערך סיור לילדים ולהוריהם באחד מאתרי הטבע העירוני שהוגדרו בסקר הטבע.
75,000 ש"ח
המשמעות והתועלת של ארבע הפרויקטים שנזכרו בהחלטתי מיום 10.1.19:
סקר עצים – מטרת הסקר היא יצירת שיטה אחידה ליישום האיתור, הטיפול והשימור של העצים הקיימים כיום בשטחה המוניציפלי של המשיבה. הנתונים על המצב הקיים של העצים בעיר יהוו כלי חשוב לתכנון תואם אקלים וסביבה המממש את פוטנציאל התועלת של עצים, בין היתר לקבלת אפקט קירור יעיל בעיר.
שלוש הפעילויות האחרות תומכות בהפקת תועלות מסקר תשתיות טבע עירוני שנערך בעיר בשנים 2016-2015. הפעילויות המוצעות מאפשרות לממש את הפוטנציאל של סקר הטבע שהוא כלי חשוב אשר פותח כדי לספק לגורמי תכנון תשתית ידע מקצועי על אתרי טבע בעיר. פרויקטים אלו הם מרכיבים בהליך ההטמעה והיישום של סקר הטבע.
מפה דיגיטלית – מטרתה להנגיש לציבור תושבי העיר ומבקריה באופן אינטראקטיבי את סקר תשתיות הטבע העירוני ולאפשר להם להפיק מאתרי הטבע העירוני את המרב ( דוגמה למפה מעין זו ניתן למצוא באתר של עיריית נס ציונה). לפי מידע שנמסר מהחברה להגנת הטבע, מפות דיגיטליות נמצאות בהכנה גם בערים אילת וקרית גת.
הפקת חוברת תקציר סקר טבע – זהו אמצעי נוסף להנגשת המידע אודות אתרי הטבע העירוני ישירות לציבור תושבי העיר.
חשיפת סקר טבע לאגפי העירייה השונים – תנאי בסיסי למיצוי הפוטנציאל של סקר הטבע לטובת ציבור התושבים היא ההיכרות של העובדים באגפי העירייה השונים עם הסקר ותוכנו ועם הדרכים האפשריות להשתמש בממצאיו בתחום האחריות של כל מחלקה.
שיפור מערך השירות לתושב
כחלק ממערך שיפור השירות לתושב, שהחל עוד טרם הגשת בקשת האישור, נקטה המשיבה שורת פעולות לשיפור השירות לתושב.
חשיבותן של פעולות אלו, ובעיקר שיפור השירות של המוקד העירוני בעיר, קיבלה משנה תוקף בשל הגשת בקשת האישור, אשר הדגישה את הצורך בהמשך שיפור מערך השירות לתושב, ובביצוע פעולות נוספות והעמקתן של אלה שנקטה העירייה.
בין הצעדים שנקטה המשיבה:
פתיחת תקן חדש ומינוי מנהל שירות ברמת מנהל אגף, האחראי בין היתר על הטיפול במוקד העירוני, בפיקוח העירוני, פניות הציבור וכו';
הארכת שעות העבודה של המוקד העירוני ( יום העבודה הוארך משעה 16:00 אחה"צ לחצות), כאשר בסיום שעות העבודה מאייש את המוקד כונן המטפל בתלונות התושבים בהתאם לרמת דחיפות;
השקת אפליקציה לשירות התושב דרך הסמארטפון;
השקת אפליקציה לטיפול בקריאת מוקד לבעלי התפקידים;
כמו כן, בהתאם להסכמות הצדדים בהסדר הפשרה, המשיבה תגבש ותפיץ נהלים מסודרים לטיפול בפניות תושבים ולמעקב ביצוע, אשר יחולקו לעובדי המוקד העירוני ולנותני השירות לתושב, ותערוך סדנאות פנימיות לווידוא הטמעת הנהלים.
המגשרת המליצה והצדדים הסכימו להמלצה לתשלום גמול למבקשת בסכום של 40,000 ₪, ושכר טרחה לבאי כוחה בסכום של 150,000 ₪ בתוספת מע"מ.
עוד המליצה המגשרת, והצדדים הסכימו, כי ב"כ המבקשת יפקחו על יישום הסכם הפשרה במשיבה, וכי בהתאם, שכר הטרחה לב"כ המבקשת ישולם לשיעורין: 80% משכר הטרחה ישולם עם מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, ו-20% ממנו, כעבור שנה ממועד מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.
עם אישור הסדר הפשרה ומתן תוקף של פסק דין להסדר, יתגבש מעשה בית דין סופי ומחייב כלפי המבקשת וכל חברי הקבוצה ( וכלפי כל אחד מהם) ביחס ובכל עניין הקשור במישרין או בעקיפין עם ענייני התובענה ( כהגדרתם בהסדר), וכן יחול על המבקשת וכל אחד מחברי הקבוצה הוויתור והסילוק ( כהגדרתו בהסדר), כך שלמבקשת ולחברי הקבוצה ( ולכל אחד מהם) לא יעמדו כלפי המשיבה כל עילה וסעד כמו גם כל טענה, זכות, דרישה או תביעה בכל עניין הקשור במישרין או בעקיפין עם ענייני התובענה. כמו כן הובהר בהסדר, למען הסר ספק, כי טענה ולפיה הופר הסדר הפשרה לא תגרע מקיומו של מעשה בית דין ומן הוויתור והסילוק כאמור לעיל, וכי ניתן יהיה להעלות בגינה רק דרישה למילוי ההתחייבויות שבהסדר.
מינוי בודק
הצדדים מבקשים להימנע ממינוי בודק בענייננו, ואלו טעמיהם: המתווה שבהסדר הפשרה הוא פשוט, והבנת משמעויותיו אינה דורשת מומחיות כלכלית, מינוי בודק יגרור באופן ודאי הוצאות ניכרות, הטעמים המרכזיים לאישור הסדר הפשרה, הם טעמים משפטיים, ובראשם הערכת הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה, לרבות בכל הנוגע לסעד העשוי להיפסק בגדרה. בכגון אלה אין לבודק כל יתרון על פני בית המשפט. עוד נקבע בפסיקה כי " ניתן לאשר את הסכם הפשרה ללא מינוי בודק ... לאור העובדה כי מתווה ההסדר הוצע על ידי בית המשפט" (ת"צ 20961-01-14 עמר נ' מאמי קר (2.2.15), פס' 11 להחלטתו של כב' השופט גרוסקופף).
סעיף 19( ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית ( בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".
בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ( ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:
"מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".
מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. דהיינו - לוודא שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.
ולענייננו. בנסיבות העניין שלפניי לא מצאתי למנות בודק. נוכח מהות העילה ( שימוש במפוחי עלים בניגוד לדין) ונוכח התחייבות המשיבה להפסיק השימוש במפוחי העלים והתחייבותה לפיצוי אשר יינתן לטובת הציבור בסכום של 778,308 ש"ח, השאלה אם הטבה זו היא פיצוי ראוי בגין שימוש במפוחי עלים היא שאלה משפטית ולשם הכרעה בה לא דרוש מינוי בודק ועל כן לא מצאתי למנות כזה.
אישור הסדר הפשרה - דיון
הוראות החוק הרלוונטיות לאישור הסדר הפשרה:
סעיף 19( א) בחוק תובענות ייצוגיות:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" ( ההדגשה שלי – מ' נ').
סעיף 19( ג) בחוק תובענות ייצוגיות:
"(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18( ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן ( ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר" (ההדגשה שלי – מ' נ').
הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא כאמור "כל תושבי העיר והמבקרים בה החל מיום 27.4.2011, שנפגעו מרעש מפוחי העלים".
קבוצה זו תואמת את הגדרת הקבוצה שבבקשת האישור.
העילות שנטענו בבקשת האישור הן - הפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 63 בפקודת הנזיקין בגין הפרת הוראת תקנה 13 א(ב) בתקנות ובגין הפרת הוראת סעיף 2 בחוק למניעת מפגעים; עוולת מטרד ליחיד לפי סעיף 44 בפקודת הנזיקין וסעיף 13 בחוק למניעת מפגעים; רשלנות לפי סעיף 35 בפקודת הנזיקין; הפרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הסעדים שנתבעו בבקשת האישור הם - צו עשה, המחייב את המשיבה לחדול מהפעלת מפוחי עלים באזורי מגורים והמחייב אותה להפעיל אמצעי אכיפה יעילים כנגד מפרי האיסור החוקי של הפעלת מפוחי העלים; צו עשה המחייב את המשיבה לקבוע במסגרת התקשרויות עתידיות עם קבלני משנה לביצוע עבודות הניקיון כי הפרת איסור השימוש במפוחי עלים ייחשב כהפרה יסודית של תנאי החוזה עמם, ולמשיבה תעמוד הזכות להפסיק את ההתקשרות עמם לאלתר; לפצות כל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזק שנגרם להם מהשימוש במפוחי העלים, שלהערכת המבקשים מסתכם ב-500 ₪ לכל תושב בעיר ו-250 ₪ לכל אחד מהמבקרים בעיר ב-5 השנים מאז כניסתה לתוקף של התקנה, ובסך הכל 76,738,500 ₪.
השאלות המשותפות לחברי הקבוצה הן - האם המשיבה הפרה את הוראת תקנה 13 א בתקנות בכך שבתחומה הופעלו מפוחי עלים בניגוד לדין והאם המשיבה חבה בשל כך בפיצוי חברי הקבוצה.
בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע כאמור "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19( א) בחוק תובענות ייצוגיות).
מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 כדלקמן:
"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".
בעניין שלפניי נראה כי הסדר הפשרה יש בו כדי לענות על מטרות החוק, בהתחשב בעילת התביעה ובסיכוייה, וכי בנסיבות העניין ההסדר הוא סביר והוגן, ולהלן אפרט טעמיי.
ב"כ היועמ"ש כאמור לא מצאה להתנגד להסדר הפשרה.
המשיבה טענה כי עובר להגשת בקשת האישור הופסק השימוש בתחומה במפוחי עלים. עם זאת, במסגרת ההסדר הודיעה המשיבה, נוסף על כך כי התקשרה עם חברה חדשה בתחום הגינון תוך שהדגישה בחוזה עמה מפורשות את האיסור החל על שימוש במפוחי אוויר, ואף קבעה קנס בגובה 10,000 ₪ בגין כל שימוש במפוח אוויר. כמו כן, התחייבה המשיבה בהסדר הפשרה כי מינתה מפקח אשר אחראי לבחון את כלי העבודה המובאים על ידי קבלני הגינון, כדי להבטיח שאין ביניהם מפוחי עלים, וכי הם פועלים במפורש בהתאם להוראות הדין והחוזה ונמנעים מהשימוש במפוחים בזמן עבודתם. בכך הביא הסדר הפשרה לאכיפת הדין ולשמירה על שלטון החוק.
בנוסף, התחייבה המשיבה במסגרת הסדר הפשרה לפיצוי לטובת הציבור בסכום כולל של 778,308 ₪, אשר יוקצה מעבר לתקציב הרגיל, ואשר ייועד לפרויקטים סביבתיים לרווחת תושבי העיר והמבקרים בה, כגון: סקר עצים, מפה דיגיטלית, אירועי שיא, וסיורים, שילוב תכניות לימודים לטבע בגני הילדים וכיו"ב כמפורט לעיל. חלק מהפרויקטים נקבעו להסתיים בסוף שנת 2023 ואילו בהתייחס לחלק מהם צוין כי הפעילות תחל בשנת 2019 וצפויה להימשך מספר חודשים. אני סבורה כי פיצוי בדרך זו בנסיבות המסוימות של התיק שלפניי, הוא הוגן בנסיבות העניין ומשקלל באופן סביר את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהמשך ניהול התובענה.
לא נעלמה מעיניי פסיקתי בעניינים אחרים שם לא הכרתי בהסדרים דומים. בת"צ ( מרכז) 37321-01-11 מייזליק נ' עיריית פתח תקווה (14.12.14) דחיתי הסדר פשרה בתובענה בה נטען לגביית יתר של כ-2 מיליון ₪ שם הוסכם שהמשיבה תבצע שדרוג בהקמת בית הספר היסודי " נתן יונתן" שבשכונת נווה גן כך שבית הספר יבנה באמצעות " בניה ירוקה" בהשקעה המתוכננת היא בסכום של כ- 5,000,000 ₪. קבעתי כי הסעד אינו סעד הולם לתושבים ששילמו ארנונה ביתר, שההטבה היא אך לקבוצה מצומצמת מתושבי העיר שאינם בהכרח חברי הקבוצה. עוד קבעתי כי מטרת ההרתעה אינה מושגת עת מבקשת המשיבה שם לעשות שימוש בכספי גביית היתר לקידום פרויקט של בית ספר שהוא בתחום תפקידיה הרגילים. עוד קבעתי כי בכך מקבלת המשיבה תוספת תקציב לפיתוח שלא על פי סדרי העדיפויות הרגילים. בנוסף עמדתי על כך שאין לבית המשפט כלים לבחון אם אכן מדובר בפרויקט שיוצא לפועל רק בשל ההסדר או שהיה מתבצע ממילא. בת"צ ( מרכז) 52342-07-11‏ ‏ גלבוע נ' עירית נתניה גם כן הייתה גביית יתר של כ-2.5 מיליון ₪, שם העירייה התחייבה בהסדר הפשרה לבנות מעלית ירידה לחוף הים אולם עקב הערותיי ברוח ההחלטה בעניין מייזליק ולאחר שהצדדים לא הגיעו להסדר שונה הכולל פיצוי לקבוצה המשיך ניהול התובענה עד לקבלתה).
ואולם בענייננו, נוכח טיבה של ההפרה הנטענת ( שאין עניינה גביית יתר מחברי הקבוצה ונוכח סוג הנזק הנטען), נוכח עוצמת הפגיעה הנטענת, הקושי בקביעה מי מבין אלו שנחשפו לפגיעה הנטענת נכללים בקבוצה וכן הקושי בכימות הנזק הנטען, ובהתחשב בכך שהמשיבה התחייבה לפיצוי שיינתן לטובת הציבור למטרות קרובות שעניינן איכות הסביבה שהוא מעבר לתקציבה הרגיל, ונוכח הפסקת ההפרה הנטענת מצאתי לאשר מתן הטבה כאמור.
אני ערה לכך שהסדר הפשרה אינו כולל פיצוי אישי לחברי הקבוצה. בנסיבות העניין, בהתחשב בהפרה הנטענת ובהגדרת חברי הקבוצה המתייחס לתושבים ולמבקרים בעיר שנפגעו מרעש מפוחי העלים, והקושי בהוכחת הנזק הנטען שנגרם לכל אחד מהם, הרי שאיתור חברי הקבוצה כרוך בקושי רב עד כדי שאינו אפשרי. על כן אני סבורה כי יש לאשר בנסיבות את הפיצוי לטובת הציבור, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 20( ג)(1) בחוק תובענות ייצוגיות ( החל גם על הסדרי פשרה מכוח סעיף 19( ד2)). בכך מביא הסדר הפשרה להגשמת המטרה של אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו וכן ליישום הדין לטובת חברי קבוצה עתידיים.
גמול ושכר טרחה - דיון
כאמור, המגשרת המליצה והצדדים הסכימו להמלצה לתשלום גמול למבקשת בסכום של 40,000 ₪, ושכר טרחה לבאי כוחה בסכום של 150,000 ₪ בתוספת מע"מ.
הוסכם כי ב"כ המבקשת יפקחו על יישום הסכם הפשרה במשיבה, וכי בהתאם, שכר הטרחה לב"כ המבקשת ישולם לשיעורין: 80% משכר הטרחה ישולם עם מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, ו-20% ממנו, כעבור שנה ממועד מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.
הצדדים הסבירו כי שיעורים אלה הוצעו, הן בשים לב לסכומים הכספיים שהעמידה המשיבה לטובת פרויקטים סביבתיים לרווחת תושבי העיר ולמבקריה כפי שפורט לעיל, הן בשים לב לתועלת הלא ממונית שהצמיחה התובענה ( הפסקת המטרדים, וכן התרומה לשיפור מערך השירות לתושב).
סעיף 19( ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה".
סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וסעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג.
בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, בפסקה 2 (23.5.12) מתייחס כב' הנשיא גרוניס לעקרונות המנויים בסעיפים 22( ב) ו-23 הנ"ל והמנחים לפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג, וקובע כך:
"... אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים. בפסיקת בית המשפט הוכרו שלושה סוגים עיקריים של שיקולים אותם יש להביא בחשבון במסגרת ההחלטה בעניין שכר טרחה וגמול בתובענה ייצוגית. סוג ראשון של שיקולים עוסק במערכת התמריצים הנוגעת להגשת התביעה ייצוגית. על בית המשפט לאזן בין הרצון לעודד הגשת תביעות ראויות לבין הרצון למנוע הגשת תביעות סרק. בהקשר זה יש ליתן משקל לאינטרסים שהוגשמו על ידי התובענה, הן מבחינת הקבוצה המיוצגת הן מבחינת הציבור בכללותו. לעניין זה, על בית המשפט לבחון, מחד גיסא, את היקף ההשקעה של עורך הדין המייצג וכן את מידת הסיכון בתובענה ומאידך גיסא את היחס בין הסעד שנתבע לבין הסעד שאושר. נקודה זו היא ייחודית לתובענה הייצוגית. זאת, נוכח העובדה כי הגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית אינה מחייבת תשלום אגרת בית משפט בהתאם לסכום הנתבע. היינו, בעת פתיחת ההליך לא קיים חסם על התובע מתביעת סעדים כספיים בסכומים משמעותיים. על כן, קיימת חשיבות מיוחדת להתחשב בפער בין הסכום שנתבע לבין הסכום שנפסק בעת פסיקת שכר הטרחה. בהקשר זה אף שומה על בית המשפט לבחון את השאלה האם על מנת לזכות בסעד המבוקש היה צורך להגיש תביעה ייצוגית... סוג שיקולים שני עליו הצביעה הפסיקה נוגע להתנהלותו של בא-כוח התובע המייצג. שכר הטרחה משמש תמריץ לניהול ההליך בצורה יעילה והגונה... בהליך הייצוגי, בא-הכוח המייצג הינו בעל השפעה מהותית על האופן בו יתנהל ההליך. לפיכך, ישנה חשיבות מיוחדת למתן דגש למהלכיו של הפרקליט לעניין שכרו. סוג נוסף של שיקולים מתייחס ליחס בין שכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה. על בית המשפט להימנע מפסיקת שכר טרחה שיפחית באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה" ( ההדגשות שלי – מ' נ').
בהתייחס לקביעת שכר טרחה לבא כוח מייצג נקבע עוד בעניין רייכרט כך:
"אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן" (שם, בפסקה 11) ( ההדגשות שלי – מ' נ').
בעניין עע"מ 9237/12 עירית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש. ברקאי בע"מ (18.5.14) נפסק:
"הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טרחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים ( ראו, ע״א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטרחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך התחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו" (ההדגשות שלי – מ' נ').
ואילו בעע"מ 2978/13 מי הגליל-תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ' יונס (23.7.15) נקבע בין היתר כך:
"...אין בית המשפט חייב לפסוק על פי שיטה מסוימת כגון שיטת האחוזים, ומשמעותה של הלכת רייכרט היא שיש לבכר את שיטת האחוזים ככל שמבקש בית המשפט לנקוט בשיטת חישוב זו או אחרת, מעבר לשיקולים שבסעיפים 23-22" (ההדגשות שלי – מ' נ').
ולענייננו.
שיקולי תפוקה - התועלת שהביאה התובענה לקבוצה המיוצגת. הסדר הפשרה הביא להתחייבות המשיבה להפסקת השימוש במפוחי עלים, למינוי מפקח שיהא אחראי על כך וכן לפיצוי לטובת הציבור בסכום של כ-780,000 ₪ אשר יוקצה לטובת פרויקטים סביבתיים מעבר לתקציב הרגיל של המשיבה.
שיקולי תשומה - השיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובא כוחה. אני סבורה כי הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן בהגשת בקשת האישור, ובניהול ההליך עד לאישורה של התובענה כייצוגית ולאחר מכן בגיבוש ההסדר ותנאיו. אשר לסיכון, אני סבורה כי המבקשת נשאה בסיכון כבכל תובענה ייצוגית אשר מוגשת, כי תחויב בהוצאות.
שיקולי הכוונה ציבורית - חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. התובענה הייצוגית בענייננו הביאה אכן להגשמת מטרות חוק תובענות ייצוגיות, נוכח התועלת שהביאה לתושבי העיר ולמבקרים בה בשל הפסקת השימוש במפוחי עלים בניגוד לחוק.
בית המשפט העליון בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.18) קבע בהתייחס להסכמת הצדדים בדבר המ לצה לתשלום גמול ושכר טרחה בהסתלקות כי: "הסכומים שעליהם מסכימים הצדדים בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה הם לעולם בגדר המלצה ( ראו למשל לשון סעיף 19( ו) לחוק תובענות ייצוגיות); ובניגוד להליך אזרחי " רגיל", אין לייחס לעצם ההסכמה בעניין זה משקל מיוחד – וזאת בהינתן חוסר אחידות האינטרסים המובנה בין התובע המייצג ובא כוחו לבין חברי הקבוצה בעת ההסתלקות (" בעיית הנציג")" (שם, בפסקה 29) . אני סבורה כי הדברים נכונים גם לגבי הסכמות במסגרת הסדר פשרה.
בענייננו אני סבורה כי הסכומים עליהם הסכימו הצדדים הם גבוהים בנסיבות העניין בהתחשב בטיב התביעה ובסוג הפיצוי ואני קובעת כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסכום של 20,000 ₪ ושכר טרחה לבאי כוחה בסכום של 117,000 ₪ ( כולל מע"מ).
הגמול ישולם למבקשת בתוך 30 יום ממתן פסק הדין ושכר הטרחה ישולם כדלקמן: 50% ישולם בתוך 30 יום ממתן פסק הדין ו-50% נוספים ישולמו לאחר שב"כ המבקשת וב"כ המשיבה יודיעו לבית המשפט כי המשיבה מילאה את מלוא התחייבויותיה על פי הסדר הפשרה ובכפוף לאישור בית המשפט.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
המשיבה תשלם למבקשת גמול בסכום של 20,000 ₪ ושכר טרחה לבאי כוחה בסכום של 117,000 ₪ ( כולל מע"מ).
הגמול ישולם למבקשת בתוך 30 יום ממתן פסק הדין ושכר הטרחה ישולם כדלקמן: 50% ישולם בתוך 30 יום מפסק הדין ו-50% נוספים ישולמו לאחר שב"כ המבקשת וב"כ המשיבה יודיעו לבית המשפט כי המשיבה מילאה את מלוא התחייבויותיה על פי הסדר הפשרה ובכפוף לאישור בית המשפט.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25( א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה וכן במקומון המתפרסם בתחומה של המשיבה ואשר אינו משויך לעיתון היומי הנ"ל. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19( ג)(1) ו-(2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה, כאמור בסעיף 25( ד) בחוק תובענות ייצוגיות. המשיבה תישא בעלויות הפרסום.
נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום, כאמור בסעיף 25( ד) בחוק תובענות ייצוגיות. לאחר אישורו, תשלח הנתבעת עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25( ז) בחוק תובענות ייצוגיות.
הצדדים ישלחו העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 16 בתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.
ת"פ ליום 20.2.19 לקבלת נוסח ההודעה השנייה לפרסום.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ט, 31 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.