הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 7700-06-17

לפני:
כבוד ה נשיא אברהם טל

העותר

אברהם בן חמו

נגד

המשיבים

  1. מדינת ישראל-שירות בתי הסוהר
  2. נציבת שירות בתי הסוהר
  3. האיל גנאם

פסק דין

1. לפני עתירה כנגד החלטת המשיבים 1 ו-2 (להלן: "המשיבים") להעביר את העותר מתפקידו כקצין תמיכה לוגיסטית בכלא עופר, שם שרת במשך שנה וחצי, לאותו תפקיד בכלא ניצן וכנגד החלטתם שלא לבדוק את תלונת העותר בגין הטרדה מינית מצד מפקד כלא עופר (להלן: "המפקד") והתנכלות קשה מצד מפקדיו בגין הגשת התלונה.

2. העותר טוען שהחלטת העברתו נעשתה משיקולים זרים וכתוצאה מהתלונה שהגיש נגד המפקד וכי ההחלטה שלא לטפל בתלונתו היא בלתי סבירה, בלתי הוגנת, מנוגדת לדין והתקבלה משיקולים זרים.

3. העותר מבקש להחזיר אות ו לתפקידו בכלא עופר ולהורות למשיבים לטפל בתלונתו לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק").

4. המשיבים טוענים שהעתירה לוקה בשיהוי שכן העותר הועבר מתפקידו בכלא עופר עוד ביום 27/4/17 והעתירה הוגשה ביום 5/6/17, כאשר משיב 3 נכנס לתפקידו של העותר עוד ביום 27/4/17.

לטענתם, המלצתם להעביר את העותר מתפקידו קדמה לאירוע ההטרדה נושא התלונה וניתנה בשל חוסר שביעות רצון של מפקדיו מתפקודו המקצועי , כפי שבאה לביטוי בראיונות שנערכו לו עוד לפני האירוע ע"י הממ"ז וקמב"צ מחוז המרכז (ראה נספחים ג' וד' לתגובה) .
המשיבים טוענים שהעותר לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו לחזור לכלא עופר לאחר שהוחזר לשם בכפיפות לסגן המפקד, שכן גם הסגן לא היה מרוצה מתפקודו וכעבור חצי שנה המליץ להעביר אותו מתפקידו בכלא עופר.

5. לטענת המשיבים, שמבוססת על סיכומי ראיונות שנערכו לעותר ע"י המפקד ו ע"י סגנו, שלא היה בתפקיד בזמן קרות "אירוע ההטרדה", כבר אחרי הראיון הראשון שנערך לעותר עם המפקד, אחריו הוא ביקש לעבור מכלא עופר , וגם סגן המפקד לא היה מרוצה מתפקודו של העותר וביקש להעבירו מכלא עופר.
לטענתם, לאחר מספר ראיונות שנערכו לעותר נמסר לו שהוא יועבר לכלא מגן-ניצן והעותר היה מרוצה מכך.

6. המשיבים טוענים כי התלונות שהגיש העותר לגורמים הפיקודיים ולגורמי המשמעת בשב"ס, לרבות ליאח"ס ורע"ן משמעת, טופלו כהלכה.
מסיכומי הראיונות שנערכו לעותר ומהתכתובת בין גורמי המשיבים לב"כ העותר, עולה, שהם לא מצאו שדברי המפקד לעותר באירוע נושא התלונה עולים כדי הטרדה מינית, גם אם מוטב שלא היו נאמרים.

7. בדיון ביום 3.7.17 השיב ב"כ העותר על הטענות המקדמיות של השיהוי והמעשה העשוי . לטענתו לא היה שיהוי סובייקטיבי מצד העותר שכן הוא לא נטש את בקשתו שייבדקו את תלונתו כלפי המפקד ולא היה שיהוי אובייקטיבי שכן ההחלטה נושא העתירה התקבלה ביום 23/4/17 ובאותו יום נכנס משיב 3 לתפקידו של העותר ולכן אין מקום להתגונן בטענת "מעשה עשוי" .
ב"כ המשיבים טענה שכבר בראיון שנערך לעותר ביום 23/4/17 נאמר לעותר על שיבוצו החדש, הוא קיבל אותו בהסכמה ואז מונה משיב 3 לתפקידו. לטענתה, אין בהתכתבות בין ב"כ העותר לגורמי שב"ס או בבקשות העותר לאחר המועד הנ"ל כדי לעצור את מרוץ השיהוי.

8. ב"כ העותר טען בדיון הנ"ל שהעותר קיבל חוו"ד חיוביות במשך 30 שנה עד הגעתו של המפקד לכלא עופר. לטענתו, לאור תגובתו הנסערת של העותר לדברי המפקד באירוע, הבין המפקד שתוגש נגדו תלונה על הטרדה מינית ובשיחותיו עם הממ"ז ורע"ן משמעת יש משום שיבוש החקירה בתלונה.
לטענת ב"כ העותר, רע"ן משמעת החליט שלא מדובר בעניין פלילי מבלי לשמוע את העותר ולא התייחס לפן המשמעתי, שכן העותר לא טען שמדובר באירוע פלילי. לטענתו, לא ניתן היה להסתמך רק על המסמכים לצורך ההחלטה.

9. בדיון שהתקיים ביום 17/7/17 טענה ב"כ המשיבים שהמפקד מוכן להתנצל שלא התכוון לפגוע בעותר ודיווחה שבבתי כלא ביטחוניים שנמצאים בדרום אין תפקיד מתאים לעותר
לדבריה, לא ניתן להחזיר את העותר לכלא עופר מאחר ודרגת בעלי התפקידים של מפקד משמרת ומפקד אגף נמוכה מדרגת העותר אך יש שני תפקידים שעומדים להתפנות בכלא הדרים ו בכלא שקמה, שמתאימים לנתוני העותר ומזכים לתגמול כלכלי ואם העותר יסכים למלא אחד מהם, תיבחן האפשרות לשבצו בהם.
ב"כ העותר טען שהעותר מסרב לקבל את התנצלות המפקד כל עוד המשיבים לא מסכימים להחזיר אותו לתפקיד בכלא עופר או ל העבירו לתפקיד בכלא אחר ששומר על שכרו, שכולל גם תגמול, כפי שקיבל, וככל שאין תפקיד כזה הוא מבקש להחזיר אותו לתפקיד שמילא בכלא עופר.

10. בדיון שהתקיים ביום 9/4/18 עדכנו ב"כ הצדדים כי העותר נמצא בחופשת מחלה מאז דצמבר 2017 בשל מצבו הנפשי והוא הוצב לתפקיד עוזר לקצין ת"ל, כאשר מפקד הכלא הוא המפקד נושא התלונה.
לטענת ב"כ העותר, העותר מאוזן תרופתית ולטענת ב"כ המשיבים העותר לא התייצב לבדיקת רופא מומחה או ועדה רפואית כדי שישקלו המשך כשירותו לשרת מבחינה רפואית.

באשר לטיפול בתלונה ע"י גורמי המשמעת טען ב"כ העותר שהעותר הגיש תלונה ליאח"ס ונאמר לו שהם אינם יודעים על הבדיקה הקודמת. לאחר שלושה שבועות הם השיבו לו שלא מצאו בתלונה פן פלילי והעבירו את המלצתם לענף משמעת בשב"ס לטיפול במישור משמעתי.
ב"כ המשיבים טענה שתלונתו של העותר טופלה עוד בשנת 2017 במישור הפלילי ע"י יאח"ס ובמישור המשמעתי ע"י רע"ן משמעת.

11. בעקבות הדיון הנ"ל וההחלטה שהתקבלה בסופו, הגישה ב"כ המשיבים הודעה לביהמ"ש מטעם יאח"ס לפיה בתאריך 22/3/17 התקבלה תלונת העותר על האירוע ולאחר שלא נמצא חשד לפלילים הועבר המשך הטיפול לגורמי המשמעת בשב"ס.
בתאריך 12/2/18 הגיש העותר תלונה נוספת באותו עניין, נגבתה ממנו הודעה שהוצגה בפני, שבה חזר על טיעוניו בתלונה הקודמת. ממצאי הבדיקה של התלונה הנוספת לא הועברו לענף המשמעת בשב"ס ולכן לא היה צורך במתן תשובה ליאח"ס.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, בתגובה המקדמית ובנספחיה, בהודעת ב"כ המשיבים לאחר הדיון ביום 9.4.18 ושמיעת טיעוני ב"כ הצדדים במהלך שלושת הדיונים בעתירה, הגעתי למסקנה כי גם מבלי להתייחס לטענות המקדמיות של המשיבים בדבר שיהוי בהגשת העתירה ו"מעשה עשוי" החל טת המשיבים להעביר את העותר מתפקידו בכלא עופר למתקן כליאה אחר בהם תנאי שרותו טובים פחות מאשר התנאים בכלא עופר, בהיותו "כלא בטחוני" היא החלטה סבירה, שמבוססת על חוסר שביעות רצונם של המפקד וסגנו מתפקודו המקצועי, ללא קשר לתלונה שהגיש העותר נגד המפקד בגין האירוע.

2. כך גם החלטת יאח"ס וגורמי המשמעת בשב"ס שלא לנקוט, ולו הליכים משמעתיים, כלפי המפקד בגין דברים שאמר לעותר, לפי טענתו, באירוע שעומד במרכז העתירה, היא החלטה סבירה, גם לאחר שהעותר הגיש תלונה נוספת ליאח"ס ביום 12.3.18, שהיא זהה בעיקרי תוכנה לתלונה הקודמת.
אין במסקנתי זו, שבאה גם לאחר שהתייחסתי לדברים שלטענת ב"כ העותר מלמדים על תחושת האשמה של המפקד, כדי להכשיר את דברי המפקד, אשר מוטב היה שלא יאמרו.

3. אינני מתעלם מתפקודו המוצלח של העותר בתפקידיו השונים בשב"ס, לרבות בתפקודו כקצין ת"ל בכלא עופר, כפי שעולה מחוות הדעת שצורפו כנספח 2 לעתירה. עם זאת, אין בסיס לטענת העותר לפיה חוות דעתו של סגן מפקד כלא עופר מיום 5.3.17, שהעריכה את תפקודו של העותר ברמה גבוהה במקום ברמה גבוהה מאוד, היא ביטוי של נקמנות על תלונת העותר נגד המפקד בגין האירוע שארע ביום 8.8.16.

4. כפי שאין להתעלם מחוות הדעת החיוביות שהתקבלו לגבי תפקודו של העותר, כך גם אין להתעלם מכך שעל פי סיכום שיחה שנערכה לעותר עם ממ"ז מרכז, נאמר לו שהתחום בו טיפל העותר בכלא עופר זכה לציון נמוך אך למרות זאת הוחלט להשאירו בתפקידו, כשמצופה ממנו שבביקורות הבאות יירשם שיפור משמעותי.
כך גם בשיחה שנערכה לעותר עם קמב"צ מחוז מרכז ביום 19.6.16 בגלל כשלים בביצוע תפקידו, שבה הודה העותר שעשה טעות ולא יחזור עליה (ראה סיכומי ראיונות שצורפו בנספחים ג' וד' לתגובת המשיבים).
לא למותר לציין שסיכומי ראיונות אלה לא צורפו לעתירה ודבר קיומם לא נזכר בה.

5. לאמור לעיל יש לצרף את מה שאמר לעותר סגן מפקד הכלא, שנכנס לתפקידו לאחר האירוע, בראיון ביום 23.2.17, לאחר שתי פגישות עבודה קודמות ביניהם , אשר נערך כדי ליישב חילוקי דעות ביניהם בתחום המקצועי .
בפתח אותו ראיון ובסיכומו הבהיר סגן המפקד לעותר, שאין מדובר במשהו אישי שיש לו נגד העותר אלא בעניין מקצועי והוא מ צפה מהעותר שיהיה מעורה יותר בתחומו, יעבוד לפי נהלים ובתהליכי עבודה נכונים, והוא מצפה לעבודה תקינה באווירה תקינה (ראה נספח יג' לתגובת המשיבים).

6. אינני רואה בשיחות הטלפון שנערכו בין המפקד לממ"ז מרכז בשלושת הימים לאחר האירוע, בראיון הדחוף שקיים המפקד עם העותר ביום 10.8.16, לאחר שהעותר חזר מחופשה שניתנה לו, לבקשתו, במהלכו הסבירו שני הצדדים את נסיבות האירוע ואת מערכת היחסים ביניהם ובדיווח על הראיון ועל מערכת היחסים ביניהם, כפי שדיווח המפקד לממ"ז מרכז באותו יום, משום ביטוי לתחושת אשמה שחש המפקד והוכחה נוספת לנקמנותו הנטענת כלפי העותר (ראה נספח ו' לתגובת המשיבים).

7. אינני מתעלם מבקשת המפקד בסעיף 11 למכתבו לממ"ז מרכז ביום 11.8.16 להעביר את העותר לכלא אחר לאור התנהגות העותר באירוע ו תחושת העותר שהוא "מחפש אותו" (ראה נספח ז' לתגובת המשיבים) שהתקבלה על ידי הממ"ז בראיון שקיים עם העותר, לבקשת העותר, ביום 14.8.16 (ראה נספח ז' לתגובת המשיבים). עם זאת, באותו ראיון הבהיר הממ"ז לעותר, שזכותו להתלונן על התנהגותו הנטענת של המפקד ביאח"ס או בענף משמעת, כפי שעשה העותר.

8. לא למותר לציין, כי גם לאחר שרע"ן משמעת הודיע לממ"ז שהוא לא רואה בדברי המפקד נושא התלונה שהגיש העותר נגדו, אמירה שיש לטפל בה במישור הפלילי, הוא כתב שמבחינה משמעתית אין מניעה להחזיר את העותר לעבודה בכלא עופר.
בחוות דעת זו התקבלה על ידי ממ"ז מרכז בראיון שנערך לעותר, שיזם הממ"ז, נכתב כי "מדובר באירוע לא פשוט. למפקד ביס"ר קשה לעבוד עם פקוד שאומר נגדו דברים קשים, למרות האמור הקצין (העותר – א.ט) יחזור לבית סוהר עופר ביום 21.8.16. באם תהיה תקלה, ולו הקלה ביותר, הקצין לא יישאר בכלא עופר" .

9. לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה שהחלטת המשיבים על העברתו של העותר היא החלטה סבירה ומוצדקת ומהווה הפעלה נכונה של סמכות נציבת שב"ס שמקנה לה שיקול דעת על פי סעיף 80(ג)(1) לפקודת בתי הסוהר ואינה מצדיקה התערבות ערכאה שיפוטית.

10. מבלי להקל ראש בדברי המפקד במהלך האירוע, הרי תיאור נסיבות כלל האירוע מביא אותי למסקנה שהחלטת גורמי המשמעת בשב"ס שלא לנקוט נגד המפקד הליכים משמעתיים, שהם הליכים קשים לגביו, כמו לגבי כל סוהר, היא החלטה סבירה, מה גם שהתלונה לא גרמה להחלטת המשיבים להעביר את העותר מכלא עופר.
אין באמור לעיל כדי להביע דעה בקשר להליכים אחרים שיכול העותר לנקוט על פי החוק וכדי למנוע מהמשיבים להציב את העותר אם יהיה מוכן ומתאים, במתקן כליאה שתנאיו מבחינה כלכלית דומים לתנאים שהיה זכאי להם העותר בכלא עופר, אם יתפנה תפקיד כזה.

11. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.
אין צו להוצאות.
<#5#>

ניתן והודע היום י"ז אלול, 26/08/2018 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

אברהם טל , נשיא