הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 58093-03-19

לפני כבוד השופטת עמיתה זהבה בוסתן

העותרים

  1. אילה ארבל ת.ז. XXXXXX105
  2. איתי ארבל ת.ז. XXXXXX030
  3. אילת אטקינס ת.ז. XXXXXX229
  4. אלון לוסקי ת.ז. XXXXXX070
  5. אירה גימפלביץ ת.ז. XXXXXX702
  6. ארנסטו יולסביץ ת.ז. XXXXXX525
  7. ג'רום שטנשטיין ת.ז. XXXXXX523
  8. דינה פונודובסקי ת.ז. XXXXXX005
  9. חיים חביב ת.ז. XXXXXX377
  10. טינה גולד ת.ז. XXXXXX342
  11. יעל גריב ת.ז. XXXXXX993
  12. עמרי שפיגל ת.ז. XXXXXX991
  13. צבי צ'פניק ת.ז. XXXXXX633
  14. רן נוף ת.ז. XXXXXX668
  15. יוסף לפר ת.ז. XXXXXX707

ע"י ב"כ עו"ד נדב אפלבאום ועו"ד חנא עודה

נגד

המשיבים

  1. עיריית רחובות רשויות מקומיות 500284005
  2. רחמים מלול

ע"י ב"כ עו"ד יחזקאל ריינהרץ

פסק דין

לפני עתירה לביטול החלטת המשיבה 1 ( להלן " העיריה") לסגור את גינת הכלבים המצויה ברח' א.ד. גורדון 45 ברחובות ( להלן "הגינה" או "גינת הכלבים").

העובדות וטענות העותרים

  1. העותרים, תושבי העיר רחובות, בעלי כלבים, נהגו לעשות שימוש בגינת הכלבים אשר תופעלה ותוחזקה על ידי העיריה במשך מספר שנים. שטחה של גינת הכלבים כ- 450 מ"ר והיא כוללת מתקנים לכלבים ובעליהם. בין השאר נמצאו בגינה ברזיית כלבים וברזייה לבני אדם; מתקני משחק לכלבים; מתקנים לשקיות לאיסוף צואה; פחים ושילוט ייעודי; ספסלים וסככות. גינת הכלבים נכללת ברשימת גינות הכלבים המפורסמת באתר האינטרנט של העיריה ( נספח 1 לעתירה).
  2. בחודש דצמבר 2018 העיריה נעלה את גינת הכלבים על מנעול ובריח. לטענת העותרים, ההחלטה על סגירת הגינה התקבלה באופן חד צדדי, ללא הודעה מוקדמת, מבלי שנשמעה עמדתם, מבלי שנערך סקר צרכנים ומבלי שנבחנו חלופות גאוגרפיות או שינויים פיזיים בגינה.
  3. ביום 7.1.2019, ופעם נוספת ביום 22.1.19, פנו העותרים למשיב 2 ( להלן " ראש העיר"), וביקשו לבטל את ההחלטה ולשוב ולפתוח את גינת הכלבים ( נספחים 3 ו- 4 לעתירה).

בתשובת ראש העיר מיום 12.2.2019 נאמר כי הגינה נסגרה בעקבות עצומה עליה חתמו מאות מתושבי האזור אשר הגינה הפכה עבורם למטרד סביבתי קשה ביותר, יחד עם זאת אגף הגנים עמל בימים אלה לאתר מקום מתאים יותר מבחינה סביבתית כדי להקים גינה חלופית ( נספח 5 לעתירה).
4. עם קבלת התשובה העבירו העותרים לראש העיר עצומה נגדית עליה חתומים 300 איש.
5. לטענת העותרים, החלטת הסגירה, ככל שהתקבלה, התקבלה שלא כדין, היא נגועה בחוסר סבירות קיצוני הן לגופה והן משום שנבחר סעד קיצוני אשר מותיר את הכלבים בפני שוקת שבורה. ההחלטה פסולה גם משום שהתקבלה ללא תשתית עובדתית של ממש, על יסוד עצומה של שכנים המלינים על מפגעים וקיים חשש שההחלטה התקבלה משיקולים זרים. ההחלטה אינה עומדת במבחני המידתיות ואף לא במבחן הקשר הרציונלי ובמבחן האמצעי שפגיעתו פחותה.
6. עוד טוענים העותרים כי החלטת הסגירה התקבלה ללא הודעה וללא פרסום ברשומות וללא החלטה רשמית של ראש העיר, דבר המהווה הפרה של הוראות החוק להסדרת הפיקוח על כלבים תשס"ג – 2002 ( להלן " חוק הפיקוח").
7. העותרים הפנו לפסיקת בתי המשפט ולמחקרים בהם נקבע כי יש למקם גינות כלבים דווקא בשכונות מגורים ובמרחק הליכה סביר מבתיהם. לטענתם, רבים ממשתמשי הגינה מתקשים ( כל אחד מסיבותיו) להגיע לגינת כלבים מרוחקת, כשהקרובה ביותר ( לאחר סגירת הגינה נשוא העתירה) נמצאת במרחק בלתי סביר של 1.2 ק"מ מגינת הכלבים שנסגרה. כתוצאה מכך, חלק מבעלי הכלבים מחפשים פינות חבויות בהם משוחררים הכלבים במעין " גינה פיראטית", תוך הפרת החוק. ההפרעה הנגרמת כתוצאה מסגירת הגינה אינה לבעלי הכלבים ולכלבים בלבד אלא לציבור כולו.

תגובת העיריה
8. העיריה ביקשה לדחות את העתירה על הסף כיוון שלא צורפו אליה תושבי השכונה העלולים להיפגע אם תתקבל העתירה.
9. לגופו של ענין טוענת העיריה כי לא מוטלת עליה החובה לספק לעותרים גינת כלבים, ובהתייחס לגינת הכלבים דנא, השימוש בה לגינת הכלבים אינו תואם את יעוד הקרקע.
10. בהתאם להוראות סעיף 11( ב) לחוק הפיקוח נקבעו מספר מקומות ברחבי העיר רחובות בהם ניתן לשחרר כלבים מרצועתם, ביניהם גינת הכלבים ברח' א.ד. גורדון. יחד עם זאת, כאשר החלטת העיריה על תיחום גינת כלבים בצמוד לשכונת מגורים פוגעת באיכות חייהם של משפחות, על הרשות החובה לעמוד על האינטרסים השונים הסותרים ולאזן ביניהם. גינת הכלבים דנא יוצרת מטרד קשה לתושבים המתגוררים בסמיכות אליה ועל כן זכותם של העותרים לגינת כלבים נסוגה מפני ההפרעות לשכנים.
11. פתיחת גינת הכלבים וסגירתה נעשו באותה דרך - על ידי מנכ"ל העיריה לאחר שנועץ עם מנהל מחלקת הגנים - ומבלי שפורסמה ברשומות הודעה על הקמתה כנדרש בחוק הפיקוח. בנסיבות אלה, העותרים אינם יכולים לעתור כנגד ביטול הגינה בנימוק שדבר סגירתה לא פורסם ברשומות ולעמוד על כך שהגינה תשמש כגינת כלבים על אף שהוקמה ללא פירסום ברשומות.
12. סגירת גינת הכלבים לא נעשתה כלאחר יד אלא לאחר שהתקבלו פניות מהציבור ולאחר שהתקיימו שיחות והתייעצויות. שיקולי העיריה הינם סבירים וראויים ואין מקום להתערב בהחלטה זו.
13. לאחר ששמעתי טענות הצדדים סברתי כי ראוי למצוא פתרון שיאזן בין רצונם של המצדדים בקיום הגינה ורצונם של המתנגדים לקיומה. הצדדים הודיעוני כי הדבר לא עלה בידם, ולפיכך הגיעה העת להכריע בעתירה.

דיון והכרעה
14. אין מחלוקת על נחיצותן של גינות כלבים במרחבים העירוניים. העותרים הפנו לשלל מחקרים בנושא, להמלצות השרות הוטרינרי ולפסיקה. בהקדמה להמלצות השרות הוטרינרי (נספח 12 לעתירה) פורטו היתרונות בהקמת גינות כלבים הן לכלבים, הן לבעליהם והן לסביבת המגורים בה הם מוקמים:
" פארק כלבים הינו מרחב מוגדר ומותחם אשר התפתח בשנים האחרונות ברחבי העולם וקיומו מאפשר לכלבים לקיים פעילות גופנית וחברתית תוך שמירה על בטחון ובריאות הציבור. .....
נוסף על כך, נמצא כי פארקי כלבים המהווים מוקד משיכה לכלבים ובעליהם, תורמים לסביבת המגורים בכך שהם יוצרים קשרים בין התושבים, מחזקים קהילות ומהווים כר ליוזמות קהילתיות ולמעורבות אזרחית מוגברת של התושבים".
בהמלצות השרות הוטרינרי מצויות גם (בין השאר) המלצות בדבר תחזוקת הגנים המוטלת על הרשות המקומית, כללי ההתנהגות בפארק , וכללי הכניסה לפארק.
בעת"מ ( ת"א) 1265/08 אורנשטיין אמנון, עו"ד נ' עיריית תל-אביב - יפו )22.10.2008)‏‏ (ולהלן "פס"ד אורנשטיין") שדן בהתנגדות העותר לכוונתה של העיריה לפתוח גינת כלבים בסמוך לביתו אמר בית המשפט (כב' השופט מודריק) את הדברים הבאים ביחס למיקומם הראוי של גינות כלבים :
"החוק מסמיך ראש רשות מקומית לייחד מקומות לתנועת כלבים ללא רצועה ולא נזכרת בו מגבלה המונעת קביעת תחום כזה בטבורה של שכונת מגורים. הדעת נותנת שייחוד מתחמי כלבים למקומות בעיבורה של עיר או מחוצה לה יהיה חסר תועלת שכן איש לא יכתת רגליו ( ורגלי כלבו) אל קצוות העיר. על כן נראה שהמחוקק עשה " איזון אנכי" בין האינטרסים המתנגשים ( בין צער בעלי חיים או רווחתם היחסית לבין מצוקת האנוש או רווחתו היחסית) והחליט במקומות מוגדרים ומפורסמים לציבור יגבר האינטרס הראשון על האחרון."
אין ספק כי עירית רחובות בראותה את החשיבות בהקמת גני כלבים הקימה ברחבי העיר מספר גנים לכלבים וביניהם את הגן נשוא העתירה ואיזנה כראוי, עובר לקביעת מיקומם, בין האינטרסים המתנגשים.
לפיכך עומדות שתי שאלות לדיון בעתירה זו: האם ההחלטה לסגור את גינת הכלבים ברח' א.ד. גורדון היא החלטה שהתקבלה על ידי מי שמוסמך לקבלה ואם כן האם היא עומדת במבחן הסבירות, דהיינו האם הופר מאזן הסבירות באופן שלא ניתן היה להתגבר עליו וחייב את סגירת גינת הכלבים.

היעדר צדדים נדרשים
15. בטרם אדרש לעתירה אתייחס לטענת המשיבים כי יש למחוק את העתירה על הסף משלא צורפו כל הצדדים שעלולים להיפגע אם תתקבל העתירה.
ביום 5.6.19 הוגשה על ידי ששה דיירים המתגוררים ברח' א.ד.גורדון 47 בקשה להצטרף כצד לעתירה בטענה כי הם עלולים להיפגע מקבלת העתירה. נדרשתי לענין זה בהחלטתי מיום 13.6.19 ודחיתי את הבקשה תוך ש קבעתי כי " לכאורה קבלת העתירה תפגע במבקשים ולו באופן עקיף, שכן ביטול ההחלטה לסגור את גינת הכלבים תביא לפתיחתה מחדש. אלא, שעניינה של העתירה איננו בחוסר הנוחות שתגרם למבקשים מקבלת העתירה אלא מתמקדת בתקינות הליך קבלת ההחלטה כשלטענת העותרים ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות ובדרך מנהלית לקויה".
אין לי אלא להפנות להחלטה זו ולחזור עליה.

פתיחת וסגירת המתחם נעשו באותה הדרך
16. לטענת העיריה, ההחלטה לסגור את הגינה התקבלה כדין כיוון שהתקבלה באותו אופן בו התקבלה ההחלטה על פתיחת הגינה, על ידי מנכ"ל העיריה לאחר שנועץ עם מנהל אגף הגנים, מבלי שפורסמה הודעה ברשומות לפי סעיף 11(ב) לחוק הפיקוח. משכך, אין העותרים יכולים לעתור כנגד ביטול הגינה בנימוק שהדבר לא פורסם ברשומות ולעמוד על כך שהגינה תמשיך לשמש כגינת כלבים על אף שהוקמה ללא פרסום ברשומות כנדרש בחוק.
17. סעיף 11 לחוק להסדרת פיקוח על כלבים , תשס"ג – 2002 קובע:
"(א) המחזיק בכלב לא יאפשר את יציאתו מתחומי חצריו ( להלן – החצרים), אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו, באמצעות רצועה שאת אורכה וטיבה יקבע השר.
(ב) ראש רשות מקומית רשאי לקבוע אזורים ומועדים שבהם לא תחול חובה כאמור בסעיף קטן ( א) ואת התנאים לכך; ראש הרשות המקומית יפרסם, בדרך שימצא לנכון, וברשומות הודעה על האזורים והמועדים שקבע;....."
בתגובת העיריה לעתירה נטען כי העיריה פעלה בהתאם לסעיף 11( ב) לחוק הפיקוח וקבעה מספר מקומות ברחבי העיר רחובות, שבהם ניתן יהיה לשחרר כלבים מרצועתם. ביניהם הגינה ברח' א.ד. (סעיף 33 לתגובה). עולה מהאמור כי ההחלטה לפתוח את גינות הכלבים ברחבי העיר רחובות התקבלה על ידי מי שמוסמך לקבל את ההחלטה – ראש הרשות. והיא פורסמה על ידו - בדרך שמצא לנכון - באתר האינטרנט של עירית רחובות. הפרסום באתר האינטרנט של העיריה כולל את מיקומן של שמונה גינות כלבים, המתקנים המצויים בכל אחת מהגינות ובכללן הגינה נשוא העתירה. בפרסום נאמר כי "עיריית רחובות, באמצעות אגף גנים ועיצוב הסביבה, הקימה מתחמי גינות לכלבים בפארקים ובגינות ציבוריות ברחבי העיר. הפרויקט כולל מתקני משחק לכלבים, ברזיה לכלבים, ספסלים, ועוד ומטרתו לשלב את מתחמי הכלבים בתוך גנים ציבוריים קיימים, תוך יצירת הפרדה בין מתחמי הילדים למתחמי הכלבים.

 המתחם מיועד לשמש אזור פעילות ומשחק לכלבים בלבד והוא כולל שטח של כ- 150-200 מ"ר לערך לכל מתחם". 
כידוע, עומדת לעיריה חזקת תקינות המעשה המינהלי ומתוקף חזקה זו מוחזק מעשה מינהלי כמעשה חוקי אלא אם הוכח אחרת:
‏ " המעשה המינהלי של הרשות מוחזק כחוקי ותקין אלא אם הוכח אחרת. הטוען כי מעשה מינהלי נעשה שלא כדין, עליו הראייה. לצורך כך, אין די בטענה סתמית בדבר העדר מידע על אופן הפעלת שיקול הדעת או על טיב המסמכים והמידע שהיו בפני הגורם המוסמך, כדי לסתור את חזקת תקינות ההליך המינהלי שבסופו ניתן האישור" (בג"ץ 10907/04 ישראל סולודוך ו-70 אחרים נ' עיריית רחובות (1.08.2010) ).
בתגובה העיריה לעתירה לא צוין באופן מפורש כי ההחלטה בדבר קביעת האזורים בהם ניתן יהיה לשחרר כלבים מרצועתם התקבלה על ידי ראש העיר, אך מעצם הודאת העיריה בתגובה כי גינות הכלבים נקבעו בהתאם לסעיף 11(ב) לחוק הפיקוח ולאור חזקת התקינות ההנחה היא כי כך נעשה הדבר. המשיבים טענו במשתמע כי ההחלטה בדבר מיקום גינות הכלבים לא התקבלה על ידי ראש העיר אלא על ידי מנכ"ל העיריה, לאחר שנועץ עם מנהל אגף הגנים בעיריה ( סעיף 3 ובסעיף 38 לכתב התשובה).
יש לדחות נסיון משתמע זה. לו חפצו המשיבים לסתור את חזקת תקינות המעשה המנהלי היה עליהם לטעון זאת ברחל בתך הקטנה. משלא עשו כן אלא טענו כי פעלו על יסוד סעיף 11( ב) לחוק הפיקוח אין לקבל את טענתם המשתמעת.

18. באשר להעדר פרסום ההחלטה אודות פתיחת גינת הכלבים ברשומות, אין הדבר מביא לביטולה של ההחלטה בדבר פתיחת הגינה כפי שאף העותרים טענו בכתב התשובה והפנו לאמור ברע"א 2837/98 שלום ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (2.03.2000).
19. לאור האמור אני קובעת כי ההחלטה אודות פתיחת גינת הכלבים נעשתה כדין על ידי מי שמוסמך היה לקבל את ההחלטה והיא פורסמה באתר האינטרנט של העיריה.
באשר לסגירתה, לא נטען כי ההחלטה אודות סגירת גינת הכלבים התקבלה על ידי ראש העיר, לא במכתבו מיום 12.2.19 ולא בכלל. כמו כן לא הפנתה העיריה לפרסום כלשהו בענין. נהפוך הוא, באתר האינטרנט של העיריה, נכון למועד מתן פסק הדין, עדיין מופיעה הגינה ברח' א.ד. גורדון בראש רשימת גינות הכלבים.
20. כבר מטעם זה היה מקום לקבל את העתירה.

השימוש כגינת כלבים אינו תואם את יעוד הקרקע
21. לטענת המשיבים השימוש לגינת כלבים אינו תואם את יעוד הקרקע. טענה זו נטענה לראשונה בכתב התגובה שהוגש על ידי המשיבים. כנחזה מתשובת ראש העיר לעותרים, מיום 12.2.19 הטענה אודות יעוד הקרקע לשב"צ, לא היוותה שיקול בהחלטה לסגור את הגינה. די היה בכך כדי לדחות טענה זו על הסף שכן על בית המשפט לבחון את סבירות ההחלטה שהתקבלה על יסוד השיקולים שנשקלו בעת קבלת ההחלטה.
22. אך גם לגופו של ענין לא הוכיחו המשיבים כי יעוד הקרקע הוא לשב"צ. ראשית, טענת המשיבים בדבר יעוד הקרקע לשב"צ נוגדת את האמור בפרסום באתר האינטרנט של העיריה בו נרשם כי מתחמי הגינות לכלבים הוקמו בפארקים ובגינות ציבוריות.
שנית, הטענה כי המקרקעין מיועדים לשב"צ נטענה בעלמא מבלי לציין על פי איזו תכנית/תכניות יועדו המקרקעין לשב"צ.
המשיבים הפנו לתקנון תכנית רח/2000/יח ששמה " תוספת שימושים וזכויות במבנים ומוסדות ציבור" (ההדגשה שלי – ז.ב.). התכנית חלה על כל מרחב התכנון המקומי רחובות והיא קובעת את השימושים המותרים ביעוד שב"צ בכל התכניות בהן מיועדים מקרקעין לשב"צ. גינת כלבים אינה נכללת בין השימושים הללו. לא ניתן ללמוד מתכנית רח/200/יח היכן מצויים מקרקעין המיועדים לשב"צ. מידע זה מצוי בתכניות השונות החלות בתחום העיר רחובות. על מנת לקבוע כי חלקה 1259 בגוש 3703 עליה ממוקמת גינת הכלבים יעודה שב"צ נדרש להפנות לתכנית או לתכניות ספציפיות בהן יועדו מקרקעין אלה לשב"צ. זאת לא נעשה ולא ניתן ללמוד זאת מתוך התצ"א שצירפו המשיבים לכתב התשובה (נספח 1).

סבירות ההחלטה
23. אין גם מחלוקת כי רשות מינהלית רשאית לחזור ולעיין בהחלטותיה. ואולם, בשינוי החלטה על מקבל ההחלטה לאזן בין השיקולים התומכים בהחלטה לבין ההסתמכות והציפיות שיצרה ההחלטה הקודמת. לא הרי קבלת החלטה כביטולה של החלטה. "כל שינוי של החלטה קודמת מחייב לאזן בין השיקולים התומכים בהחלטה החדשה (על יסוד ההנחה שהיא רצויה יותר מהיבט האינטרס הציבורי) לבין ההתחשבות במציאות שיצרה ההחלטה הקיימת – מבחנת ההסתמכות עליה ומבחינת הציפיות שיצרה לגבי המשך תחולתה. במילים אחרות, בשונה מן ההחלטה המקורית, קבלתה של ההחלטה המתקנת אינה משולה עוד לכתיבה על לוח חלק. עליה להתחשב בעובדות שיצרה ההחלטה הקודמת ובתוצאותיהן " (משפט מינהלי – דפנה ברק ארז; כרך א עמ' 385).
24. אין מחלוקת כי בסמכותו של ראש העיר לקבוע שטחים בהם תותר תנועת כלבים ללא רצועה. אך משנתקבלה ההחלטה הרי שביטולה דורש בחינה קפדנית של כל הנתונים הנדרשים לשם קבלת ההחלטה בדבר ביטול ( ראה בג"צ 799/80 שללם נ' מינהל נפת פתח תקוה (30.12.81)).
על פי הפסיקה רשות מנהלית סבירה נדרשת לקבל את החלטותיה על יסוד תשתית עובדתית:
"כלל הוא, כי רשות מינהלית סבירה נדרשת לקבל החלטותיה על יסוד תשתית של עובדות ( זמיר, כרך ב, בעמ' 733). קביעת תשתית העובדות מחייבת קיומם של ארבעה מבחנים: איסוף נתונים סביר בנסיבות המקרה; הבחנה, במהלך איסוף הנתונים, בין נתונים השייכים לענין לבין נתונים שאינם נוגעים אליו, תוך דחיית הנתונים מן הסוג האחרון; התבססות על נתונים שאדם סביר, או רשות סבירה, היו סומכים עליהם לצורך קבלת ההחלטה; וקיום תשתית ראייתית מבוססת במידה מספקת לצורך קבלת ההחלטה, על פי מהותה. לצורך מבחן אחרון זה, נתון בידי הרשות המינהלית שיקול דעת רחב, להעריך כיד המומחיות הנתונה לה, את המשמעות והמשקל של הנתונים שבפניה" (בג"ץ 10907/04 ישראל סולודוך ו-70 אחרים נ' עיריית רחובות (1.08.2010) (להלן פס"ד סולודוך)).‏‏
25. לעניין השיקולים אותם על ראש הרשות לשקול בבואו לעשות את האיזון הראוי בין המצדדים בגינת כלבים ובין המתנגדים לה נקבע בפס"ד אורנשטיין " אולם בהכרעה ה"אנכית" של המחוקק אין די. מאחר שאינטרס אנושי חד וברור של עשרות ואולי מאות משפחות מונח על כף המאזניים, חלה לדעתי על מקבל ההחלטה חובה לערוך גם " איזון אופקי". לאמור יש לבחון אפשרויות לצמצום נזקם של הבריות ככל הניתן, תוך שימור האינטרס של בעלי – בעלי החיים, גם אם תצומצם מסגרתו מעט ( למשל, כאשר ניתן לייחד מקום לכלבים בשטח שאינו מוקף בנייני מגורים, יש להעדיף אותו גם אם המיקום איננו מרכזי ויצריך חלק ניכר מבעלי הכלבים ללכת כברת דרך מסוימת[9]). מקבל ההחלטה אינו בן חורין לקבל אותה בלי לשקול חלופות מזיקות פחות."
בעניינו הודיע ראש העיר למשיבים וכך אף נטען בתגובה לעתירה כי ההחלטה לסגור את גינת הכלבים (שפעלה במשך חמש שנים) התקבלה על יסוד עצומה שהגישו תושבים המתגוררים בסמיכות לגינת הכלבים.
כנגד עצומה זו הגישו העותרים עצומה נגדית של 300 תושבים המתגוררים בסמיכות לגינת הכלבים.
קבלת ההחלטה לסגור את הגינה שפעלה במשך חמש שנים על יסוד עצומה שהגישו תושבים אינה מלמדת על עריכת איזון בין האינטרסים של בעלי הכלבים המצדדים בהשארת גינת הכלבים על מקומה לבין המצדדים בסגירת גינת הכלבים. לא נערך סקר בין התושבים. לא נבדקה מידת קרבתם של המתנגדים לגינת הכלבים לעומת מספר בעלי הכלבים אותם תשרת גינת הכלבים. לא נשקלו אמצעים פחות דרסטיים מאשר סגירת גינת הכלבים כגון הגבלת השעות והימים בהם ניתן יהיה לעשות שימוש בגינת הכלבים. הגברת או שינוי באמצעי התחזוקה כמו החלפת חול וניקיון המתקנים או הגברת הפי קוח וכל כיוצא באלה אמצעים.
יתרה מכך, ההחלטה לסגור את גינת הכלבים בטרם נעשה ניסיון לחפש מקום חלופי היא בלתי סבירה כשלעצמה. סדר הפעולות היה צריך להיות הפוך. תחילה היה על העיריה למצוא מקום חלופי ורק לאחר מכן לסגור את גינת הכלבים.
בנסיבות לה לא ניתן לומר כי החלטת העירה היא החלטה סבירה שהתקבלה תוך שקילת כל השיקולים ועריכת איזון ביניהם, ועל בית המשפט להתערב בה ולבטלה.

26. לאור האמור, מקבלת את העתירה, מבטלת את ההחלטה לסגור את גינת הכלבים ברח' א.ד.גורדון ומורה לעיריה לפתוח אותה לאלתר.
אין באמור בהחלטה זו כדי למנוע מראש העיר לשוב ולשקול את הנושא ולקבל כל החלטה שימצא לנכון, לאחר שישקלו כל השיקולים הראויים ויארך איזון אינטרסים.
27. המשיבים יישאו בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דינם בסך של 25,000 ₪.

ניתן היום, ד' טבת תש"פ, 01 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.