הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 56856-03-17

לפני כבוד השופטת ורדה מרוז - סג"נ

המבקשות:
1. ועדה מקומית לתכנון פתח תקוה

2. עיריית פתח תקווה

ע"י ב"כ עוה"ד גיל זילבר ו/או אדווה זגון ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ – משרד עורכי דין

נגד

המשיבה:

הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז

ע"י ב"כ פרקליטות מחוז מרכז - אזרחי

החלטה

כללי

הממשלה החליטה על פינוי מחנות צה"ל במרכז הארץ לטובת פיתוח עירוני. בגדר ההחלטה גובשה תכנית שלד באמצעות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, המשיבה (להלן: "הועדה המחוזית") המתווה עקרונות פיתוח המחנה הצבאי סירקין, המצוי במזרח העיר פתח תקווה ושטחו כ – 2588 דונם (להלן: "תכנית השלד" או "התכנית" ו -"מחנה סירקין" או "מתחם סירקין"). תכנית השלד מציעה פיתוח בהיקף של כ – 12 אלף יחידות דיור, 365,000 מ"ר מסחר ותעסוקה, שטחי ציבור, שטחים פתוחים, מערכת תחבורה באוריינטציה לתחבורה ציבורית, תשתיות מים, ביוב, ניקוז, חשמל ועוד. בנוסף, מציעה תכנית השלד חטיבת קרקע בשטח של כ – 200 דונם המיועדת לתכנון עתידי.

התכנית גובשה על ידי וועדת היגוי רב תחומית בהשתתפות נציגי המשרדים הרלוונטיים ובהם הרשויות המקומיות הגובלות בשטח מתחם סירקין ונציגי גופים מקצועיים. החל משנת 2013 מקיימת וועדת ההיגוי מספר רב של ישיבות ובהן נדונו מכלול היבטים תכנוניים לרבות היבטים פרוגרמתיים, כלכלה ותעסוקה, היבטי תחבורה של התכנית וכן, תכנון אורבני, שימור מבנים ועוד.

בתאריך 26.12.16 נדונה התכנית במליאת הוועדה המחוזית אשר הנחתה את לשכת התכנון להפיץ לחברי הועדה ולרשויות פתח תקוה, ראש העין ודרום השרון מסמך המשווה בין ההצעות לשלביות ביצוע תחבורתית שהוצעו על ידי עיריית פתח תקווה, משרד התחבורה ולשכת התכנון, לצורך קבלת התייחסותן, כדי לשוב ולהתכנס לשם גיבוש תכניות מפורטות.

בתאריך 16.2.16 קיימה ועדת ההיגוי ישיבה נוספת (מס' 25) בגדרה דנה בתכנון התחבורתי. אז, התחוור למבקשות כי התכנית אינה כוללת את חיבורו באמצעות מחלף של כביש 40 עם כביש 5 צפון ואת החיבור לכביש 471 בדרום. לשיטת המבקשות, חיבורים אלו הם 'קריטיים' למניעת "קטסטרופה תנועתית" בכביש זה.

ביום 6.2.17 החליטה הועדה המחוזית (להלן: "המשיבה"), לאחר ששמעה את עמדות הרשויות המקומיות הרלבנטיות - לאשר את תכנית השלד וכן קבעה דיון בתכניות המפורטות מכוחה של התכנית ליום 5.4.17 (להלן: "ההחלטה").

הועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה ועיריית פתח תקווה (להלן: "המבקשות") מתנגדות לתכנית השלד בדגש על התכנון התחבורתי. בבקשה זו עותרות המבקשות ליתן צו ביניים אשר יעכב את יישומה של תכנית השלד לקידום התכניות המפורטות בהתאם להחלטה.

ביחד עם הבקשה הגישו המבקשות עתירה בגדרה הן עותרות לביטול ההחלטה, תוך קביעה כי יש לתכנן את מתחם סירקין על פי הליכי התכנון הקבועים בדין, היינו תכנית מתאר. לחילופין עותרות המבקשות להורות לוועדה המחוזית לתקן החלטתה באופן שיינתן מענה ראוי לצרכי המתחם, ראש וראשונה לצרכים התחבורתיים ויאומץ המסמך שהגישו המבקשות בנוגע לשלביות הביצוע של התכנית.

טיעוני המבקשות

המבקשות טוענות כי אצה הדרך לוועדה המחוזית לקדם את נושא הבנייה במתחם סירקין ללא מתן מענה הולם לתשתיות התחבורה. בנסיבות אלו, עוד בחודש מאי 15' הן הגישו לוועדה המחוזית התייחסות תכנונית כוללנית, תוך התניית פיתוח המתחם בביצוע בשלבים באופן שהתשתיות התומכות בבניה ובראשן תשתיות התחבורה תוקמנה בד בבד עם בנייני המגורים. בנושא התחבורה, הדגישו המבקשות כי כביש 40 החדש צריך להיות ממונהר וכי פתרונות התחבורה למתחם צריכים לכלול מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומשמעותית. בנוסף, יש לדאוג לחיבור המתחם לקו הרכבת הקלה הצפוי לעבור בעיר פתח תקווה. ביחס למערכת הכבישים המחברת את המתחם, יש לבצע חיבור מזרחי לכביש 444, לבצע את כביש עוקף דרום עמישב ואת המחלף על כביש 471, יש לבצע בצומת ירקונים (החיבור של כביש 40 עם כביש 5) ומחלף בצומת שעריה.

המבקשות מוסיפות, לנוכח היקף הבנייה המאסיבי המתוכנן במתחם, כי אין לאפשר את קידומו ללא תכנון מסונכרן תעבורתי. הואיל ותכנון כביש 40 המהווה ציר תנועה מרכזי עבור המתחם מתוכנן על ידי חב' "נתיבי ישראל" שאינה חלק מצוות ההיגוי של תכנית השלד והואיל ותכנונו מצוי בשלבים התחלתיים – יש להיעתר לבקשה ולהורות על עיכוב יישום תכנית השלד. כך, על פי דו"ח מסכם ל"בדיקה תחבורתית לשלביות פיתוח מתחם סירקין –פ"ת" ניתן להקים, לשיטת המבקשות, בהתבסס על מצאי פתרונות התחבורה הקיימים כ – 2,000 יחידות דיור בלבד, שכן התכנון התחבורה למתחם אינו נותן מענה לתוספת יחידות הדיור המתוכננת וצפוי להביא ל"קטסטרופה תחבורתית".

המבקשות מפרטות בבקשתן את שלבי תכנון בניית המתחם במקביל לתכנון התעבורתי מהיום ועד לשנת 2030 תוך שימת דגש על הקשיים שעלולים להיווצר בכל שלב ושלב. לסיכום, הן טוענות כי תכנון יחידות הדיור במתחם "דוהר קדימה ובה בעת תכנון תשתיות התחבורה שמיועדות לתמיכה בתכנון זה מזדחל בעצלתיים מאחור".

המבקשות טוענות כי הגם שתכנית השלד מוגדרת כתכנית עקרונית וכוללת בלבד, הרי שיש בה כדי להכתיב את התנאים לתכנון המפורט של המתחם. לשיטתן שיקוע כביש 40 תחת קירוי הכביש – על פי התכנון נכון לעת הזו – עלול לשנות באורח מהותי את תכנון המתחם כולו, לגרוע הימנו שטחי ציבור יקרים וגדולים ולפגוע בקישוריות ליתר חלקי העיר, תוך הסגת הבניה בתחומי הכביש בשל מטרדים צפויים.

המבקשות טוענות כי הגם שמדובר תכנית 'כללית ועקרונית' הרי שבפועל היא צוללת לרזולוציה פרטנית של תכנון השכונה לרבות 24 נספחים מקצועיים. בדרך זו מבקשת המשיבה לרוקן מתוכנו את ההליך המפורט הסטטוטורי שבמסגרתו נותרו תאומים בודדים והשלמות.

המבקשות טוענות כי מעקרונות התכנית נעדרות שתי סוגיות כבדות משקל ליישומה – דרך מימונה והתחדשות השכונות המזרחיות של העיר פתח תקווה.

המבקשות טוענות כי בנסיבות המתוארות, חורגת התכנית ממתחם הסבירות ודי בכך כדי להורות על ביטולה. לדידן, התכנית משקפת את הלך רוחו של מר אביגדור יצחקי, יו"ר המועצה הארצית המבקש לקדם בניית מגורים בהתעלם מהפיתוח התחבורתי הנדרש. בהעדר שקילת כל השיקולים הרלבנטיים והתעלמות בוטה מההיבט התחבורתי – קמה עילה להתערבות בית המשפט.

המבקשות טוענות כי תכנית השלד מהווה עקיפה של נתיבי התכנון הקבועים בדין. יתירה מזו, הפיכת התכנית לתכנית מפורטת לא תותיר בידי מוסד תכנון האמון על אישורה של התכנית המפורטת סמכות ממשית לאישור תכניות על פיה, אף לא גמישות מספקת.

המבקשות חוזרות על מושכלות יסוד לפיהן בראש פירמידת התכנון עומדת תכנית מתאר ארצית, תחתיה תכנית מתאר מחוזית ולמטה מזו תכנית מתאר מקומית. מקומה של התכנית המפורטת הוא תחת כל התכניות הללו, כאשר כל תכנית ותכנית חייבת להישמע לזו שמעליה וכוחה של כל תכנית יפה מכנית שלמטה ממנה. בענייננו, תכנית השלד אינה מסמך סטטוטורי ומטרתה להתוות הנחיות תכנוניות עקרוניות בלבד ולהימנע מכניסה לתכנית קונקרטית אשר תכביד בהמשך על אפשרות סטייה הימנה. בנסיבות אלו, עלולה להיפגע זכות ההתנגדות לתכנית המפורטת, בהינתן העובדה שלא ניתן להתנגד לתכנית השלד. לפיכך, אין לאפשר הכנת תכנית שלד אשר בפועל מהווה "תכנון סופי" הכובל את שיקול הדעת של מוסד התכנון העתיד לדון בתכניות המפורטות.

המבקשות מטעימות את הפירוט אליו נכנסת תכנית השלד, הן ביחס לניקוז ושימור מי נגר, הן ביחס לקנה המידה הנדרש (נספח בינוי ונספח סביבתי) והן ביחס לעיצוב העירוני, עד לרזולוציה של הקמת כיכרות עירוניות, הקצאת אחוזי בניה לשימושים סחירים ועוד. כך אף ביחס למערכות חשמל, הכנת סקר שימור. כל אלו יקשו הצדקת סטייה מהוראות תכנית השלד המפורטת.

המבקשות טוענות כי תכנית השלד פוגעת בעקרון השקיפות ובעקרון הדמוקרטיזציה. בהינתן הפירוט אליו נכנסת תכנית השלד, לא יעלה על הדעת כי לא תפורסם ברבים ולא תוצג להתנגדויות.

בהתייחסן לבקשה למתן צו ביניים, טוענות המבקשות כי טובים סיכוייהן לזכות בעתירה בשל הבעיות התכנוניות והמנהליות הקשות הטמונות בתכנית השלד כמו גם חוסר סבירות קיצוני שדבק בהחלטה לאשרה ולנוכח התוצאות 'השליליות הרות הגורל' שיתחוללו במקרה של הגשמת הוראותיה.

לשיטתן, צו ביניים נדרש כדי למנוע ביצוע צעדים בלתי הפיכים בהתאם לתכנית השלד, שאם לא כן, הן עלולות למצוא עצמן בפני "מצב מוגמר". בנסיבות אלו מאזן הנוחות נוטה לטובתן, לשימור המצב הקיים.

טיעוני המשיבה

המשיבה טוענת כי העתירה והבקשה למתן צו ביניים הוגשו בטרם עת, לנוכח השלב התכנוני הראשוני והמוקדם בו מצויים פני הדברים. בפועל, התקיימו פגישות היגוי ועבודה בלשכת התכנון, המהווה ראשית ראשיתו של הליך הכנת תכניות מפורטות. המשיבה מוסיפה כי תכנית השלד אינה אלא מסמך מדיניות עקרוני לעריכת תכניות מפורטות וכי הליך התכנון עלול להימשך שנים עד לסיום התכנון המפורט. ממילא, אין תחילת בנייה במתחם, וודאי שאין היתרי בנייה. על מה ולמה אפוא לעכב בשלב זה את התקדמות ההליך התכנוני במעלה הדרך?

בנסיבות אלו, טוענת המשיבה כי דין הבקשה, קל וחומר העתירה להידחות על הסף בהיותן מוקדמות. יתירה מזו, תכנית השלד אינה יכולה להגביל התנגדויות וכל 'אמירה תכנונית' על בסיס תכנית השלד פתוחה לדיון בשלב התכנון המפורט וההתנגדויות. ייתכן, כי המשיבה והמבקשות אינן רואות עין בעין את המתווה התכנוני ואין בכך פסול, לנוכח המבנה ההיררכי שבין מוסדות התכנון, אולם כך או כך, מדובר בעניינים מקצועיים אשר בית המשפט אינו נוטה להתערב בהם.

המשיבה מדגישה את חשיבות התכנית ביישום החלטת הממשלה לפינוי מחנות צה"ל והגדלת היצע יחידות הדיור במחוז המרכז אגב יצירת בסיס כלכלי וחוסן כלכלי לרשות המקומית. המשיבה מוסיפה כי תכנית השלד מהווה כלי תכנוני ראוי המבוסס על תפיסה תכנונית רחבה במסגרתה נבחן מכלול ההיבטים התכנוניים הן ברמת המקומית והן ברמה האזורית. כך, בחנה המשיבה שורה של נושאים עקרוניים בראייה מקומית, עירונית ואזורית שישמשו כבסיס לתכנון תכניות מפורטות. בהתאם, נקבעו שלבי הביצוע.

בין היתר, כוללת תכנית השלד תכנון מתחמים מסחריים, תעסוקה ומגורים. בהתאם תוכננה מערכת תחבורה ציבורית, פארק, קביעת עקרונות לצמצום נסיעות ברכב פרטי, יצירת היצע רחב לשימוש בתחבורה ציבורית, התייחסות למקצבים של מבנים לשימור, עקרונות תכנון למיקום בניינים רבי קומות ולפיתוח שכונות בעלות אופי עירוני.

המשיבה בחנה את תכנית השלד, שמעה בהרחבה את הסברי צוות התכנון ומגישי התכנית וכן את נציגי הרשויות לרבות נציגי המבקשות או אז, החליטה לאשר את עקרונות תכנית השלד מהטעמים המפורטים בהחלטתה, נושא העתירה. בהתייחסה לתחום התחבורתי, פנתה המשיבה בהחלטתה למועצה הארצית ואל עורכי תמ"א 47 והמליצה בפניהם לכלול במסגרת קידום תמ"א 47 פתרונות לקידום מיידי של התכנית, המצויים מחוץ לגבולות התכנית לרבות שדרוג תחנת רכבת סגולה, הגדלת קיבול התחנה לנוסעים והסדרה סטטוטורית של הגישה לכלי רכב לחניון שישמש את הנתיב המהיר בכביש 5. בנוסף, אישור תכנית עוקף פתח תקווה והמשכו של כביש 40 צפונה וכן, הצורך לכלול בתכנית פתרון ביניים עד לביצוע מנהור ומחלפים לצמתים עם כביש 40 הקיים מדרום ומצפון. המשיבה הדגישה, כי תכנון עוקף עמישב ועוקף 40 וכן המשך ציר דרך 8 לכיוון מזרח כפי שמופיע מחוץ לגבולות תכנית השלד הינו רעיוני בלבד והתוואי הסופי ייקבע במסגרת תכנית מפורטת. המשיבה הוסיפה, כי ככל שהמועצה הארצית תסבור כי אין צורך או היתכנות באחד הפתרונות המפורטים (ובהם אישור תכנית למנהור כביר 40) – על המתכננים יהא להציג פתרון חליפי. כן הובהר, ביחס לנספח התנועה, כי אין בו משום קביעה פיסית של התוויה מדויקת וכי זו תקבע בתכנית מפורטת.

המשיבה טוענת כי הבקשה נועדה למנוע ממוסד התכנון להמשיך ולתכנן, על רקע מחלוקת מקצועית ביחס לראיה הכוללת המנחה לתכנון עתידי של המתחם. המשיבה מוסיפה כי אין לבקשה נכון לעת הזו עוגן משפטי – שכן כל מטרתה לעצור את הליכי התכנון ובכלל זה, דיון שמבקשת המשיבה לערוך בתכניות המפורטות מכוחה של תכנית השלד שנקבע ליום 5.4.17 (מועד שחלף נכון לכתיבת ההחלטה).

המשיבה מוסיפה כי ככל שהתכנית המפורטת תופקד, תוכלנה המבקשות להשמיע טענותיהן בשלב ההתנגדויות, לרבות הגשת ערר בזכות לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית. יוצא כי ארגז שלם של כלים תכנוניים ומנהליים עומד לרשות המבקשות עוד טרם תבקש להפעיל ביקורת שיפוטית או למנוע בצו את קיומו של ההליך התכנוני.

המשיבה מוסיפה כי במיצוי ההליך התכנוני יש טעם רב, שכן באמצעותו נשמרת ההכרעה בסוגיות מקצועיות לגופי התכנון אשר להם קנוי הידע המובהק והניסיון המקצועי להכריע במחלוקת בתחום התכנון ובתחומים הנגזרים הימנו.

המשיבה מטעימה כי הכנת מסמכי מדיניות, תכנית אב או תכנית שלד לא סטטוטורית היא כלי לגיטימי בהליך התכנוני. מדובר בכלי המאפשר לגבש מדיניות תכנון כוללת למרחב גדול במסגרתה ממפים את השימושים וההיקפים של שטחי הבניה שניתן ואפשר לכלול בשטח נתון. עוד מאפשרת התכנית לזהות את הבעיות/כשלים העשויים להתפתח כדי לאפשר למדינה על כלל משרדיה להיערך בהתאם בראיה רחבה וכוללת. כך אף ביחס לתכניות מפורטות – קיומה של ראיה תכנונית כוללת ובחינת תכניות מהכלל אל הפרט מהוות עקרון בסיסי בהליכי התכנון ותואמות את כללי המשפט המנהלי.

המשיבה מוסיפה כי אין בהחלטתה לאימוץ תכנית השלד כדי למנוע מהמבקשות, לכשתגיע העת, להעלות כל טענה רלוונטית במסגרת התנגדויות, או אז יהא על המשיבה לבחון הדברים בלב קולט ונפש חפצה.

המשיבה טוענת כי מאזן הנוחות מצדיק ואף מחייב דחיית הבקשה שכן, לא ייגרם למבקשות כל נזק מהמשך קידום ההליך התכנוני הואיל ובשלב זה החלטתה נוגעת לאישור עקרונות התכנית – הא ותו לא.

זאת ועוד, לשיטתה, סיכויי העתירה נמוכים באשר לא נפל כל פגם בהתנהלותה. קידום ההליך התכנוני אינו בבחינת סוף פסוק וכל ההחלטות שמתקבלות בגדרו אינן סופיות, קל וחומר לנוכח מצוקת הדיור הדורשת פתרונות מהירים ויעילים.
אף אין לקבל הטענה כי קידום תכנית השלד נעשה בבהילות ובחיפזון. מדובר בתהליך עבודה ארוך, שעוד נכונה לו דרך ארוכה והוא בחיתוליו.

לגופן של טענות המבקשות, טוענת המשיבה, כי היא קבעה שורה של תכניות לדרכים ולתחנת רכבת סגולה המהוות תנאי לאישור היתר הבניה הראשון במתחם וכן קבעה ביצוע בפועל של מספר פרויקטים טרם הקמת יחידת הדיור הראשונה – ביצוע מתע"ן קו רוחב ראש העין – קריית אריה דרך 483, סגולה, גליס, אם המושבות ועוד. כן, נקבע ביצוע צירי העדפה לתחבורה ציבורית בכביש 40, בכביש 444, בכביש 5 ועוד. המשיבה הוסיפה, כי היא מודעת לבעיות תנועה הקיימות במתחם סירקין ואין היא שוללת העברת קו לתחום המתחם בשלב מוקדם יותר. בכל מקרה, הסטה זו תהא לכל המאוחר לפני היתר בניה ליחידות הדיור ה – 4001.
המשיבה מוסיפה, כי אין בתכנית השלד מענה מפורט לכל סוגיות התחבורה וכי החלטתה התייחסה ל"מערכת הסעת המונים", ללא התוויה מדויקת. זו תיקבע בתכנית מפורטת.

המשיבה טוענת כי מטרת תכנית השלד ללמוד את מאפייני השטח והמרחב הגובל, שימושים והיקף שטחי הבניה שניתן לכלול בשטח נתון. לפיכך, אל לו לבית המשפט להתערב בשלב זה באופי התכנית או בתהליך קידומה ובכך לשרת את מטרת המבקשות להפוך את בית המשפט לזירה תכנונית ולא שיפוטית.

דיון והכרעה

טיעוני המבקשות נסקרו בהרחבה ולא בכדי, אלא כדי ללמד על כניסתן של המבקשות לפרטי פרטים ביחס לתכנית השלד, אגב הבעת הסתייגויות עקרוניות ופרטניות. לדידן של המבקשות, תהום מפרידה בין גישתן התכנונית – מקצועית ביחס לתכנון מתחם סירקין לבין תכנון המשיבה. מלכתחילה, התנגדו המבקשות להחלטת הממשלה ביחס למתחם סירקין וכאשר השלימו עמה, אין הן מקבלות את העקרונות ליישומה.

בבקשה, כמו גם בעתירה, קוראות המבקשות תגר על החלטת המשיבה לאמץ את תכנית השלד, הגם שברי להן כי טרם בשלה העת להתנגד לה, אף לא בשלו התנאים לכך. דומה, כי באמצעות הבקשה והעתירה, מעלות המבקשות את מחאתן כצעד אסטרטגי – הא ותו לא.

ממה נפשך? ברי כי לא ניתן לתקוף תכנית שלד, שהרי התכנית אינה סטטוטורית ואינה ברת תקיפה. ממילא, לא ניתן להפקידה ואין היא מקימה עילה להתנגדויות. כל כולה, מתווה לעקרונות יסוד, בבחינת אבני דרך לשם תכנון תכניות מפורטות. ייתכן, ואין זה המקום והזמן לקבוע מסמרות לכך, כי התכנית נכנסת לפירוט, או כפי שטוענות המבקשות - פירוט יתר - מעבר לנדרש בתכנית שלד. האם עובדה זו מקימה עילה לתקוף התכנית תקיפה מנהלית טרם שגובשה לכלל תכניות מפורטות, אשר בגדרן תקום למבקשות זכות התנגדות? האם בעצם פירוט התכנית יש משום חוסר סבירות? האם נכון לערב בית משפט לעניינים מנהליים בשלבי תכנון ראשוניים, מקדמיים שאינם ניתנים לתקיפה ישירה? התשובה ברורה – לא ולא!

ודוק; הגם שהמבקשות הן "שחקניות ראשיות" בתכנית, הרי שזו נוגעת לרשויות מקומיות נוספות אשר לא צורפו לבקשה או לעתירה ודי בכך כדי לדחות את העתירה והבקשה. כאשר מדובר בתכנית כוללת הנוגעת למספר רשויות, יש יתרון לתכנון בראיה מקומית, עירונית ואזורית לרבות תכנון מפורט. פעמים, דווקא תכנון שאינו יורד לפרטים – אינו לוקח בחשבון את צרכי כלל הרשויות ועלול להוביל לעימותים בין הרשויות המקומיות בינן לבין עצמן. סוגיה זו, כמו קודמתה, מקומה להידון במסגרת המוסדות התכנוניים.

המבקשות טוענות כי אצה הדרך למשיבה לתכנן את המתחם ולעניין זה נתפסות לאמירה פופוליסטית וחלקית של יו"ר המועצה הארצית, מר אביגדור יצחקי, בראיון לעיתון "דה מרקר" לפיה "אני לא אחכה לכבישים בשביל לבנות דירות...". אין באמירה זו כדי לבסס עתירתן, בוודאי לא את הבקשה דנן. נראה, כי דווקא למבקשות אצה הדרך בהגשת הבקשה והעתירה.

החשש העומד ביסוד העתירה והבקשה שמא פירוט היתר בתכנית השלד לא יאפשר הגשת התנגדות – אינו מבוסס. זכות ההתנגדות אינה מוגבלת וכוחה יפה לכל תכנית לרבות תכנית מפורטת, אף אם זו כרוכה בהתנגדות לעקרונות המתווה בתכנית השלד. למען הסר ספק, הצהירה המשיבה בתגובתה כי תבחן כל טענה בנפש חפצה. יתירה מזו, סעיף 6.1.1 לתכנית השלד קובע:
"א. לא יוצא היתר בניה מכוחה של תכנית זו אלא לאחר אישורה של תכנית סטטוטורית מפורטת.
ב. התכניות המפורטות יתוכננו ככל הניתן בהתאם להוראות תכנית זו ולנספחיה. האזורים בשטח התכנית המשיקים לכביש 40 החדש יתוכננו בהתאמה ובתאום עם התכניות המפורטות לכביש זה".
הנה, בתכנית עצמה קיימים סייגים המגנים על האינטרסים של המבקשות; האחד – התליית היתר בניה באישורה של תכנית מפורטת, השני – תכנון התכניות המפורטות "ככל הניתן" בהתאם לתכנית השלד, ללמדך על הגמישות המתבקשת מאילוצים שונים והשלישי – התייחסות ספציפית לכביש 40 - לב ליבה של העתירה – לפיה המתווה רעיוני והתוואי הסופי והממשק עם השטחים הגובלים ייקבעו במסגרת תכנית מפורטת. לעניין זה, ציינה המשיבה בתגובתה, כי ככל שהמועצה הארצית תסבור שאין צורך או היתכנות באחד הפתרונות שהציעה – על המתכננים להציג פתרון חלופי. כן הובהר כי אין בסימון בנספח התנועה משום קביעה פיסית של התוויה מדויקת.

הצהרות אלו מחזקות ביתר שאת את המסקנה כי הבקשה והעתירה הוגשו טרם עת – כאשר המתווה טרם הושלם וברי כי אינו סופי.

בבקשתן ובעתירתן מבקשות המבקשות מבית המשפט להתערב התערבות מקצועית בתכנון רב היקפי ולאכוף על המשיבה לתכנן תכנית מתאר תחת תכנית שלד. דא עקא, למשיבה קנויה הזכות ונתונה לה הסמכות לבחור במתווה תכנוני לפי שיקול דעתה המקצועי. אל לו לבית המשפט להתערב בשיקול דעת מקצועי, מה גם, שההליך התכנוני טרם מוצה ורחוקה הדרך ממיצויו.

ידועה ההלכה הפסוקה לפיה מקום בו טרם מוצו הליכי ההתנגדות הקבועים בדין, אין מקום לכך שבית המשפט ישים עצמו בנעליהן של רשויות התכנון ויקדים לדון בהשגות תכנוניות (עע"מ 2141/09 הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה נ. אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון). בענייננו – אין חולק שההליכים התכנוניים לא הושלמו ולמעשה, אין בנמצא תכנית שניתן להתנגד לה.

אשר על כן, אין לעצור את הליכי התכנון של תכנית השלד – הליכי תכנון עקרוניים שיש לאפשר את השלמתם. משכך, על פני הדברים, סיכויי העתירה להתקבל קלושים.

הבקשה למתן צו ביניים נדחית. המבקשות ישלמו למשיבה הוצאות ושכ"ט בגין הבקשה בסכום כולל של 10,000 ₪.

כללי
הממשלה החליטה על פינוי מחנות צה"ל במרכז הארץ לטובת פיתוח עירוני. בגדר ההחלטה גובשה תכנית שלד באמצעות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, המשיבה (להלן: "הועדה המחוזית") המתווה עקרונות פיתוח המחנה הצבאי סירקין, המצוי במזרח העיר פתח תקווה ושטחו כ – 2588 דונם (להלן: "תכנית השלד" או "התכנית" ו -"מחנה סירקין" או "מתחם סירקין"). תכנית השלד מציעה פיתוח בהיקף של כ – 12 אלף יחידות דיור, 365,000 מ"ר מסחר ותעסוקה, שטחי ציבור, שטחים פתוחים, מערכת תחבורה באוריינטציה לתחבורה ציבורית, תשתיות מים, ביוב, ניקוז, חשמל ועוד. בנוסף, מציעה תכנית השלד חטיבת קרקע בשטח של כ – 200 דונם המיועדת לתכנון עתידי.

התכנית גובשה על ידי וועדת היגוי רב תחומית בהשתתפות נציגי המשרדים הרלוונטיים ובהם הרשויות המקומיות הגובלות בשטח מתחם סירקין ונציגי גופים מקצועיים. החל משנת 2013 מקיימת וועדת ההיגוי מספר רב של ישיבות ובהן נדונו מכלול היבטים תכנוניים לרבות היבטים פרוגרמתיים, כלכלה ותעסוקה, היבטי תחבורה של התכנית וכן, תכנון אורבני, שימור מבנים ועוד.

בתאריך 26.12.16 נדונה התכנית במליאת הוועדה המחוזית אשר הנחתה את לשכת התכנון להפיץ לחברי הועדה ולרשויות פתח תקוה, ראש העין ודרום השרון מסמך המשווה בין ההצעות לשלביות ביצוע תחבורתית שהוצעו על ידי עיריית פתח תקווה, משרד התחבורה ולשכת התכנון, לצורך קבלת התייחסותן, כדי לשוב ולהתכנס לשם גיבוש תכניות מפורטות.

בתאריך 16.2.16 קיימה ועדת ההיגוי ישיבה נוספת (מס' 25) בגדרה דנה בתכנון התחבורתי. אז, התחוור למבקשות כי התכנית אינה כוללת את חיבורו באמצעות מחלף של כביש 40 עם כביש 5 צפון ואת החיבור לכביש 471 בדרום. לשיטת המבקשות, חיבורים אלו הם 'קריטיים' למניעת "קטסטרופה תנועתית" בכביש זה.

ביום 6.2.17 החליטה הועדה המחוזית (להלן: "המשיבה"), לאחר ששמעה את עמדות הרשויות המקומיות הרלבנטיות - לאשר את תכנית השלד וכן קבעה דיון בתכניות המפורטות מכוחה של התכנית ליום 5.4.17 (להלן: "ההחלטה").

הועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה ועיריית פתח תקווה (להלן: "המבקשות") מתנגדות לתכנית השלד בדגש על התכנון התחבורתי. בבקשה זו עותרות המבקשות ליתן צו ביניים אשר יעכב את יישומה של תכנית השלד לקידום התכניות המפורטות בהתאם להחלטה.

ביחד עם הבקשה הגישו המבקשות עתירה בגדרה הן עותרות לביטול ההחלטה, תוך קביעה כי יש לתכנן את מתחם סירקין על פי הליכי התכנון הקבועים בדין, היינו תכנית מתאר. לחילופין עותרות המבקשות להורות לוועדה המחוזית לתקן החלטתה באופן שיינתן מענה ראוי לצרכי המתחם, ראש וראשונה לצרכים התחבורתיים ויאומץ המסמך שהגישו המבקשות בנוגע לשלביות הביצוע של התכנית.

טיעוני המבקשות

המבקשות טוענות כי אצה הדרך לוועדה המחוזית לקדם את נושא הבנייה במתחם סירקין ללא מתן מענה הולם לתשתיות התחבורה. בנסיבות אלו, עוד בחודש מאי 15' הן הגישו לוועדה המחוזית התייחסות תכנונית כוללנית, תוך התניית פיתוח המתחם בביצוע בשלבים באופן שהתשתיות התומכות בבניה ובראשן תשתיות התחבורה תוקמנה בד בבד עם בנייני המגורים. בנושא התחבורה, הדגישו המבקשות כי כביש 40 החדש צריך להיות ממונהר וכי פתרונות התחבורה למתחם צריכים לכלול מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומשמעותית. בנוסף, יש לדאוג לחיבור המתחם לקו הרכבת הקלה הצפוי לעבור בעיר פתח תקווה. ביחס למערכת הכבישים המחברת את המתחם, יש לבצע חיבור מזרחי לכביש 444, לבצע את כביש עוקף דרום עמישב ואת המחלף על כביש 471, יש לבצע בצומת ירקונים (החיבור של כביש 40 עם כביש 5) ומחלף בצומת שעריה.

המבקשות מוסיפות, לנוכח היקף הבנייה המאסיבי המתוכנן במתחם, כי אין לאפשר את קידומו ללא תכנון מסונכרן תעבורתי. הואיל ותכנון כביש 40 המהווה ציר תנועה מרכזי עבור המתחם מתוכנן על ידי חב' "נתיבי ישראל" שאינה חלק מצוות ההיגוי של תכנית השלד והואיל ותכנונו מצוי בשלבים התחלתיים – יש להיעתר לבקשה ולהורות על עיכוב יישום תכנית השלד. כך, על פי דו"ח מסכם ל"בדיקה תחבורתית לשלביות פיתוח מתחם סירקין –פ"ת" ניתן להקים, לשיטת המבקשות, בהתבסס על מצאי פתרונות התחבורה הקיימים כ – 2,000 יחידות דיור בלבד, שכן התכנון התחבורה למתחם אינו נותן מענה לתוספת יחידות הדיור המתוכננת וצפוי להביא ל"קטסטרופה תחבורתית".

המבקשות מפרטות בבקשתן את שלבי תכנון בניית המתחם במקביל לתכנון התעבורתי מהיום ועד לשנת 2030 תוך שימת דגש על הקשיים שעלולים להיווצר בכל שלב ושלב. לסיכום, הן טוענות כי תכנון יחידות הדיור במתחם "דוהר קדימה ובה בעת תכנון תשתיות התחבורה שמיועדות לתמיכה בתכנון זה מזדחל בעצלתיים מאחור".

המבקשות טוענות כי הגם שתכנית השלד מוגדרת כתכנית עקרונית וכוללת בלבד, הרי שיש בה כדי להכתיב את התנאים לתכנון המפורט של המתחם. לשיטתן שיקוע כביש 40 תחת קירוי הכביש – על פי התכנון נכון לעת הזו – עלול לשנות באורח מהותי את תכנון המתחם כולו, לגרוע הימנו שטחי ציבור יקרים וגדולים ולפגוע בקישוריות ליתר חלקי העיר, תוך הסגת הבניה בתחומי הכביש בשל מטרדים צפויים.

המבקשות טוענות כי הגם שמדובר תכנית 'כללית ועקרונית' הרי שבפועל היא צוללת לרזולוציה פרטנית של תכנון השכונה לרבות 24 נספחים מקצועיים. בדרך זו מבקשת המשיבה לרוקן מתוכנו את ההליך המפורט הסטטוטורי שבמסגרתו נותרו תאומים בודדים והשלמות.

המבקשות טוענות כי מעקרונות התכנית נעדרות שתי סוגיות כבדות משקל ליישומה – דרך מימונה והתחדשות השכונות המזרחיות של העיר פתח תקווה.

המבקשות טוענות כי בנסיבות המתוארות, חורגת התכנית ממתחם הסבירות ודי בכך כדי להורות על ביטולה. לדידן, התכנית משקפת את הלך רוחו של מר אביגדור יצחקי, יו"ר המועצה הארצית המבקש לקדם בניית מגורים בהתעלם מהפיתוח התחבורתי הנדרש. בהעדר שקילת כל השיקולים הרלבנטיים והתעלמות בוטה מההיבט התחבורתי – קמה עילה להתערבות בית המשפט.

המבקשות טוענות כי תכנית השלד מהווה עקיפה של נתיבי התכנון הקבועים בדין. יתירה מזו, הפיכת התכנית לתכנית מפורטת לא תותיר בידי מוסד תכנון האמון על אישורה של התכנית המפורטת סמכות ממשית לאישור תכניות על פיה, אף לא גמישות מספקת.

המבקשות חוזרות על מושכלות יסוד לפיהן בראש פירמידת התכנון עומדת תכנית מתאר ארצית, תחתיה תכנית מתאר מחוזית ולמטה מזו תכנית מתאר מקומית. מקומה של התכנית המפורטת הוא תחת כל התכניות הללו, כאשר כל תכנית ותכנית חייבת להישמע לזו שמעליה וכוחה של כל תכנית יפה מכנית שלמטה ממנה. בענייננו, תכנית השלד אינה מסמך סטטוטורי ומטרתה להתוות הנחיות תכנוניות עקרוניות בלבד ולהימנע מכניסה לתכנית קונקרטית אשר תכביד בהמשך על אפשרות סטייה הימנה. בנסיבות אלו, עלולה להיפגע זכות ההתנגדות לתכנית המפורטת, בהינתן העובדה שלא ניתן להתנגד לתכנית השלד. לפיכך, אין לאפשר הכנת תכנית שלד אשר בפועל מהווה "תכנון סופי" הכובל את שיקול הדעת של מוסד התכנון העתיד לדון בתכניות המפורטות.

המבקשות מטעימות את הפירוט אליו נכנסת תכנית השלד, הן ביחס לניקוז ושימור מי נגר, הן ביחס לקנה המידה הנדרש (נספח בינוי ונספח סביבתי) והן ביחס לעיצוב העירוני, עד לרזולוציה של הקמת כיכרות עירוניות, הקצאת אחוזי בניה לשימושים סחירים ועוד. כך אף ביחס למערכות חשמל, הכנת סקר שימור. כל אלו יקשו הצדקת סטייה מהוראות תכנית השלד המפורטת.

המבקשות טוענות כי תכנית השלד פוגעת בעקרון השקיפות ובעקרון הדמוקרטיזציה. בהינתן הפירוט אליו נכנסת תכנית השלד, לא יעלה על הדעת כי לא תפורסם ברבים ולא תוצג להתנגדויות.

בהתייחסן לבקשה למתן צו ביניים, טוענות המבקשות כי טובים סיכוייהן לזכות בעתירה בשל הבעיות התכנוניות והמנהליות הקשות הטמונות בתכנית השלד כמו גם חוסר סבירות קיצוני שדבק בהחלטה לאשרה ולנוכח התוצאות 'השליליות הרות הגורל' שיתחוללו במקרה של הגשמת הוראותיה.

לשיטתן, צו ביניים נדרש כדי למנוע ביצוע צעדים בלתי הפיכים בהתאם לתכנית השלד, שאם לא כן, הן עלולות למצוא עצמן בפני "מצב מוגמר". בנסיבות אלו מאזן הנוחות נוטה לטובתן, לשימור המצב הקיים.

טיעוני המשיבה

המשיבה טוענת כי העתירה והבקשה למתן צו ביניים הוגשו בטרם עת, לנוכח השלב התכנוני הראשוני והמוקדם בו מצויים פני הדברים. בפועל, התקיימו פגישות היגוי ועבודה בלשכת התכנון, המהווה ראשית ראשיתו של הליך הכנת תכניות מפורטות. המשיבה מוסיפה כי תכנית השלד אינה אלא מסמך מדיניות עקרוני לעריכת תכניות מפורטות וכי הליך התכנון עלול להימשך שנים עד לסיום התכנון המפורט. ממילא, אין תחילת בנייה במתחם, וודאי שאין היתרי בנייה. על מה ולמה אפוא לעכב בשלב זה את התקדמות ההליך התכנוני במעלה הדרך?

בנסיבות אלו, טוענת המשיבה כי דין הבקשה, קל וחומר העתירה להידחות על הסף בהיותן מוקדמות. יתירה מזו, תכנית השלד אינה יכולה להגביל התנגדויות וכל 'אמירה תכנונית' על בסיס תכנית השלד פתוחה לדיון בשלב התכנון המפורט וההתנגדויות. ייתכן, כי המשיבה והמבקשות אינן רואות עין בעין את המתווה התכנוני ואין בכך פסול, לנוכח המבנה ההיררכי שבין מוסדות התכנון, אולם כך או כך, מדובר בעניינים מקצועיים אשר בית המשפט אינו נוטה להתערב בהם.
המשיבה מדגישה את חשיבות התכנית ביישום החלטת הממשלה לפינוי מחנות צה"ל והגדלת היצע יחידות הדיור במחוז המרכז אגב יצירת בסיס כלכלי וחוסן כלכלי לרשות המקומית. המשיבה מוסיפה כי תכנית השלד מהווה כלי תכנוני ראוי המבוסס על תפיסה תכנונית רחבה במסגרתה נבחן מכלול ההיבטים התכנוניים הן ברמת המקומית והן ברמה האזורית. כך, בחנה המשיבה שורה של נושאים עקרוניים בראייה מקומית, עירונית ואזורית שישמשו כבסיס לתכנון תכניות מפורטות. בהתאם, נקבעו שלבי הביצוע.

בין היתר, כוללת תכנית השלד תכנון מתחמים מסחריים, תעסוקה ומגורים. בהתאם תוכננה מערכת תחבורה ציבורית, פארק, קביעת עקרונות לצמצום נסיעות ברכב פרטי, יצירת היצע רחב לשימוש בתחבורה ציבורית, התייחסות למקצבים של מבנים לשימור, עקרונות תכנון למיקום בניינים רבי קומות ולפיתוח שכונות בעלות אופי עירוני.

המשיבה בחנה את תכנית השלד, שמעה בהרחבה את הסברי צוות התכנון ומגישי התכנית וכן את נציגי הרשויות לרבות נציגי המבקשות או אז, החליטה לאשר את עקרונות תכנית השלד מהטעמים המפורטים בהחלטתה, נושא העתירה. בהתייחסה לתחום התחבורתי, פנתה המשיבה בהחלטתה למועצה הארצית ואל עורכי תמ"א 47 והמליצה בפניהם לכלול במסגרת קידום תמ"א 47 פתרונות לקידום מיידי של התכנית, המצויים מחוץ לגבולות התכנית לרבות שדרוג תחנת רכבת סגולה, הגדלת קיבול התחנה לנוסעים והסדרה סטטוטורית של הגישה לכלי רכב לחניון שישמש את הנתיב המהיר בכביש 5. בנוסף, אישור תכנית עוקף פתח תקווה והמשכו של כביש 40 צפונה וכן, הצורך לכלול בתכנית פתרון ביניים עד לביצוע מנהור ומחלפים לצמתים עם כביש 40 הקיים מדרום ומצפון. המשיבה הדגישה, כי תכנון עוקף עמישב ועוקף 40 וכן המשך ציר דרך 8 לכיוון מזרח כפי שמופיע מחוץ לגבולות תכנית השלד הינו רעיוני בלבד והתוואי הסופי ייקבע במסגרת תכנית מפורטת. המשיבה הוסיפה, כי ככל שהמועצה הארצית תסבור כי אין צורך או היתכנות באחד הפתרונות המפורטים (ובהם אישור תכנית למנהור כביר 40) – על המתכננים יהא להציג פתרון חליפי. כן הובהר, ביחס לנספח התנועה, כי אין בו משום קביעה פיסית של התוויה מדויקת וכי זו תקבע בתכנית מפורטת.

המשיבה טוענת כי הבקשה נועדה למנוע ממוסד התכנון להמשיך ולתכנן, על רקע מחלוקת מקצועית ביחס לראיה הכוללת המנחה לתכנון עתידי של המתחם. המשיבה מוסיפה כי אין לבקשה נכון לעת הזו עוגן משפטי – שכן כל מטרתה לעצור את הליכי התכנון ובכלל זה, דיון שמבקשת המשיבה לערוך בתכניות המפורטות מכוחה של תכנית השלד שנקבע ליום 5.4.17 (מועד שחלף נכון לכתיבת ההחלטה).
המשיבה מוסיפה כי ככל שהתכנית המפורטת תופקד, תוכלנה המבקשות להשמיע טענותיהן בשלב ההתנגדויות, לרבות הגשת ערר בזכות לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית. יוצא כי ארגז שלם של כלים תכנוניים ומנהליים עומד לרשות המבקשות עוד טרם תבקש להפעיל ביקורת שיפוטית או למנוע בצו את קיומו של ההליך התכנוני.

המשיבה מוסיפה כי במיצוי ההליך התכנוני יש טעם רב, שכן באמצעותו נשמרת ההכרעה בסוגיות מקצועיות לגופי התכנון אשר להם קנוי הידע המובהק והניסיון המקצועי להכריע במחלוקת בתחום התכנון ובתחומים הנגזרים הימנו.

המשיבה מטעימה כי הכנת מסמכי מדיניות, תכנית אב או תכנית שלד לא סטטוטורית היא כלי לגיטימי בהליך התכנוני. מדובר בכלי המאפשר לגבש מדיניות תכנון כוללת למרחב גדול במסגרתה ממפים את השימושים וההיקפים של שטחי הבניה שניתן ואפשר לכלול בשטח נתון. עוד מאפשרת התכנית לזהות את הבעיות/כשלים העשויים להתפתח כדי לאפשר למדינה על כלל משרדיה להיערך בהתאם בראיה רחבה וכוללת. כך אף ביחס לתכניות מפורטות – קיומה של ראיה תכנונית כוללת ובחינת תכניות מהכלל אל הפרט מהוות עקרון בסיסי בהליכי התכנון ותואמות את כללי המשפט המנהלי.

המשיבה מוסיפה כי אין בהחלטתה לאימוץ תכנית השלד כדי למנוע מהמבקשות, לכשתגיע העת, להעלות כל טענה רלוונטית במסגרת התנגדויות, או אז יהא על המשיבה לבחון הדברים בלב קולט ונפש חפצה.

המשיבה טוענת כי מאזן הנוחות מצדיק ואף מחייב דחיית הבקשה שכן, לא ייגרם למבקשות כל נזק מהמשך קידום ההליך התכנוני הואיל ובשלב זה החלטתה נוגעת לאישור עקרונות התכנית – הא ותו לא.

זאת ועוד, לשיטתה, סיכויי העתירה נמוכים באשר לא נפל כל פגם בהתנהלותה. קידום ההליך התכנוני אינו בבחינת סוף פסוק וכל ההחלטות שמתקבלות בגדרו אינן סופיות, קל וחומר לנוכח מצוקת הדיור הדורשת פתרונות מהירים ויעילים.
אף אין לקבל הטענה כי קידום תכנית השלד נעשה בבהילות ובחיפזון. מדובר בתהליך עבודה ארוך, שעוד נכונה לו דרך ארוכה והוא בחיתוליו.

לגופן של טענות המבקשות, טוענת המשיבה, כי היא קבעה שורה של תכניות לדרכים ולתחנת רכבת סגולה המהוות תנאי לאישור היתר הבניה הראשון במתחם וכן קבעה ביצוע בפועל של מספר פרויקטים טרם הקמת יחידת הדיור הראשונה – ביצוע מתע"ן קו רוחב ראש העין – קריית אריה דרך 483, סגולה, גליס, אם המושבות ועוד. כן, נקבע ביצוע צירי העדפה לתחבורה ציבורית בכביש 40, בכביש 444, בכביש 5 ועוד. המשיבה הוסיפה, כי היא מודעת לבעיות תנועה הקיימות במתחם סירקין ואין היא שוללת העברת קו לתחום המתחם בשלב מוקדם יותר. בכל מקרה, הסטה זו תהא לכל המאוחר לפני היתר בניה ליחידות הדיור ה – 4001.
המשיבה מוסיפה, כי אין בתכנית השלד מענה מפורט לכל סוגיות התחבורה וכי החלטתה התייחסה ל"מערכת הסעת המונים", ללא התוויה מדויקת. זו תיקבע בתכנית מפורטת.

המשיבה טוענת כי מטרת תכנית השלד ללמוד את מאפייני השטח והמרחב הגובל, שימושים והיקף שטחי הבניה שניתן לכלול בשטח נתון. לפיכך, אל לו לבית המשפט להתערב בשלב זה באופי התכנית או בתהליך קידומה ובכך לשרת את מטרת המבקשות להפוך את בית המשפט לזירה תכנונית ולא שיפוטית.

דיון והכרעה

טיעוני המבקשות נסקרו בהרחבה ולא בכדי, אלא כדי ללמד על כניסתן של המבקשות לפרטי פרטים ביחס לתכנית השלד, אגב הבעת הסתייגויות עקרוניות ופרטניות. לדידן של המבקשות, תהום מפרידה בין גישתן התכנונית – מקצועית ביחס לתכנון מתחם סירקין לבין תכנון המשיבה. מלכתחילה, התנגדו המבקשות להחלטת הממשלה ביחס למתחם סירקין וכאשר השלימו עמה, אין הן מקבלות את העקרונות ליישומה.

בבקשה, כמו גם בעתירה, קוראות המבקשות תגר על החלטת המשיבה לאמץ את תכנית השלד, הגם שברי להן כי טרם בשלה העת להתנגד לה, אף לא בשלו התנאים לכך. דומה, כי באמצעות הבקשה והעתירה, מעלות המבקשות את מחאתן כצעד אסטרטגי – הא ותו לא.

ממה נפשך? ברי כי לא ניתן לתקוף תכנית שלד, שהרי התכנית אינה סטטוטורית ואינה ברת תקיפה. ממילא, לא ניתן להפקידה ואין היא מקימה עילה להתנגדויות. כל כולה, מתווה לעקרונות יסוד, בבחינת אבני דרך לשם תכנון תכניות מפורטות. ייתכן, ואין זה המקום והזמן לקבוע מסמרות לכך, כי התכנית נכנסת לפירוט, או כפי שטוענות המבקשות - פירוט יתר - מעבר לנדרש בתכנית שלד. האם עובדה זו מקימה עילה לתקוף התכנית תקיפה מנהלית טרם שגובשה לכלל תכניות מפורטות, אשר בגדרן תקום למבקשות זכות התנגדות? האם בעצם פירוט התכנית יש משום חוסר סבירות? האם נכון לערב בית משפט לעניינים מנהליים בשלבי תכנון ראשוניים, מקדמיים שאינם ניתנים לתקיפה ישירה? התשובה ברורה – לא ולא!

ודוק; הגם שהמבקשות הן "שחקניות ראשיות" בתכנית, הרי שזו נוגעת לרשויות מקומיות נוספות אשר לא צורפו לבקשה או לעתירה ודי בכך כדי לדחות את העתירה והבקשה. כאשר מדובר בתכנית כוללת הנוגעת למספר רשויות, יש יתרון לתכנון בראיה מקומית, עירונית ואזורית לרבות תכנון מפורט. פעמים, דווקא תכנון שאינו יורד לפרטים – אינו לוקח בחשבון את צרכי כלל הרשויות ועלול להוביל לעימותים בין הרשויות המקומיות בינן לבין עצמן. סוגיה זו, כמו קודמתה, מקומה להידון במסגרת המוסדות התכנוניים.

המבקשות טוענות כי אצה הדרך למשיבה לתכנן את המתחם ולעניין זה נתפסות לאמירה פופוליסטית וחלקית של יו"ר המועצה הארצית, מר אביגדור יצחקי, בראיון לעיתון "דה מרקר" לפיה "אני לא אחכה לכבישים בשביל לבנות דירות...". אין באמירה זו כדי לבסס עתירתן, בוודאי לא את הבקשה דנן. נראה, כי דווקא למבקשות אצה הדרך בהגשת הבקשה והעתירה.

החשש העומד ביסוד העתירה והבקשה שמא פירוט היתר בתכנית השלד לא יאפשר הגשת התנגדות – אינו מבוסס. זכות ההתנגדות אינה מוגבלת וכוחה יפה לכל תכנית לרבות תכנית מפורטת, אף אם זו כרוכה בהתנגדות לעקרונות המתווה בתכנית השלד. למען הסר ספק, הצהירה המשיבה בתגובתה כי תבחן כל טענה בנפש חפצה. יתירה מזו, סעיף 6.1.1 לתכנית השלד קובע:
"א. לא יוצא היתר בניה מכוחה של תכנית זו אלא לאחר אישורה של תכנית סטטוטורית מפורטת.
ב. התכניות המפורטות יתוכננו ככל הניתן בהתאם להוראות תכנית זו ולנספחיה. האזורים בשטח התכנית המשיקים לכביש 40 החדש יתוכננו בהתאמה ובתאום עם התכניות המפורטות לכביש זה".
הנה, בתכנית עצמה קיימים סייגים המגנים על האינטרסים של המבקשות; האחד – התליית היתר בניה באישורה של תכנית מפורטת, השני – תכנון התכניות המפורטות "ככל הניתן" בהתאם לתכנית השלד, ללמדך על הגמישות המתבקשת מאילוצים שונים והשלישי – התייחסות ספציפית לכביש 40 - לב ליבה של העתירה – לפיה המתווה רעיוני והתוואי הסופי והממשק עם השטחים הגובלים ייקבעו במסגרת תכנית מפורטת. לעניין זה, ציינה המשיבה בתגובתה, כי ככל שהמועצה הארצית תסבור שאין צורך או היתכנות באחד הפתרונות שהציעה – על המתכננים להציג פתרון חלופי. כן הובהר כי אין בסימון בנספח התנועה משום קביעה פיסית של התוויה מדויקת.

הצהרות אלו מחזקות ביתר שאת את המסקנה כי הבקשה והעתירה הוגשו טרם עת – כאשר המתווה טרם הושלם וברי כי אינו סופי.

בבקשתן ובעתירתן מבקשות המבקשות מבית המשפט להתערב התערבות מקצועית בתכנון רב היקפי ולאכוף על המשיבה לתכנן תכנית מתאר תחת תכנית שלד. דא עקא, למשיבה קנויה הזכות ונתונה לה הסמכות לבחור במתווה תכנוני לפי שיקול דעתה המקצועי. אל לו לבית המשפט להתערב בשיקול דעת מקצועי, מה גם, שההליך התכנוני טרם מוצה ורחוקה הדרך ממיצויו.

ידועה ההלכה הפסוקה לפיה מקום בו טרם מוצו הליכי ההתנגדות הקבועים בדין, אין מקום לכך שבית המשפט ישים עצמו בנעליהן של רשויות התכנון ויקדים לדון בהשגות תכנוניות (עע"מ 2141/09 הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה נ. אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון). בענייננו – אין חולק שההליכים התכנוניים לא הושלמו ולמעשה, אין בנמצא תכנית שניתן להתנגד לה.

אשר על כן, אין לעצור את הליכי התכנון של תכנית השלד – הליכי תכנון עקרוניים שיש לאפשר את השלמתם. משכך, על פני הדברים, סיכויי העתירה להתקבל קלושים.

הבקשה למתן צו ביניים נדחית. המבקשות ישלמו למשיבה הוצאות ושכ"ט בגין הבקשה בסכום כולל של 10,000 ₪.

לנוכח האמור לעיל, יודיעו המבקשות עד ליום 1.5.17 אם הן עומדות על עתירתן. משימה למתן החלטה ותז"פ לאותו מועד.

ניתן היום, ט"ז ניסן תשע"ז, 12 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......