הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 5083-03-20

בפני
כבוד השופטת איריס רבינוביץ ברון

עותרים

  1. עודה אסמעיל
  2. עודה נאדיה

ע"י ב"כ עוה"ד ראאד אבומוך ואח'

נגד

משיבה
מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד מפרקליטות מחוז מרכז - אזרחי

פסק דין
מבוא
העותרים, ה"ה איסמעיל עודא ונאדיה עודא, הגישו עתירה כנגד המשיבה, רשות מקרקעי ישראל, בה עתרו לביטול החלטתה לבטל את זכייתם במכרז מר/46/2019 (להלן: "המכרז").
המשיבה הגישה תגובה מקדמית לעתירה, בה התנגדה לסעד המבוקש.
התקיים דיון מקדמי וכן דיון לגופה של העתירה, בגדרו נשמעו טענות באי כוח הצדדים.
רקע עובדתי
העותרים נמנים על הזוכים במכרז שפרסמה המשיבה, בו שווקו מגרשים לבנייה ו נקבעו בו סכומים ומועדים לתשלום. העותרים שילמו את התשלום הראשון בסך 72,000 ש"ח כפי שנדרש.
בהתאם לתנאי המכרז, היה על המשיבים לשלם את יתרת תשלום התמורה בגין המגרש, בתוך 90 ימים מיום אישור העסקה, קרי, עד ליום 23.12.2019.
העותרים לא הצליחו לבצע את התשלום במועד, ובשל כך הגיעו העותרים למשרדי המשיבה וביקשו ארכה לביצוע התשלום .
ביום 23.12.2019, שלחה המשיבה הודעה לעותרים בדבר אי עמידתם בתנאי המכרז . בהודעה צוין כי מאחר שלא עמדו בתנאי המכרז, בכוונתה להביא זאת לדיון ולהחלטת ועדת המכרזים. עוד צוין במכתב, כי באפשרות העותרים להגיש טיעונים כנגד הביטול , עד ליום 6.1.2020.
ביום 29.12.2019, נשלח מכתב תשובה ע"י בא כוח העותרים למשיבה, בזיקה למכתב האמור.
ביום 1.1.2020, נשלח מכתב של המשיבה לבא כוח העותרים.
ביום 12.1.2020, התקבל אצל המשיבה מכתב נוסף של בא כוח העותרים , מיום 10.1.2020.
ביום 29.1.2020, התקבלה החלטת המשיבה בדבר ביטול זכיית העותרים במכרז. בהחלטה נקבע, כ י:
"בתנאי המכרז צוין מפורשות "סכומי ומועדי התשלום עבור הקרקע ועבור סה"כ תשלום הוצאות הפיתוח והוצאות פיתוח נוספות ... הינם, בין היתר, תנאים יסודיים למימוש הזכייה במכרז ... ובמקרה של איחור כלשהו תהיה הזכייה במכרז בטלה ומבוטלת.
החשיבות לעמידה בתנאי המכרז הינה ראשונה במעלה ומפורשת בתנאי המכרז כמו גם ביטול הזכייה במקרה בו לא יעמוד הזוכה בתנאי זה. על הזוכה מוטלת החובה והאחריות לפעול עוד טרם המועד האחרון לתשלום לוודא כי יוכל לעמוד בתנאי זה תוך תאום ובירור אל מול צדדים שלישיים עליהם הינו נסמך.
לאור האמור מאחר והמציעים לא עמדו בתנאי התשלום בגין הקרקע והפיתוח מחליטה הוועדה על ביטול הזכייה במגרש 246.
למציעים תינתן זכות השימוע בגין חילוט הפיקדון תוך 30 יום כמקובל".

כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שבפניי.

תמצית טענות הצדדים
טענות העותרים
העותרים טוענים כי נמנע מהם לבצע את התשלום במועד בשל עניין פרוצדורלי ובשל קושי שהתעורר מול הבנק בהעברת הכספים. לדבריהם, פנו והסבירו זאת למשיבה במועד התשלום.
העותרים סבורים כי בנסיבות האמורות, היה על המשיבה לתת להם אורכה להסדרת התשלום, וכי לא היה בכך כדי לסתור את הדין וההלכה ובכלל זאת את קביעות בית המשפט בעע"מ 5409/18 רשות מקרקעי ישראל ומשרד הכלכלה נ' מוחמד סלימאן (להלן: "עניין סלימאן").
עוד טוענים העותרים, כי לא נערך להם שימוע כנדרש בטרם התקבלה ההחלטה בדבר ביטול זכייתם במכרז. העותרים מפנים לפסיקה לעניין זכות הטיעון והשימוע וכן להוראות תקנה 16 (ב) לתקנות חובת המכרזים , התשנ"ג – 1993 (להלן: "תקנות חובת המכרזים").
העותרים ציינו את מצבם וחשיבות הזכייה במכרז והמגרש עבורם.
טענות המשיבה
המשיבה מפנה להוראות המכרז, המציינות כי איחור בתשלום מצד זוכה במכרז מהווה פגם מהותי. לגישתה , מתן אורכה מעבר למועדים שנקבעו במכרז היה בו משום מתן יתרון בלתי הוגן מצד המשיבה לעותרים על פני המציעים האחרים במכרז ואף לעומת מי שבחרו שלא להתמודד במכרז בשים לב לתנאיו.
המשיבה מדגישה כי העותרים היו מודעים לתנאי זה, שצוין אף במסמך במסגרתו אישרו את התנאים והם פורטו אף במסמך אישור הזכייה שנחתם על ידם ביום 15.9.2019 ובו הובהר מפורשות כי לא תינתן אורכה לתשלום מכל סיבה שהיא, מעבר למועדים הרשומים בחוברת המכרז.
ביחס לטענות העוסקות בחובת השימוע, טוענת המשיבה כי אין חובה לקיים שימוע בעל פה וכי נשמעו טענות העותרים, אשר אף היו מיוצגים, עובר לקבלת ההחלטה בדבר ביטול זכייתם במכרז.
דיון והכרעה
עיון במכרז מלמד כי נקבע בו מפורשות כי אי עמידה במועדי התשלום מהווה הפרה יסודית של תנאי המכרז. נחזה כי העותרים היו מודעים לכך שכן בטופס ההצעה למכרז עליו חתמו, צוין כי הם מתחייבים לקבל על עצמם את כל תנאי חוברת המכרז.
כמו כן, במסמך אישור העסקה, עליו חתמו העותרים (נספח 3 לתגובה המקדמית), צוין כך:
"עליכם להסדיר את התחייבויותיכם עפ"י תנאי המכרז, לרבות התשלום בגין הקרקע ובגין הוצאות הפיתוח והוצאות הפיתוח הנוספות עד ליום 15.12.2019 (תום 90 הימים), והכל כמפורט בתנאי המכרז. כמו כן, תשומת לבכם שבאם לא תפנו למשרדנו ו תסדירו את...ובכלל זה התשלום עבור הקרקע לרשות מקרקעי ישראל..תראה הרשות את הצעתכם כבטלה...".
אין בידי לקבל את טענת העותרים לפיה היה על המשיבה להאריך את מועדי התשלום בעניינם, מאחר שהעיכוב שנגרם להם נבע מעניינים הקשורים בבנק. כפי שציינתי, תנאי המכרז וההתקשרות ברורים ולפיהם היה על העותרים לשלם את יתרת התמורה עד ליום 15.12.2019. מדובר בפרק זמן זהה שעמד לרשות כלל המתמודדים במכרז. מתן ארכה לעותרים, בעניינים שהוגדרו במפורש בתנאי המכרז, אינו עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון, המהווה את "נשמת אפו של המכרז הציבורי" ומלווה את ההתקשרות הציבורית לא רק בשלב ההזמנה להציע הצעות אלא גם בשלב ביצוע החוזה (ר' ע"א 1368/02 צמנטכל ב. קוטיק בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (מאגרים, 18.12.02) (להלן: "עניין צמנטכל") פסקאות 12-13)). על כך נקבע, כי:
"בענייננו לא עמדה המערערת בתנאי המכרז וההסכמים שנחתמו בעקבות זכייתה בו. הטעם לכך – לגירסתה – הוא קושי בהשגת המימון הדרוש, לפיכך ביקשה המערערת להאריך לה את מועד ביצוע התשלום עבור הקרקע והחתימה על הסכמי הפיתוח עם המינהל, ובכך למעשה לשנות בדיעבד את תנאי המכרז. זאת, בעניינים אשר הוגדרו מלכתחילה ובאופן מפורש כמהותיים. היענות לבקשתה כמוה כהעדפתה על פני מציעים אחרים, בין כאלה שהשתתפו במכרז ובין כאלה שלא השתתפו בו בשל קשיים בהשגת המימון מבעוד מועד. לאור כל אלה לא מצאתי כל פגם בקביעתו של בית-משפט קמא, כי: ..."העתרות לתביעת התובעת משמעותה הפליה לטובה של התובעת וחוסר שוויון כלפי משתתפים אחרים"" (עניין צמנטכל, בפסקה 13).
יתר על כן, עיון בטענות העותרים מעלה כי העיכובים בבנק נבעו מקשיים שהתעוררו ביחס לאופן העברת כספים לחשבון העותרים ממקורות חיצוניים וכפועל יוצא מכך, נוצר העיכוב. נסיבות אלו, אינן עולות כדי החריגים שנקבעו בפסיקה ככאלו שאינם פוגעים בעיקרון השוויון. כלל המציעים הפוטנציאליים והזוכים עומדים בפני הליכי גיוס כספים והפעולות הנדרשות לשם עמידה בתנאי התשלום. אין המדובר בעיכוב שנבע ממצג כלשהו של הרשות, מחוסר ודאות שנוצר ביחס למועדי התשלום, מטעות בחישוב מועדי התשלום או מנסיבות חריגות אחרות שהוכרו בפסיקה ככאלו שאינן עולות כדי פגיעה בעיקרון השוויון (השוו: עת"מ (מנהלי תל אביב-יפו) 1021/06 איתי סנדל נ' מינהל מקרקעי ישראל (מאגרים, 25.01.2007); עת"מ (מרכז) 48303-10-10‏ ‏ מיטל חן נ' מינהל מקרקעי ישראל- מחוז מרכז‏ (13.3.11)).
אשר להפניית העותרים לעניין סלימאן, באותו מקרה נדון ערעור על פסק דין במסגרתו קיבל בית המשפט עתירה בנסיבות שבהן חל איחור של ארבעה ימים ביחס לתשלום אחד שהיווה חלק קטן מהתמורה. בית המשפט הבהיר את מעמדו של עקרון השוויון כעקרון על המונח ביסוד החובה להקפיד על תנאי המכרז שקובעים את מועדי התשלום (ר' סע' 19 לפסק הדין). עוד צוין בפסק הדין כי החריג לכלל האמור, הנובע מחובת תום הלב, הינו כאשר אשם מסוים בגין אי השלמת התמורה רובץ על הרשות בעלת המכרז.
בענייננו, אין המדובר במצב דברים שבו אשם מסוים באי-השלמת התמורה במועד רובץ לפתחה של המשיבה. כמו כן, בענייננו מדובר בעיקר התמורה והדברים הינם בבחינת קל וחומר.
באשר לטענה כי לא נערך לעותרים שימוע, בהתאם להלכה אין חובה לקיים את השימוע דווקא בדרך של טיעון בעל פה, במובחן מטיעון בכתב. כמו כן, עניינה של תקנה 16ב(ב) לתקנות חובת מכרזים נוגע לחילוט ערבות ולא חל בענייננו (ר' סע' 26, 27 לעניין סלימאן).
כפי שצוין לעיל, במסגרת הודעת המשיבה מיום 23.12.2019, ניתנה לעותרים אפשרות להגיש בכתב את טענותיהם כנגד ביטול ההחלטה, לא יאוחר מיום 6.1 .20 וצוין כי הטענות יובאו בפני ועדת המכרזים טרם קבלת ההחלטה.
במענה למכתב זה שלח בא כוח העותרים ביום 29.12.2019 מכתב תשובה במסגרתו העלה את טענות העותרים.
יתר על כן, גם ביום 1.1.2020 נשלח על ידי המשיבה מכתב נוסף אל בא כוח התובעים במסגרתו נכתב כי: "טענתך כנגד הביטול זכייה איננה ברורה, יש לפרט באופן שניתן יהיה להבין מהו מקור הטענה.. יש להמציא תוך 14 יום טענות ברורות כנגד הביטול". במענה לכך נשלח מכתב נוסף של בא כוח התובעים מיום 12.1.2020. במכתביו של ב"כ העותרים הועלו הסברים, בעניין אי העברת הכספים במועד ובעיות שהתעוררו לעותרים מול הבנק בהעברת הכספים.
מעיון בפרוטוקול וועדת המכרזים (נספח 9 לתגובה המקדמית), עולה כי טענות העותרים כפי שפורטו במכתב בא כוחם עמדו לנגד עיני וועדת המכרזים בעת קבלת ההחלטה. בנסיבות אלו, אני סבורה כי ניתנה לעותרים זכות שימוע וטענותיהם נשקלו לגופן טרם מתן ההחלטה בעניינם.
סיכומו של דבר, אני סבורה כי לא נפל פגם בהחלטת וועדת המכרזים. בית המשפט אינו שם עצמו כוועדת מכרזים עליונה ואינו מחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו. במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטות ועדות מכרזים, על בית המשפט לבחון האם נפל פגם בהחלטת וועדת המכרזים. בנסיבות העניין, כפי שנסקרו לעיל, אני סבורה כי מדובר בהחלטה סבירה התואמת את הלכות דיני המכרזים ולא מצאתי עילה להתערב בה.
לאור המקובץ – העתירה נדחית.
אוסיף, כי בתגובה שהוגשה מטעם המשיבה לאחר הדיון המקדמי צוין כי תינתן לעותרים אפשרות לטיעון בעל פה בפני וועדת המכרזים בטרם תינתן החלטה ביחס לפיקדון. חזקה על וועדת המכרזים כי תשקול את בקשת העותרים להשיב לידיהם את הפיקדון בנפש חפצה ותביא בחשבון את נסיבותיהם האישיות, זוג צעיר אשר מבקש להשיב לידיו את הכספים בכדי לשוב ולהתמודד במכרז למגרש, על מנת להקים בית, וכן את נסיבות אי השלמת העסקה.
אשר להוצאות המשפט, אני סבורה כי נפלו פגמים בהתנהלות הדיונית מטעם המשיבה. לאחר שהדיון הועבר, ל בקשת המשיבה , לבית המשפט המחוזי מרכז, לא הוגשה תגובה מקדמית במועד בהתאם להחלטת בית המשפט ולא הייתה התייצבות מטעם המשיבה לדיון הראשון שנקבע. כמו כן, בפתח הדיון המקדמי (הנדחה) הודיע בא כוח העותרים כי לא הומצאה לידיו התגובה המקדמית. לכן, נאלץ בא כוח העותרים להתייצב לשלושה דיונים (לשניים מהם אף התייצבו העותרים) כאשר ניתן היה , ככל הנראה , לייתר שניים מה דיונים.
בנסיבות אלו, אני מחייבת את המשיבה בהוצאות העותרים בסך כולל של 3,000 ש"ח.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ב' אב תש"פ, 23 יולי 2020, בהעדר הצדדים.