הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 39763-03-20

מספר בקשה:1
בפני
כבוד ה שופט, אורן שוורץ

מבקשים
ברוק פשה ואח '
על ידי בא כוחם עו"ד יוסי צ'סקוב ועו"ד רפאל שושן

נגד

משיבה
מדינת ישראל-משרד הבריאות
על ידי בא כוחה עו"ד רותם אלקלעי

החלטה

1. לפניי בקשה למתן צו ביניים כנגד פינוי העותרים, קשישים סיעודיים, מבית החולים הגריאטרי מלב"ן ("מוסדות לטיפול בעולים נחשלים") שבעיר ראשון לציון (להלן - המרכז).
העותרים מתנגדים להעברתם אל מוסדות סיעודיים אחרים.
כפי הנטען בבקשה, העברתם אל מוסדות אחרים עלולה לסכן את חייהם, ומכאן הבקשה שלפניי.

2. יצוין, כי בעניין המרכז התקיימו שני הליכים משפטיים בבית משפט השלום בראשון לציון:

האחד – ת"א (שלום – ראשל"צ) 42014-07-19 עיריית ראשון לציון נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות : בהליך זה, שעניינו סילוק ידה של המדינה משטח המרכז, התבקש צו מניעה זמני אשר יאסור על המדינה לעשות שימוש במבנים שמצויים בשטח המרכז לצורך אשפוז חולים אשר לקו בנגיף SARS-CoV-2 (להלן – נגיף הקורונה). הרקע לבקשה הייתה התנגדות עיריית ראשון לציון לשימוש שמתכוונת המדינה לעשות בשטח המרכז לאור הטענה כי הזכויות במקרקעין הן של עיריית ראשון לציון וברצונה לפעול לפינוי המדינה משטחה. ביום 16.03.20 דחה בית משפט השלום בראשון לציון, השופט מ' פירר, את בקשת העירייה לפיה המדינה תימנע מעשיית שימוש במבנים אשר מצויים בשטח המרכז לצורך אשפוז חולים שלקו בנגיף הקורונה.

השני – ת"א 35108-03-20 ברוק נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות: אותו הליך כוון כנגד פינויים של העותרים דכאן. מדובר בהליך מקביל לעתירה דנן, אשר הוגש לבית משפט השלום בראשון לציון כבקשה לצו מניעה. לפיכך, ביום 19.03.20 נמחקה התובענה דשם וההליך בא על סיומו [החלטת השופט ג', לובינסקי זיו] .

3. משהובאה הבקשה לפניי, הוריתי למשיבה, היא מדינת ישראל – משרד הבריאות (להלן - משרד הבריאות) להגיש תגובה בכתב, במסגרתה תוצג לבית המשפט תכנית פעולה באשר לכל אחד ואחד מהעותרים, במובן זה שיוצג שמו של הקשיש לצד המוסד אליו מתכוונת המדינה להעבירו. בינתיים, סמוך לאחר מחיקת התובענה בת"א 35108-03-20, הוגשה בקשה נוספת מצד העותרים לעיכוב הליכי הפינוי. לאחר שעיינתי באותה בקשה, ראיתי לנכון לדחותה מתוך כוונה שאדרש לבקשה בכללותה לאחר שתובא לפניי תגובת משרד הבריאות.

4. כעולה מתגובת משרד הבריאות, דין הבקשה להידחות מאחר שלעת הזו מגפת נגיף הקורונה מתפשטת במדינת ישראל וקיימת עלייה תלולה במספר החולים מידי יום.

המרכז נחוץ למשרד הבריאות לצורך אשפוז החולים מנגיף קורונה. ישנה חשיבות קריטית ועליונה לפינוי מהיר של המרכז. מאידך, קיימת תכנית סדורה הקובעת לאיזה מוסד יועבר כל עותר וניתנה הזדמנות לבני המשפחה לבחור את המוסד. כל משפחה כאמור מלווה באופן אישי על ידי נציג משרד הבריאות אשר קשוב לבני המשפחה ולצרכי העותר. לפיכך, אין הצדקה למתן צו ביניים אשר ימנע את פינויים של העותרים מהמרכז.

אציין כי לכתחילה לא צורף לתגובה תצהיר. בנסיבות אלו, הוריתי למשרד הבריאות לצרף תצהיר ערוך כדין וכך נעשה.

5. בטרם נדרשתי להחלטה בבקשה, הוגשה מצד העותרים חוות דעת של מומחית ברפואה פנימית ובגריאטריה, ד"ר לודמילה זיידנברג. ד"ר זיידנברג הגיעה לידי מסקנה כי קיים חשש סביר "כי עקירת המשתכנים מהמרכז הגריאטרי ... עלולים להוביל לפגיעה חריפה בעלת השלכות מרחיקות לכת [...] לפגיעה רב מערכתית אנושה בקשישים".
מסקנה נוספת אליה הגיעה ד"ר זיידנברג היא שאין מניעה כי במבנים הפנויים אשר במרכז ישוכנו חולי קורונה ובלבד שלא יהיה כל מגע בין שתי האוכלוסיות ובין צוותי המטפלים.

דיון והכרעה

6. מקום בו עסקינן בצו ביניים יש לאזן בין סיכויי ההליך ומאזן הנוחות. כפי שקבע בית המשפט העליון, השופט ע' פוגלמן: "בבואו להכריע בבקשה למתן צו ביניים על בית המשפט לבחון שני שיקולים, המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות" – סיכויי ההליך ומאזן הנוחות, כאשר "מבין שני אלה, מאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה" (בר"ם 6993/12 עזרא נ' הועדה לדיור לאומי – מחוז תל אביב, פסקה 4 (24.09.2012); בר"ם 5428/13 נאות דורית בע"מ נ' עירית יהוד מונסון, פסקה 6 (11.08.2013); בר"ם 5655/17 אבו מוך נ' עיריית באקה אלגרביה, פסקה 7 (פורסם בנבו, 03.09.2017)]

7. באשר לסיכויי העתירה, עסקינן בהחלטה של הרשות המוסמכת, היא משרד הבריאות, באשר להפעלת סמכויות ביצוע וסמכויות עזר אשר כרוכים בהן שינויים בסדרי העדיפויות בטיפול בחולים ובהפעלת בתי חולים במדינה. בהקשר זה, העותרים לא העלו טענה לפיה פעולתו של משרד הבריאות לוקה בחוסר סמכות. לפיכך, עומדת לזכותו של משרד הבריאות חזקת תקינות המעשה המנהלי [ ע"א 8366/99 עפרת נ' שר הפנים, פ"ד נו(1) 155, 164 (2001); בר"ם 1966/06 המשביר הישן בע"מ (בפירוק) נ' עיריית כרמיאל, פיסקה 11 (פורסם בנבו, 17.02.2008); בג"ץ 10907/04 סולודוך נ' עיריית רחובות, פ"ד סד(1) 331 (2010); בג"ץ 5801/15 דיבובי אהרון מאיר (ע"ר) נ' ממשלת ישראל משרד החינוך ועדת התמיכות (פורסם בנבו, 16.01.2018)].
תמצית טענתם של העותרים נוגעת לאופן הפעלת שיקול הדעת של הרשות המנהלית. לשיטתם, נכון יותר לאשפז את חולי הקורונה במתקנים רפואיים אחרים או במתקנים ציבוריים שהוסבו למתקני אשפוז כאמור. לחילופין, טענו העותרים כי ניתן לשכן את חולי הקורונה במבנים הריקים אשר מצויים במרכז ובלבד שתהיה הפרדה בינם לבין העותרים.
טענות מסוג אלה דינן להידחות.
הכלל הוא ש"בית המשפט אינו בוחן את תבונתה או יעילותה של ההחלטה; הוא לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו; ואף אם היה מחליט אחרת לו היה בנעלי הרשות, הוא לא ישנה מהחלטתה כל עוד לא נפל בה פגם במישור החוקיות המקים עילה להתערבות במעשה המינהלי" בג"ץ 6274/11 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 11 (פורסם בנבו, 26.11.2012) והאסמכתאות הרבות שמובאות שם].

8. כעולה מתגובת משרד הבריאות, ההליך לפינוי העותרים אל מוסדות גריאטרים חלופיים מתנהל ברגישות ותוך תיאום עם בני משפחות העותרים. לבקשה לצו ביניים צורפו התכתבויות שונות אשר מלמדות על פגישה שנערכה בראשית חודש דצמבר בשנת 2019 עם סגן שר הבריאות (כתוארו דאז), הרב ליצמן, וכן עם מנכ"ל המשרד ונציגי המשרד האחרים.
פגישות כאמור מלמדות על מתן זכות השימוע לעותרים ולבני משפחותיהם.

בינתיים, התגברה מאוד התפשטות נגיף הקורונה. לעת הזו אותרו כ-950 חולים. ההערכה הסבירה היא שנגיף הקורונה עלול להדביק רבים נוספים. כפי שעלה מתגובת משרד הבריאות, נכון להיום אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד נגיף זה, אין חיסון באמצעותו ניתן לצמצם את התפשטותו ואין טיפול ספציפי ידוע. נסיבות קיצוניות אלו מחייבות היערכות מהירה ונקיטת פעולות מיידיות אשר מחייבות הקצאת מסגרות אשפוז נוספות מעבר לבתי החולים הכלליים. הערכות אלה מצויות בליבת תחום מומחיותו של משרד הבריאות ובית המשפט אינו נוטה להתערב בהן, אלא במקרים חריגים ומטעמים כבדי משקל. יתר על כן לא נטען לקיומם של שיקולים זרים בהחלטה שהתקבלה. בנסיבות שכאלה, אין הצדקה להתערב בשיקול דעת הרשות [בג"ץ 5263/16 נשר - מפעלי מלט ישראליים בע"מ נ' המשרד להגנת הסביבה (פורסם בנבו, 23.07.2018)].

9. בהתחשב בכך שהפעלת הסמכות מצד משרד הבריאות נעשתה כדין, כי ניתנה לעותרים זכות השימוע ולנוכח הנסיבות החריגות של התפשטות הולכת וגוברת של נגיף הקורונה במדינה, דבר אשר מחייב היערכות לקליטת החולים, הרי שעל פניו ההחלטה להכשיר את המרכז כבית חולים לחולי קורונה ולפנות ממנו את העותרים נטועה בדל"ת אמות של סמכות ואינה יכולה להיחשב כבלתי סבירה באופן קיצוני.
לפיכך, לצורך ההליך שלפניי, נראה שסיכויי העתירה אינם גבוהים.

10. באשר לשיקולי מאזן הנוחות, אין חולק שהעברתם של העותרים, קשישים סיעודיים, אל מרכזים גריאטריים חלופיים אינה רצויה.
בהקשר זה הדגישה ד"ר זיידנברג מצד העותרים כי קיים חשש סביר שהעברתם למוסדות גריאטריים אחרים עלולה להוביל לפגיעה חריפה בעותרים.
עמדת משרד הבריאות שונה. כעולה מתגובתו, בתי החולים הסיעודיים אליהם מיועדים לעבור העותרים אינם בתפוסה מלאה, קיימות עבורם מיטות והכל נעשה בשיקול דעת ובהשקעת מחשבה על טובת המטופלים. בהקשר זה אציין כי האמור נתמך בתצהירה של ד"ר לקסר, ראש אגף גריאטריה במשרד הבריאות.
כפי שציינתי, משרד הבריאות חויב להציג לפני בית המשפט תכנית סדורה הקובעת לאיזה מוסד יועבר כל מטופל ומטופל . בהתאם, צורפה לתגובת משרד הבריאות טבלה מפורטת שכוללת תכנית פינוי בה מצויינים פרטיו של כל עותר ועותר וכן את שמו של המוסד אליו הוא מיועד לעבור.
בתגובת משרד הבריאות אף צוין כי כל המקומות החדשים עומדים בסטנדרטים של משרד הבריאות וחלקם אף בסטנדרטים גבוהים יותר מזה של המרכז דנן .

11. כעולה מתגובת משרד הבריאות, אשר נתמכה בתצהירה של ד"ר לקסר, כל משפחה מלווה באופן אישי על ידי נציגי משרד הבריאות אשר קשובים להעדפותיהם. כל מטופל יצא עם אמבולנס למקום החדש בליווי בן משפחה אחד (ככל שכך יתבקש), בצירוף סיכום רפואי וסיעודי ותרופות למספר ימים. כל המוסדות הנעברים הביעו את הסכמתם לקליטה.

12. אינני מקל ראש בחשש הסביר עליו הצביעה ד"ר זיידנברג.
עם זאת, בזמנים קשים אלה אין מנוס ממתן אמון במשרד הבריאות אשר ימלא את התחייבויותיו כמפורט בתגובה.
בהינתן שהמוסדות הגריאטריים הנעברים ערוכים לקליטת העותרים, בהינתן שיהיה ליווי של בני משפחה וההעברה תהא מתואמת ומסודרת, אזי יפחת מאוד משקלו של החשש עליו הצביעה ד"ר זיידנברג.

13. זאת ועוד, על פי הערכת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות קיימת נחיצות של ממש למתקנים אשר במרכז ו לא ניתן לעשות שימוש במתקנים ציבוריים כלליים חלף השימוש המיועד .

כך, בתי החולים הכלליים מיועדים למאושפזים ברמות חומרה גבוהות יותר – חולים קשים מאד ומונשמים.

לבתי המלון מיועדים להישלח אנשים צעירים ללא מחלות רקע וללא סיבוכים צפויים.

לבתי חולים כדוגמת המרכז וכדוגמת בית החולים "שמואל הרופא" מיועדים להגיע חולים בנגיף הקורונה, מבוגרים בעלי מחלות רקע ב מצב קל יחסית, אך מחייבים השגחה צמודה מחמת חשש לסיבוכים רפואיים.

בענייננו, המרכז כולל 9 מבנים, 8 מחלקות ו-360 מיטות. לעת הזו מתוך 360 המיטות קיימת תפוסה של 68 מיטות בלבד. בנסיבות אלו, קיים צורך חיוני לעשות שימוש במבנים אשר במרכז. הגידול שצפוי במספר החולים וההתרחשויות במדינות שונות, שאינן פחות מפותחות בתחום הרפואה ממדינת ישראל, מלמד על קיומו של צורך דחוף ומידי במרכז לשם אשפוזם של חולי קורונה.

בכך יש להטות את הכף, מבחינת שיקולי מאזן או נוחות, כנגד הותרת העותרים במרכז.

14. סיכומם של דברים, סיכויי העתירה להתקבל אינם גבוהים. אף שיקולי מאזן הנוחות, בצוק העיתים, נוטים כנגד קבלת הבקשה. לפיכך, דין הבקשה להידחות.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו אדר תש"פ, 22 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.