הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 30941-01-19

בפני
כבוד ה שופטת מרב בן-ארי

עותר:

אריה חגאי

נגד

משיבים

  1. הועדה המקומית לתכנון ובניה הוד השרון
  2. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז
  3. לידיה יצחקי

החלטה

1. לפני בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית.

2. ביום 28.11.18 הועדה המחוזית לתכנון ולבניה דחתה את התנגדות העותר לתכנית מס' הר/151/4 למגרש ברחוב הברוש 10 בהוד השרון (להלן: "ההחלטה").

3. העותר פנה בבקשה ליו"ר הוועדה המחוזית ליתן לו רשות להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון ולבניה על ההחלטה (להלן: "בקשת הערר").

4. בבקשה שלפני עותר העותר ליתן לו אורכה של שלושים ימים להגיש עתירה מנהלית מהמועד בו תינתן החלטת יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה בבקשת הערר.

5. הבקשה הועברה לתגובות המשיבים, אולם בין לבין ניתנה כבר החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה ביום 28.1.19 אשר דחתה את בקשת העותר ליתן לו רשות להגיש ערר.

6. במצב דברים זה הצעתי לצדדים להסכים ליתן אורכה, זאת בשים לב לאורכה המבוקשת, עד ליום 1.3.19.

7. הועדה המקומית (המשיבה 1) הסכימה למתן אורכה, הועדה המחוזית (משיבה 2) הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית משפט והמשיבה 3 התנגדה לבקשה.
8. לאחר עיון בבקשה ובתגובות ובשים לב לאורכה המבוקשת ולכך שבפועל ניתנה כבר החלטה בבקשת הערר, מצאתי להיעתר לבקשה.

9. תקנה 3 לתקנות בית המשפט לענינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א-2000 (להלן: " התקנות") קובעת:
"(א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין. נ
(ב) לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.
(ג) בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך".

10. בפסיקה נקבע כי התכלית העומדת ביסוד התקנה היא זירוז ההליכים בעתירות מנהליות במטרה להגיע להכרעה מהירה במחלוקת שנפלה בין הפרט לרשות מנהלית. בע"א 6365/00 בר-אור נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז הצפון, פד"י נו(4) 38, 44 הבהיר בית המשפט את תכלית התקנה כדלקמן:
"כידוע, אחד הכללים להפעלתו של שיקול הדעת השיפוטי בעתירות מנהליות, הוא זה שעניינו שיהוי בהגשת העתירה. על פי כלל זה, רשאי בית המשפט לדחות עתירה על הסף בשל איחור בהגשתה מקום שנוכח לדעת כי האיחור כרוך היה בפגיעה באינטרסים של אחרים. עקרון זה הוחל על בתי משפט לעניינים מנהליים מכוח סעיף 8 ל חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-1000, ודוק, העיקרון המונח ביסוד התקנה הוא עיקרון של שיהוי ולא של התיישנות. לא חלוף הזמן לכשעצמו הוא המכריע, אלא העובדה שעניין זה גרם לשינוי נסיבות ולפגיעה באינטרסים הראויים להגנה, הן של הציבור בכללותו, הן של הרשות המנהלית, והן של צדדים אחרים. זאת ועוד, מלשון התקנה עולה, כי בנסיבות מסוימות יהיה בית המשפט לעניינים מנהליים רשאי לדחות עתירה שחל שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך המועד שנקבע בתקנות או בהחלטת בית המשפט (ראה גם תקנה 4 לתקנות החדשות)".

11. תקנה 3(ג) לתקנות קובעת כי לבית המשפט ניתן שיקול דעת להאריך את המועד אם ראה " הצדקה לכך" מבחן זה שונה מהמבחן שנקבע בתקנה 528 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 , קיומו של טעם מיוחד, הרי שמדובר במבחן גמיש יותר.ב

12. במסגרת שיקול הדעת להארכת המועד יביא בית המשפט בחשבון שיקולם שונים וביניהם סיבת העיכוב, התנהגות הצדדים, תוצאות ההחלטה לגבי כל אחד מבעלי הדין וכיוצא בזה. יש תמיד לזכור כי מטרת סדרי הדין אינה רק שמירת סדר אלא גם הגנה על אינטרסים לגיטימיים של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו (ראו רע"א 83/01 טובה וייס נ. יוסף מרדכי, פד"י נה (3), 730, 732).ו

13. כך לדוגמה, ביחס לציפייה של הרשות, יש להביא בחשבון את העובדה שציפייה זו עשויה לבוא לידי ביטוי בנקיטת פעולות מעשיות של הרשות, כגון תכנון תקציב והקצאת משאבים.
בענייננו המשיבים 1 ו-2 לא התנגדו לבקשה כך שלשיקולים אלה אין משקל ממשי. עם זאת, לטענת המשיבה 3 מתן אורכה תפגע בציפייה הלגיטימית שלה לסופיות הדיון דבר אשר יאפשר ל ה לבנות בית מגורים על החלקה.

14. טענת המשיבה 3 טעונה ברור עובדתי ואיני יכולה לקבוע דבר ביחס לטענה זו. מצאתי שבנסיבות העניין יש מקום ליתן אורכה. ההחלטה מושא ההליך ניתנה ביום 28.11.18, כך שלמעשה לעותר היה זמן להגיש עתירה לפחות עד ליום 13.1.19, אולם העותר ביקש תחילה למצות את הליכי הערר בוועדות לתכנון ולבניה ומטעם זה הגיש בקשה ליתן לו אורכה להגשת עתירה מנהלית עד להכרעה בבקשת הערר.

בפועל ההחלטה בבקשת הערר ניתנה ביום 28.1.19, ובקשתו נדחתה, כך שהארכה המבוקשת הינה אורכה קצרה שלטעמי אין בה כדי לפגוע בציפייה של המשיבה 3 לסופיות הדיון ואין בה שיהוי בלתי סביר בפרט בשים לב לכך שהרשויות עצמן אינן מתנגדות לאורכה המבוקשת.

15. אשר על כן, הנני מאריכה למבקש את המועד להגשת העתירה עד ליום 5.3.19 .

16. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, י"ד אדר א' תשע"ט, 19 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.