הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 20905-03-17

בפני
כבוד ה שופט אורן שוורץ

העותרת

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עמוס תיבי

נגד

המשיבות

1. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה, מחוז מרכז
ע"י ב"כ עו"ד דוד גוטמן, פרקליטות מחוז מרכז ( אזרחי)
2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פתח תקווה
ע"י ב"כ עו"ד גיל זילבר ועו"ד יוני שורץ
3. נציגות תושבי השכונה וועד הורים בית ספר "קפלן" - על ידי מר אהרון טוויק ואח'

פסק דין

הרקע לעתירה

1. עניינה של העתירה שלפניי בהחלטת ועדת הערר מיום 05.02.2017 במסגרתה נדחה הערר שהוגש על ידי העותרת ( להלן – בזק), בגין החלטת המשיבה 2 ( להלן – הוועדה המקומית) שלא לאשר הקמת תורן אנטנות בגובה 31 מטרים על גבי גג המבנה שמצוי ברחוב קפלן 15 בעיר פתח תקווה.
אליבא בזק, הבקשה להקמת התורן תואמת את תכנית המתאר הארצית לתקשורת ועל כן החלטת ועדת הערר, אשר דחתה הלכה למעשה את בקשתה של בזק להקים את התורן, גובלת בחוסר סמכות ולוקה בחוסר סבירות קיצוני. מכאן העתירה שלפניי.

עיקר טענות העותרת

2. בזק היא בעלת הזכויות במבנה שברחוב קפלן 15 בעיר פתח תקווה ( להלן – המבנה).
המבנה משמש כמתקן הנדסי לצורך אספקת שירותי תקשורת, מאז הקמתו לפני שנים רבות. במרוצת השנים, הוקמו על גג המבנה מתקני שידור זעירים של חברות סלולר. בנוסף, הותקן לפני זמן רב תורן אנטנות על גג המבנה. גובה התורן הקיים הוא 18 מטרים.
לנוכח רצונה של בזק, בעידוד עיריית פתח תקווה, למצוא מיקום חלופי לתורן אנטנות אחר שמצוי ברחוב פינס בעיר פתח תקווה הוגשה בקשה לפיה, יוחלף תורן האנטנות הקיים בתורן אנטנות חדש. בכדי להגיע לגובה הרצוי מבחינה הנדסית, אשר מחייב יצירת קו אווירי רציף עם נקודות חיבור אחרות, נמצא כי התורן החדש צריך להיות בגובה 31 מטרים.

3. בקשה מתאימה לפירוק תורן האנטנות הישן שעל גג המבנה והקמת תורן אנטנות חדש תחתיו הוגשה לוועדה המקומית.
הועדה המקומית, בהחלטתה מיום 02.07.2015, אישרה רק את פירוק התורן הקיים, אך סירבה לאשר את הקמת התורן החלופי. בגין החלטה זו הגישה בזק ערר שמספרו 447/15/41 ( להלן – הערר הראשון). במסגרת ההחלטה בערר הראשון, הונחתה הוועדה המקומית לדאוג לפרסום הבקשה להתנגדויות ולאחר מכן לקיים דיון לגוף הבקשה. לנוכח החלטה זו, פורסם דבר הבקשה והוגשו התנגדויות. לאחר הדיון שנערך, מצאה לנכון הוועדה המקומית לדחות את הבקשה מאחר שתורן האנטנות החדש אינו " מתאים אסתטית וראוי אורבנית".

4. בגין החלטה זו שבה בזק ופנתה אל ועדת הערר במסגרת ערר 7124/16/41.
לאחר דיון שנערך, החליטה ועדת הערר לדחות את הערר על יסוד נימוק נופי - אדריכלי. הנמקה זו מלמדת על החלטה בלתי סבירה, שכן על פי הוראות תכנית מתאר ארצית לתקשורת ( להלן – תמ"א 36 ) יש לבזק זכות להקים תורן אנטנות על גג הנכס. הוראת תקנה 32 לתקנון תמ"א 36 אינה קובעת כי יש לסרב לבקשה מטעמים של שיקולים נופיים. נהפוך הוא, מדובר בשימוש מותר. החלטת ועדת הערר אף אינה מתיישבת עם מטרותיה של תמ"א 36 – הקמה יעילה ומהירה של מתקני שידור בכל שימושי הקרקע ללא תלות במגבלות הגובה שקיימות בתכניות אחרות. לפיכך, מדובר בהחלטה שלוקה בחוסר סמכות ואף לוקה בחוסר סבירות. בכל אלה יש להצדיק את התערבות בית המשפט כך שיורה ל מוסדות התכנון ליתן את ההיתר המבוקש.

עיקר טענות המשיבות

5. ועדת הערר הדגישה בתגובתה לעתירה כי עסקינן בהחלטה שניתנה במסגרת סמכותה כ"מוסד תכנון". בסוג זה של החלטות אין בית המשפט לעניינים מנהליים מתערב, מאחר שאינו ממיר את שיקול דעתו בשיקול דעת מוסד התכנון.
הוראת סעיף 32 לתקנון תמ"א 36 מקנה סמכות מפורשת למוסד התכנון לבחון גם שיקולים של פגיעה בחזות הכללית של היישוב והסביבה. ועדת הערר בחנה שיקולים אלה והגיעה לידי מסקנה, תכנונית, כי אין מקום לאפשר הקמת תורן אנטנות בגובה 31 מטרים על גבי גג מבנה בגובה 16 מטרים. לפיכך, אין עילה להתערב בהחלטת ועדת הערר.

6. הוועדה המקומית הצטרפה לטענותיה של ועדת הערר והוסיפה כי בזק יכולה לעמוד במחויבויותיה לספק שירותי תקשורת גם בלא החלפת התורן הישן בתורן חדש, שגבוה הרבה יותר מהתורן הקיים.
עוד הוסיפה הוועדה המקומית, כי בקרבת הנכס מצויים גני ילדים. גם יתר הבניינים באזור נמוכים באופן יחסי ועל כן מראהו של תורן אנטנות המתנשא לגובה של כ – 10 קומות הינו קיצוני, הן לסביבה הקרובה של בנייני המגורים והן לסביבה הרחוקה יותר.

7. נציגות תושבי השכונה, בראשות מר טוויק, הדגישה את הקרבה לגני הילדים ובתי הספר ואת התנגדות התושבים להקמת תורן האנטנות על ידי בזק, גם מחמת החשש לפגיעה בבריאותם.

8. במסגרת הדיון המוקדם הודיעו המשיבות כי הן אינן עומדות על זכותן להגשת כתב תשובה וכי הן מסכימות כי פסק הדין יינתן על יסוד הדיון המוקדם וכתבי הטענות שהוגשו במסגרתו.

דיון והכרעה

9. במוקד העתירה מצויה בקשתה של בזק להיתר בניה, שמהותה: "הקמת תורן בזק מבוקש בגובה 31 מטר, עליו יוצבו אנטנות של חברת בזק, פלאפון, סלקום ופרטנר וכן פירוק תורן קיים".
תורן האנטנות החדש אמור היה להיות מוקם על גבי המבנה שהינו בגובה של כ – 16 מטרים ומשמש את בזק לצרכים הנדסיים. על גגו של המבנה מצויים כיום מתקני שידור זעירים של חברות הסלולר. בנוסף, הוקם לפני שנים רבות על גג המבנה תורן אנטנות שגובהו כ – 18 מטרים.

10. הצורך בהקמת תורן אנטנות חדש קשור לרצונה של בזק לבטל את מתקני השידור הזעירים, אשר מצויים כיום בנכס אחר שלה שמצוי ברחוב פינס בפתח תקוה וכן לרכז את כלל מתקני השידור הזעירים, שמצויים במבנה ברחוב קפלן, על גבי תורן אנטנות אחד. המבנה שברחוב קפלן מיועד לשימושים הנדסיים ( מרכזת טלפוניה) וגובהו – 16 מטרים. בהתחשב בגובהו של המבנה ברחוב קפלן ובצורך המחייב יצירת קו ראייה בין מתקני תקשורת אחרים של בזק, תורן האנטנות החדש תוכנן להיבנות בגובה של 31 מטרים, מעל גובה גג המבנה הקיים.

11. כשהגיעה הבקשה לפני ועדת המשנה ליד הועדה המקומית, הוחלט ביום 02.07.2015 בזו הלשון:

"בפני הועדה הוצגה בקשה לפירוק תורן קיים והקמת חדש תחתיו.
התורן המוצע גבוה משמעותית מהתורן הקיים.
הועדה סבורה שתכנונית, אסתטית וסביבתית לא ראוי להציב תורן בגובה 31 מ' מעל המבנה הקיים באזור מגורים ומבני הציבור הקיימים בסביבה.
מדובר בתוספת גובה החריגה לסביבה, מאוד לא אסתטית שמקומה אינו ראוי בסביבת מגורים.
כמו-כן, הבקשה כוללת ריכוז גבוה של אנטנות ע"ג התורן עבור חברות וגורמים שונים. הועדה קשובה לרחש התושבים החרדים לפגיעה בריאותית על המגורים.
לפיכך, מחליטה הועדה לאשר את הבקשה לפירוק התורן הקיים ומסרבת לבקשה להקמה של תורן חדש."

[נספח 1 לתגובת הוועדה המקומית]

12. מאחר שהוועדה המקומית דחתה את הבקשה, במובן זה שסירבה להקמת התורן החדש, פנתה בזק אל ועדת הערר. במסגרת החלטת ועדת הערר הונחתה הוועדה המקומית לקבוע נוסח פרסום להתנגדויות ולשוב ולדון בבקשה לאחר מכן.
לאחר דיון נוסף שנערך בעקבות פרסום ההתנגדויות, החליטה הוועדה המקומית ביום 15.09.2016 כדלקמן:

"הועדה שמעה את טענות הצדדים.
הועדה סירבה בעבר לבקשה ולאחר שמיעת הטענות עמדתה מתחזקת.
לועדה המקומית סמכות לסרב להיתרים, שעה שהיא סבורה שיש בהם משום סיכון בטיחותי לציבור.

[...]

בהתאם לסעיף 32 – 33 לתמא/36, מוסמכת הועדה המקומית לשקול שיקולים נופיים ואדריכליים בעת אישור תרנים. הועדה לא מוצאת את התורן בגובה של 30 מ' מתאים אסתטית וראוי אורבנית ומשתלב באזור זה, מה גם שגנה הילדים בסמוך נמוכים יותר. לא בכדי תמא/36 קבעה מגבלת גובה תורן והועדה סבורה כי אין לחרוג ממגבלה זו.
הבנין הקיים עליו מבוקשת האנטנה נמוך יחסית, תורן מסוג זה מקומו על בנין גבוה יותר ולא על בנין דוגמת הקיים באזור מגורים אינטנסיבי כאמור.
[...]

בפני הועדה הועלתה טענת המבקש לפיה ריבוי אנטנות עדיף מבחינה בריאותית כגורם ממתן קרינה ובידיהם היתר הפעלה של המשרד לאיכות הסביבה. מבלי להגיב על טענה זו הועדה סבורה שבסביבה עירונית צפופה במגורים ושימושים ציבוריים כמפורט, לא ראוי לאפשר הגבהת התורן והצבת מתקנים סלולריים מסחריים על גביו עקב חששות הציבור, פגיעה אסתטית בנוף, אינטנסיביות השימושים הציבוריים ומראית העין.
נוכח האמור הועדה מחליטה לסרב לבקשה.

[...]"

13. לנוכח החלטת הוועדה המקומית, שבה בזק ופנתה אל ועדת הערר וביקשה כי זו תתערב בגוף החלטת הוועדה המקומית.
לטענתה של בזק, החלטת הוועדה המקומית התקבלה בחוסר סמכות, תוך שקילת שיקולים פסולים והתעלמות מהשיקולים הרלוונטיים. כך, אליבא בזק, הוועדה המקומית ייחסה משקל רב למניע הכלכלי של בזק והעלתה נימוק לקיומו של סיכון בטיחותי, הגם שאינו מצוי בסמכות הועדה המקומית. גם הנימוק האדריכלי אינו מן העניין מאחר שהתורן אינו מסתיר את אור השמש ואין לו השפעה על התושבים הסמוכים. הוועדה המקומית אף התעלמה מכך שעדיף לרכז את האנטנות על גבי תורן אחד מאשר לפזרן על פני תרנים רבים. עוד הדגישה בזק, כי גובהו של התורן נגזר מהמיקום הגאוגרפי של הנכס והצורך ליצור " קשר עין" עם תורן במקום אחר. המאמצים שהשקיעה בזק ( תוך שיתוף פעולה עם העירייה) לא הביאו לתוצאה המקווה של מציאת אתר חלופי לנכס שמצוי ברחוב קפלן. בנסיבות אלה, לא הייתה עילה לדחיית הבקשה שהוגשה על ידי בזק, בפרט כשהיא תואמת את הוראות התכנית הרלוונטית, היא תמ"א 36.

14. לאחר הדיון שהתקיים בפני ועדת הערר, מצאה זו לנכון לקבוע בין היתר כדלקמן:

"[...]
11. אנו סבורים כי באיזון בין הצרכים ההנדסיים והיכולת לתת שירותי תקשורת אלחוטית באופן ההולם חברה מודרנית לבין מזעור הפגיעה באיכות הסביבה והנוף ( ראה בסעיף 2 לתמ"א 36), אין מקום להתערבותנו בהחלטת הועדה המקומית. כאמור עולה, כי אין צורך בהצבת התורן המבוקש על מנת לאפשר את שירותי התקשורת שאותן מחוייבת העוררת לספר, או שירותי תקשורת אלחוטית שתמ"א 36 עוסקת בהם ( ממילא גם על התורן הקיים מוצבים מתקני שידור לתקשורת אלחוטית של חברות הסלולר השונות). בנוסף, במהלך הדיון בפנינו הצהירו נציגי העוררת, כי כל עוד אין חלופה לתורן ברחוב פינה הוא ישאר במקומו וימשיך בפעילותו.

[...]

13. כאמור, בשל התנאים הטופוגרפיים התורן ברחוב קפלן חייב יהיה להיות גבוה הרבה יותר מהתורן הקיים כיום על מנת להוות תחליף לתורן שיש כוונה לפרק ברחוב פינס. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטתה של הוועדה המקומית הרואה קושי רב בהקמת תורן בגובה 31 מ' (חלף תורן בגובה 18 מ' הקיים כיום) על גג בניין בגובה כ – 16 מ'. הוועדה המקומית טוענת כי מבחינת החזות הכללית של הישוב והסביבה ( כלשון סעיף 32 לתמ"א), אין פרופורציה בין גובה התורן המבוקש לבין גובה המבנה, ובפרט שמסביב למבנה קיימים מבנים צמודים קרקע ובנייני מגורים. הדברים מקובלים עלינו. נעיר, כי אילו היה מדובר בנסיבות שונות, אין לשלול את האפשרות לאישור תורן גבוה מעין זה בסביבת מגורים. אולם, כאמור לעיל, באיזון שיש לעשות בין הצרכים בתקשורת הסלולרית לבין חזות הישוב והסביבה והשתלבות התורן בסביבתו לא ראינו מקום בנסיבות ענייננו לקבל את הערר.
[...]".

15. אליבא בזק, הבקשה להיתר מיישמת את מטרותיה של תמ"א 36, קרי – העדפת מספר קטן של אנטנות גבוהות, ריכוז מתקני שידור זעירים בתורן אנטנות אחד והתייעלות של רשת התקשורת. על כן, מוסדות התכנון שאמונים על שיקולים מקצועיים תכנוניים היו מחויבים ליישם את הוראותיה של תמ"א 36 ולהיעתר לבקשה להיתר. השיקולים האדריכליים, כביכול, אינם מצדיקים את דחיית הבקשה בנסיבות שכאלה. לפיכך, החלטת ועדת הערר לוקה חוסר סבירות קיצוני, העולה עד כדי חוסר סמכות ועל כן יש להורות על ביטולה והשבת הבקשה לבחינה מחודשת לפני מוסדות התכנון.

16. בטרם נידרש לטענותיה של בזק באשר לגדר סמכותה של ועדת הערר נקדים ונניח אדני יסוד, באשר לתמ"א 36 ( וביתר דיוק – תמ"א 36 א), היא התכנית שמסדירה את הקמתם של " מתקני שידור קטנים וזעירים".
כעולה מסעיף 2 לתקנון תמ"א 36 מטרתה " לקבוע הנחיות להקמת מתקני שידור קטנים וזעירים באופן שיתאפשר כיסוי לשידור ולקליטה של תקשורת אלחוטית בכל שטח המדינה, תוך מניעת מפגעי קרינה ומזעור הפגיעה באיכות הסביבה והנוף, ובמגמה לפשט ולייעל את תהליכי הקמתם...".
כפי שנקבע בסעיף 3 לתקנון, תמ"א 36 חלה על כל שטח המדינה והיא כוללת הוראות מפורטות באשר למתן היתר להקמת מתקני השידור.

על אופייה המיוחד של תמ"א 36 עמדה השופטת ד' ברק-ארז בבר"ם 1560/13 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן נ' מגן אינטרנשיונל יזמות והשקעות בע"מ, פסקאות 4 ו-29 (פורסם בנבו, 22.07.2014) :

"... התוכנית אינה קובעת היכן יוצבו מתקני שידור אלא בעיקר את התנאים העקרוניים החלים על הקמתם וכן "מובלעות" שבהן לא יוצבו מתקנים כאלה.

[...]

במילים אחרות, תמ"א 36 היא תוכנית בעלת אופי מיוחד. בשונה מתוכניות רגילות הקובעות מיקומים לשימושים שונים, היא קובעת כללי "עשה" ו"אל תעשה" לגבי מיקומים של מתקני שידור סלולאריים. ממילא, אין בה כדי "לסמן" מקרקעין מסוימים כמקומות המיועדים באופן מיוחד להצבת מתקני שידור סלולארים."

17. דרך פעולתה הנורמטיבית של תמ"א 36 אף תוארה באופן ממצה בפסק דינה של המשנה לנשיא ( כתוארה דאז) השופטת מ' נאור בדנ"ם 5358/14 מ. מגן אינטרנשיונל יזמות והשקעות בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן, פסקה 27 (פורסם בנבו, 24.12.2014):

"כפי שקבע בית משפט זה בפסק דינו, וכפי שניתן ללמוד מעיון בהגדרת מטרותיה של תמ"א 36א עצמה – תכליתה הינה לקבוע הנחיות (לקבוע הנחיות להקמת מתקני שידור קטנים וזעירים על-ידי, בין היתר, קביעת טווחי בטיחות, קביעת הנחיות להליך רישוי, קביעת הנחיות נוֹפיות וכו'). אין התכנית קובעת מקומות קונקרטיים שעליהם ייבָּנו מתקני שידור. לפיכך, מיקומן של אנטנות סלולאריות יתגלה רק לאחר שיוצא היתר בניה מכוח התכנית."

18. אופייה הנורמטיבי המיוחד של תמ"א 36 מחייב את מוסד התכנון ליישם את ההנחיות שנקבעו בתמ"א 36 באשר לבקשה קונקרטית להיתר בניה אשר מובאת לפניו בעניין מתקן שידור זעיר או בעניין תורן אנטנות. כך, על מוסד התכנון להפעיל את שיקול דעתו המקצועי ולבחון, בהתאם להנחיות שנקבעו בתמ"א 36, אם לדחות את הבקשה, אם ליתן את ההיתר כמבוקש ואם לקבוע תנאים במסגרת זו.

19. בין יתר השיקולים שעל מוסד התכנון לשקול מצוי השיקול הנופי. עניין זה נכלל במפורש במסגרת מטרותיה של תמ"א 36, כפי שאלה נקבעו בסעיף 2 לתקנון. כעולה מנוסח סעיף זה, המחוקק ( מתקין התמ"א) יצר נוסחת איזון בין המטרה הראשית של תמ"א 36 לבין מניעת פגיעה בריאותית וסביבתית. כך, על המטרה הראשית של תמ"א 36 שהיא יצירת כיסוי לשידור ולקליטה של תקשורת אלחוטית בכל שטח המדינה, הוטל רסן בדמות מניעת מפגעי קרינה ומזעור הפגיעה באיכות הסביבה והנוף. איזון זה ייעשה על ידי מוסד התכנון עת הוא נדרש לבקשה להיתר מכוח תמ"א 36.
לצורך הגשמת מטרה זו והסייגים שהוטלו עליה, נקבעו מספר הוראות תכנוניות, ביניהן הנחיות אדריכליות באשר למיקום תורני אנטנות, כפי שנקבע בסעיף 32 לתקנון תמ"א 36:

"32. במסגרת סמכותו, מוסד התכנון המוסמך ליתן היתר, ייתן דעתו וישקול את ההיבטים האדריכליים, ובמיוחד באתרים בעלי רגישות היסטורית, סביבתית, נופית וערכית לשימור, במטרה להקטין את נצפות התרנים ואת הפגיעה בחזות הכללית של הישוב והסביבה, ובין השאר ייתן דעתו גם לנושאים אלה:

[...]"
[ההדגש הוסף – א.ש.]

20. לנוכח ההנחיה הקונקרטית שנקבעה בתמ"א 36 בעניין השיקולים האדריכליים, שמטרתם היא להפחית את הפגיעה הנופית בחזות הכללית של " הישוב והסביבה", ברי כי אין יסוד לטענתה של בזק לפיה חרגה ועדת הערר מסמכותה, עת דחתה את הערר על יסוד שיקולים אלה. בהינתן שמוסד התכנון הוסמך ( ואף חויב) לשקול שיקולים נופיים-אדריכליים, עסקינן בסוגיה שמצויה בתחום שיקול דעתו המקצועי של מוסד התכנון.
הלכה היא עמנו וכוחה לא תש כי בית המשפט לא ימיר את שיקול דעתו בשיקול דעת מוסד התכנון, שכן בית משפט אינו בגדר " מתכנן-על". הכרעות בסוגיות תכנוניות יש להותיר בידי מוסדות התכנון הרלוונטיים, להם הידע המקצועי והכלים לעסוק בתחום מורכב זה. התערבותו של בית המשפט לעניינים מנהליים תיעשה רק מקום בו מתקיימות אחת מעילות המשפט המינהלי, כדוגמת אלה: חריגה מסמכות, אי-סבירות קיצונית, חוסר תום לב, אי-מתן זכות שימוע והיעדר הנמקה [בג"ץ 465/93 טריידט ס.א., חברה זרה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, הרצליה, פ"ד מח(2) 622, 633 (1994); בג"ץ 10242/03 מילובלובסקי נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, פ"ד נח(6) 673, 678 (2004); עע"ם 2418/05 מילגרום נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, פסקה 9 בפסק דינה של השופטת א' חיות (פורסם בנבו, 24.11.2005); : עע"ם 3478/07 ביקל נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, פסקה 30 בפסק דינו של השופט י' דנציגר (פורסם בנבו, 29.06.2009); עע"ם 9057/09 איגנר נ' השמורה בע"מ, פסקה 17 בפסק דינה של השופטת (כתוארה דאז) מ' נאור (פורסם בנבו, 20.10.2010); בג"ץ 3017/05 חברת הזרע (1939) בע"מ נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, משרד הפנים, פסקה 38 בפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (פורסם בנבו, 23.03.2011); עע"מ 6937/11 הוועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון נ' שטרית, פסקה 17 בפסק דינה של המשנה לנשיא (כתוארה דאז) השופטת מ' נאור (פורסם בנבו, 19.02.2013); בג"ץ 3917/14 פורום הארגונים למען יער ירושלים נ' הועדה הארצית לתכנון ולבניה תשתיות לאומיות, פסקה 5 בפסק דינו של השופט י' עמית (פורסם בנבו, 17.12.2014); עע"ם 1137/16 ועדת המשנה לתכנון ובניה תל אביב נ' רטן, פסקה 20 בפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (פורסם בנבו, 03.05.2016)].

21. ודוק, ועדת הערר חובשת שני כובעים – הכובע הראשון הוא במסגרת היותה מוסד תכנון מקצועי בכיר לו נתונה סמכות מקורית לדון ולקבל החלטות בסוגיות תכנון ובנייה; הכובע השני הוא היותה גוף בעל סממנים מעין-שיפוטיים, אשר מוסמך להכריע במחלוקות שבעניינים תכנוניים. תחת שני כובעים אלה הוסמכה ועדת הערר לבחון את שיקול הדעת של
הוועדה המקומית ואף לקבל החלטה תכנונית עצמאית [עע"ם 8256/12 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' נאות מזרחי בע"מ, פסקה 10 בפסק דינה של השופטת א' חיות (פורסם בנבו, 31.07.2014); אורי גורן בתי משפט מנהליים 184-183 (2008)].

22. בענייננו, ועדת הערר קיימה הליך מינהלי תקין.
במסגרת הערר הראשון שהובא לפניה, היא הורתה לוועדה המקומית לחייב את העותרת בהצבת פרסומים באשר להיתר המבוקש.
לאחר החלטה זו, התקיים דיון במעמד הצדדים לפני הוועדה המקומית [התמלול צורף כנספח ז' לעתירה]. בסופו של ההליך לפני הוועדה המקומית, התקבלה החלטה שהועמדה לביקורת ועדת הערר כמוסד תכנון שמצוי בהיררכיה תכנונית שגבוהה מהוועדה המקומית.
גם במסגרת הליך הערר מוצתה זכות השימוע של העותרת:
בתחילה, שימוע בכתב, במסגרת כתב הערר.
לאחר מכן, במסגרת הדיון בערר נערך שימוע וטיעון בעל-פה. במסגרת דיונית זו הייתה העותרת מיוצגת על ידי צוות פרקליטים יודעי דת ודין. בנוסף, ניתנה זכות הטיעון בעניינים ההנדסיים גם לנציג בזק, מר עמנואל אברהם. בדומה, ניתנה זכות הטיעון והשימוע לנציגי עיריית פתח תקווה, ביניהם, גב' יפי שגיא אשר סקרה את האזור מושא הבקשה וכן את יתר התהליכים התכנוניים הרלבנטיים [פר' הדיון לפני ועדת הערר צורף כנספח 2 לתגובת הוועדה המקומית].
העולה מן האמור לעיל כי לפניי ועדת הערר נפרשה מלוא התשתית הנדרשת לקבלת החלטה תכנונית מושכלת בעניין תורן האנטנה.

23. בסופו של יום, מצאה לנכון ועדת הערר לדחות את הערר בהחלטה מנומקת וסדורה.
ראשית, ועדת הערר קבעה כי הגבהת תורן האנטנות, קרי – הסרת התורן הישן ובניית תורן חדש שגבוה בעוד 13 מטרים מהקיים, לא נועדה לאפשר לבזק לעמוד במחויבויותיה כספק תקשורת. תכלית הקמת התורן החדש היא לאפשר פירוק תורן אחר המצוי בנכס ברחוב פינס בפתח תקווה בכדי שבזק תוכל לממש את הנכס באמצעות מכירתו.
שנית, נמצא על ידי ועדת הערר כי מבחינת החזות הכללית של הסביבה, הקמת תורן אנטנות בגובה של 31 מטרים מעל בניין שגובהו 16 מטרים היא חסרת פרופורציה כשלעצמה ואף אינה משתלבת בסביבת המגורים באזור.
ועדת הערר איזנה בין הפגיעה הנופית וחוסר הפרופורציה בהקמת תורן האנטנות לבין צרכיה של בזק כספק תקשורת והחליטה, במסגרת איזון זה, להעדיף את השיקולים הנופיים והאדריכליים.
הנה כי כן, ועדת הערר הפעילה את סמכויותיה באופן תקין והגיעה לתוצאה סבירה שעולה בקנה אחד עם הכללים שנקבעו בתמ"א 36. בנסיבות אלה, אין עילה להתערב בהחלטתה.

24. אליבא בזק, מקום בו קיים שימוש מותר מכוח תמ"א 36 להקמת תורן האנטנות, אין הוועדה המקומית וממילא אין ועדת הערר רשאיות לסרב לבקשה כאמור.

דעתי שונה.

ראשית, קשת השיקולים שמונה תמ"א 36 כוללת גם שיקולים נופיים ואדריכליים. הואיל והסירוב לבקשתה של בזק להקמת תורן האנטנה החדש מבוסס על שיקולים תכנוניים שמקורם בהוראות תמ"א 36 גופא, לא ניתן לקבל את טענתה העקרונית של בזק שהוראות תמ"א 36 מחייבות מתן היתר לבקשה. נהפוך הוא – כפי ששנינו הוראותיה של תמ"א 36 מחייבות עריכת איזון של הצורך ההנדסי בהתקנת מתקני השידור הזעירים עם ערכים חשובים אחרים: מניעת מפגעי קרינה ומזעור הפגיעה באיכות הסביבה והנוף.

שנית, אפילו ייאמר כי נקודת המוצא של תמ"א 36 היא מתן היתר לבקשות כגון דא, הרי שכלל ידוע עמנו הוא שגם מקום בו בקשה להיתר בניה תואמת את הוראות תכנית בניין עיר, עדיין מסורה הסמכות למוסד התכנון במקרים היוצאים מן הכלל לסרב לבקשה ובלבד שהדבר נעשה מטעמים ענייניים, תוך הפעלת שיקול דעת זהיר וקפדני [בג"ץ 1636/92 העמותה לשמירת איכות החיים והסביבה ברמת-אביב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז תל אביב, פ"ד מז(5) 573, 583 (1993); בג"ץ 3212/93 בנין נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד מח(5) 309 (1994); עע"ם 8489/07 ריכטר נ' ועדת המשנה הנקודתית של הועדה המחוזית, פיסקה 8 בפסק דינו של השופט (כתוארו דאז) א' גרוניס (פורסם בנבו, 23.11.2009); עע"ם 3192/14 איירין רוס גרנות נ' האגודה שיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חרות, פסקה 11 בפסק דינו של השופט י' דנציגר (פורסם בנבו, 30.11.2015)].
בענייננו, שיקול דעתה של ועדת הערר הופעל באופן זהיר, תוך איזון אינטרסים בין זכותה של בזק והאינטרס הציבורי בהקמת מתקני שידור לבין הפגיעה באלמנט הנופי בסביבה. ועדת הערר מצאה כי בזק יכולה לספק את שירותי התקשורת גם מבלי להקים את תורן האנטנות החדש. בנסיבות אלה, בדין העדיפה ועדת הערר את השמירה על האלמנטים הנופיים והאדריכליים שבסביבת הנכס ברחוב קפלן בפתח תקוה.

25. אליבא בזק, ועדת הערר לא נתנה את המשקל הראוי לכך שהתורן על הנכס ברחוב פינס בפתח תקווה יפורק כך שבמאזן הכולל תביא הקמתו של תורן האנטנות החדש להפחתת מספר האנטנות הגבוהות ואף תצמצם את מספר מתקני השידור הזעירים.

אין בידי לקבל טענה זו, מאחר שאינה מתיישבת עם הוראת סעיף 2.2 בתקנון תמ"א 36, שקובעת בזו הלשון:

"מטרות התכנית
[...]

2.2. העדפת מספר קטן של אנטנות גבוהות ומרוחקות זו מזו באזורים פתוחים, ובאזורים בנויים – מספר גדול של אנטנות נמוכות ודלות הספק בצפיפות יחסית, בכפוף לבטיחות טיסה."

הנה כי כן, הוראת סעיף 2.2 בתקנון תמ"א 36 קובעת העדפה של הקטנת האנטנות הגבוהות בשטחים פתוחים. אולם בשטחים בנויים, כדוגמת רחוב קפלן בפתח תקווה, העדפה שכזו אינה קיימת, אלא קיימת העדפה של ריבוי אנטנות נמוכות. העדפות אלה מתיישבות עם שיקולים נופיים וחזותיים, אשר נזכרו בסעיף 2 ובסעיף 2.1(ה) בתקנון תמ"א 36. גם מכאן, נמצא ששיקוליה של ועדת הערר נשקלו כראוי.

26. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נידחות.

27. סוף דבר – העתירה נדחית.
לנוכחת התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את העותרת לשאת בשכ"ט ב"כ המשיבות בסך 10,000 ₪ לזכות המשיבה 1 (ועדת הערר) וסכום זהה לזכות המשיבה 2 (הוועדה המקומית).
בנוסף, הנני מחייב את העותרת לשאת בהוצאות ששת חברי הנציגות השכונתית וכן ועד בית הספר שהתייצבו לדיון בעתירה בסך 750 ₪ לכל אחד (במצטבר 4,500 ₪) אשר ישולמו באמצעות יו"ר ועד השכונה, מר אהרון טוויק.
ההוצאות ושכר הטרחה ישולמו בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ב סיוון תשע"ז, 06 יוני 2017, בהעדר הצדדים.