הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 18527-02-19

בפני
כבוד ה שופט מנחם פינקלשטיין, סג"נ

העותר

דניאל הוכהאוזר
באמצעות ב"כ, עו"ד יואב אלמגור

נגד

המשיב

מדינת ישראל – משרד הביטחון
באמצעות ב"כ, עו"ד קרן אביסרור, פמ"מ אזרחי

פסק דין

העותר הוא נכה צה"ל בשיעור 100% בשל תסמונת כאב קשה (CRPS) בשתי רגליו, הכוללת גם תגובה נפשית חריגה בשיעור 40%. לאחר הדיון הראשון בעתירה, נמצא כי היא כוללת למעשה שלושה נושאים עיקריים, ובהם התמקדתי בדיונים הבאים:
בקשה לספק לעותר מתקן "מגן רגליים" אשר יאפשר לעותר לצאת מביתו;
בקשה לאשר בעניינו של העותר טיפול על ידי רופא "מתכלל" בתחום הכאב או CRPS (ד"ר אלקרנאווי מטעמו של העותר) ;
בקשה לאשר לעותר ליווי רפואי בהיקף של 24 שעות ביום.

בעתירה זו התקיימו 5 דיונים, שחלקם היו ארוכים מאוד, ובהם נשמעו גם בעלי תפקידים ממשרד הביטחון, הורי העותר, וכן גב' תמר איש-כסית (לעניין מגן הרגליים). במהלך הדיונים ביקשתי לקדם פתרונות, ולעקוב אחר כך, וזאת לנוכח מצבו הקשה של העותר, אשר אינו מאפשר לו לצאת מביתו מזה מספר שנים. הדברים מפורטים בהרחבה בפרוטוקולים של דיונים אלה, ועתה אסכם את הדברים בכל אחד מהנושאים, נכון להיום:
בנושא מגן הרגליים: במהלך שנה זו נעשה מאמץ מיוחד לקדם את נושא מגן הרגליים. לבקשתה של משפחת העותר, נבחנה לעומק האפשרות שגב' תמר איש-כסית, מנהלת סטודיו לפתרונות בהתאמה אישית. היא זאת שתבצע משימה זו, ואולם התברר כי אין מתקיימים התנאים הנדרשים במשרד הביטחון לעריכת ההתקשרות עם גב' איש-כסית, וגם ב"כ העותרים מסר כי האחרונה אינה מעוניינת עוד לקדם את הטיפול בכך. הוסכם אפוא כי ספק אחר מטעם משרד הביטחון יפתח את המתקן, וב"כ העותר הצהיר כי קיימת נכונות לשיתוף פעולה מלא עם משרד הביטחון בעניין זה.
ביום 21.11.19 הודיעה ב"כ המדינה כי נערכה פנייה לשתי חברות, ולאחר מכן נמסר כי אמורה להתבצע התקשרות עם עמותת מילבת (הגורם שהיה בעדיפות מלכתחילה, מבחינת המשיב). אתמול בדיון עודכנתי כי אושרה התקשרות עם מילבת לביצוע שלב ראשוני בפרויקט. לצד זאת מסר ב"כ העותר כי ביום 9.12.19 נמסר להורי העותר על ידי עמותה זו כי אין לאנשיה אפשרות לייצר את המגן, וכן שאין גם אחריות יצרן על המוצר. ב"כ העות ר טען כי על המדינה לשאת באחריות. על דברים אלה הגיבה ב"כ המשיב בציינה כי המידע החדש ייבדק, וכי קיימות הוראות או הנחיות בעניין אחריות למוצר שמסופק בהתקשרות בין ספק לבין משרד הביטחון.
אכן, נושא הנשיאה באחריות למוצר היה אחד הקשיים שלא אפשרו את הספקת המוצר על ידי גב' איש-כסית (ראו מכתבה של ראשת היחידה לאפיון ארגון ובקרת השר"פ מיום 24.7.19, ופרוטוקול הדיון בבית המשפט מיום 26.8.19). המידע החדש לא היה ידוע כאמור למשיב, והוא ייבדק. יש לצפות כי המשיב יקדם את נושא הספקת מתקן הרגליים באמצעות עמותת מילבת בהקדם האפשרי, במיוחד לנוכח מצבו של העותר, ומשך הזמן הרב שלא נמצא בו פיתרון. בנושא האחריות למוצר, חזקה על המשיב שיפעל בהתאם להוראות החלות בעניין זה.
אוסיף כי לאורך הדיונים הרבים לא חשתי כי יש התרשלות או הזנחה בטיפול גורמי משרד הביטחון בנושא זה. אדרבה. יחד עם זאת, הבנתי ללבם של הורי העותר החרדים לבריאותו של בנם העותר והמבקשים שייעשה כל מאמץ בהקדם כדי לסייע לו במצבו הקשה.
בנושא אישור רופא "מתכלל": העותר ביקש לקדם עריכת התקשרות עם ד"ר אלקרנאווי. המדינה ניאותה לעשות כן, אך מיקום מרפאתו הקש ה, לפי הנמסר, על העברת המסמכים הדרושים לעריכת ההתקשרות בין הרופא לבין המשיב. עם זאת, גם בנושא זה חלה התקדמות, הודות למאמצי ב"כ המשיב אישית מצד אחד, והורי העותר מצד שני. נראה עתה כי בקרוב תיערך ההתקשרות עם אותו רופא במטרה ובתקווה שתסייע בקידום עניינו של העותר.
בנושא ליווי רפואי: כפי שנמסר, הרי בהעדר מגן רגליים – היציאה מן הבית היא מבחינת העותר משימה כמעט בלתי אפשרית. בשל הנסיבות החריגות, הסכים המשיב כי צר"ם ליווי יתקיים בנוכחות אביו של העותר, ויתבסס גם על בדיקה שתיערך לעותר בביתו על ידי הרופאה המחוזית. ביום 22.10.19 בוצעה לעותר בדיקת ADL לקראת בחינת עניינו בצר"ם. ביום 21.11.19 בדקה הרופאה המחוזית, ד"ר אפשטיין, את העותר בביתו. בדיון היום עדכנה ב"כ המשיב כי צפוי שהזימון לצר"ם יהיה לחודש ינואר 2020, וייתכן אף שהזימון יהיה ליום 24.12.19 (ככל שיהיה ביטול תור).
לאחר שבחנתי את מצבם הנוכחי של שלושת הנושאים שעלו בעתירה, סבור אני כי עתירה זו מיצתה עתה את עצמה. אכן, ב"כ המשיב כבר טענה בעבר שהעתירה מוצתה, אך חרף זאת ביקשתי, במקרה מיוחד זה, להמשיך ולעקוב אחר התקדמות הדברים. בשלב זה סבור אני כי תפקידו של בית המשפט הסתיים, וכי על המשיב להמשיך ולפעול בשקידה ראויה, להספקת מגן רגליים, לאישור הרופא המתכלל ולמתן החלטה בעניין הליווי הרפואי. אני מצפה שהדבר יהיה תוך שיתוף פעולה הדדי בין המשיב ואנשיו לבין העותר והוריו.
ברור שהעותר ומשפחתו יוכלו לפנות בעתיד לבית המשפט, בעתירה חדשה, אם אכן יהא צורך בכך. אני מקווה שהמשך הטיפול הראוי בשלושת הנושאים, בצד שיתוף הפעולה ההדדי, ייתרו את הדבר.
אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט כסלו תש"פ, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.