הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב -

התובעת
חנית משה
ע"י ב"כ עו"ד שרון ענבר פדלון ו/או טלי לופו

נגד

הנתבעת
עזרן מסחר ושרותים בע"מ
ע"י מנכ"ל המשיבה מר דן עזרן

פסק דין

מונחת בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), וכן בקשה לדחיית תביעתה האישית של המבקשת ללא צו להוצאות, תוך פסיקת גמול למבקשת ושכר טרחה לב"כ.

העובדות הצריכות לעניין
המבקשת שהנה צרכנית מן השורה, הגישה תובענה ייצוגית ובקשה לאישורה נגד המשיבה, חברה פרטית העוסקת בייצור, הפצה ושיווק של לחמים שונים, המשווקים ברחבי הארץ.
בבקשת האישור טענה המבקשת, כי רכשה את המוצר המכונה " לחם שיפון דל קלוריות" המיוצר ומשווק על ידי המשיבה ( להלן: "המוצר"), כשלטענתה המוצר שרכשה איננו לחם ממשפחת הלחמים " הקלים" ולבטח לא לחם " דל קלוריות", וזאת בהינתן סימון הקלוריות המופיע על אריזת הלחם.

המבקשת מצביעה על כך שכמות הקלוריות שבמוצר – 184 קק"ל ל-100 גרם מוצר – איננה נמוכה מספיק על מנת להיות מיוחסת לקטגוריית הלחמים " הקלים", וכן שכמות הקלוריות שבו חורגת מהמותר על מנת שהמוצר יכונה כלחם " דל קלוריות", מאחר ועל פי התקן הישראלי ת"י 1145 ( סימון מוצר ארוז מראש) לרבות תקן ישראלי ת"י 1241 ( לחם), על מנת שמוצר יסומן כמזון קל/מופחת קלוריות, יש צורך בהפחתה של לפחות 33.3% מההרכב הקלורי, בהשוואה למוצר רגיל, ועל מנת שמוצר יסומן כמזון דל קלוריות, דרישת ההרכב התזונתי הנה עד 40 קק"ל ל-100 גרם מוצר.

מוצר דומה של המשיבה המכונה " שיפון כפרי", הנו בעל ערך קלורי של 210 קק"ל ל-100 גרם מוצר, ועל כן ברי כי בעניינינו לא בוצעה ההפחתה הנדרשת.
לטענתה, על מנת להגדיר לחם כ"דל קלוריות", ערכו הקלורי של המוצר צריך להיות 140 קק"ל ל-100 גרם, בעוד שבפועל הערך הקלורי הנקוב עומד על 184 קלוריות ליחידה, במובן זה שקיימת חריגה של כ-44 קק"ל ל-100 גרם.

משכך, המבקשת טענה להפרתן של חובות חקוקות, לרבות החובות הספציפיות הקבועות בתקנים הישראלים 1145 ו-1241, וכן אלו הקבועות בחוק ההגנה על בריאות הציבור ( מזון), תשע"ו-2015 ופקודת בריאות הציבור ( מזון) [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, חוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 (ובפרט סעיפים 2( א)- איסור הטעיה, 2(ב)- שווק ומכירה של נכס שיש בו הטעיה, 3-4- איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת וחובת הגילוי). בנוסף טוענת לעשיית עושר ולא במשפט, עוולת הרשלנות ועוולת התרמית.
המבקשת בחרה להדגיש, כי צרכן הרוכש לחמים קלים ולחמים דלי קלוריות, עושה זאת מתוך שיקולים בריאותיים ותזונתיים ותוך הסתמכות על תיאור המוצר.

המבקשת בתביעתה עתרה לסעד הצהרתי לפיו יוצהר כי הנתבעת הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ואת תקן ישראלי ת"י 1145 ו-1241, וכי בהתאם יינתן צו עשה במסגרתו יורה בית המשפט למשיבה להסיר את המוצרים המשווקים על ידה מן המדפים, לתקן את הליקויים שנמצאו ולסמן את המוצרים כנדרש. בנוסף, עתרה לפיצוי כספי.
התובעת טענה לנזק ממוני ( עלות המוצר) ונזק בלתי ממוני ( פגיעה בכושר הבחירה האוטונומית).

הקבוצה הוגדרה על ידה כ"כל הצרכנים אשר רכשו את המוצרים המיוצרים והמשווקים על ידי המשיבה שכונו כמוצרים " קלים" ו/או " דלי קלוריות", ובפרט " לחם שיפון דל קלוריות", בניגוד להוראות הדין בתקן ישראלי ת"י 1145 ו-1241, החל ממועד ייצורם ועד למתן פסק דין בתובענה.

המשיבה לא הגישה כתב הגנה, וגם לא תגובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. המשיבה לא התייצבה לדיון ראשון, ובמסגרת הדיון השני התייצב מנהלה – והצהיר כי מיד לאחר קבלת הבקשה כלל הלחמים הורדו מידית מהמדפים והחברה הפסיקה את ייצור ושיווק המוצר לאלתר. לשיטתה, מדובר בטעות בתום לב.

הסכמות הצדדים
הצדדים הציגו בפני את ההסדר שגובש על ידם, לפיו המשיבה הפסיקה את ייצורו ושיווקו של הלחם המכונה " לחם שיפון דל קלוריות", וככל שתשקול לייצרו בעתיד אזי תסיר את הכינוי " קל קלוריות" ואף לא תכנהו " קל" או " מופחת קלוריות" ככל שלא יהלום את הוראות הדין והתקינה, כפי שפורטו דלעיל.
בנוסף, המשיבה תעמיד תרומה לטובת הציבור לעמותת " פתחון לב", במתכונת של תרומת 500 ככרות לחם בחודש במשך 5 חודשים (שווי מוערך של 22,250 ₪ ).
המשיבה הבהירה כי תרומה זו לא כלולה, ואף לא תיכלל במסגרת פעילותה הפילנטרופיות, וכי היא ניתנת אך ורק כחלק מהסדר זה.
כמו כן, הסכימו כי המשיבה תשלם למבקשת החזר ההוצאות שנשאה בגין הגשת התובענה והבקשה בסך של 1000 ₪, ולבאות כוחה שכר טרחה בגין הגשת התובענה והבקשה בסך של 11,000 ₪ בצירוף מע"מ, בחלוקה שווה בין הפרקליטות המייצגות בארבעה תשלומים שווים ועוקבים.
הן הגמול והן שכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום מיום אישור ההסתלקות על ידי בית המשפט ובכפוף לאישורו.

9. בהתאם, המבקשת תסתלק מהבקשה לאישור התביעה כייצוגית ותביעתה האישית תידחה, תוך שהיא ובאות כוחה מצהירות כי לא קיבלו טובת הנאה בקשר לבקשת האישור או בקשת ההסתלקות, למעט ההסכמה על גמול למבקשת ושכר טרחה לבאות כוחה.
הצדדים ביקשו מבית המשפט כי ההסתלקות לא תהא כרוכה בפרסום הודעה או במינוי בודק חיצוני, וכן שלא תהא כפופה להוראות סעיפים 18-19 לחוק.

דיון והכרעה
10. לאחר שעיינתי בבקשה, לרבות הסכמות הצדדים ובקשת ההסתלקות עצמה כמפורט לעיל, מצאתי לנכון לאשר את בקשת ההסתלקות ותביעתה האישית של המבקשת נדחית.
בנסיבות דנן, לא מצאתי כל הצדקה להשתמש בסמכותי כדי לפעול לאיתור תובע חלופי, תוך פרסום הודעת ההסתלקות, כמתחייב מהוראותיו של סעיף 16( ד)(1) לחוק. זאת, לאור השלב המוקדם בו מצוי ההליך, שבו טרם שהוגש כתב הגנה ולא התקיים הליך של שמיעת ראיות, וכן נוכח העובדה שרישום ההסתלקות ממילא ירשם בפנקס התובענות הייצוגיות.

11. באשר לתשלום הגמול למבקשת ושכר הטרחה לבאות כוחה, הרי שסעיף 16( א) לחוק קובע כי תובע המבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לא יקבל טובת הנאה מהנתבע, אלא באישורו של בית המשפט.

לעניין אישור טובת הנאה לתובע לפני אישורה של התובענה כייצוגית, נקבע בתיקון 10 לחוק, כי על בית המשפט להידרש לשני שיקולים: האחד, האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; והשני, התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה. ובלשון החוק:
" (א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה."

12. תיקון מס' 10 לחוק נועד למנוע הגשת תובענות סרק שאינן מבוססות כראוי, וכן את אותם המקרים בהם מוגשת בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת, לה מסכים הנתבע על מנת למנוע מעצמו בזבוז משאבים על ניהול ההליך המשפטי.
כמוסבר בדברי ההסבר להצעת החוק ( הצעת חוק תובענות ייצוגיות ( תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו-2016), ברי כי בקשות מסוג זה מטילות עומס על המערכת המשפטית, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור בכללותו. למעשה, תכלית הוראה זו הנה להבטיח כי תובע ובא כוחו יתוגמלו רק כנגד תועלת ממשית שהושגה לחברי הקבוצה בעצם הגשת התביעה.

13. בנסיבות דנן, סבורני כי המבקשת, בתביעתה הנדונה, הניחה תשתית לקיומה של עילת תביעה לכאורה. בנוסף, הסרת המחדל שהתגלה על דרך הסרת ו המידית של המוצר מהמדפים וכן הפסקת ייצורו ושיווקו שנעשו על ידי המשיבה, יש בהם כדי ללמדנו שהתובענה הייצוגית ובקשת האישור שלצדה, הביאו תועלת לחברי הקבוצה על דרך של הרחקת המוצרים המטעים מהציבור והפנמת הטעות.

עם זאת, אציין כי לדידי היה על המבקשת לפנות בפניה מקדימה אל המשיבה, שכן ייתכן כי הדבר יכול היה להיפתר בפנייה פשוטה אליה. ככלל, ישנה ציפייה שהתובע טרם תביעתו, ובפרט כאשר הוא עותר לסעד עשה כמו במקרה דנן, יקדים פניה אל הנתבע על מנת שזה יוכל לתקן את העוולה ללא כל צורך בנקיטת הליכים משפטיים. להרחבה בעניין זה, ראו דבריי בת"צ ( מחוזי ת"א) 11613-08-16 אלי בן דוד נ' גוטסמן ובניו החזקות בע"מ ( פורסם בנבו, 19.02.2017). ראו גם דברי כב' השופט שינמן בת"א 7648-09-08 ( מחוזי - מרכז) כץ נ' רוטמן ( ניתן ביום 8.7.2010), ודברי כב' השופטת אגמון-גונן בת"צ ( מחוזי ת"א) 67496-06-17 אמיר רוזנברג נ' מרב מזון כל בע"מ ( פורסם בנבו, 14.02.2018).

בעניינו זה, סבורה אנוכי, כי גם אם אין להטיל חובה של הקדמת פניה מוקדמת בתובענה ייצוגית פרטית אל נתבע פוטנציאלי, עדיין כאשר מדובר בתביעה ייצוגית אשר נועדה בעיקרה לשנות את התנהגות הנתבע, בבחינת מתן צו עשה, בפרט כאשר מדובר בתובענות ייצוגיות צרכניות, וכאשר מדובר בעניין אשר ניתן להגדירו כ"תקלה" או " טעות בתום לב", הרי שלהעדרה של פניה מוקדמת משקל רב במסגרת מכלול השיקולים הנשקלים, ברכיב " התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה", כאשר נדרש בית המשפט לסוגיית הגמול ושכ"ט בהודעת הסתלקות מוסכמת.
פניה מוקדמת מתיישבת עם תום לבו של התובע הייצוגי ומקדמת את טובת הציבור כאשר מרכז הכובד בתביעה הינו אכיפת החוק לצד הוזלת עלויות ההתדיינות.

סוף דבר
14. לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת, התובענה והתביעה האישית של הנתבעת נדחות.
בנסיבות העניין ראיתי לנכון להעמיד את הגמול למבקשת בסך של 1,000 ₪ וכן שכר טרחה לבאות כוחה בסך של 10,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום מהיום. שכר הטרחה יחולק בין הפרקליטות באופן שווה, וישולם בארבעה תשלומים שווים ועוקבים.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ח, 26 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.