הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב -

התובעת

תטה עושים מוסיקה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ליאור כהנא

נגד

הנתבעת
(שולחת הודעת צד ג')

די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ליאור פורת ו/או קארין שני
משרד גורניצקי ושות'

נתבעת צד ג'
הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אייל פרייס

פסק דין

הצדדים סמכו ידי ליתן פסק דין בתובענה הנדונה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט התשמ"ד – 1984.

התובעת בעלת זכויות יוצרים בשלוש יצירות מוסיקליות בהן עשתה הנתבעת שימוש מבלי שקיבלה הרשאה כדין מהתובעת.
לטענת התובעת בשתיים מתוך שלושת היצירות עשתה הנתבעת שימוש רב היקף לצורך שידורי פרסומת. בהינתן האמור ומשמדובר ביצירות פופולריות ובהינתן מעמדה המסחרי של הנתבעת והיקף ההפרה טענה כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי כספי בסך של 300,000 ₪ בגין ההפרות הנטענות ביחס לשלושת היצירות.

הנתבעת הינה חברת תקשורת גדולה הידועה בציבור כחברת YES. לטענתה בשתיים מתוך שלושת היצירות עשתה שימוש על דרך שילובן בפרומואים (קדימונים) אשר הופקו עבור חברת yes על יד חברת פרומותאוס בע"מ ושודרו בערוצי yes . אשר ליצירה השלישית זו שולבה על ידי ערוץ הספורט בע"מ במהלך שידור חד פעמי בערוץ 55.
לטענתה, הסתמכה בתום לב על מצג נתבעת צד ג' (להלן :"הפדרציה") בפניה , ממנה רכשה "רישיון שמיכה", כי הינה בעלת זכויות היוצרים בשלושת היצירות.
לאור האמור טענה yes, כי ככל שימצא כי הפרה זכויות התובעת הרי שהיו אלה נסיבות בתום לב ולא בנסיבות בהן ביקשה להתחמק מחובתה לשלם תמלוגים ליוצרים.
אשר לגובה הפיצוי טענה כי זה צריך להיות בדומה לגובה תשלום תמלוגים ראויים ולא מעבר לכך והכל בהינתן הנסיבות, תום ליבה, משך השידור שארך חודשיים לגבי שתי יצירות והשמעה חד פעמית לגבי יצירה שלישית.

בהתאם, שלחה yes הודעת צד ג' כנגד הפדרציה וטענה כלפיה כי בהתאם למסגרת החוזית ביניהם, ככל שתחוב בתשלום פיצוי לתובעת על הפדרציה לפצותה בהתאם.

הפדרציה הודתה כי גם לאחר שקיבלה פניה מהנתבעת בהקשר להפרה הנטענת ביחס לשלושת היצירות קיבלה מענה מחברות התקליטים הזרות כי יצירות אלו מצויות ברפרטואר היצירות המוגנות שבניהולה. ורק לאחר בדיקה מעמיקה יותר ומשנמצא כי החברות הזרות שגו בדיווחיהן תיקנה הפדרציה רישומיה והורידה את היצירות מרשימת הרפרטואר המוגן בניהולה.
הפדרציה ביקשה לראות בתקלה זו כטעות בתום לב שאינה מצדיקה השתת פיצוי בשיעור לו עותרת התובעת.

שתי הנתבעות הוסיפו וטענו לחוסר תום ליבה של התובעת אשר איננה מפרסמת באתר האינטרנט שלה או בכל מקום אחר את רשימת היצירות המוגנות שבניהולה.
לטענתן הסתרת מידע זה יש בו כדי להכשיל את הצרכן אשר אינו מבקש להתחמק מחבות תשלום תמלוגים אבל מחפש וודאות. וככל שהיתה מפרסמת התובעת רשימה שכזו, כפי שחברות תמלוגים אחרות נוהגות לעשות, היה בכך כדי למזער אפשרויות לתקלות מסוג התקלה הנדונה.

לאחר שחזרתי והפכתי בכל טענות הצדדים, גם באלו שלא נפרשו לעיל, ובנסיבות המקרה המיוחד שבפני שאינו מלמדות על הפרה מכוונת של זכויות יוצרים אלא הפרה בנסיבות של תום לב ובהינתן היקף ההפרה ומשכה ראיתי לנכון לחייב הנתבעת בתשלום פיצוי כולל בסך של 50,000 ₪ .
לצד זאת , מוצא בזאת, צו מניעה האוסר על הנתבעת לעשות שימוש ביצירות הנדונות, אלא אם קיבלה את רשותה של התובעת כבעלת זכויות יוצרים ביצירה.

בהתאם, נוכח המסגרת החוזית ביניהם, חבה הפדרציה לפצות את הנתבעת בתשלום זה.

לא אסיים דברי מבלי לפנות לתובעת כי זו תשקול בחיוב הפצת מידע מפורט אודות רשימת היצירות המוגנות בניהולה כדי למנוע חוסר וודאות מצד הצרכן.

בנסיבות הליך זה ובהינתן פסק דין על דרך הפשרה לא ראיתי לנכון ליתן צו להוצאות.

ניתן היום, ט' טבת תשע"ט, 17 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.