הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב -

המבקש:
(התובע)
משה ירוחם
ע"י ב"כ עו"ד נמ רוד גרון

נגד

המשיבות:
(הנתבעות)
1.מפעלי ע. שנפ ושות' בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אור ן גרוס
2.אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אסף שובינסקי

פסק דין

מונחת בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), וכן בקשה לדחיית תביעתו האישית של המבקש ללא צו להוצאות, תוך פסיקת גמול למבקש ושכר טרחה לבאי כוחו.

ביום 8.5.17 הגיש המבקש, משה ירוחם, עו"ד במקצועו (להלן: "המבקש"), תביעה מתוקנת כנגד המשיבות, מפעלי ע. שנפ ושות' בע"מ ואלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ (להלן בהתאמה: "שנפ" ו- "אלקטרה", וביחד: "המשיבות"), ובקשה לאשר ניהולה כתובענה ייצוגית (התביעה והבקשה המקוריות הוגשו ביום 29.9.16), בטענה כי מצברים המיובאים מחו"ל אינם מסומנים בהתאם להוראות הדין, ובכלל זאת לא מופיע עליהן ארץ הייצור, היצרן, היבואן וכדומה.

במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, טען המבקש כי במהלך שנת 2016 רכש שני מצבים מתוצרת שנפ, וזאת על בסיס מצגים מצד המשיבות לפיהם מצברי שנפ מיוצרים על ידי שנפ בישראל ומתאימים במיוחד לאקלים הישראלי. לטענתו, תקופה מסוימת לאחר שרכש את המצברים, בדק את סימון המצברים והתברר לו, כי המצברים שרכש היו מצברים מיובאים שלא נשאו סימון לגבי ארץ הייצור ופרטי היצרן, ולא הופיע בהם סימון של מכון התקנים הישראלי.
לטענת המבקש, מצברים מיובאים הנושאים סימון כאמור נמכרים בישראל במחירים נמוכים משמעותית ממחירי מצברים המיוצרים בישראל.
עוד לטענתו, מבדיקות שערך לאחר מכן בסניפים שונים של אלקטרה התברר, כי לא מדובר בהשמטה מקרית של סימון שם היצרן בסוג המצבר הספציפי שרכש , אלא בתופעה חוזרת במצברי שנפ.
לטענתו, שנפ נמנעת מלסמן מצברים מיובאים במדבקה כלשהי המציינת את ארץ היצור, והם נמכרים תחת המותג שנפ באופן המטעה את הצרכן לחשוב כי הוא רוכש מצברים תוצרת שנפ ובמחיר הגבוה ממצברים מיובאים.

המבקש טען, כי המשיבות הפרו מספר הוראות דין הנוגעות למידע שעליהן לגלות לצרכן בקשר עם המצברים מושא בקשת האישור, ובפרט את חובת הסימון של שם היצרן, ארץ הייצור, שם היבואן וכדומה. בכך, לטענת המבקש, הטעו המשיבות את רוכשי המצברים וגרמו להם להאמין שהם רוכשים מצברים המיוצרים בישראל ומתאימים לאקלים הישראלי, בעוד שבפועל מדובר במצברים מיובאים.
בהתאם, טען המבקש כי בהתנהגותן הפרו המשיבות את הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981; חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979; וכן הפרו חובות חקוקות שונות כגון חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), תשמ"ג-1982; חוק התקנים, תשי"ג-1953; ותקן ישראלי 60095 (חלק 1).

הקבוצה בשמה ביקש המבקש לאשר את התובענה כייצוגית הוגדרה כדלקמן: "כלל הלקוחות שרכשו מצברי שנפ שאינם מיוצרים על ידי שנפ בישראל ו/או שלא סומנו כדין, וזאת בתקופה של 7 השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה".
בנוסף, הוגדרה תת קבוצה נוספת: "כלל הלקוחות שרכשו ברשת אייס/אוטו דיפו מצברי שנפ שאינם מיוצרים על ידי שנפ בישראל ו/או שלא סומנו כדין וזאת בתקופה של 7 השנים שקדמו למועד הגדת הבקשה".

המבקש עתר לקבל צו המורה למשיבות לסמן כדין את כל מצברי שנפ המיובאים, וכן סעד כספי.

ביום 24.9.17 הגישה שנפ כתב תשובה מתוקן, במסגרתו דחתה את טענות המבקש, וטענה, כי היא לא הפרה את חובת הסימון, וכי אין למבקש עילת תביעה כנגדה שכן המבקש רכש את שני המצברים מבלי שבדק בעת רכישתם, כך גם על פי טענותיו, את הסימון על גבי המצברים. משכך, טענה שנפ, כי רכישת המצברים לא הושפעה מהסימון שהופיע או לא הופיע על המצברים, והסימון או אי הסימון על גבי המצברים לא גרם למבקש לכל נזק. בכל מקרה נטען, כי המבקש לא הוכיח קשר סיבתי בין הסימון או היעדרו לבין הנזק המוכחש.

שנפ הכחישה הטענות, כי מצברים המיוצרים עבורה מחוץ לישראל נופלים באיכותם מאלה המיוצרים על ידה בישראל, או כי הם אינם מתאימים לאקלים הישראלי. לטענתה, כל המצברים הנושאים את סימן המסחר של שנפ, בין אם יוצרו על ידה בישראל ובין אם הם מיוצרים עבורה מחוץ לישראל, מיוצרים על פי מפרט של שנפ, תחת פיקוח שלה, וזהים באיכותם ומתאימים לאקלים הישראלי. עוד נטען כי טענת המבקש בדבר השוני באיכות מצברים מיובאים צריכה הייתה להיתמך בחוות דעת מומחה, אך המבקש לא עשה כן.

בנוסף, הכחישה שנפ הטענה לפיה יש שוני במחיר בין מצבר מיובא לבין מצבר שמיוצר בישראל, וטענה כי אין תוקף להשוואה שערך המבקש וכי גם בעניין זה מדובר בעניין שבמומחיות וכי אין לקבל עמדת המבקש בנדון מקום שלא צירף כל חוות דעת.

לבסוף, טענה שנפ, כי גם אם היה ממש בטענת המבקש כי המצברים שרכש לא היו מסומנים כדין (טענה המוכחשת על ידה), הרי שאין בכך כדי לבסס טענתו הגורפת לפי כל מצברי שנפ שיוצרו בחו"ל לא סומנו כדין בתקופה הרלוונטית. ולהפך , שנפ טענה כי במסגרת בדיקה בכל סניפי אוטו דיפו ואייס נמצא כי רובם המוחלט של המצברים המיובאים סומנו על ידה כנד רש.

גם אלקטרה דחתה בכתב התשובה המתוקן שהגישה (ביום 24.9.17) את טענות המבקש. לטענתה, "מצג השווא" עליו התבסס המבקש מקורו בפרסום מבצע של אלקטרה, בגדרו הציעה סוגים שונים של מצברי שנפ, בהנחות שונות, בקנייה בחנויות אוטו דיפו. לטענת אלקטרה, הפרסום מציין סוגי מצברים שיוצרו בישראל, בעוד שהמבקש רכש סוג אחר של מצברים, ועל כן ברור כי לא הסתמך על הפרסום. לטענת אלקטרה, המבקש בחר להסיק מהפרסום מסקנות מוטעות כאילו כל מצברי שנפ מיוצרים בישראל, אך בכך אין כדי להעמיד תשתית ראייתית בסיסית לקיומה של עילה אישית, ובוודאי שאין בכך כדי להעיד על קיומה של קבוצה בשמה מן הראוי לנהל הליך זה כתובענה ייצוגית .
אלקטרה הצטרפה לעמדת שנפ ו טענה, כי כלל המצברים של שנפ מסומנים כדין. עוד טענתה, כי גם אם היה מוכיח המבקש טענתו בדבר אי סימון כדין, הרי שהוא לא הוכיח כי סבל נזק כלשהו (ממוני ולא ממוני), כשלטענתה אין בסיס לטענות, כי מצבר שיוצר בחו"ל הוא פחות איכותי ומתומחר באופן שונה.

ביום 15.4.18 הגיש המבקש תגובה לתשובות המשיבות, בה דחה את טענותיהן, ושב וחזר על כך ששנפ אינה מסמנת את ארץ היצור במצברים מיובאים באופן שיטתי ולא מדובר בטעות נקודתית. עוד נטען, כי המבקש רכש מצבר לגביו צוין בפרסום כי הוא מיוצר בישראל. לטענתו, ארץ ייצור המצב הוא נתון בעל חשיבות ללקוח, והוא הניח תשית לקיומו של נזק ממוני ולא ממוני.

לאחר שהתקיים דיון מקדמי בפניי, הסכימו הצדדים להפנות המחלוקת להליכי גישור. בסיומו של הליך הגישור, בשים לב לכל טענות הצדדים, לאחר שקילת הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול ההליך, ולצרכי פשרה בלבד, מבלי שצד מודה בטענה כלשהיא , הגיעו הצדדים להסכמות שעוגנו במסגרת בקשת ההסתלקות המוסכמת, כדלקמן:
החלפת מדבקת הסימון - נכון למועד הגשת בקשת ההסתלקות, החליפה שנפ את מדבקת הסימון שהייתה קיימת על גבי כלל המצברים למדבקה חזקה וגדולה יותר מקודמתה, הכוללת את כל המידע הנדרש ע"פ דין, ומבטיחה כי ציבור הצרכנים יקבל את מלוא המידע אודות המדבר אותו הוא עתיד לרכוש, באופן ברור ונגיש.
הטבה לציבור - הרחבת תקופת אחריות - שנפ תעניק הטבה לציבור הצרכנים במסגרתה תינתן תקופת אחריות מורחבת של שלושה חודשים נוספים על כל מצברי שנפ, אשר יירכשו בסניפי שנפ (חיפה, נתניה, אזור ובאר שבע), וזאת במהלך שישה חודשים מיום אישור הסדר ההסתלקות. להערכת שנפ, שווי ההטבה לציבור עומד על כ-360,000 ₪.
כמו כן, מתחייבת שנפ לפרסם את ההטבה לציבור במקום בולט באתר האינטרנט שלה, וכן תהיה רשאית לפרסם גם בדרכים נוספות.
הצדדים ומי מטעמם יציגו את מנגנון ההטבה ככזה הנית ן במסגרת הסדר הסתלקות בתובענה ייצוגית, ויימנעו מלהציג זאת כהטבה. מעבר לאמור, הודגש כי הטבה זו אינה כלולה וגם לא תיכלל בעתיד בהתחייבויותיה או בתכניותיה המיטיבות של שנפ.
בתוך 30 ימים מתום תקופת ההטבה, תגיש שנפ לבית המשפט דו"ח תחשיב, מגובה בתצהיר, מסכם המפרט את ביצוע ההסדר וכולל את שווי ההטבה. עותק יימסר גם לב"כ המבקש.

לאור הסכמות אלה ולפיהן כיום מסומנים מצברי שנפ באופן ברור ונגיש, ולאור ההטבה לציבור, ובהתחשב בקושי שיכול היה להתעורר בבירור הנזק לחברי הקבוצה, הגיע המבקש למסקנה כי המטרות העיקריות בתביעתו הושגו וכי מתייתר הצורך בהמשך בירור בקשת האישור, וכי הסתלקות מן התובענה ובקשת האישור שלצידה, היא הדרך הנכונה לסיום ההליך במקרה זה.

לצד כל האמור עתרו הצדדים, לפסיקת גמול מיוחד למבקש, בשיעור של 15,000 ₪, וכן החזר הוצאות ששולמו על ידי המבקש בפועל בסכום של 10,000 ₪, וכן כי יפסוק לבא כוח המבקש שכ"ט בסך של 75,000 ₪, בתוספת מע"מ (כנגד הצגת חשבונית מס כדין).
הצדדים ביקשו כי בית המשפט יאשר ביצוע התשלומים הנ"ל בתוך 30 יום ממועד אישור בקשת ההסתלקות, וכי בטרם ביצוע התשלום ימציא משרד ב"כ המבקש אישור על ניהול ספרים ופטור מניכוי מס במקור.
הצדדים ציינו, כי בחישוב סכום הגמול למבקש ושכה"ט לבא כוחו הביאו הצדדים בחשבון את השיקולים הבאים: מידת התועלת לחברי הקבוצה והציבור בכללותו; מידת הטרחה שטרחו המבקש ובא כוחו, ובכלל זאת בשים לב לכתבי הטענות הרבים שהוגשו בתיק, ובכלל זאת לבית המשפט העליון, ולהליך הגישור הממושך שהתנהל בין בצדדים; מידת הסיכון שנטלו על עצמם המבקש ובאי כוחו בהגשת הבקשה וכדומה.
במסגרת הסדר ההסתלקות, הצהיר המבקש, כי הוא מוותר ויתור סופי ומוחלט על כל טענותיו כמפורט בתביעה ובבקשה לאישור כנגד המשיבות או מי מטעמן, ומסכים כי בית המשפט ימחק את הבקשה לאישור ויורה על דחיית תביעתו האישית.
כמו כן, הצהירו המבקש ובאי כוחו כי הם מתחייבים שלא להגיש או לשדל או להיות שותפים או לנקוט במישרין או בעקיפין בכל הליך כנגד המשיבות או נושאי משרה ובעלי תפקידים בהן בקשר לעילות והטענות העומדות בבסיס הבקשה לאישור, וכן לא להיות מעורבים במישרין או בעקיפין בכל דרך שהיא בהגשת הליך כאמור על ידי גורם אחר.

המבקש ובאי כוחו הצהירו כי לא קיבלו כל טובת הנאה מהמשיבות בקשר לתביעה ולבקשה לאישור, וצירפו תצהיר כדין, וזאת מלבד הגמול ושכה"ט ככל שיאושר על ידי בית המשפט.

במסגרת הסדר ההסתלקות התחייבה שנפ לשאת בכל העלויות הכרוכות בביצוע ההסדר, ובכל עלויות פרסום מודעות לפי הסדר זה, ככל שבית המשפט יורה על כך.

הצדדים טענו, כי מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר, בנסיבות העניין ובהתחשב במהות התובענה הייצוגית ובסיכויים ובסיכונים של כל אחד מהצדדים; בהינתן התנהלות שנפ אדר קידמה החלפת מדבקות הסימון; הסכמתה למתן הטבה לציבור; ומשיש בהסכמות הנ"ל כדי לחסוך זמן שיפוטי יקר, נוכח העובדה כי ההליך הסתיים בטרם החלה שמיעת עדויות הצדדים.

בנסיבות העניין, ביקשו הצדדים, כי בית המשפט לא יפעל למציאת תובע חלופי ולא יורה על פרסום הסדר ההסתלקות או משלוח הודעות לפי סעיף 16(ד) לחוק ותקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, לרבות הסכמות הצדדים ובקשת ההסתלקות עצמה כמפורט לעיל, מצאתי לנכון לאשר את בקשת ההסתלקות, ותביעתו האישית של התובע נדחית, תוך אישור פסיקת גמול והוצאות לתובע ושכ"ט לבא-כוחו.

בנסיבות העניין, לא מצאתי הצדקה להשתמש בסמכותי כדי לפעול לאיתור תובע חלופי, תוך פרסום הודעת הסתלקות, כמתחייב מהוראות סעיף 16(ד)(1) לחוק או משלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה כעולה מהוראת תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, וזאת לאור השלב בו מצוי ההליך, והשינויים שהכניסה שנפ בהתנהלותה כמפורט לעיל, ונוכח העובדה שרישום ההסתלקות ממילא יירשם בפנקס התובענות הייצוגיות.

לעניין אישור טובת הנאה לתובע לפני אישורה של התובענה כייצוגית, נקבע בתיקון 10 לחוק, כי על בית המשפט להידרש לשני שיקולים: האחד, האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; והשני, התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, ובלשון החוק:

"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית משפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט ; בהחלטתו
(1) אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
אם הבקשה לאישור הסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה את עילת התביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה".

תיקון מס' 10 לחוק נועד למנוע הגשת תובענות סרק שאינן מבוססות כראוי, וכן לקדם את אותם המקרים בהם מוגשת בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת, לה מסכים הנתבע על מנת למנוע מעצמו בזבוז משאבים על ניהול ההליך המשפטי, והכל בהינתן קיומה של עילת תביעה. בהקשר זה, קבע בית המשפט העליון בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (להלן: "הלכת סונול") (פורסם בנבו, 5.8.18) , כי במקרים בהם לא מדובר בעילת סרק, ובקשת האישור מגלה עילת תביעה לכאורה והביאה תועלת לחברי הקבוצה, יש מקום לאשר גמול ושכ"ט למבקש ובאי כוחו. עוד נקבע בהלכת סונול, כי כאשר המחלוקת העיקרית היא מחלוקת משפטית וההסתלקות משיגה תועלת באמצעות שינוי מדיניות לעתיד הכרוכה בעלות משמעותית למשיבה - יש לאשר גמול ושכ"ט.

בנסיבות דנן, סבורתני כי המבקש, בתביעתו הנדונה, הניח תשתית לקיומה של עילת תביעה לכאורה בהינתן האפשרות, כי המשיבות לא הקפידו על סימון המצברים כנדרש בהוראות הדין, כאשר התובענה הייצוגית ובקשת האישור שלצדה השיגה את מטרתה מצד אחד והביאה לתועלת לחברי הקבוצה מצד שני, תועלת שבאה לידי ביטוי הן בהחלפת כל מדבקות הסימון על מצברי שנפ כך שעתה הסימון נהיר ונגיש לציבור, והן במתן הטבה ללקוחות המשיבות בצורת הרחבת תקופת האחריות על מצברי שנפ שירכשו על ידי הציבור בחנויות שנפ במשך 6 חודשים לאחר אישור הסדר ההסתלקות. לטענת שנפ שווי ההטבה מסתכם בכ-360,000 ₪.

כפי שהוסכם בין הצדדים שנפ תפרסם את דבר ההטבה באתר האינטרנט שלה. בנוסף, הנני מורה כי שנפ תפרסם ההטבה גם במסגרת פרסומיה השונים אותן היא מבצעת במדיות השונות וכן בסניפיה, ובכל דרך נוספת שתבחר, תוך ציון העובדה שמדובר בהטבה שהושגה במסגרת הסדר הסתלקות בתובענה ייצוגית.

בתום 30 יום ממועד ההטבה, ישלחו הצדדים הודעת עדכון, מגובה בתצהיר, אודות אופן מימוש ההטבה והעלות הכוללת עבור שנפ.

נוכח העובדה שהמבקש ובא כוחו השקיעו זמן וטרחה בהכנת בקשת האישור והגשת כתבי בי-דין השונים, וכן בניהול הליך הגישור הממושך; נוכח הסיכונים שנטלו על עצמם בהגשת התובענה והבקשה; ומשנמצא כי בפועל הביא הליך זה לתועלת לקבוצה משהמשיבות החליפו את מדבקות הסימון על כל מצברי שנפ באופן שעתה הסימון ברור ונגיש, וכן העניקו הטבה ללקוחות כמפורט לעיל, ראיתי לנכון לאשר במקרה מיוחד זה את הגמול והחזר ההוצאות למבקש, וכן את שכר הטרחה לבא כוחו בסכומים שפורטו בהסדר ההסתלקות - 15,000 ₪ גמול למבקש; 10,000 ₪ החזר הוצאות למבקש; ו-75,000 ₪ לבא כוח המבקש. הגמול ושכה"ט ישולמו בשתי פעימות: מחצית הסכום ישולם תוך 30 יום ממתן פסק דין זה, בעוד המחצית השנייה תשולם לאחר שהמשיבות תגשנה הודעה ותצהיר המסכמים את ביצוע ההטבה והעלויות למשיבות. יצוין, כי החזר ההוצאות למבקש ישולם ביחד עם מחצית הגמול הראשונה.

סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת, מבלי להורות על מציאת תובע חלופי. התובענה והתביעה האישית של המבקש - נדחית, כנגד תשלום הגמול ושכה"ט כמפורט לעיל.
בנסיבות דנן לא ראיתי לנכון לחייב הצדדים בפרסום הודעה בדבר הגשת בקשה להסתלקות ומשלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה. הודעה תועבר לפנקס התובענות.

ניתן היום, ט"ו שבט תש"פ, 10 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.