הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב -

מספר בקשה:14

המבקשת

800 בית ספר לפסיכומטרי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דרורי וירז'נסקי ושות'

נגד

המשיבה

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
ע"י ב"כ עו"ד עדי לויט ו/או עו"ד דבי קאזיס

החלטה

ענינה של החלטה זו בבקשת המבקשת להורות על מחיקת תביעת המשיבה כנגדה מחמת אי כיבוד צו בית המשפט, מיום 21.6.2020, ולפיו חויבה ליתן מענה לשאלות 2, 9.1 ו – 12 מתוך שאלון אשר הופנה אליה. לחילופין, התבקש סעד אחר ולפיו תחויב המשיבה ליתן מענה מלא לשאלות אלו . לטענת המבקשת המשיבה נתנה מענה חלקי ובעיקרו מתחמק ובלתי ענייני לשאלות הללו .
בנוסף, עתרה לחייב המשיבה לאפשר לה עיון ספציפי במסמכים אותם ביקשה מהמשיבה לקבל לעיונה.

העובדות לצורך העניין
עניינה של המחלוקת בין הצדדים נוגעת לטענת המשיבה, היא התובעת בתביעה העיקרית , שהינה עמותה האחראית לבחינות הפסיכומטרי הארציות למועמדים לאוניברסיטאות , ולפיה המבקשת, שהינה בית הספר ללימוד והכשרה לקראת מבחני הפסיכומטרי, עושה שימוש בשאלות המשיבה ובכך מפרה זכויות היוצרים שלה.

במסגרת החלטה מיום 21.6.2020 חויבה המשיבה ליתן מענה למספר שאלות בין השאר לשאלות מושא הבקשה. לטענת המבקשת משנדרש בית המשפט לסוגיית המענה על שאלון ומשחייב את המשיבה ליתן מענה לשאלות אלו אין המשיבה יכולה עוד לסרב ליתן מענה ובוודאי אין היא פטורה במענה ולפיו המדובר בשאלות בלתי רלבנטיות.
ואלו טענותיה בפירוט אודות אי מתן מענה מלא:

חיוב במענה מלא לשאלו ת לגביהן ניתן צו בית משפט
בשאלה 2 – נשאלה המשיבה : " באילו שאלות של התובעת לטענתכם נעשה לכאורה שימוש? אנא צרפו עותקים של השאלות וציינו ביחס לכל אחת מהן באיזה מועד פורסמה לראשונה (בין אם כשאל פיילוט או שאלת אמת), האם הופיעה כשאלת אמת במבחן של התובעת (וככל שכן באיזה מועד) והאם פורסמה באתר התובעת."

המשיבה השיבה כי: "אין מונח כזה שאלת אמת. השאלות לא פורסמו באתר התובעת"
במענה לשאלה 2.2 השיבה המשיבה כי "כל 295 השאלות מהוות העתקה של שאלות התובעת"

לטענת המבקשת שא לת אמת היא שאלה שהופיעה במבחני המשיבה והתשובה לה שוקללה בציון הנבחן. שאלת פיילוט הינה שאלה אשר "נשתלת" במבחן אך הנבחן אינו מקבל ניקוד בגינה. ברגע ששאלת הפיילוט הופכת לשאלת אמת במבחנים שלאחר מכן עליו מקבל הנבחן ציון אין היא מוגדרת עוד כשאלת פיילוט.

לטענת המבקשת האבחנה בין שאלות אמת לשאלות פיילוט היא קריטית מאחר ולטענתה שימוש בשאלות אמת הוא בהכרח שימוש הוגן וכי ההסכם שנכרת בעבר בין הצדדים האוסר על המשיבה לעשות שימוש בשאלות המבקשת התייחס אך ורק לשאלות הפיילוט. עוד הוסיפה כי מרבית השאלות אם לא כולן, לגביהן נטענת הפרה הינן שאלות אמת וסביר להניח כי הן שאלות אשר נכללו בכתב התביעה אותו הגישה כנגדה בעבר. (בשנת 2016) שאלות בהן המשיכה המשיבה להשתמש בהן במבחניה גם לאחר הגשת תביעה זו, בבחינת מידת הנזק אשר נגרם למשיבה.

בשאלה 2.3 נשאלה המשיבה : "ככל שחלק מהשאלות של התובעת שלטענתכם נעשה בהן שימוש הופיעו רק כשאלות פיילוט, אנא ציינו בכמה מועדים שונים (ואלו מועדים) הופיעה כל אחת משאלות אלו כשאלת פיילוט".

המשיבה השיבה כי: "סיווג השאלה לפיילוט אינו משליך על כך שהשימוש בה נעשה תוך הפרת ההסכם."

לטענת המבקשת סיווג השאלה כשאלת "פיילוט" או כשאלת "אמת" משליך ישירות על שאלת הפרת ההסכם מאחר וככל ששאלה הופיעה כבר כשאלת אמת במבחן המשיבה, ובוודאי ככל שהופיעה במספר מועדים שונים כשאלת אמת, הרי שהמשיבה עצמה "שרפה" את השאלה ומיצתה את הערך שלה והמשאבים שהושקעו ביצירתה ושוב אין הצדקה למנוע שימוש בה ולא יכול להיגרם נזק משימוש בה.

המשיבה דחתה את ניסיונה של המבקשת לעשות אבחנה בין שאלת אמת לשאלת פיילוט ובפרט את טענתה ולפיה שאלת אמת חוסה תחת ההגנה של שימוש הוגן. לטענתה המבחן לעניין הפרה הוא האם העתיקה המשיבה שאלה שהופיעה במבחן פסיכומטרי, יהא סיווגה אשר יהא. את הטענה לשימוש הוגן דחתה המשיבה בטענה כי טענה זו שמורה לשימוש פרטי ולא לשימוש מסחרי בו אותו עושה המשיבה שימוש .

הכרעה לגבי שאלות. 2.1 2.2 ו- 2.3.
טענה לשימוש הוגן הינה טענת הגנה השמורה למבקשת, בהיותה הנתבעת בתביעה העיקרית שהוגשה נגדה. על פניו העתקה היא העתקה לעניין זכות יוצרים ואין רלבנטיות לאבחנה הנטענת. ככל שבפיה טענה לאבחנה בין שאלות אמת לשאלות "פיילוט" וכי שימוש בשאלת אמת מהווה שימוש הוגן. עליה להוכיח טענה זו. ובהתאם עליה להידרש ולהוכיח כי שאלות מסוימות, להן היא קוראת שאלת אמת אכן הופיעו בפרסומים שונים, בשונה משאלות פיילוט, ובשל כך זכאית היא להגנת שימוש הוגן. (זה המקום לציין כי גם למשתמש מסחרי יכולה לקום הגנת שימוש הוגן (ראו ע"א 9183/09 The football asso. נ' פלוני. )
לפיכך, לא ראיתי לנכון לחייב המשיבה במענה נוסף לתתי שאלות אלו.

בשאלה 2.5 נשאלה המשיבה : "ככל שביצעתם השוואה בין שאלות שלכם לשאלות של הנתבעת 1, האם היו שאלות שהשוויתם שמצאתם כי אינן מועתקות לשיטתכם? ככל שכן, אנא צרפו דוגמה להשוואה שכזו."

המשיבה השיבה : "שאלה טורדנית החורגת ממסגרת כתב התביעה"

לטענת המבקשת משהורה בית המשפט למשיבה, בהחלטתו מיום 21.6.2020 , ליתן מענה לשאלה זו אין היא יכולה עוד לסרב ליתן מענה בטענה כי מדובר בשאלה טורדנית. עוד נטען, כי אין המדובר בשאלה טורדנית מאחר ומניסיון העבר נמצא כי המשיבה מנפחת תביעותיה באופן מלאכותי וכוללת באופן גורף פרקים שלמים מבלי לבדוק את מידת הדמיון לכל שאלה, בין שאלות המבקשת לשאלות המשיבה, דמיון שלטענת המבקשת ככל אינו קיים.
על כן, טענה כי יש לחייב את המשיבה ליתן מענה מפורט לשאלה זו ולהסביר אלו שאלות בדקה והגיעה למסקנה שאינן מפרות, ולו בכדי להניח הדעת כי אין היא פועלת בצורה אוטומטית וחסרת אבחנה.
יתרה מכך, נטען כי דוגמאות לשאלות מפרות הן נחוצות כדי להקנות למבקשת את הוודאות להמשך פעילותה כבית ספר המכין תלמידים לבחינות הפסיכומטרי. וכי במצב הנוכחי קיים חוסר וודאות אשר למה מחשיבה המשיבה כהפרה.

הכרעה לגבי שאלה 2.5
משנדרשתי להכריע ברלוונטיות שאלה זו למחלוקת מושא הדיון אני חוזרת ומורה למשיבה ליתן מענה מלא לשאלה זו, כפי שחויבה לעשות כן במסגרת החלטתי מיום 21.6.2020.

בשאלה 9.1 – נשאלה המשיבה : "כיצד הגעתם להערכה של עלות של אלפי שקלים לניסוח כל שאלה? אנא פרטו וצרפו מסמכים המוכיחים את העלות המשוערת של ניסוח כל שאלה. "

המשיבה השיבה כי : "כפי שעולה ממכתב ב"כ התובעת מה- 13.5.2015 לב"כ הנתבעים, הסכם הפשרה אמור היה לשקף פיצוי מוסכם על הפרה עתידית של 5,000 ₪ לכל שאלה. זאת מתוך הבנה הדדית שזו עלות מוערכת של שכר והוצאות שנדרשו לפיתוח כל שאלה. הפיצוי המוסכם הוכפל בהסכם בתמורה לתשלום בפועל של פיצוי בסכום מופחת (100,000 ₪ לעומת 300,000 ₪ )"

לטענת המבקשת, שאלה זו נועדה לברר מה עומד מאחורי הסכום בו נקבה המשיבה באופן שרירותי. כאשר לטענתה, שאלות רבות של המבקשת מועתקות משאלות אשר פורסמו במקומות אחרים כך שלמבקשת יש סיבה טובה להאמין כי העלות האמיתית של ניסוח כל שאלה היא נמוכה בהרבה מזו לה טוענת המשיבה.

המשיבה בתשובתה טענה כי מסרה מענה שלם לשאלה שהופנתה אליה.

הכרעה לגבי שאלה 9.1
די במענה שניתן על ידי המשיבה בהיות התביעה מבוססת בעיקרה על הפרת זכות יוצרים כאשר בהסכם בין הצדדים נקבע מה יהיה גובה הפיצוי בגין כל הפרה עתידית . בבחינת פיצוי מוסכם שאין צורך בהוכחתו.

בשאלה 12.3 – נשאלה המשיבה : "האם יש מבין שאלות אלו גם שאלות שלא הופיעו כשאלות אמת במבחני התובעת ולא פורסו באתר התובעת? ככל שכן, אנא ציינו כמה"

המשיבה השיבה :"אין מונח כזה "שאלת אמת" וראה התשובה לשאלה 12.2."

גם בעניין זה חזרה ועמדה המבקשת על החשיבות בקבלת מידע אודות שאלות אמת ושאלות פיילוט.
המשיבה חזרה על עמדתה בנדון כפי שהשמיעה במענה לשאלה 2 לעיל.

הכרעה בשאלה 12.3
ראו הכרעתי ביחס לשאלה 2 כמפורט לעיל, הרלוונטית גם לעניין זה.

הבקשה לגילוי ספציפי של המסמכים הבאים:
"לאור טענת הנתבעת (בסעיף 23 לכתב ההגנה) כי הסכמתם להעמיד לרשות ישראל דיגיטאלית, ללא תמורה, 2000 שאלות, בתנאים מסוימים, הנכם נדרשים לגלות את ההסכם וכל הסכמה אחרת שיש לכם עם רשות ישראל הדיגיטאלית המלמדת על האמור על ידכם בסעיף".

המשיבה השיבה: "הדרישה אינה רלבנטית. על כך נאמר הסכם הפרת וגם למסע דיג הפלגת?" המשיבה הצהירה כי "לא קיבלה או צפויה לקבל תמורה או הטבה כלשהי מרשות ישראל דיגיטלית, המשרד לשוויון חברתי או כל גורם אחר, בין אם בכסף, שווה כסף, הטבות או הקלות רגולטוריות או אחרות. "

לטענת המבקשת טיב היחסים והתמורה עבור השאלות והשירותים שנותנת המשיבה לישראל דיגיטלית הם מהותיים ביותר לסוגיית הניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי של המשיבה. וככל שהצהרת המשיבה נכונה אין כל סיבה להתנגד להסכם.
בכל מקרה מסכימה המבקשת כי ינתן צו מגן על הסכם זה בדומה לזה שניתן על שאלות נושא התביעה.
"לאור טענת הנתבעת (בסעיף 31 לכתב ההגנה) כי " רק המכון מתעקש להעתיק יצירות של הנתבעת", הנכם נדרשים לגלות כל מכתב התראה ו/או כתב תביעה שהוגש על ידכם ו/או נשלח על ידכם בשל טענה להפרת זכות יוצרים כנגד גורמים שאינם הנתבעת."

המשיבה השיבה: " התובענה עוסקת בהפרת הסכם על ידי מכון 800 ולכן דרישה זו כלל אינה רלבנטית. יועציה המשפטיים של הנתבעת אמרו לי ואני מאמין כי ההסכם ופסק הדין שניתן בתובענה הקודמת בין הצדדים משתיקים את מכון 800 מהישמע בדרישה זו."

לטענת המבקשת המשיבה נוהגת באכיפה בררנית, היינו אין היא נוקטת בהליכים כל שהם כנגד מכוני פסיכומטרי המובילים בישראל שעושים שימוש בשאלות המשיבה. ובכל מקרה ככל שלא תגלה המשיבה מסמכים אלו לא תוכל לעשות כן בהמשך, עת תבקש להתגונן מפני טענת האפליה הנטענת כלפיה.

"לאור טענת הנתבעת (בסעיף 34 לכתב ההגנה) כי הנכם נדרשים לגלות את כלל כתבי בית הדין, ההחלטות, פסקי הדין והסכמי הפשרה שניתנו ו/או נחתמו ו/או הוגשו בתיקים שנזכרו על ידכם בסעיף זה ובהם : הליכים נגד בית הספר יואל גבע, אנקורי, אופק מתא"ם, עתיד פסיכומטרי, אפסוס פסיכומטרי, פתרונות מצא"ם, אקדמינה ו/או כל גורם אחר שנגדו ניהלתם הליכים כאמור בסעיף."

המשיבה השיבה כי : "התובענה עוסקת בהפרת הסכם על ידי מכון 800 ולכן דרישה זו כלל אינה רלבנטית. יועציה המשפטיים של הנתבעת אמרו לי ואני מאמין כי ההסכם ופסק הדין שניתן בתובענה בין הצדדים משתיקים את מכון 800 מהישמע בדרישה זו."

המבקשת חזרה וטענה, כי מסמכים אלו רלבנטיים להליך הן משום שהם נוגעים באופן ישיר לעילות התביעה וההגנה בתביעות המאוחדות והן משום שהמשיבה התייחסה באופן מפורש לקיומם של מסמכים אלו בכתב הגנתה.
עוד הוסיפה, כי אי גילוי מסמכים הנוגעים לפעולות שביצעה לכאורה המשיבה כנגד הגופים המפורטים בכתב ההגנה שלה ימנע הגשת מסמכים אלו כראיות בהליך וכתוצאה מכך לא תוכל המשיבה להוכיח כי אכן פעלה באופן כלשהו נגד גופים אלו.

המשיבה בתגובתה ביקשה לדחות על הסף את דרישת המבקשת מכוח תקנה 122 לתקנות סד"א בטענה, כי לא ניתן כל צו לגילוי ספציפי של מסמכים אלו ובהעדר צו אין היא יכולה לעתור לסעד זה מכוח תקנה 122 לתקנות סד"א .
לגופו של עניין טענה כי ניתן מענה יסודי בנדון.

הכרעה – דין בקשה זו להידחות משכרכה אותה המבקשת במסגרת בקשה לפי סעיף 122 לתקנות סד"א. ככל שביקשה המבקשת לקבל סעד של חיוב המשיבה בגילוי ועיון ספציפי היה עליה להגיש בקשה נפרדת בנדון שעניינה בקשה לחייב המשיבה בגילוי ספציפי. בהעדר בקשה שכזו אין להידרש לבקשתה המבוססת על הוראת תקנה 122 לתקנות סד"א שעניינה הפרת צו בית משפט.
לגופו של עניין, בכל מקרה המדובר במחלוקת בין גופים עסקיים ולא באכיפה של רשות אל מול הפרט, ועל כן אין בסיס לטענה בדבר קיומה של אכיפה סלקטיבית. ככל שמבקשת המשיבה לטעון לכך כנסיבה המלמדת על התעמרות מכוונת כלפיה, עליה להרים נטל ההוכחה זה. כך, ככל שנקטה המשיבה בהליכים משפטיים כנגד בתי ספר אחרים יש להניח כי אלה פורסמו ברבים. בהינתן האמור, אני סבורה כי אין לחייב המשיבה בגילוי הספציפי המבוקש.

סוף דבר
המענה לשאלות ינתן עד לא יאוחר מיום 1.11.21. ככל שלא ינתן מענה מלא אשקול מחיקת התביעה.
בהינתן התוצאה ולפיה המבקשת לא קיבלה את מלוא מבוקשה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' תשרי תשפ"ב, 26 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.