הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב -

לפני:
כבוד ה שופט יהושע גייפמן

התובעים:

  1. איל צברי
  2. עטרה בשן
  3. רוני צברי
  4. גיל צברי
  5. אבי פרחי
  6. גבריאל צברי

ע"י ב"כ עו"ד יורם חגבי ועו"ד דוד חגי

נגד

הנתבעים:
מרדכי פלד
דורון פלד
יורם פלד
עדנה ברמן
נתיבה דלל
מירב ולד
נועה כהן
נחמה ברזילי
יגאל חדד
אהוד חדד
לימור צפדיה
רונן צפדיה
סילביה מזרחי
ברוריה חדד
ענת הראל
שלום פלד
שרי ברק קלו
לבנה חדד
שרה חדד
שלום חדד
אדי חדד
בלה חדד
שמחה קליין
עזוז יצחק
ע"י ב"כ עו"ד נעה ברזילי ועו"ד גיא אורן

פסק-דין

תביעה להצהיר שהתובעים הם בעלי זכות הבעלות במקרקעין הידועים כגוש 7097 חלקה 25 ברח' המערכה 6 תל אביב [להלן: "המקרקעין"], מכוח עסקת מכר שנערכה בשנת 62' בין אביהם המנוח שאול צברי לבין הבעלים המנוח סעדיה חדד, ולחלופין שהתובעים הינם בעלי המני ות בחב' חלקה 25 בגוש 7097 בע"מ.

חב' חלקה 25 בגוש 7097 בע"מ הינה חברה מוגבלת בערבות, שלא היה לה הון מניות. החברה רשומה במרשם המקרקעין כבעלים של המקרקעין.

בסעיף 370 חוק החברות תשנ"ט-1999 נקבע:

"חברה שערב תחילתו של החוק הייתה חברה מוגבלת בערבות, כהגדרתה בפקודת החברות, כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה, ולא היה לה הון מניות, יחול עליה הוראות חוק זה, ויראו את חבריה כבעלי מניות בחברה, שיש לה הון מניות ללא ערך נקוב".

המקרקעין הידועים כגוש 7097 חלקה 25, ששטחם 346 מ"ר, הינם מקרקעין מוסדרים, ורשומים בפנקס הזכויות מ-21.3.62 בבעלות חב' חלקה 25 בגוש 7097 בע"מ [ראו נסח טאבו נספח א' לתביעה].

על המקרקעין בניין ובו 2 קומות, שנבנה לאחר עסקת המכר הנטענת משנת 62'. בבניין 3 יחידות דיור: דירה בקומת העמודים, דירה בקומה א', ודירה בקומה ב'.

התובעים הינם היורשים של המנוח שאול צברי, שהלך לבית עולמו ב-8.7.01
[ראו צווי ירושה בעניין עיזבונות המנוחים שאול צברי ורות צברי– נספח ד' לתביעה].

הנתבעים הינם חלק מיורשי המנוח סעדיה חדד, שהלך לבית עולמו ב-20.5.70 [ראו צו ירושה – נספח 2 לכתב ההגנה], וחלק מיורשי המנוח שלום חדד, שהלך לבית עולמו ב-26.6.81 [ראו צו קיום צוואה מ-31.3.92].

המנוח סעדיה חדד היה הבעלים בשלמות של המקרקעין. עפ"י רישומי מרשם המקרקעין למנוח שלום חדד לא היו זכויות במקרקעין [ראו מוצג ת/12 - נסח טאבו ישן של המקרקעין]. ב-21.3.62 העביר המנוח סעדיה חדד ללא תמורה את מלוא זכויותיו במקרקעין לבעלות חב' חלקה 25 בגוש 7097 בע"מ, ובמועד זה נרשמו הזכויות בבעלות החברה במרשם המקרקעין [ראו שטר מכר ללא תמורה – מוצג נ/2, ונסח טאבו - מוצג נ/1].

חב' חלקה 25 בגוש 7097 בע"מ הוקמה ב-21.2.62 [ראו תעודה לאיגודה ורישומה של החברה – מוצג ת/11]. עפ"י תקנה 3 לתקנות ההתאגדות של החברה – החברה הינה חברה פרטית המוגבלת בערבות, ולא היה לה הון מניות. החברים בחברה נכון למועד הקמתה היו: המנוח סעדיה חדד והמנוח שלום חדד – החתומים על תזכיר החברה ותקנותיה [תזכיר החברה – מוצג ת/2, תקנות החברה – מוצג ת/1].

ב-13.3.62 דווח לרשם החברות, שמנהל החברה הינו המנוח סעדיה חדד [ראו מוצג ת/9].

ב-21.3.62, ביום בו הועברו ללא תמורה זכויות הבעלות של המנוח סעדיה חדד לבעלות חב' חלקה 25 בגוש 7097 בע"מ, דווח לרשם החברות [ראו מוצג ת/6]:

על התפטרות סעדיה חדד מתפקידו כמנהל החברה.

על בחירת המנוח שאול צברי כמנהל החברה.

החברה הוקמה כחודש לפני העברת הזכויות במקרקעין מבעלות המנוח סעדיה חדד לבעלות החברה. התפטרות המנוח סעדיה חדד מתפקידו כמנהל החברה ומינוי המנוח שאול צברי כמנהל החברה נעשו ביום בו הועברו זכויות הבעלות במרשם המקרקעין מהמנוח סעדיה חדד לבעלות החברה.

הבניין על דירותיו נבנה על המקרקעין לאחר עסקת המכר הנטענת משנת 62'.

הוכח בפני בית המשפט שהמנוח שאול צברי רכש בשנת 62' את הזכויות של המנוח סעדיה חדד במקרקעין – מלוא הזכויות בחלקה 25. לצורך קבלת פטור מתשלום מס שבח נעשה שימוש בטכניקה של הקמת חברה מוגבלת בערבות ללא הון מניות; העברת זכויות הבעלות של המנוח סעדיה חדד לבעלות החברה – ללא תמורה; הוספה וגריעת חברות בחברה; מינוי הקונה כמנהל יחיד בחברה במקום המוכר.

החברה הוקמה ב-21.2.62, וב-21.3.62, ביום בו הועברו ללא תמורה זכויות הבעלות של המנוח סעדיה חדד לבעלות החברה, התפטר המנוח סעדיה חדד מתפקידו כמנהל החברה, ומונה המנוח שאול צברי – הקונה, כמנהל החברה.

עסקת המכר שנערכה בין המנוח סעדיה חדד לבין המנוח שאול צברי בעניין מכר הזכויות בחלקה 25 נרקמה לפני הקמת החברה והעברת הבעלות בחלקה 25 מהמנוח סעדיה חדד לבעלות החברה. המנוח סעדיה חדד הצהיר ב-19.3.62 , עוד לפני העברת זכויותיו ע"ש החברה, שכתובת החברה שהוקמה הינה אצל המנוח שאול צברי – הקונה [ראו מוצג ת/5].

בחלוף כ-60 שנה, אומנם לא אותרו הסכם המכר ומסמכים בדבר הוספת המנוח שאול צברי כחבר בחברה וגריעת המנוח סעדיה חדד, אולם הונחו בפני בית המשפט ראיות מהימנות לקביעה שבעלי המניות בחברה, שיש לה הון מניות ללא ערך נקוב [ראו הוראת סעיף 370 לחוק החברות תשנ"ט – 1999], הינם יורשי המנוח שאול צברי, בנעלי המנוח שאול צברי.

הטעמים לקביעה זו הינם כדלקמן:

ראשית, עו"ד אברהם שרם, שטיפל בעסקה משנת 62', אותר ע"י התובעים, והצהיר בתצהיר עדותו הראשית, שלא נסתר:

תיק העסקה בוער, וזאת בחלוף כ-60 שנה – סעיף 3 לתצהיר.

במועד עריכת העסקה הייתה בתוקף פקודת החברות מ-1929, וחוק מס שבח מקרקעין, תש"ט – 1949 – סעיף 4 לתצהיר. "באותם הימים היה מקובל... לבצע עסקאות מקרקעין... באופן הבא: א. הקמת חברה ללא הון מניות, כאשר הבעלים של המקרקעין הוא חבר בחברה ומנהלה הראשון. ב. העברה ללא תמורה של המקרקעין בין הבעלים לחברה. ג. העברת החברות והניהול בחברה בין הבעלים המקורי... לרוכש" – סעיף 6 לתצהיר.

"אני מאשר כי טיפלתי בעסקת מכירת המקרקעין [חלקה 25 בגוש 7097] בין סעדיה חדד לבין שאול צברי, ואני מאשר כי שאול צברי רכש את המקרקעין" – סעיף 7 לתצהיר.

"הריני לאשר כי אני הוא זה שטיפל בהקמת החברה, ובהעברת השליטה בה למר שאול צברי ז"ל..." – סעיף 8 לתצהיר.

"... הפעולות שבוצעו היו נהוגות בעסקאות מהסוג המפורט לעיל... אני מאשר כי טיפלתי גם בהעברת החברות בחברה" – סעיף 10 לתצהיר.

הוצג בפני בית המשפט ייפוי כוח שנתנו המנוחים סעדיה חדד ושלום חדד לעו"ד אברהם שרם לצורך הקמת החברה [מוצג ת/3], והצהרת עו"ד שרם שהוא טיפל בהקמת החברה [מוצג ת/4].

שנית, הקמת החברה ללא הון מניות נועדה לצורך מתן פטור ממס שבח בעסקה, באמצעות שימוש בטכניקה של הקמת חברה ללא הון מניות; העברת הזכויות ללא תמורה במקרקעין מהמנוח סעדיה חדד לחברה, שבה הוא חבר; ושינוי החברים בחברה באופן שיצורף כחבר בחברה המנוח שאול צברי וייגרע המנוח סעדיה חדד.

פרופ' אהרון נמדר בספרו "מיסוי מקרקעין – בסיס המס" בעמ' 32-33, בהתייחס לחוק מס שבח מקרקעין תש"ט -1949, שחל על העסקה נשוא הדיון, הדגיש:

"החוק... ניתן היה לעוקפו באמצעים פשוטים. ...החוק הטיל מס רק על העברת מניות באיגודי מקרקעין אך לא על הקצאה של מניות חדשות באיגודים אלה. עקיפת החוק הייתה מתבצעת ע"י העברת המקרקעין בפטור ממס וללא תמורה לחברה שבשליטת המעביר, והקצאת מניות חדשות לקונה תוך הפיכת המניות של המוכר למניות נדחות. פעולה זו של הקצאה והדחה לא הייתה חייבת במס, שכן החוק הטיל כאמור את המס רק על העברתן של מניות באיגוד מקרקעין אך לא על הקצאתן של מניות חדשות".

ראו גם ע"א 142/54 ליברמן נ' מנהל מס שבח פ"ד ט 1893.

עוד לעניין השימוש בטכניקה זו, אמר כב' השופט קיסטר בע"א 107/66 הולצמן נ' מנהל מס שבח מקרקעין פ"ד כ(4) 471, 472:

"הבעלות בחלקות הועברו על שם החברות במשרדי ספרי האחוזה ב-1.2.63. בשעת ההעברה זו היה עדיין בתוקפו חוק מס שבח מקרקעין תש"ט-1949, וכיוון שהייתה זו העברה ללא תמורה לא שולם על העסקה מס שבח מקרקעין... עסקה זו בוצעה איפוא בצורה המקובלת בה נעקפה החובה לשלם מס שבח".

שלישית, העסקה בין המנוח סעדיה חדד לבין המנוח שאול צברי נערכה לפני הקמת החברה. המנוח שאול צברי עבד למחייתו בחב' תנובה [ראו נספח כ' לתצהיר גבריאל צברי] ולא בעסקי נדל"ן, בעוד המנוח סעדיה חדד, הבעלים של המקרקעין, היה קבלן בניין [ראו תזכיר החברה ותקנותיה]. נכס המקרקעין היחיד של החברה היה המקרקעין נשוא הדיון, ולחברה לא הייתה פעילות כלכלית אחרת.

הוצגה בפני בית המשפט הצהרה של המנוח סעדיה חדד מ-19.3.62, שהכתובת של החברה הינה "אצל שאול צברי רח' החותרים 25, יד אליהו תל אביב" [ראו מוצג ת/5].

הדיווח הנ"ל נעשה לפני שהמנוח סעדיה חדד העביר את זכויות הבעלות במקרקעין לבעלות החברה. שטר המכר בעניין העברת זכויות הבעלות מהמנוח סעדיה חדד לבעלות החברה נחתם ב-21.3.62 [ראו מוצג ת/2].

רביעית, עדותו של עו"ד שרם, בחקירתו הנגדית, מהימנה על בית המשפט, והיא עדות ממקור ראשון של עורך הדין שייצג את שני הצדדים בעסקת המכר שנערכה ב-62'.

עו"ד שרם העיד בחקירתו הנגדית: " ש. מי בא אלייך? ת. ...צברי וחדד... אני זוכר שהם באו אליי ורצו לעשות את העסקה. זה מוכר וזה קונה... אחרי שהוא [המנוח סעדיה חדד –י.ג] מכר את הקרקע הוא מסר הודעה לרשם החברות שהוא התפטר ומינינו במקומו את צברי כמנהל החברה... החברה עברה מבעלות של חדד... לבעלות של צברי. זה מה שהיה ואת זה אני זוכר" [עמ' 46 לפרוטוקול מ-30.4.19 שורות 9-16]; "הפרוצדורה הייתה... אני חבר בחברה ואני מנהל, וכשהוא [המנוח סעדיה חדד –י.ג] יוצא מהחברה אז... החברות עוברת לבעלות של הקונה והוא מתמנה כמנהל, וזה מה שעשינו" [עמ' 46 לפרוטוקול שורות 23-25]; "החברה אני רשמתי אותה ואני זוכר... הייתה חברות בחברה של המוכר [המנוח סעדיה חדד –י.ג], והחברות אח"כ עברה לקונה וזכרתי שהוא מונה כמנהל..." [עמ' 47 לפרוטוקול שורות 19-20]; "ייצגתי את הצדדים. העסקה נגמרה. ש. ייצגת את שני הצדדים? ת. כן." [עמ' 47 לפרוטוקול שורות 29-31]; "אני כתבתי מכתב לרשם החברות ואמרתי זה התפטר וזה מונה" [עמ' 50 לפרוטוקול שורה 18]; "אני מתאר לי שהיה חוזר מכר" [חוזה מכר לא אותר – י.ג] "[עמ' 52 לפרוטוקול שורה 9]; "דיווח לרשם החברות נעשה על סמך זה שידעתי שיש מוכר ויש קונה והסכימו ביניהם" [עמ' 52 לפרוטוקול שורות 29-30]; " ש. אז השיקול היה שיקול מס? [בהעברת הזכויות מהמנוח סעדיה חדד לבעלות החברה, והעברת החברות בחברה מהמנוח סעדיה חדד למנוח שאול צברי –י.ג] ת. שיקול מיסוי. ש. כי העברה לחברה זה היה פטור ממס? ת. נכון" [עמ' 60 לפרוטוקול שורות 21-24]; "אנחנו אמרנו לו [למנוח סעדיה חדד – י.ג] אתה רוצה למכור? הדרך הכי נכונה להקים חברה ללא מניות... אתה מוכר את הזכויות בחברה לקונה, ושלום על ישראל" [עמ' 62 לפרוטוקול שורות 8-11]; "ש. יכול להיות מצב שיעבירו רק את החברות ולא יעבירו את הניהול? ת. בד"כ עושים את זה בעת ובעונה אחת... יכול להיות שהיה מספיק להעביר את החברות... בחברה עצמה, ולא ברשם החברות... יכול מאוד להיות שהיה טעות, ומישהו שם לא דיווח" [עמ' 65 לפרוטוקול שורות 7-29]; "המשרד שלנו לא היה מדווח לרשם החברות, ממנה את הקונה בתור מנהל אם לא היה כל התשלום מתבצע [אם לא הייתה משולמת כל התמורה בעסקה –י.ג]" [עמ' 66 לפרוטוקול שורות 13-14]; "ברגע שאדם הוא מנהל הוא יכול לעשות בתוך חברה מה שהוא רוצה" [עמ' 68 לפרוטוקול שורות 27-28].

חמישית, במועד העברת הזכויות במקרקעין מבעלות המנוח סעדיה חדד לבעלות החברה, התפטר המנוח סעדיה חדד מתפקידו כמנהל בחברה, ומונה הקונה, המנוח שאול צברי, כמנהל יחיד בחברה.

עפ"י תקנה 6 לתקנות החברה, מנהל החברה הוא שקובע את אופן קבלת החברים בחברה. כאמור עסקינן בשאלה האם המנוח שאול צברי, הקונה, היה חבר בחברה, והאם הוסדרו זכויות הבעלות שלו בחברה.

שישית, המרשם המתנהל ברשם החברות לעניין זהותם של החברים בחברה או בעלי המניות אינו קונסטיטוטיבי. הרישום במרשם החברה הוא הקובע, והוא גובר על הרישום במרשם רשם החברות.

סעיף 26(2) לפקודת החברות מ-1929 מורה:

"כל אדם המסכים להיות חבר בחברה ושמו רשום בפנקס החברים שלה יהיה לחבר בחברה".

חברה מדווחת לרשם החברות בדיעבד על ביצוע פעולה בחברה בהתאם לרשום בספריה. תוקף שינויים ברשימת החברים של חברה שאין לה הון מניות אינו מותנה ברישום אצל רשם החברות. העדר עדכון במרשם החברות אין בו כדי לשנות את המצב המשפטי. הרישומים והמסמכים בתיק החברה ברשם החברות אין בהם כדי להוכיח מי היו החברים בחברה לאחר ביצוע העסקה ב-1962.

בחלוף כ-60 שנה, הסכם המכר ומסמך שינוי החברות בחברה לא אותרו, אולם הוצג בפני בית המשפט בנוסף לעדותו של עו"ד שרם, שייצג את הצדדים בעסקה, מכתבו של עו"ד הררי מ-16.6.71 [מוצג ת/50], בו אישר עו"ד הררי: "הריני לאשר בזה כי למיטב ידיעתי מנהל החברה חלקה 25 בגוש 7097 בע"מ, ובעל השליטה בה, הינו מר שאול צברי".

מר דוד נמני, ממנהל ההנדסה בעיריית ת"א, העיד בעמ' 127 שורות 26-28: "ש. המסמך הזה של עו"ד הררי היה בתיק הבניין [של מנהל ההנדסה בעיריית ת"א –י.ג]? ת. כן". המכתב של עו"ד הררי הוא מכתב מקורי, שאותר ע"י מר נמני מהעירייה בתיק הבניין של הנכס בעיריית ת"א.
שביעית, המנוח שאול צברי ויורשיו נהגו מנהג בעלים במקרקעין נשוא הדיון במשך כ-60 שנה, ממועד העסקה בשנת 62' ועד הגשת התביעה, ללא מחאה והתנגדות של המנוחים סעדיה חדד , שלום חדד ושל יורשיהם.

לאחר עריכת עסקת המכר מ-62', הבניין על 2 קומותיו נבנה על המקרקעין ע"י המנוח שאול צברי, ובמימונו.

לאחר סיום הבנייה התגוררו ב-3 יחידות הדיור בבניין, במשך כ-45 שנה, בני משפחתו של שאול צברי, ובחלק מהתקופה יחידה אחת בבניין הושכרה על ידיהם למגן דוד אדום.

ב"כ הנתבעים הבהירה בקדם המשפט בעמ' 5 לפרוטוקול מ-29.10.15 שורות 15-18: "אין לנו ידיעה מי גר ב-2 הדירות [בבניין הבנוי על המקרקעין–י.ג] ממועד הבנייה ועד היום. הנתבעים לא גרו ב-2 הדירות ממועד הבנייה ועד היום. לא ידענו על העובדה שהחזקה בדירות כטענת התובעים בידיהם... נודע לנו על המקרקעין רק לאחר הגשת התביעה".

מר נימני דוד, מפקח בנייה במנהל ההנדסה בעיריית תל אביב, העיד בחקירתו, שלאחר עיון בקלסרים של תיק הבניין בעיריית תל אביב – לא מצא בקשות או מסמכים שהוגשו ע"י המנוחים חדד סעדיה וחדד שלום, בהתייחס להיתרי הבנייה שניתנו, בקשות שהוגשו בעניין הבנייה, וביקורת בגמר הבנייה [ראו שאלת בית המשפט בעמ' 125 לפרוטוקול שורות 26-28, ותשובת העד, מר נימני דוד, בעמ' 128 שורות 11-12].

במסגרת העדות הוצגו המסמכים כדלקמן, המעידים על מעורבות המנוח שאול צברי בבניית הבניין על המקרקעין ובביצוע התשלומים שנדרשו לצורך הבנייה:

מוצגים ת/34, ת/35 - הודעות תשלום ותשלומים שנפרעו ע"י המנוח צברי
שאול בעניין הבניה.

מוצג ת/37 - ערבות בנקאית בסך 4200 לירות שהוצאה לטובת עיריית תל אביב לבקשת הבונה המנוח שאול צברי [ראו פסקה ראשונה בערבות הבנקאית].

מוצג ת/38 – מכתב המנוח שאול צברי לעיריית תל אביב בו נאמר: "אני צברי שאול... בניתי 2 דירות עבור המשפחה. בינתיים רק בדירה אחת אני אשתמש... מבקש בכל לשון של בקשה לשחרר... מהערבות...".

מוצג ת/40 – הודעת תשלום למנוח צברי שאול בגין חדר ההסקה.

מוצגים ת/43-ת/41 – היתרי בנייה. כבעל ההיתר רשום: צברי שאול.

מוצג ת/46 – הגשת כתב אישום על עבירת בנייה במקרקעין כנגד המנוח צברי שאול.

החל ממועד התפטרותו של המנוח סעדיה חדד כמנהל בחברה [21.3.62] – לא מצינו בחומר הראיות אסמכתאות להשתתפות של המנוח סעדיה חדד במימון הבנייה או למעורבותו בבנייה.

גבריאל צברי העיד בחקירתו בבית המשפט: "בקומה השנייה היום גר אייל אחי... עם משפחה שלו... אייל, אשתו והבנות. ש. מי גר בקומה הראשונה? ת. בקומה הראשונה גרה אחותי עטרה עם הבנות שלה. ש. מי גר בקומת הקרקע? ת. בקומה הקרקע גר אחי, אחי גילי" [עמ' 81 לפרוטוקול מ-7.11.19 שורות 12-21]; "ש. מה עשית בבנייה [בבניית הבניין על המקרקעין – י.ג] ת. סחבתי בלוקים... הרמתי מרצפות לטובת הרצף התימני... נתתי עזרה חשמלאי... כל עזרה שיכלתי לעזור בכל שלב של הבנייה" [עמ' 86 לפרוטוקול שורות 22-25]; "הקבלן הוא מר יצחקי שהבן שלו למד איתי בכיתה... החשמלאי הוא מר ציון ברזילאי שהוא קרוב משפחה שלנו. הרצף היה... איש מבוגר תימני... הצבעים היו שני אחים חירשים אילמים" [עמ' 87 לפרוטוקול שורות 13-18]; "להשתתף בבנייה הייתי בן 14-15 [שנים – י.ג]" [עמ' 86 שורה 12]; "ש. ממועד סיום הבנייה ועד היום רק המשפחה שלכם גרה בבית? ת. אך ורק. לעיתים הוא הושכר למגן דוד. קומה שנייה למספר חודשים" [עמ' 88 לפרוטוקול שורות 9-10].

אבי פרחי העיד בחקירתו בבית המשפט: "ש. מסיום הבנייה עד היום מי גר? ת. המשפחה שלנו... האימא והאבא גרו כל הזמן שם עד שנפטרו" [עמ' 99 לפרוטוקול מ-7.11.19 שורות 9-25].

אייל צברי העיד בחקירתו בבית המשפט: "אבא שלי גם כשהוא בנה את הבניין, הבניין... לא היה שלם... הבנייה לא הסתיימה... נכנסנו ב-74... הבנייה לא הסתיימה אפילו... ב-80. הוא [אבי, המנוח שאול צברי-י.ג] כל פעם עשה משהו" [עמ' 105 לפרוטוקול מ-7.11.19 שורות 29-33].

באשר לטענת ההתיישנות שמעלים הנתבעים כנגד זכות התובעים – לא ניתן להתעלם מכך שהמנוח שאול צברי ויורשיו נהגו במקרקעין מנהג בעלים במשך 53 שנה ממועד העסקה בשנת 62 ' ועד להגשת התביעה, ללא מחאה והתנגדות של המנוחים סעדיה חדד, שלום חדד ויורשיהם. עוד נדגיש, שהבעלות של החברה במקרקעין אינה במחלוקת, ועיקרה של השאלה מי היו בעלי המניות בחברה. סוגיה זו עפ"י הדין אינה מוכרעת עפ"י הרישום במרשם החברות אלא עפ"י מרשם החברה, ומרשם החברה אינו מצוי ולא נשמר.

שמינית, גם באשר למנוח שלום חדד, לא ניתן להתעלם מהעובדות וההיבטים הבאים:

חלקה 25 הייתה רשומה במרשם המקרקעין עובר להקמת החברה בבעלות המנוח סעדיה חדד בשלמות, ועפ"י מרשם המקרקעין למנוח שלום חדד לא היו זכויות במקרקעין [ראו מוצג ת/12 – נסח טאבו ישן של המקרקעין].

אין לייחס חשיבות רבה ולבנות תילי תילין של פרשנויות לרישום בתזכיר החברה, שהחברה הוקמה על מנת לרכוש מחצית מהזכויות בחלקה 25. הוכח בתובענה שכחודש לאחר הקמת החברה מלוא הזכויות בחלקה 25 הועברו מהמנוח סעדיה חדד לבעלות החברה [ראו מוצג ת/12 –נסח טאבו, ושטר מכר – מוצג נ/2].

זאת ועוד, בסעיף 2[א] לתזכיר החברה נאמר : " לרכוש... מחצית מחלקה 25 ... או כל נכס אחר או נוסף ".

לא ניתן לשלול את האפשרות שנכון למועד עריכת התזכיר של החברה ב-6.2.62 [ראו מוצג ת/2] היה מדובר על מכירת מחצית הזכויות בחלקה 25 למנוח שאול צברי, ובסמוך לאחר מכן הוסכם על מכר מלוא הזכויות בחלקה למנוח שאול צברי, ולכן ב-21.3.62 [ראו מוצג נ/2], כחודש ימים לאחר הקמת החברה, הועברו מלוא הזכויות בחלקה לבעלות החברה. כבר הדגשנו שעו"ד שרם, שייצג את שני הצדדים, העיד על מהות העסקה, והשלמתה.

עפ"י מוצג ת/12 המנוח סעדיה חדד רכש את הזכויות בחלקה 25 ב-1.1.60, כשנתיים לפני שהעביר את הזכויות במקרקעין ללא תמורה לבעלות החברה, וזאת מכוח עסקת חליפין, כאשר הבעלים הקודמים של המקרקעין הייתה עיריית ת"א.

הבעלים הרשום של המקרקעין במרשם המקרקעין, עובר להקמת החברה, היה המנוח סעדיה חדד. לא מצינו ראשית ראיה בראיות שהובאו בפני בית המשפט, שגם למנוח שלום חדד היו זכויות במקרקעין. הוספת המנוח שלום חדד כחבר בחברה עם הקמתה, כחודש לפני שהזכויות במקרקעין הועברו לבעלות החברה – עפ"י הטכניקה שנהגה אז ופורטה בסעיף 4 לפסק, מתיישבת עם דרי שת החוק דאז, שיהיו בחברה לפחות שני חברים, ונעשתה לצורך כך.

יורשי המנוח סעדיה חדד, שהלך לבית עולמו ב-20.5.70, ויורשי המנוח שלום חדד, שהלך לבית עולמו ב-26.6.81 - לא ידעו על קיום המקרקעין לפני הגשת התביעה ב-2015.

בצוואת המנוח שלום חדד, שקוימה, אין אזכור לנכס נשוא הדיון, בה ציווה על חלוקת רכושו, וזאת למרות שבצוואתו יש נה התייחסות פרטנית לנכסי מקרקעין אחרים.

המנוח שלום חדד, שצורף כחבר לחברה ע"י המנוח סעדיה חדד, לצורך הקמת החברה עקב דרישת החוק דאז לשני חברים במועד ההקמה – לא ראה בנכס נשוא הדיון כנכס שבבעלותו. נכס המקרקעין היה בשלמות בבעלות המנוח סעדיה חדד, והנכס נמכר בשלמות ע"י המנוח סעדיה חדד למנוח שאול צברי.

לא מצינו שהמנוח שלום חדד, שהלך לבית עולמו ביוני 81', מחה או התנגד למנהג הבעלים שנהג המנוח שאול צברי במקרקעין ממועד הרכישה ב-62' ועד 81 ' – במשך כ-19 שנים. יודגש לעניין זה שהמקרקעין בת"א, ומגורי המנוח שלום חדד היו בת"א [ראו הכתובת של המנוח בתזכיר החברה ו בתקנותיה].

כאמור, בחלוף כ-60 שנה, הסכם המכר ומסמכי שינוי החברות בחברה – לא אותרו, אולם עו"ד שרם, שייצג את שני הצדדים בעסקה, העיד על מהות העסקה והשלמתה. לכך נוספה גם ראיית סיוע – אישור עו"ד הררי משנת 71', שניתן לצורך הגשה לתיק הבניין במחלקת ההנדסה בעיריית ת"א, על מנת לקבל היתר בנייה. במכתב של עו"ד הררי אושר שהמנוח שאול צברי הינו בעל השליטה בחברה. זאת ועוד, לאחר השלמת העסקה בנה המנוח שאול צברי בניין על המקרקעין, ובני משפחתו התגוררו במשך כ-45 שנים בשלוש הדירות בבניין.

סוף דבר

מוצהר בזה שיורשי המנוח שאול צברי, עפ"י צווי הירושה שניתנו בעניין עיזבונות המנוחים שאול צברי ורות צברי, הינם בעלי המניות בחב' חלקה 25 בגוש 7097 בע"מ [ראו הוראת סעיף 370 לחוק החברות תשנ"ט – 1999].

הנתבעים ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ג אדר תשפ"א, 25 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.