הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב -

המבקשים 17072-04-20

המבקשים 19832-04-20

המבקשים 16971-04-20

המבקשים 35104-04-20
1. עופר מנירב ואח'
ע"י ב"כ ממשרד שנהב קונפורטי רותם ושות'

2. צחי נחום ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד שאול ציוני ו/או אוהד פיליפ ו/או רעות זייטלבך

3. זיוה ניר ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד תומר ברם

4. רחל סגל ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר ישראלי או שלומי כהן

נגד

המשיבות 17072-04-20

המשיבות 19832-04-20

המשיבות 16971-04-20

המשיבות 35104-04-20
1. הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד הרצוג פוקס נאמן ושות'
2. הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד הרצוג פוקס נאמן ושות'
3. איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד גולדפרב זליגמן ושות'
4. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח'
ע"

החלטה

עניינה של בקשה זו בקשת המבקשים בתיק 19832-04-20 ובתיק 16971-04-20, לפי סעיף 7(ב) לחוק התובענות הייצוגיות , תשס"ו – 2006 (להלן: " החוק"), ל קבוע כי הם אלה אשר ינהלו במשותף את התביעות בעניין ביטוחי רכב כנגד המשיבות. בהתאם, להורות על מחיקת תביעת המבקשים בתיק 17072-04-20 ביחס לעילת ביטוחי הרכב ו/או לאפשר ניהולה אך כנגד חברת ליברה ביטוח בע"מ.

בעקבות התפרצות מגפת הקורונה ובהתאם להוראות שעת חירום שהותקנו בישראל כמו במדינות אחרות בעולם, נוצר שינוי דרסטי באורחות החיים של כלל תושבי המדינה, ובכלל זה הצטמצם היקף היציאות של אנשים מן הבתים כחלק משגרת חייהם. על רקע זה, הוגשו במהלך חודש אפריל 2020 ארבע תביעות ובקשות לאישורן כתובענות ייצוגיות כנגד חברות ביטוח שונות. המסד העובדתי ועילות התביעה העומדים ביסודן של ארבע התביעות והבקשות הוא דומה ואף זהה והם עוסקים, הלכה למעשה, ב טענה כי בעקבות הגבלות התנועה אשר חלו על כלל הציבור, בעקבות מגפת הקורונה, פחת רכיב הסיכון לעניין קביעת פרמיות הביטוח ועל כן יש לפצות המבוטחים בגין תשלום יתר ביחס לסיכון שהיה באותה עת. כך גם נמצא כי הסעדים המבוקשים דומים.

התביעה הראשונה: 17072-04-20 עופר מנירב ואח' נ' הראל חברה לביטוח ואח' (להלן: "מנירב"), הוגשה ביום 17.4.2020 בשעה 10:35 לבית משפט זה.
תביעה זו מתמקדת בטענה, כי כתוצאה ממגפת הקורונה והגבלות התנועה שבאו בעקבותיה בתקנות שעת חירום, רכיב הסיכון לעניין ביטוחי רכב ותכולת דירה פחת משמעותית בתקופה זו, ולכן יש לפצות את כל חברי קבוצת לקוחות חברות הביטוח ששילמו פרמיות ביטוח ביתר, ביחס לסיכון ששרר באותה תקופה.
התביעה הוגשה כנגד 13 חברות לביטוח והן: הראל חברה לביטוח בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, איילון חברה לביטוח בע"מ, ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, שומרה חברה לביטוח בע"מ , איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, שירביט חברה לביטוח בע"מ, ליברה חברה לביטוח בע"מ.
במסגרת הבקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית (להלן: " בקשת האישור") הוגדרו 13 קבוצות בהתאם לכל נתבעת, כאשר כל קבוצה כוללת את כל מי שהתקשר עם חברת הביטוח הרלוונטית בחוזה ביטוח חובה לרכב ו/או חוזה ביטוח מקיף לרכב ו/או חוזה ביטוח צד שלישי לרכב ו/או חוזה ביטוח תכולת דירה, ושבמועד הגשת בקשת האישור החזיק באחת או יותר מהפוליסות האמורות ולא קיבל מחברת הביטוח הרלוונטית החזר בפועל ו/או הודעה על החזר עתידי ו/או זיכוי בגין דמי ביטוח ששולמו על ידו ביתר לנוכח ההפחתה בסיכון הקשור בכל אחת מהפוליסות האמורות כמפורט בבקשת האישור.
עוד במסגרת בקשת האישור הוערך הנזק שנגרם לכל קבוצה בהתאם לכל נתבעת, זאת בבחינת ביטוח תכולת דירה, ביטוח רכב מקיף/צד שלישי וביטוח רכב חובה, כך שסך הנזק הכולל לכלל חברי הקבוצות הועמד על 886,161,406 ₪.
יוער כי נעדרה מבקשת האישור חוות דעת מומחה.

התביעה השנייה: 19832-04-20 צחי נחום ואח' נ' הראל חברה לביטוח ואח' (להלן: " נחום"), הוגשה ביום 19.4.2020 לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. תביעה זו נוגעת אף היא לשינוי ברכיב הסיכון לענייני ביטוח כתוצאה מאותם אירועים, אך עוסקת בביטוחי רכב בלבד.
התביעה הוגשה כנגד 8 חברות ביטוח והן: הראל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ.
הגדרת הקבוצה כוללת את כל מבוטחי הנתבעות שהחזיקו מיום 12.3.2020 ועד למועד הגשת התובענה בביטוחי רכב (ביטוח חובה ו/או ביטוח רכוש ובכלל זה מקיף או צד ג') ואשר לא קיבלו החזר כספי ו/או הפחתה של דמי הביטוח ביחס לתקופה הרלבנטית בשיעור ובסכום התואם את הפחתת הסיכון הביטוחי.
כן במסגרת בקשת האישור הוערך הנזק שנגרם על ידי כל אחת מהנתבעות, הן ביחס לפרמיה בעבור ביטוחי חובה והן ביחס לפרמיה בעבור ביטוחי רכוש, כך שאומדן הנזק הכולל שנגרם לחברי הקבוצה הועמד על סך של 719,646,000 ₪.
תביעה זו נתמכה בחוות דעת אקטוארית של ד"ר יניב זקס לעניין השפעות הקורונה ותקנות שעת החירום על רכיב הסיכון וחישוב דמי פוליסות ביטוח באותה תקופה.
ביום 21.6.20 החליטה כב' השופטת עובדיה, מבית המשפט המחוזי מרכז, כי בהתאם להוראות סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: " החוק"), הדיון בתביעה זו והבקשה לאישורה כייצוגית יועבר לבית המשפט זה הדן בתביעת מנירב.

התביעה השלישית: 16971-04-20 זיוה ניר ואח' נ' איי.די.איי. חברה לביטוח ואח' (להלן: "ניר"), הוגשה ביום 17.4.2020 בשעה 23:50 לבית המשפט המחוזי בחיפה.
תביעה זו בדומה לתביעת נחום עוסקת בביטוחי רכב בלבד, וטוענת לפחיתה ברכיב הסיכון עקב מגפת הקורונה והגבלות התנועה באופן שצריך לבוא לידי ביטוי בתחשיב פוליסות הביטוח.
התביעה הוגשה כנגד 12 חברות לביטוח והן: איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, שומרה חב' לביטוח בע"מ, ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, איילון חברה לביטוח בע"מ, שירביט חברה לביטוח בע"מ.
במסגרת בקשת האישור הוגדרה הקבוצה באופן בו ביקשו לייצג את כל מי שהיה מבוטח אצל אחת או יותר מהנתבעות בביטוח חובה ו/או ביטוח מקיף ו/או ביטוח צד ג', במהלך התקופה (או חלק ממנה) שתחילתה ביום 8.3.2020 וסיומה במועד הסרה מלאה ומוחלטת של הגבלות התנועה שהוטלו על תושבי ישראל עקב וירוס הקורונה.
במסגרת בקשת האישור הוערך הנזק בגין הפרמיה בעבור ביטוחי חובה והפרמיה בעבור ביטוחי רכוש ביחס לכל אחת מהנתבעות, ואומדן הנזק הכללי לכלל חברי הקבוצה הועמד על 1,204,000,000 ₪.
לתביעה זו צורפה חוות דעתו של ד"ר תמיר לוי בנושא הפחתת רכיב הסיכון והפרמיה בביטוחי רכב.
ביום 4.6.20 החליט כב' השופט רניאל כי בהתאם להוראות סעיף 7(א) לחוק הדיון בתביעה זו והבקשה לאישורה כייצוגית יועבר לבית המשפט זה הדן בתביעת מנירב.

התביעה הרביעית: 35104-04-20 רחל סגל ואח' נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח' (להלן: "סגל"), הוגשה ביום 27.4.2020 לבית המשפט המחוזי בתל אביב. במסגרת תביעה זו, הנוגעת לביטוחי רכב, ניתנה התייחסות מראש לכך שתביעות דומות הוגשו קודם לכן על-ידי מנירב, נחום וניר, והובהר כי תביעה זו העוסקת באותה סוגיה באה להוסיף עליהן באמצעות ייצוגם של לקוחות שתי חברות ביטוח שלא צורפו כנתבעות תחת אף אחת מהתביעות הקודמות והן : ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ, ווישור חברה לביטוח בע"מ.
ביום 21.6.20 החליט כב' סגן הנשיא השופט כבוב, בהתאם לסעיף 7(א) לחוק על העברת הדיון בתיק ים הנ"ל לשמיעה לפניי.

סיכום ביניים – קיימת חפיפה בתביעות ניר נחום ומנירב בכל הנוגע לתביעות בעניין פרמיות הביטוח שנגבו בגין פוליסות ביטוח רכב.
ניר הגיש תביעה כנגד 12 חברות ביטוח, מתוכן 8 נתבעו גם על ידי נחום. מנירב הגיש תביעה כנגד 13 חברות ביטוח מתוכן 12 נתבעו בתביעת ניר. יש לקבוע מי התובע המתאים לניהול התביעה בשם הקבוצה.

טענות הצדדים
משהדיון בעניינם של ניר ונחום הועבר לבית משפט זה, ביום 22.6.2020, ה גישו השניים בקשה משותפת, לפי סעיף 7(ב) לחוק , למחיקת תביעתו של מנירב ביחס לעילת ביטוחי הרכב, ולקבוע כי בהקשר זה תביעות ניר ונחום הן אלה שתנוהלנה במשותף כנגד הנתבעות, זאת למעט נתבעת 13 בתביעת מנירב, ליברה חברה לביטוח, אשר לא נכללה בתביע ות ניר ונחום. למותר לציין, כי הנתבעות בתביעת סגל אינן חופפות לנתבעות בתביעתם של ניר ונחום ועל כן בקשה זו על פי סעיף 7(ב) אינה נוגעת אליהן .

במסגרת בקשת ניר ונחום נטען, כי מאחר שתביעות יהם ובקשות האישור שהגישו מ בוססים, כל אחת בפני עצמה, קל וחומר יחדיו, ומחזיקות ביתרון איכותי על פני תביעת מנירב, ניהול התובענה בעניין ביטוחי הרכב על ידם ישרת את טובת חברי הקבוצה בצורה המיטבית ויסייע לנהל הליך יעיל וממוקד. בהינתן האמור נטען לסילוק תביעתו של מנירב בכל הנוגע לתביעות על פי פוליסות ביטוח רכב ובירור תביעותיהם במאוחד.

ביתר פירוט נטען כדלקמן:
בקשת האישור של מנירב פגומה ונעדרת חוות דעת אקטוארית בדבר השפעת סגרים שהוטלו עקב מגפת הקורונה על הפרמיות המשולמות על-ידי מבוטחים בענף ביטוח הרכב. כמו כן, נטען כי חסרים בתביעת מנירב נתונים שהתקבלו מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אודות הירידה הדרמטית בתאונות הדרכים בתקופה הרלוונטית לתביעה; דו"ח שפרסמה חברת Google ביחס לירידה בתנועת תושבי ישראל למגוון מקומות; דיווחים על ירידה בביקוש לדלק; דיווחים של חלק מהנתבעות המעידים על ירידה בסיכון שלהן נוכח הירידה בנס יעה; מסמכים המצביעים על הנעשה בעולם בעניין מושא התביעה; וכן מסמכים המעידים על סירובן של הנתבעות ליתן החזר כספי בדמי הביטוח. לנוכח חסרים אלה, ובפרט לאור היעדר חוות דעת אקטוארית, טוענים ניר ונחום, כי בבחינת שיקול טובת חברי הקבוצה יש להעדיף את תביעתם על פני תביעת מנירב.
בבקשת האישור של מנירב צוין כי "המבקשים שומרים על זכותם לצרף לבקשת האישור ו/או לתובענה הייצוגית, לפי הצורך, חוו"ד ולרבות בתחום האקטואריה, מקום בו תכחשנה המשיבות ו/או מי מהן את הערכת הנזק שנעשתה על ידי המבקשים וזאת לאחר קבלת מלוא הפרטים והנתונים מהמשיבות". לשיטת ניר ונחום, משפט זה מעיד על כך שמנירב והתובעים עימו ידעו על החוסרים שבתביעה ועל הצורך בצירוף חוות דעת אקטוארית, ו אולם, בחרו להיחפז ולהגישה על מנת להיות הראשו נים בזמן, תוך העמדת חברי הקבוצה בסיכון שתביע תם הלאקונית פוגעת בסיכוייהם ובסיכוי חברי הקבוצה לקבל פיצוי. בהקשר זה ניר ונחום מבקשים להסתמך על הכרעת כב' השופט גרוסקופף בת"צ 47693-06-15 גרסיה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' (מיום 29.5.2018) (להלן: " גרסיה"), שם נקבע בשאלה הקשורה לחישוב פרמיית הביטוח ביחס לסיכונים, כי אי הגשת חוות דעת אקטוארית בעוד שהסוגיה מחייבת חוות דעת מומחה כאמור, יש בה כדי להביא לדחיית התביעה.
תביעת מנירב לוקה בבחינה העילות המשפטיות, כאשר לא נטענה עילה עצמאית של חוסר תום לב מצד הנתבעות, ולא נטען לתחולה של סעיף 16 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981, ביחס לימי הסגר.
כמו כן, ניר ונחום סבורים שנפל פגם בתביעת מנירב בכך שהסעד שהתבקש הוגבל להחזר פרמיה בגין התקופה שמיום 19.3.20 בעוד שבתביעת ניר הסעד נדרש עבור התקופה שמיום 8.3.20 ובתביעת נחום מיום 12.3.20. בנוסף, נטען כי הכריכה שבתביעת מנירב של ביטוחי הרכב יחד עם ביטוחי הדירה אינה לטובת מבוטחי הרכב ועלולה להזיק להם.
אשר למועדי הגשת התביעות, לאור הסמיכות בזמנים והעובדה שתביעת מנירב הוגשה באותו יום של תביעת ניר, נטען כי יש לראות את התביעות ככאלו שהוגשו יחדיו באותו מועד, וככל שתביעת מנירב תתפס כתביעה המוקדמת, הרי שלאור האמור לעיל ושיקולי טובת הקבוצה יש לתת לכך משקל שלילי ולראות במנירב כמי שהגיש תביעה חסרה ופגומה בחופזה.
איחוד התביעות לא רק שלא יועיל אלא יזיק לעניינם של חברי הקבוצה, בין היתר, לנוכח המחלוקות בין ניר ונחום למנירב והקושי להגיע להסכמות בנוגע לניהול ההליך.

בתשובה לבקשתם של ניר ונחום טען מנירב, כי תביעתו אינה חסרה או פחות ת ערך. לטענתו, יש להורות על מחיקת התביעות ו הבקשות לאישור שהוגש ו על-ידי ניר נחום, זאת למעט ביחס לנתבעת 8 בתביעת נחום, התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ, אשר לא נכללת בתביעתו (תביעת מנירב ). כן נטען כדלקמן:
בקשת ניר ונחום לפי סעיף 7(ב) לחוק צריכה להידחות משום שאינה נתמכת בתצהיר כנדרש על פי תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המחייבת כל מבקש לתמוך את טענותיו העובדתיות להן הוא טוען בתצהיר מאמת.
אשר לטענות בדבר החסרים שבתביעת מנירב ובפרט החסר בחוות דעת מומחה, נטען כי עצם הגשת בקשת אישור כנגד חברות ביטוח אינה מחייבת באופן אוטומוטי תמיכת בקשת האישור ב חוות דעת אקטוארית, לשם הוכחת קיומה של עילת תביעה. לטענת מנירב, להבדיל מעניין גרסיה, המקרה דנן איננו עוסק בשאלה האם מראש, בעת קביעת דמי הביטוח, נלקחה בחשבון האפשרות כי במהלך תקופת הביטוח יפחת הסיכון הביטוחי לתקופה מוגבלת; אלא, עסקינן בנסיבות בהן קיימת חזקה שירידת הסיכון, אשר ארעה בעקבות מגפת הקורונה, לא נלקחה בחשבון בחישוב דמי הביטוח , כפי שחושבו על ידי חברות הביטוח הנתבעות עובר לרכישת הפוליסות על ידי מבוטחיהן. לכן, נטען כי אין צורך בחישוב סיכון והערכת נזק באמצעות חוות דעת אקטואריות שעה שהסוגיה איננה בירור אופן חישוב דמי הביטוח של הפוליסות עובר לרכישת הביטוח על-ידי המבוטחים, אלא השאלה היא עובדתית ועניינה האם פחת הסיכון באופן שמצריך לזכות את חברי הקבוצה בסעד.
הווה אומר, לשיטת מנירב, לעומת עניין גרסיה, בסוגיה מושא התביעות אין צורך בחוות דעת אקטוארית אשר מטרתה לאמוד במועד תחילת הכיסוי הביטוחי את ההסתברות לאירוע תביעה, זאת מכיוון שאין חולק כי הסיכון פחת באופן פתאומי שלא היה יכול להילקח בחשבון בעת תמחור פרמיות הביטוח. כמו כן, נטען כי נוכח האירועים שהביאה עמה התפרצות מגפת הקורונה, אין צורך במומחה כדי לקבוע שמדובר באירועים ומגבלות שהביאו להפחתה בסיכון, אליו חשופות חברות הביטוח הנתבעות, והדבר מצוי בגדר ידיעה שיפוטית ללא צורך באקטואר, כל שכן משצורפו אסמכתאות אחרות המעידות על הפחתה בסיכון.
לפי חוות דעת של האקטואר מר אושי ווילקס שצורפה במסגרת תשובתו של מנירב, חוות הדעת האקטואריות אשר צורפו לתביעות ניר ונחום עוסקות רק בחישוב הנזק המוערך והן חסרות כל רלוונטיות לשאלת קיומה של עילת התביעה. כן נטען כי חישובי הנזק שנעשו בחוות הדעת נסמכים על אותם נתונים ומסכת ראייתית רלוונטית עליה הסתמכו בתביעת מנירב ואינם מחייבים ידע אקטוארי או עדיפים על התחשיב מתביעת מנירב שנעשה על-ידי מר עופר מנירב שהינו רואה חשבון במקצועו.
אשר לעובדה כי בתביעת מנירב צוין שנשמרת הזכות לצרף בעתיד חוות דעת אקטוארית, נטען כי הצהרה זו נועדה לנסיבות בהן חברות הביטוח הנתבעות יטענו כי ירידה בסיכון כפי שהתרחשה נלקחה בחשבון בחישוב דמי הביטוח עובר לקביעת דמי הביטוח, כאשר במקרה כזה, חוות דעת תוכל להיערך רק על סמך נתוני אמת שיגולו על-ידי חברות הביטוח אשר יטענו טענה זו; ולחלופין, לצורך בירור מלא של הנזק, זאת משיגולו נתוני אמת על ידי חברות הביטוח ככל שתאושר הגשתה של התובענה הייצוגית ובשלב בירורה של התובענה, שכן בשלב הדיון בבקשת האישור נדרש רק להראות כי אכן נגרם נזק.
תביעת מנירב כוללת אסמכתאות שחלקן אינן נכללו בתביעות ניר ונחום, לרבות תקנות לשעת חירום, הנחיות משרד הבריאות והרשות הארצית לתחבורה ציבורית, נתוני חברות הביטוח הנתבעות לפי פירסומים אודות פעילותיהן בשנים 2018-2019 במדריך Dun's 100.
אין לכחד שתביעת מנירב היא התביעה המוקדמת, ולא בכדי תביעות ניר ונחום שהוגשו לבתי משפט מחוזיים אחרים הועברו לדיון בבית משפט זה בהתאם לסעיף 7(א) לחוק.
בשעה שבה הוגשה תביעת נחום ובקשה לאישורה כייצוגית כבר פורסמו הן בקשת מנירב והן בקשת ניר בפנקס התובענות הייצוגיות, ומשכך היה נדרש לפי סעיף 5(א)(2) לחוק לציין במסגרת הבקשה לאישור את פרטיהן.
בניגוד לטענות ניר ונחום, סעיף 16 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981, אינו רלוונטי לתביעות דנא, ומעיד על חוסר מקצועיות מצד ניר ונחום. כמו כן, רק ביום 19.3.20 פורסמה כוונת ממשלת ישראל להטיל סגר כללי ורק ממועד זה ניתן לבסס את הטענה כי הירידה בסיכון לחברות הביטוח הינה צפויה וממשית, כך שההתייחסות לתקופה שקודמת לתאריך זה, כפי שעשו ניר ונחום , עלולה לפגוע בסיכויי קבלת בקשת האישור. בנוסף, עדיף לברר את עילת התביעה המתייחסת לביטוחי רכב ועילת התביעה המתייחסת לביטוחי דירה בכפיפה אחת, שכן הדבר ימנע הכרעות סותרות והעמסה מיותרת על בתי המשפט; ומנגד, נטען כי הגדרת קבוצה אחת כללית לכל חברות הביטוח כפי שעשו ניר ונחום אינה מהווה הגדרה מדויקת לקבוצות כפי שמינרב עשה.

הנתבעת 8 בתביעת נחום, התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ, טענה כי אם יאוחד הדיון בתביעות הנדונות, ואם מי מהבקשות לאישור יצורפו לבקשה אחת מאוחדת, אזי שלא יהיה בכך כדי ליצור עילות תביעה חדשות כנגדה שאינן קיימות בבקשה לאישור של נחום.

בתגובה לתשובה לבקשה, טענו ניר ונחום, בין היתר, כדלקמן:
אין לקבל את טענות מנירב כי אין צורך בחוות דעת אקטוארית. השאלה האם הירידה בהיקף הנסיעה בתקופה הרלוונטית משמעותה שינוי בסיכון הנשקף למבטחות כלי הרכב והנהגים שאמור להוביל לירידה בפרמיות הביטוח הינה שאלה של מומחיות בתחום האקטואריה שבלעדיה התביעה פגומה, ואינה בגדר המצוי בידיעת הכלל או העולה לכדי ידיעה שיפוטית. לשון אחרת, דרושה חוות דעת מומחה לצורך הוכחת הקשר בין הסיכון המוערך טרם הפקת פוליסות הביטוח לפרמיה שנקבעה בעקבות זאת והמשמעויות האקטואריות של הירידה בסיכון מבחינת חברות הביטוח.
הנחת מנירב כי חברות הביטוח לא לקחו בחשבון עת חישבו את דמי הביטוח את האפשרות של הפחתת סיכון באופן מהותי כבמקרה דנן, מצריכה הוכחה באמצעות חוות דעת אקטוארית. וכן, בשונה מניסיון מנירב לאבחן את עניין גרסיה בניגוד למקרה דנן, הרי שהשאלות שישאלו הן הינו הך – האם נצפו מראש נסיבות כפי ששררו בעקבות פרוץ מגיפת הקורונה.
חוות הדעת בבקשות ניר ונחום לא נועדו לשם חישוב הנזק גרידא כפי שנטען על ידי מנירב, אלא בעיקר לשם ניתוח הקשר האקטוארי בין הסיכון והפרמיות בתחום ענף ביטוחי הרכב והשפעה הנדרשת של הירידה הבלתי צפויה בסיכון על גובה הפרמיות, וכן הן מבססות את הטיעון לקשר הישיר שבין הערכת הסיכון על פי הידוע בעת מכירת הפוליסות והפרמיה שנדרשו המבוטחים לשלם, כמו גם את המשמעות של האירועים בהיבט ירידת הסיכון והמשמעות המתחייבת מירידת הסיכון. בנוסף, אף לגבי חישוב הנזק לגופו, נטען כי לא יהא זה מקצועי אם לא יבוסס על אמות מידה מקצועיות של מומחה לאקטואריה.
חוות הדעת שצורפה על-ידי מינרב במסגרת תשובתו לבקשת האישור אינה מהווה חוות דעת אקטוארית, אלא חוות דעת משפטית לשאלה האם בתובענות דנן נדרשת חוות דעת אקטוארית. כמו כן, מר ווילקס שערך את חוות הדעת, נגוע בניגוד אינטרסים שעה שערך עבור ארבע חברות ביטוח שונות עבודה אקטוארית בקשר לביטוח רכב חובה.
מודעות מנירב לאפשרות שחברות הביטוח יעלו טענות אקטואריות לפיהן אירוע דוגמת מגיפת הקורונה נלקח על ידן בחשבון מראש בעת קביעת הפרמיות, מעידה על כך שלקח הימור בהגשת בקשת האישור ללא חוות דעת, הימור אשר מסכן את חברי הקבוצה.
הוטעם כי ההגבלות הרלוונטיות לעניין הסעד החלו עוד לפני 19.3.20 בצורות שונות, כמו איסור על יציאה מהבית למעט מספר מצבים מצומצם, הפסקת הלימודים במערכת החינוך, ועוד.
אשר לכריכת עילת ביטוחי הדירות בתביעה שעילתה ביטוחי הרכב משליכה באופן שלילי על איכותה של תביעת מנירב ועלולה לגרום לפגיעה בחברי הקבוצה .
בניגוד לנטען על ידי מנירב, נטען, כי הגדרת קבוצה שונה ביחס לכל חברת ביטוח אינה משרתת את טובת חברי הקבוצה, והגדרת קבוצה כללית כפי שעשו ניר נחום היא ההגדרה המדויקת והנכונה עבור חברי הקבוצה.
אף אם תביעת מנירב מהווה תביעה מוקדמת לצורך סעיף 7(א) לחוק, הרי שסעיף 7(ב) לחוק שונה ממנו ובוחן בעיקר את טובת חברי הקבוצה ולא איזו תביעה הוגשה קודם.
אשר לתביעת נחום, הלה הוגשה כשעה בלבד לאחר המועד שתביעת מנירב נרשמה בפנקס, ומשכך אין לצפות ממנו לדעת ולפרט על כך עת הגיש את תביעתו.
אשר לטענה בדבר חוסר בתצהיר, נטען כי אין צורך לתמוך את הבקשה לפי סעיף 7(ב) לחוק בתצהיר מאחר שהיא נסמכת על מסמכים אשר מצויים בתיק בית המשפט ונוגעת לטיעונים משפטיים בלבד. עובדות הנוגעות לעילות התביעה נתמכו בתצהירים שצורפו לבקשות האישור בתביעות ניר ונחום.

עוד במסגרת תגובתם ציינו ניר ונחום ביחס לתשובת הנתבעת, התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ, כי יש לדחות את בקשתה ולהורות על איחודן של בקשות ניר ונחום, כך שתוגש על ידם בקשה מאוחדת אחת עמה היא ויתר הנתבעות תתמודדנה.

המסגרת הנורמטיבית
סעיף 7 לחוק קובע שני שלבים בטיפול בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה עת תלויה ועומדת בקשה ו/או בקשות קודמות לאישור תובענה ייצוגית באותו עניין.
בשלב הראשון נוגע לסמכותו של בית המשפט להעביר את הדיון בבקשה המאוחרת לבית המשפט הדן בבקשה הקודמת והדבר מוסדר בסעיף 7 (א) לחוק.

במקרה הנדון, כפי שצוין לעיל, הוגשו ארבע בקשות שונות ובהתאם לסעיף 7(א) אוחדו הדיונים בכל ארבעת הבקשות לדיון בפני.

השלב השני, לו הנני נדרשת כעת, נוגע לסמכותו של בית משפט, בפניו תלויות ועומדות הבקשות, לקבוע את האופן בו ינוהל הדיון, בין אם על דרך של צירוף הבקשות ודיון מאוחד בכולן; בין אם מחיקת אחת הבקשות ודיון באחרת ובין אם צירוף או החלפה של מבקש או של ב"כ התובע המייצג, והכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר.

עניין זה מוסדר בסעיף 7 (ב) לחוק הקובע כדלקמן:
"(ב) על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;
(2) לעניין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;
(3) לעניין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור".

הסעיף מבחין בין השלבים השונים בו מצוי הדיון בבקשה המוקדמת. כאשר מדובר בשלב בו טרם החל הדיון בבקשה הקודמת, על פי סעיף 7 (ב) (1), נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב ביותר לבחור בין האפשרויות העומדות בפניו לניהול הדיון בבקשה: צירוף הבקשות, מחיקת חלק מהבקשות או צירוף או החלפה של תובע מייצג או ב"כ מייצג.

כאשר קיימת חפיפה משמעותית בין בקשות שונות לאישור תובענה ייצוגית באותו עניין נקטו בתי המשפט בפתרון הדיוני של מחיקת אחת או יותר מהבקשות לאישור התובענה הייצוגית, על פני צירוף הבקשות לדיון מאוחד בהן. (ראו ת"צ 20046-02-12 סטורזי נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ (ניתן ביום 13.12.12).

צירוף בקשות אישור שעניינן עילות זהות עלול להביא לסרבול ההליכים ולכן במצב הדברים הרגיל מן הראוי לנקוט בדרך של מחיקת אחת הבקשות על פני איחוד הדיון בבקשות. (ראה ת"צ 20167-07-11 עיריית רמת גן נ' רוזנבלום ניתן ביום 16.11.11).
בהינתן האמור, נדרשת אנכי להכריע בשאלה איזו מן הבקשות שהוגשו על ידי המבקשים השונים ראויה ומתאימה להתנהל והכיצד.

סעיף 7 (ב)(1) לחוק קובע כי ברירת המחדל הינה מתן עדיפות לבקשה המוקדמת בזמן. כל עוד אין מדובר בבקשה שטחית, בלתי מבוססת, שהוגשה בחופזה רק כדי להיות "ראשונה בתור", הרי שהבכורה תינתן לה והכל כדי ליצור תמריץ שלילי להגשת תובענות מאוחרות שיש בהן העתקת התביעה הראשונה.
יחד עם זאת, בית המשפט נדרש להניא מבקשים מלהגיע אל בית המשפט עם בקשות שטחיות ובלתי מבוססות רק כדי להיות "ראשונים בתור".

עמדה על כך כב' השופטת רות רונן בפרשת ריטבלט (ת"צ (ת"א 55750-07-14) ריטבלט נ' א. דורי בניה בע"מ (ניתן ביום 9.11.14), בקבעה את הדברים הבאים:
"לכן, לבקשה שהיא ראשונה מבחינה כרונולוגית אך לוקה בחסר מבחינת היסודיות, העומק והרצינות שלה – לא תינתן עדיפות על פני בקשות מאוחרות ומבוססות יותר. מאידך גיסא, ... כאשר מדובר במספר בקשות שכולן רציניות ומבוססות, הכלל הוא כי הבקשה המוקדמת יותר תגבר על אלה המאוחרות ממנה..."

במצב דברים זה נדרש בית המשפט לבחון את האופן היעיל ביותר לניהול ההליך, לרבות זהות המבקשים ובאי כוחם, איכות הבקשה, חוות הדעת התומכות בבקשה, ובהתאם נדרש הוא ליתן הדעת להיקף הקבוצה כדי להבטיח כי כל חברי הקבוצה הרלבנטיים יהיו מיוצגים במסגרת הבקשה שתתברר.

דיון והכרעה
לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים המפורטות לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבוע כי ניר ונחום ינהלו במשותף התביעה בשם הקבוצה אותה הם מבקשים לייצג כנגד הנתבעות אותן תבעו. בהתאם, יש להורות על מחיקת תביעתו של מנירב ביחס לביטוחי הרכב, כנגד חברות הביטוח אשר נתבעו גם בתביעות ניר ונחום, זאת למעט תביעת מנירב כנגד הנתבעת 13 בתביעתו, היא ליברה חברה לביטוח בע"מ , אשר לא נכללה בתביעות של ניר ונחום וכן תביעתו של מנירב בעניין ביטוחי דירות, עניין שאינו מושא לתביעה בתביעות האחרות של ניר ונחום .

על פניו, תביעת מנירב, כראשונה בזמן, היא זו הראויה להתברר. יחד עם זאת, לאחר בחינת טיבה ותוכנה, והואיל ונעדרת ממנה חוות דעת מומחה כחלק מהתשתית הראייתית המצופה בתביעות מסוג זה, אני סבורה כי עניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר באמצעות תביעתם של ניר ונחום, אשר תמכו תביעתם בחוות דעת אקטואר לביסוס עילת תביעתם .

יצוין, כי על אף שנקודת המוצא הינה, כי עניין שבמומחיות הנוגע לבקשה לאישור תובענה ייצוגית יש לתמוך בחוות דעת מומחה, אין פירוש הדבר כי בלעדיה אין, ויש ויעלה בידי בעל דין לשכנע את בית המשפט בדבר קיומה של אפשרות סבירה לקיומה של עילת התביעה גם בהעדרה. ואולם, אין זה המקרה שבפני עת עסקינן בבקשה שע ניינה בתחום מומחיות האקטואריה שאז מטבע הדברים מתחייבת תמיכת הבקשה והתביעה במסמכים ובחוות דעת מומחה לביסוס הטיעון שענייננו במומחיות.

אין בידי לקבל את טענת מנירב, כי בירור הנסיבות דנן אינו מצריך חוות דעת אקטוארית, למצער, בשלב הגשת בקשת האישור. טענתו זו של מנירב מתבססת על ההנח ה, כי חברות הביטוח לא לקחו מראש בחשבון את ההיתכנות לפחיתה מהותית ברכיב הסיכון עקב נסיבות פרוץ מגפת הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה, וכי מובן כי מגבלות אלו אשר הביאו להפחתת השימוש בכלי רכב, גם הפחיתו מטבע הדברים את רכיב הסיכון באופן המשליך על גובה פרמיית פוליסות הביטוח. דא עקא, כי מדובר בהנחות שאינן טריוויאליות אשר מצריכות ביסוס מקצועי, באמצעות חוות דעת אקטוארית התומכת בנטען, כדי ל בסס את העילה העומדת במרכז התביעה.

כך גם אין בידי לקבל את עמדת מנירב כי נכון יהיה לאפשר לו להגיש חוות דעת מומחה במענה לטענות המשיבות, ככל שתחשופנה נתוני אמת בתשובתם ו /או תטענה כי המגבלות שהוטלו לא הפחיתו הסיכון, מטעמים שונים.
עקרון הוא כי על תובע ייצוגי המבקש לנהל הליך יצוגי להניח בפני בית המשפט תשתית ראיתית ראויה לרבות חוות דעת כאשר התביעה מעוררת שאלות שבמומחיות, לה ן ידרש בית המשפט כבר בשלב בירור הבקשה לאישור ניהול התובענה כתובענה ייצוגית. שהרי, נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובע היצוגי, גם אם נטל זה בשלב בקשת האישור הינו אך נטל הוכחה ברמה הלכאורית של הדברים.
לפיכך, כאשר מוגשת תובענה ייצוגית ובקשה לצידה לאישור ניהול התובענה כייצוגית , ללא תשתית ראייתית ראויה לא יאפשר בית המשפט ניסיונות מאוחרים ליצוק תוכן לתובענות נבובות תוך כדי בירור הבקשה לאישור התובענה. ובענייננו, העדרה של חוות דעת מומחה מקום בו מתחייב הדבר, כחלק מכתב התביעה ובקשת האישור, מעידה על איכות ירודה של התביעה המעוררת קושי בהמשך בירור הבקשה.
(ראה דברי כב' הנשיא גרוניס ברע"א 4253/14 יוגב חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ (ניתן ביום 5.1.15), וכן רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לתוצרת חקלאית לישראל בע"מ נ' נאור (ניתן ביום 19.7.12)).

מה גם, שעצם ההנחה, העומדת בבסיס התביעה, כי משבר הקורונה וההגבלות השונות הפחיתו את רכיב הסיכון באופן המשליך על פרמיות הביטוח המשולמות, אינה תלויה בנתוני הנתבעות, כי אם בעצם הטענה הנטענת בדבר עצם הפחתת הסיכון ועד כמה יש בהפחתה זו כדי להוזיל את פרמיות הביטוח באופן יחסי לימי הסגר שהטילו מגבלות תנועה . לעניין זה היה על מנירב להדרש לחוות דעת אקטואר כפי שעשו ניר ונחום.

גם אם תבואנה מפי הנתבעות בכתב תשובתן לבקשת האישור כי הסיכון הנטען נלקח בתחשיב האקטוארי לקביעת הפרמיה, הרי שיתכן ועניין זה יהווה בסיס למתן רשות להגיש חוות דעת משלימה, במסגרת בקשה לתקן כתב תביעה, אך בוודאי אין בכך כד להחליף או ליתר הצורך בהגשת חוות דעת בתמיכה לתביעה ולבקשת האישור, כפי שטוען מנירב.
לעניין זה ראו פסק-דינו של בית המשפט העליון בבר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר, [פורסם בנבו], 22.11.2012, להלן: "ענין אינסלר") בו נקבע כי -
"בקשת האישור נדרשת לכלול את התשתית העובדתית המלאה ואת הראיות התומכות בה כבר במועד הגשתה, ולפני הליכי גילוי כלשהם. מכאן, שבשונה מתביעה 'רגילה', דרך המלך להוסיף ראיות וטענות עובדתיות שלא נטענו מלכתחילה בבקשת האישור אך דרושות לשם הכרעה בה, היא לבקש לתקן את בקשת האישור."
(ההדגשה היא במקור, ר.ב.).

(וכן ראו פסק דינה של כב' השופטת רות רונן בת"צ (ת"א) 63128-10-18 מעין פלטר נ' קרן הגשמה בע"מ (ניתן ביום 23.4.2019) ), אשר דחתה בקשה לתיקון תובענה ייצוגית ובקשת האישור שלצידה, לשם צירוף חוות דעת מומחה, מקום בו קבעה כי היה על המבקשת לעשות כן עם הגשת תביעתה.

אשר לחוות הדעת האקטואריות שצורפו לתביעות ניר ונחום, מצאתי כי יש בהן לא רק כדי להעריך את הנזק, אלא גם ובעיקר כדי להניח התשתית הראיתית הנדרשת לכאורה לשם ביסוס עילת התביעה, בניסיון להוכיח, על סמך אמות מידה מקצועיות , קשר בין המגבלות שהוטלו עקב מגיפת הקורונה אשר הביאו להפחתה בשימוש בכלי רכב בכבישים ובהתאם להפחתה בסיכון לאירוע ביטוחי, כמו גם עמידה על המשמעויות העשויות להיגזר מכך ביחס לגובה הפרמיות בפריזמה אקטוארית.
יוער, כי חרף ניתוח הנזק שנערך בתביעת מנירב, ועל-ידו, על בסיס ניסיונו המקצועי בתחום ראיית החשבון, הרי שהתביעה בענייננו מחייבת היתמכות בחוות דעת מומחה מתחום האקטואריה כפי שהובאו בתביעות ניר ונחום, ואין בניתוח של בעל דין, מומחה ככל שיהיה, כדי לשמש חלופה ראויה ויעילה דיה בבירור סוגיה זו שבמומחיות, בפרט עת מבקש הוא לנהל התביעה עבור הקבוצה.

מעבר לאמור, לא מצאתי כי תביעת מנירב מחזיקה ביתרון ראיתי אחר שלא נמצא בתביעות ניר ונחום כדי להעניק מזור לחוסר בחוות דעת אקטוארית. אמנם מנירב צירף לתביעתו מסמכים שונים שחלקם אינם נכללים ב תביעות ניר ו/או נחום, אך אין במסמכים אלו, כמו העתק של תקנות שעת החירום ומדריך Dun's 100, ערך ראייתי בעל משקל המצדיק לבכר את תביעת מנירב, קל וחומר כאשר תביעות ניר ונחום אוחזות במספר אסמכתאות רלוונטיות, מלבד לחוות הדעת, שאינן מופיעות בתביעת מנירב.

נוכח האמור לעיל, אין לי אלא לקבוע, כי כשל מהותי מצוי בתביעת מנירב אשר נמנע מלתמוך התביעה ובקשת האישור שלצידה בחוות דעת מומחה.
טענות שהושמעו בכל הנוגע ליתרון כזה או אחר בהגדרת הקבוצה אין בהן כדי לשנות התוצאה אליה הגעתי כמפורט לעיל.
כך גם אין בטענותיו של מנירב אודות העדר תצהיר התומך בבקשתם של ניר ונחום דנן (לפי סעיף 7(ב) לחוק) , כדי לשנות התוצאה, בין השאר מהטעם כי די בקיומם של תצהירים התומכים בקשות האישור לצורך העניין וכי בקשה זו מבוססת כל כולה על התשתית הקיימת והיא כתבי הטענות המצויים בתיק.

סוף דבר
בהינתן האמור לעיל, אני מורה כי נחום וניר ינהלו התובענה יחדיו כנגד כל הנתבעות אותן תבעו ואשר נתבעו גם בתביעת מנירב בעניין פוליסות ביטוח הרכב.
פועל יוצא מכך, כי תביעת מנירב ובקשת האישור שלצידה מסולקת בעניין ביטוחי הרכב למעט התביעה כנגד הנתבעת 13 - ליברה חברה לביטוח בע"מ, אשר לא נתבעה בתביעות ניר ונחום.
בהעדר חפיפה בתביעות בנושא ביטוח תכולת דירה ינהל מנירב תביעתו בעניין זה כ נגד כל הנתבעות שבכתב תביעתו .

כדי לאפשר לכל הנתבעות להתמודד מול בקשת אישור אחת, אני מורה כי תביעת ניר ותביעת נחום תאוחדנה לכתב תביעה ובקשת אישור אחת. אין באמור כדי לאפשר תיקון כתבי הטענות אלא אך מיזוגן. לחילופין, רשאים ניר ונחום להודיע כי מבקשים הם לנהל את בקשת האישור על פי אחת מן הבקשות שהוגשו, בין אם על פי בקשת ניר ובין אם על פי בקשת נחום.

לפיכך, כתב תביעה ובקשת אישור מתוקנים בשם נחום וניר יוגשו עד לא יאוחר מיום 7.4.21. אלא אם כן יבחרו הם לנהל ההליך באמצעות בקשה אחת ש ל מי מהם שאז יודיעו לבית המשפט על כך בתוך המועד הנ"ל.
תביעת מנירב שנותרה לבירור בעניין פוליסות ביטוח רכב תתברר כנגד חברת ביטוח ליברה בע"מ בלבד. תביעת מנירב בעניין פוליסות ביטוח דירות תתברר כנגד כל הנתבעות שבתביעתו.

כל כתבי התשובה מטעם המשיבות, הן לבקשת האישור של ניר ונחום והן לבקשת מנירב והן לבקשת סגל, יוגשו עד לא יאוחר מיום 15.7.21.

בהינתן החלטה זו ישקול מנירב המשך צעדיו ביחס לאופן ניהול בקשת האישור.

בית המשפט חוזר וקורא לצדדים לבחון הידברות עניינית אשר תייתר בירור ההליכים.

ניתנה היום, י' אדר תשפ"א, 22 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.