הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב -

המערערים

1.SYCO ENTERAINMENT LIMITED
2.Simon Cowell
3. עו"ד נחום גבריאלי

נגד

המשיבה

ארמוזה אינטרנשיונל מדיה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אלרן שפירא בר אור

פסק דין

ערעור על החלטת כבוד הרשם של בית משפט זה (השופט עודד מאור) מיום 17.2.2019 ולפיה הגיע למסקנה, כי תחליף המצאה של כתב התביעה שביצעה המשיבה אל המערערים 1-2, באמצעות מסירתו למשרד עו"ד גבריאלי הינו כדין, והכל בהתאם להוראת תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א")

העובדות לעניין
ביום 28.3.17 שלח עו"ד גבריאלי בשם המערערים 1-2 (להלן: "המערערים") מכתב אל המשיבה ובו נטען, כי פורמט טלביזיוני של המשיבה מפר את זכויות היוצרים של המערערים 1-2 בפורמט מסוים. עוד נטען במכתב, כי מרשיו רואים את ההפרה הנטענת ברצינות וכי הם נחושים לאכוף את זכויותיהם בישראל ובכל תחום שיפוט אחר.

ביום 4.4.17 הגישה המשיבה תביעה כנגד המערערים לבית משפט זה ובו ביום הומצא כתב התביעה וכן הזמנה לדין ומכתב נלווה אל משרד עו"ד גבריאלי, עליהם נתן אישור "נתקבל". מושא התביעה נוגע לסכסוך הנטען במכתב ההתראה אשר נשלח על ידי עו"ד גבריאלי, בשם המערערים, אל המשיבה.

ביום 6.4.17 השיב עו"ד גבריאלי את התובענה וצירף מכתב בו טען, כי לא הוסמך על ידי המערערים לקב ל עבורם כתבי בי דין או כל מסמך אחר.
או אז הגישה המשיבה בקשה להתיר לה לבצע תחליף המצאה למערערים, באמצעות עו"ד גבריאלי. במסגרת הבקשה טענה המשיבה בפני כב' הרשם של בית משפט זה, כי די בכך שעו"ד גבריאלי מייצג את המערערים באותו עניין ובאותה העת בה הומצאה התובענה, על מנת לראות את ההמצאה לידי עו"ד גבריאלי כהמצאה כדין לעניין תקנה 477 לתקנות סד"א. לטענתה, התביעה הוגשה ימים מספר לאחר המכתב ששלח עו"ד גבריאלי בשם המערערים ודי בכך כדי לאיין את הטענה בדבר העדר ייצוג המערערים.

מנגד טען עו"ד גבריאלי, כי לא קיבל יפוי כוח מטעם המערערים לייצג אותם לא לצורך קבלת כ תבי בי דין וגם לא לצורך ניהול הליך המשפטי.

כב' הרשם, בהחלטתו מיום 17.2.2019, קיבל את עמדת המשיבה וקבע כי מקום שאין חולק כי עו"ד גבריאלי שלח מכתב התראה הנוגע לסכסוך נשוא התובע נה הרי שיש לראותו כמי שפועל בשם המערערים, בקשר לסכסוך וממילא יש לראותו כמי שמייצג את המערערים לצורך תחליף ההמצאה.

במסגרת הערעור שבפני חזר וטען עו"ד גבריאלי בדבר החשיבות בביצוע המצאות אל מחוץ לתחום כאשר מדובר ביריב זר, בדרך המלך, היא זו הקבועה בסעיף 500 לתקנות סד"א הבוחנת בין השאר את שאלת החלת השיפוט של בית משפט בישראל על בעל הדין הזר והסכסוך.
לטענתו, שגה כב' הרשם עת התעלם מתצהירו המצהיר מפורשות, כי אין בידיו יפוי כוח מטעם המערערים, וכי אין הוא מוסמך לייצג אותם בהליך משפטי או לקבל עבורם כתבי בי – דין.
לטענתו, אין במכתב ההתראה ששלח אל המשיבה די כדי לבסס הקביעה כי מוסמך הוא לקבל כתבי בי – דין עבור המערערים ובהתאם, אין באמור כדי לשלול הצהרתו (של עו"ד גבריאלי) , כי אינו מוסמך לקבל כתבי טענות עבור המערערים או לייצגם בהליך משפטי.
לטענתו, אין בנמצא כל הוכחה רא ייתית, כי הוא מוסמך לקבל כתבי בי – דין עבור המערערים.

בתשובה לטענות אלו טענה המשיבה, כי לא נפלה כל שגגה מפי כבוד הרשם אשר נתן את הדעת לכל התשתית הראיתית אשר באה בפניו וקבע בצדק כי יש לראות את עו"ד גבריאלי כמי שניתן לבצע באמצעותו תחליף המצאה למערער ים והכל בהינתן העובדה כי שלח בשמם מכתב התראה אל המשיבה וזו שנערכה עוד קודם לכן, השיבה תשובה במכתב ובכתב תביעה הנוגע לסכסוך מושא מכתב ההתראה.
בהתאם טענה המשיבה כי יש לדחות הערעור.

הרקע הנורמטיבי:
אין חולק כי סמכותם של בתי המשפט בישראל נקנית, ככלל, בהמצאת הזמנה לדין. המצאה יכולה להתבצע גם כאשר הנתבע עצמו אינו מצוי בישראל או אז קבועה דרך המלך בהוראת תקנה 500 לתקנות סד"א.
לצד זאת, קובעת תקנה 477 לתקנות סד"א כדלקמן:
"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה המצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה המצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת". (ההדגשה שלי ר.ב.)
נקבע כי ניתן להמציא כתבי בית דין באמצעות עורך דין גם אם לא הוסמך מפורשות על ידי לקוחו לקבל עבורו כתבי בית דין או לייצגו במשפט , ודי בכך שהוא מייצג את הלקוח בנושא הסכסוך בסמוך לנקיטת ההליך המשפטי, או במושא ההתדיינות, לגביו הוגשה התביעה (ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4) 309 (1984)(להלן: "פרשת יוחימק"); בע"מ 1378/07 זדה נ' זדה (29.4.2007) (להלן: "פרשת זדה ")). אך לא ניתן להמציא כתבי בי דין רק משום שמייצג את אותו לקוח בעניין אחר, או אם חלף זמן רב מאז פעל כעורך דינו של הנתבע.
כמובן, שאין בעצם המצאת כתבי בי דין, ללא הרשאה פורמאלית מצד הלקוח, כדי להקנות לעורך הדין סמכות לפעול בשמו של הלקוח ולייצגו ו גם אין בכך כדי לכפות עליו יצוג ( ראו רע"א 544/14 חב' אלגיר טכנולוגיות (2003) בע"מ נ' עו"ד עמית לדרמן מתוקף תפקידו ככונס נכסים על יתרות ים של חברת אינובד פתרונות בע"מ [פורסם בנבו] (05.10.2014) (להלן:"פרשת אלגיר")).
כל שמצופה מעורך הדין המקבל כתבי בי דין לידיו הוא להביא לידיעת הלקוח את דבר קיומו של ההליך ושמורה ללקוח הזכות להחליט, לאחר קבלת כתב התביעה בהמצאה כדין, מי ברצונו שייצגו.
תכלית ההמצאה הינה, אפוא, להביא לידיעת בעל הדין כי מתנהלים הליכים משפטיים נגדו וכן כי יש בעצם ההמצאה כדי להקנות סמכות לכאורה לבית המשפט לדון בתובענה (לעניין זה ראו עניין יוחימק, וכן ע"א 1947/91 שטיין נ' כץ, פ"ד מה (4) 705 (1991) (להלן: "עניין שטיין")).

עוד נקבע בפסיקה, כי הנטל להוכיח שעורך הדין אינו מייצג אדם בהליכים והמצאה למשרדו אינה המצאה כדין, מוטל על הטוען זאת, למשל באמצעות הגשת ייפוי כוח מוגבל שאינו מאפשר לעורך הדין לשמש ככתובת לקבלת כתבי בית די בהליכים אחרים ( ה"פ (מחוזי ת"א ) 19218-05-14 ז'קונט נ' האפרתי (15.12.2014) ).

עולה מן האמור כי התנאי לתחולת תקנה 477 לתקנות סד"א לעניין המצאה של כתבי בי דין באמצעות עורך הדין, הוא בחינה עובדתית של הנסיבות בשאלה - האם הלקוח הסמיך את עורך הדין לייצגו באותו עניין. יכול שהסמכה זו תשתמע מן הנסיבות, בהעדר הסמכה ישירה. במסגרת הבדיקה העובדתית, יש לבחון האם ברור שמתקיימת מערכת יחסים בין עורך הדין לנתבע, המחייבת את עורך הדין ליידע את הנתבע על דבר ההמצאה, עקב קיומם של יחסי נאמ נות או שליחות ביניהם (גם ללא קיומו של ייפוי כוח לייצוג) – קרי שחזקה על עורך הדין שיעביר את דבר ההמצאה לידיעת הנתבע.

האם נדרש היתר המצאה לחו"ל ותרגום המסמכים:
לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים אני סבורה כי דין הערעור להדחות. העובדות והנסיבות מלמדות , כי עו"ד גבריאלי הוסמך על ידי המערערים, גם בהעדר קיומו של יפוי כוח כתוב, לשלוח מטעמם מכתב התראה שעניינו הפרת זכויות יוצרים נטענת, שבמהותה נוגעת למושא הסכסוך נשוא התובענה שהגישה המשיבה , כתשובה, כנגד המערערים. נמצא כי בפועל, שקדה המשיבה על הכנת כתב התביעה כנגד המערערים בימים ו/או בסמוך לימים בהם עמל עו"ד גבריאלי בהוצאת מכתב ההתראה הנוגע לאותו סכסוך.
גם בהינתן הצהרתו של עו"ד גבריאלי כי אין בידיו יפוי כוח מטעם המערערים המסמיך אותו לקבל מסמכי בין דין עבורם וגם לא ליצגם בהליך המשפטי, אין בכך כדי להועיל, נוכח ההלכות בנדון בהן חזרו ושנו בתי המשפט, כי די בהוכחת יצוג הקשור למהות הסכסוך. מאחר וכל תפקידו של עורך הדין המקבל לידיו כתבי בי דין, בהליך של תחליף המצאה, הוא להביא לידיעת הלקוח דבר קבלת כתבי בי – דין , שהרי נקודת המוצא הינה, כי לעורך הדין הפועל בשם אותו לקוח, במושא הסכסוך נשוא התביעה, קשר משפטי בנדון ודי בכך. אך מובן , כי אין באמור כדי לכפות על עורך הדין וגם לא על הלקוח יצוג של עורך הדין בהליך המשפטי, ועל כן גם אין בהצהרתו של עו"ד גבריאלי בנדון כדי לסייע.
מעבר לאמור אציין, כי אמנם המצאה מחוץ לתחום לנתבע זר, הנקובה בתקנה 500 לתקנות סד"א, היא דרך המלך, המהווה מחסום מסנן בשאלת סמכותו של בית משפט ישראלי לדון בתובענה, ואולם, אין בביצוע תחליף ההמצאה, לפי תקנה 477 לתקנות סד"א כדי להשתיק המערערים מלטעון טענות בדבר סמכות השיפוט של בית המשפט הישראלי או בדבר היותו פורום בלתי נאות לבירור המחלוקת .
על פניו בנסיבות העניין, צויין במכתב ההתראה שנשלח על ידי עו"ד גבריאלי אל המשיבה, כי בדעת מרשיו למצות הליכים משפטיים נגדה בין בארץ ובין בחו"ל במשמע כי הכירו, על פניו, בסמכות בית משפט ישראלי.
לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
המערערים ישאו בהוצאות המשיבה בסך של 10,000 ₪ .

ניתן היום, י"א ניסן תשע"ט, 16 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.