הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 8

ועדת ערר לפי חוק רישום קבלנים
לפני יהודה פרגו, שופט בכיר (בדימוס) של בית משפט מחוזי-יו"ר ועדת הערר
אדר' ליאורה זיידמן, חברת ועדה
אינג' אבי בצרתי, חבר ועדה

העוררת:

1. גיאו-בר בנוי ופתוח (מרכז) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יקותיאל וייס

נגד

משיב:

1. משרד הבינוי והשיכון/רשם הקבלנים
ע"י ב"כ עו"ד אילן רויזמן

פסק דין

1. מבוא

בפנינו ערר על החלטות רשם הקבלנים אשר אימץ את המלצות הוועדה המייעצת על הורדת הסיווג של "גיאו-בר" בנוי ופתוח בע"מ (להלן: " גיאו-בר") בענפים 4/100, 4/200, 4/300, 4/400 ו – 3/500, מסיווגים אלו, לסיווג 1.

חברת "גיאו-בר" בנוי ופתוח בע"מ להלן: "גיאו-בר")הינה חברה משפחתית אשר נרשמה בפנקס הקבלנים על סמך כישוריו של מנהלה מר ברכה בנימין שהוא הנדסאי בהשכלתו.

בביקורת מעקב שנערכה ע"י רשם הקבלנים, התברר שנפלה טעות בעת הרישום וההכרה של חברה זו בסיווגים הגבוהים מסיווג 1 או 2, שכן בהתאם לסעיפים 5(3) ו-9 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) תשמ"ח 1988 (להלן: התקנות) כדי להיות רשום בסיווג גבוה מסוג 2, יש לקבל דרך קבע שירותים הנדסאיים מאת מהנדס, בעוד שמר בנימין ברכה הוא הנדסאי בעל כשירות להוות בסיס לרישום בסוגים 1, 2 בלבד.

בדו"ח המעקב נרשם:
" עדכון במערכת – 2 תיקים
גיאו בר בינוי ופיתוח בע"מ - 15638
חברה משפחתית רשומה בענפים 4/100, 4/200, 4/300, 4/400 ו-3/500 על סמך כישורי המנהל ברכה בנימין הנדסאי מקושר לכל הענשים לרישום וסיווג גם כמנהל וגם כעובד. יש לתקן בתיק ולהחזירו כמנהל לענפים אבל רק לרישום ולא לסיווג מדובר בסיווגים גבוהים.
הוצאתי דף מידע מעודכן מרשם החברות לראות שאין שינויים, אין שינויים. פתחתי בקשה להחלפת עובד/מנהל. (נספח א)

קרי, מתך טעות נרשם בנימין ברכה שהוא הנדסאי בהשכלתו גם לצורך רישום החברה בפנקס הקבלנים, וגם לצורך הסיווגים 3 ו-4, המחייבים העסקת מהנדס העונה על התנאים הקבועים בסעי 4א(1) ו-(2) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק").
כשהתגלתה הטעות, קמה החובה לתקנה ובאופן מיידי.

ביום 26.12.2013 התקבלה הנחייה לבקש מחברת "גיאו בר" "עובד לסיווג" (נספח א)

החל מיום 3.2.3014 יש פניות של רשם הקבלנים לחברת ""גיאו-בר"" בדרישה להוכיח את כשרותה להמשיך ולהיות רשומה בסיווגים בהן היא רשומה.

ביום 3.2.2014 פונה רשם הקבלנים אל ""גיאו-בר"":

" הנדון: רישומכם וסיווגכם בפנקס הקבלנים

מעיון ברישומכם בפנקס הקבלנים במסגרת מעקב רישום וסיווג, עולה כי הינכם רשומים בענפים 4/100, 4/200, 4/300, 4/400, 3/500 ללא עובד כבסיס לסיווג כנדרש בתקנות 5 ו-9 לתקנות חרישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) התשמ"ח-1988.

לאור האמור הינכם נדרשים להמציא למשרדינו תוך 21 יום ממועד הגעתו של מכתבנו זה אליכים, תצהיר קבלת שירותים לסיווג ממהנדס ותצהיר ניסיון של העובד לסיווג (טפסים מספר 5 ו-13 באתר הרשם) ולצרף את כל הנדרש בתצהירים.

במידה ולא תמציאו הנדרש במועד כמבוקש, יורד סיווגכם בענפים 100, 200, 300, 400, 500 לסוג 1.
(נספח ב)

ביום 14.4.2014, הגישה ""גיאו-בר"" תצהיר חתום של מר בנימין ברכה (הנדסאי בנין מוסמך בעל מניות ומנהל בעוררת), על-פיו ""גיאו-בר"" מקבלת שירותים מהמהנדס גאורגי ממוט.
(נספח ד' לתשובת רשם הקבלנים).

ביום 1.5.2014, התבקשה ""גיאו-בר"" להמציא ל רשם הקבלנים תצהיר של המהנדס ממוט גאורגי החתום על ידי עורך דין , בו הוא מפרט את ניסיונו במשך השנתיים האחרונות וכן דיווח על תקופות העסקה ושמות המעבידים (ראה נספח ה' לתשובת רשם הקבלנים).
הדבר לא נעשה.

ביום 24.6.2014 שלח רשם הקבלנים מכתב התראה לעוררת, ובו היא התבקשה להמציא לרשם הקבלנים את המסמכים הדרושים וכי אם לא יעשה הדבר תוך 14 יום "רשם הקבלנים ישקול הפעלת סמכויותיו לרבות הפעלת אמצעי משמעת, הורדת הסיווג או ביטול הרישום ברשם הקבלנים"
(נספח ו' לתשובת רשם הקבלנים).
גם הפעם, והגם שמדובר היה בדרישות והתראות שחזרו על עצמן, לא המציאה ""גיאו-בר"" את המסמכים המבוקשים.

ביום 8.9.2014 הובא הדבר לדיון בפני הוועדה המייעצת, אשר המליצה לרשם הקבלנים להוריד את הסיווגים של "גיאו בר" לסיווג 1.
"4. נימוקי הועדה:
החברה רשומה בענפים 4/100, 4/200, 4/300, 3/500 לפי סעיף 4(א)(5) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט – 1969 על סמך כישורי המנהל: ברכה בנימין. נשלח לחברה מכתב ביום 3.2.14 שלחברה אין עובד לסיווג ועליהם להמציא מסמכים בדבר בעל כישורים אחר כבסיס לסיווג החברה במקום העובד שעזב. החברה שלחה מסמכים ב-29.4.2014 לגבי עובד חדש לצורך הסיווג יצא מכתב מסמכים חסרים לחברה משלא ענתה החברה למכתב הרשם, נשלחה תזכורת לחברה בדואר רשום + אישור מסירה. מכתב הרשם התקבל בחברה ביום 24.6.2014 (מצ"ב אישור דואר). מאחר והחברה לא ענתה לפניות הרשם ולא המציאה את מסמכי העסקה בדבר עובד אחר לצורך המשך סיווגה בענפים 4/100, 4/200, 4/300, 4/400, 3/500, ממליצה הוועדה להוריד סיווג החברה בענפים 4/100, 4/200, 4/300, 4/400, 3/500, לסוג 1 בגין העדר בסיס סיווג החברה, אי עמידה בתקנות 5(א)(3) ו – 9 לתקנות רישום קבלנים עבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), התשמ"ח – 1988, ואי מענה לפניות הרשם".

ביום 14.9.2014 אומצה החלטת הוועדה המייעצת על ידי רשם הקבלנים
"החלטת הרשם: מאשר המלצת ועדה להורדת סיווג לסוג 1 עקב אי מענה לפניות הרשם והיעדר עובד לסיווג לכל הענפים בכפוף לפניה נוספת בפקס עקב שליטה ברשת הדואר במידה ולא יהיה מענה עד 14 יום מקבלת הפקס להורדת הסיווגים"
(נספח ז' לתשובת רשם הקבלנים).
ביום נשלחה 21.9.2014 לעוררת החלטת רשם הקבלנים (נספח ח' לתשובת רשם הקבלנים).

ביום 18.1.2017 - כשנתיים וחצי לאחר החלטת רשם הקבלנים דלעיל – נשלח לרשם הקבלנים - מכתבו של עו"ד יקותיאל יעקב וייס המייצג את "גיאו-בר".

במכתב נטען, בין השאר :

"הנדון: בקשה דחופה לעיון מחדש ותיקון טעות – חב' גיאו בר בינוי ופיתוח (מרכז) בע"מ מס' תיק/רישיון: 15638.
סימוכין: מכתב עו"ד אמנון כהן – רשם קבלנים – מיום 21.9.14.

הנני מתכבד לפנות אליכם בשם מרשתי בבקשה ודרישה לאלה השניים:
האחד- להלן "השגה" מנומקה ומפורטת למכתב כב' הרשם מיום 21/9/14, המחייב עיון מחדש וביטולו.
השני- בקשה לתיקון העוול, והפקה לאלתר – רישיון קבלן כשהיה (זה 24 שנים).
מבוא:

בחודש נובמבר 2014 – נתקבל אצל החברה, רישיון קבלן החברה (מ.ר. 15638) לשנים: 2016, 2015 הרישיון שולם ונושא תוקף עד 31.12.16.

משלא נתקבל (בדואר) רישיון הקבלן לשנים 2017-2018, פנתה מרשתי (9/1/2017), לרשם בבקשה לשלוח אליה את רישיונה אך זאת אל ת.ד. – משום קשיי חלוקה אזוריים מצד דואר ישראל.

בחלוף הימים ומשלא נתקבל דבר הדואר (גם לא בת.ד.) פנה מנהל מרשתי ובא אל משרדי רשם הקבלנים (16.1.17).

במעמד הברור מול נציגת קבלת קהל, נמסר למרשתי מכתב מאת רשם הקבלנים מיום 21.9.14 הנושא כותרת: החלטת רשם הקבלנים לאחר התייעצות בוועדה מייעצת – הורדת סיווג (להלן: "מכתב הרשם") – ראה רצ"ב.

ואלה נימוקי הבקשות שבפתיח הכותרת:

טיעון ראשון – רשם הקבלנים ביטל הלכה למעשה (משפטית ומעשית), את האמור במכתב מיום 21.9.14.

במכתב ה – 21.9.14 טוען כב' הרשם, סיווגך הורדו.

חודשיים לאחר מכן ב- (11.11.14) חוזר בו (למעשה) כב' הרשם ממכתבו הנ"ל (21.9.14) ומפיק לחברה, רישיון קבלן תקף הנושא סיווגיי דירוג כשהיו. – (ראה רצ"ב).

המסקנה לזאת:

רישיון הקבלן לשנים 2015-2016 אשר הופק ע"י רשם הקבלנים ביום 11.11.14 (שולם כדין ושימש בר תוקף) – ביטל למעשה (משפטית) את אשר אמור ונקוב במכתב כב' הרשם מיום 21.9.14.

עפ"י דין – החלטה מאוחרת ושניה מבטלת החלטה קודמת!!! זאת בוודאי לכשמדובר באותה ישות משפטית.

הווי אומר: הנקוב ברישיון הקבלן מיום 11.11.14 מבטל את האמור במכתב מיום 21.9.14 – שניהם מאת רשם הקבלנים.

טיעון שני- מרשתי לא זומנה להציג טיעוניה בפני "הוועדה המייעצת, דבר שהיה מסיר ומבטל מיסודו - את דבר השגיאה ש"במכתב הרשם" (21.9.14).

טיעון שלישי- מכתב כב' הרשם משית טיעוניו על סעיף 5(א)3 ו– 9 לתקנות רישום (סיווג קבלנים התשמ"ח 1988), אלא שבסעיפים הנ"ל, מציינים מפורשות כדלקמן:

-ציטוט-
" (9) ... כי הוא מקבל דרך קבע שירותים הנדסיים מאת מהנדס או הנדסאי כנדרש בתקנות אלה".

סע' 5(א)3" בכל עבודותיו מאת הנדסאי או מהנדס העונים על דרישות שבסעיף 4(א)(1)ו(2) לחוק... שם המהנדס או הנדסאי ומענו יצוינו בתצהיר".
-סוף ציטוט-

המסקנה: הן החוק והן תקנותיו חוזרים ומשננים זכות של הנדסאי כזכות מהנדס (לעניין רישום וסיווג קבלנים).

טיעון רביעי- מכתב הרשם חוזר ומעלה טענה שגויה למסקנה (ר' סע' 3 ו– 4 למכתב הרשם) לפיה: לחברה אין עובד(כביכול) המהווה בסיס לסיווגיה.

פירוט תגובת החברה לזאת/ הוכחת השגיאה:
החברה הינה חברה משפחתית – (אב ובנו) – כשהבן מחזיק ב – 29,980 ממניות החברה (99%) ואילו האב (ז"ל) מחזיק ב – 0.1% ממניות החברה – 10 מניות בלבד.

הבן הינו הנדסאי בניין מוסמך, בעל רישיון מס' 4247 (ראה נספח רצ"ב), המשמש כמנהל החברה הלכה למעשה.

כנקוב מפורשות בחוק רישום קבלנים תשכ"ט – 1969 (ר' סעיף 4א;(2) לחוק), הנדסאי בניין זכאי לרישום בפנקס רשם הקבלנים ללא כל הגבלה לתחום דרגת סיווג.

באור: הווי ידוע, לבקיא ויודע את תחום הנדסת הבניין, שהידע והמיומנות ההנדסית, הנדרשת לתחום ביצוע עבודות קבלניות, נתון וישנו במידה שווה לאדריכלים, הנדסאים ומהנדסים, ואין למי מהם יתרון כלשהו לעניין תחום הביצוע – (כמו גם לעניין הפיקוח על הבניה והתשתית) ומשכך פסק המחוקק (חוק), הרשאה זהה לשלו שת אלה.

טיעון חמישי –

עפ"י דין "חוק" גובר על "תקנה" – מה גם שכל התקנות אשר תוקנו אחר החוק חוזרות ומשננות את הזכות והרשות לרישום קבלן – ללא מגבלת סיווג – הנתונה להנדסאי בניין.

להלן מובאות מתיקון לחוק ותקנותיו לפיהן זכות הנדסאי כזאת מהנדס או אדריכל (לסיווג):

ראה תיקון מס' 1 תשל"ב – 1972, תיקון מס' 2 תשל"ג 1973 – שניהם לסעיף 4א'(2) לחוק רישום.

ראה סעיף 9(ב) לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) התשמ"ח – 1988.

ראה סעיף 5א'(3) לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים התשמ"ח – 1988).

נכון גם לציין את הנקוב והאמור בסעיף 7 לתקנות רישום קבלנים התשמ"ח-1988 לפיהן: - רשאי לבקש סיווג (גם כדי סווג 4 ו – 5), הנדסאי/מהנדס/אדריכל המחזיק בתאגיד הרשום כדי 20% ויותר מהון מניותיה הזכות לרווחיו, זכויות ההצבעה וכו'. וכן כי הוא רשום 10 שנים בפנקס הקבלנים, והמבקש היה 4 שנים ועודנו רשום בתחום הביצוע של התאגיד – כל אלה ישנם ומתקיימים בענייננו דנן.

יצויין כי כל יתר התקנות ו/או התיקונים לחוק, דנים בנושאים אחרים (כדוגמת: תעריפים אגרות וכו').

המסקנה: אין ולא נמצא באף אחד מתקנות החוק (ומן החוק עצמו), הפרדה "מלאכותית" (לצורך סיווג) בין הנדסאי למהנדס ואדריכל.

טיעון שישי –

תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סוג תאגיד) התשמ"ד – 1984 מגדירות מפורשות כדלקמן – "סוג תאגיד":
"חברה משפחתית כמשמעותה בפק' מס הכנסה (להל הפקודה) היא סוג תאגיד הרשאי הירשם לענף לפי סעיף 4(א)(5) האמור, אם אחד מחברי הגוף המנהל בפועל את עסקה (להלן: "המנהל") ממלא אחר התנאים שבאחת הפסקאות (1) עד 4 של סעיף 4(א) לחוק, ואותו מנהל עם חבר החברה הם בני משפחה שלפי סעיף 76ד'(1) לפקודה רואים אותם כאדם אחד".

המסקנה:
הוראות החוק (סע' 4(א)(2) החלים על יחיד (אדריכל/הנדסאי/מהנדס)- חלים גם על תאגיד משפחתי שהיחיד מנהל בו

טיעון שביעי –

כל רישומי הקבלנים מאז 1988 ואילך (מועד תקנת סווג קבלנים רשומים), ראו נכונה את דבר החוק והתקנות ובמילים אחרות: מה נשתנה לעת הזו? בו בשעה שמשך כל עשות השנים, שימש מר בנימין ברכה – הנדסאי בניין מוסמך, לסיווגיה של החברה לכל דבר ועניין.

דבר הטעות, המתקיימת אצל מי מעובדי רשם הקבלנים:

תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאית (סיווג קבלנים רשומים) התשמ"ח – 1988. מגדירות ברורות (ר. סע 5 לתקנה), כי קבלן עד סווג דרגה 2, אינו נזקק/נדרש לשירותי הנדסאי/אדריכל/מהנדס. והחל מסווג 2 ומעלה יידרש, לשירותי הנדסאי בניין/מהנדס בניין/אדריכל.

פרשנות מוטעית "מתרוצצת" במסדרונות רשם הקבלנים ועובדיו – הסבורים כי הנאמר בתקנה הנ"ל מפריד כביכול בין הנדסאי למהנדס(?!).

פרשנותם זו מוטעית מיסודה! שהרי, גם בסעיף תקנה זו (סעיף 5 לתקנה) ישנה השוואה וזהות מפורשות סמכויות בין סמכויות מהנדס/הנדסאי/אדריכל – ואלה נאמרים בזו הלשון:

-ציטוט-

"המבקש (ללא ליווי הנדסי) סיווג גבוה מסוג 2, יצרף לבקשתו תצהיר כי הוא מקבל דרך קבע שירותים הנדסאים בהתאם לסעיף4(א)(1) – "שם המהנדס או הנדסאי ומענו יציינו בתצהיר" .

-סוף ציטוט-

ד. המסקנה: השילו מעובדיכם שגיאה וטעות העלולים להביא לפתחכם תביעה ייצוגית ו/או תביעה אישית/נזיקין – (עוולה מצד עובד ציבור).
(נספח י' לתשובת רשם הקבלנים).

ביום 26.3.2017 שלחה ""גיאו-בר"" לרשם הקבלנים מסמכים המתייחסים למהנדס ניסים עזרא, אשר נכון לתת שירותי הנדסה ל " גיאו בר".
(נספח יב' לתשובת רשם הקבלנים).

ביום 26.4.2017 פנה רשם הקבלנים לעוררת וביקש תצהירים חתומים על ידי המהנדסים ממוט גאורגי ועזרא ניסים על ניסיונם בשנתיים האחרונות ודיווח על המעסיקים הרשומים.
(נספח יג' לתשובת רשם הקבלנים).

דא עקא, שבמקום להמציא לרשם הקבלנים את המסמכים המעירים על ניסיונו של המהנדס ניסים עזרא בהתאם לסעיף 4 (א)(1), במכתב מיום 8.5.2017, דרש עו"ד יקותיאל וייס להחזיר ל" גיאו-בר" את הסיווגים 4 ו-3.
(נספח יד' לתשובת רשם הקבלנים).

ביום 15.7.2017 התקיימה פגישה בין "גיאו-בר" עם רשם הקבלנים.

בעקבות פגישה זו, שלחה ""גיאו-בר"" ביום 21.5.2017 " תצהיר מהנדס בנין" של המהנדס ניסים עזרא.

בתצהירו, מפרט המהנדס ניסים עזרא את ניסיונו כמהנדס בצה"ל עד דרגת אל"מ (מפקד מ רכז בינוי – צה"ל); את הבסיסים אשר בוצעו ונבנו על ידו, ואשר אותם נמנע מלציין " מפאת מגבלת וצווי 'בטחון שדה' (צה"ל) הנני מנוע מלפרט את מיקומם של מחנות צה"ל ושל פרטי עבודות הקבלנים שבוצעו בם".
מתוך דו"ח תקופות עיסוק מהמוסד לביטוח לאומי שצורף לתצהיר עולה , שמיום 1.1.2000 מקבל המהנדס ניסים עזרא פנסיה מצה"ל וכי מיום 1.7.2005 ועד ליום 30.4.2017 הוא עבד ב"רשת אשכולות בע"מ".
חסר בתצהיר פירוט של עבודותיו בשנים האחרונות, כפי הנדרש בסעיף 4(א)(1) לחוק.
(נספח טו לתשובת רשם הקבלנים).

ביום 15.6.2017 דנה הוועדה המייעצת בשנית בנושא סיווגה של "גיאו-בר".
בהמלצתה לדחות את בקשתה להשיב לה את הסיווגים כותבת הועדה המייעצת :

"4. נימוקי הוועדה:
סיווגה של החברה הורד מאחר שלא העסיקה מהנדס לסיווג. כעת הגישה בקשה להכיר בכישוריו של מר ניסים עזרא לצורך החזרת הסיווג המקורי. מר עזרא מהנדס אזרחי שימש בעבר כמפקד מרכז בינוי בצה"ל בדרגת אל"מ. הצהיר שאינו יכול לפרט את ניסיונו עקב הסיווג הביטחוני של הפרויקטים שבהם עסק. מעיון בדו"ח הביטוח הלאומי עולה כי מר עזרא השתחרר מצה"ל בשנת 1999. בין השנים 2005-2017 הינו מנכ"ל רשת אשכולות בע"מ שאינה עוסקת בתחום הבניה. הוועדה ממליצה לדחות את בקשת החברה."

ביום 26.6.2017 אימץ רשם הקבלנים המלצה זו:
"החלטת הרשם: מאחר שמדובר במהנדס ותיק שצבר ניסיון רב בעבודתו בצה"ל והבעיה המרכזית שעולה מהמלצת הוועדה היא חוסר האקטואליות של הניסיון (מהנדס נדרש להוכיח ניסיון ב–2 מתוך 5 השנים האחרונות). נראה שיש מקום לזמן את המהנדס לוועדה ע"מ לעמוד באופן בלתי אמצעי על ניסיונו."
(נספח טז' לתשובת רשם הקבלנים).

ביום 29.8.2017 התקיימה ישיבה נוספת של הוועדה המייעצת בנוכחות מר בנימין ברכה, עו"ד יקותיאל וייס והמהנדס ניסים עזרא, בה פירט המהנדס ניסים עזרא בפני הוועדה, את עבודותיו בצה"ל ועבודותיו האחרות:
"עזרא: אני חלק מהצוות האדום שסגן הרמטכ"ל ומייעץ לצה"ל בנושא המעבר דרומה בשנים האחרונות אני עובר על מכרזים, בודק תוכניות, מייעץ לפרוייקטים. היקף הייעוץ שלי לצה"ל הוא 100 שעות בחודש כיום. וקודם לכן 180 שעות.
בפרוייקט הרכבת הקלה בי-ם שימשתי כיועץ למנכ"ל זה כלל בדיקות מדגמיות של חשבוניות ועבודה בשטח, הוצאת דו"חות תקופתיים.
בחב' גיאו בר אני אמור לסייע בתחום ההנדסי ולהכין מכרזים.
את בסיס שיזפון הקמתי בשנת 1980, בדרגת סרן/סגן בעבודה מלאה בשטח.
הוועדה מבקשת הבהרה לגבי הניסיון בחמש השנים האחרונות.

עזרא: בפרוייקט הרכבת הקלה אני הייתי יועץ למנכ"ל -יאיר נווה והייתי מעל כל המפקחים השונים שהיו בשטח. כשנדרש בדקתי גם אבנים משתלבות. מפקחים אחרים בפרוייקט היו מינויים פוליטיים למשל מטעם מופז.
יאיר נווה היה אדמינסטרטור, וכל מה שנגע להנדסה, אני סייעתי לו.

לשאלה מה הניסיון בגשרים, משיב, שלאחר נפילת גשר המכביה, בדקתי את כל הגשרים שהיו באחריות משרד הביטחון, וסגרתי את אלה שלא היו תקינים.

אני מנהל מנהלים.

יש לי הסכם עם המבקשת למתן שירותים לסיווג. עוד לא התחלנו מכיוון שאנחנו ממתינים לרשם.

ברכה: היום בחברה אין פרוייקטים, והעיסוק שלנו הוא בהחזרת הסיווג.

עזרא: אני שימשתי כמהנדס של קבוצת רכישה שהקימה כעשרה פרוייקטים בפרוייקט ה"פיל" למשל, אני הייתי המהנדס. המתכנן היה האדריכל אלישע רובין והקונסטרוקטור היה בוקשפן.

ביום 4.9.2017 ניתנה החלטת הועדה המייעצת:
"נימוקי הוועדה:
הוועדה שמעה את המבקשת ואת המהנדס ניסים עזרא.
בתצהירו של המהנדס מיום 16.3.17 ומיום 18.5.17 לא פורטו עבודות ספציפיות.
בטרם הוועדה תיתן את המלצתה, תבקש לקבל מהמהנדס תצהיר מפורט בנוסח טופס 5, הכולל את כל נסיונו של המהנדס, ב-5 השנים הקודמות להגשת הבקשה, בביצוע עבודות הנדסה בנאיות, בחלוקה לענפים השונים (100, 200, 300, 400 ו-500) ובצירוף מסמכים התומכים במידע."

ביום 4.9.2017 ניתנה החלטת רשם הקבלנים: "לבקש תצהיר מפורט כמומלץ".
(נספח יח' לתשובת רשם הקבלנים).
ביום 27.9.2017 נשלחה החלטה זו ל"גיאו בר" (נספח יט' לנספחי רשם הקבלנים).
ביום 12.11.2017 שלחה "גיאו-בר" תצהיר מעודכן של המהנדס ניסים עזרא .
בתצהיר נכתב בין השאר:
2. כקצין בקבע עד דרגת אל"מ (מפקד מרכז בינוי – צה"ל), מילאתי תפקיד מהנדס בנין.
3. משך עשור שנים ויותר, שימשתי כמהנדס בניין ראשי לכל עבודות הקבלניות אשר בוצעו על ידי יחידות הבינוי בצה"ל.
4. העבודות האמורות בוצעו בכל אזורי הפיקוד של צה"ל (פיקוד צפון, פיקוד מרכז פיקוד דרום).
...
8. בין השאר הבהרתי ל"ועדה מייעצת" כי בניית בסיסי צה"ל במרחב הנגב, נעשית ונבנית גם בשנים האחרונות והנני מועסק ועוסק בבנייתם (מהנדס בנין) גם במהלך השנים האחרונות.
...
10. הנני מצרף בזאת כתב אישור ואסמכתא על התקשרותי החוזית עם צה"ל (מהנדס בנין- בניית מחנות צה"ל בנגב) – ראה רצ"ב.
11. בכל אחד ואחד מן הבסיסית הללו (ובכלל) – בוצעו עבודות בהיקף של עשרות מיליוני ₪ בכל אחד מענפי הסיווג הרשומים מטה.
...
12. היקפן הכספי של כלל עבודות הקבלניות הנ"ל מסתכם כדי מאות מיליוני ₪ וכדי עשרות מיליוני ₪ לכל אחד מן הענפים.
13. מפאת מגבלות וצווי "ביטחון שדה" (צה"ל) הנני מנוע מלפרט את מיקומם של מחנות צה"ל הנבנים ובכלל ואת עיר הבה"דים." ( נספח כ')
ביום 7.12.2017 התקיימה ישיבה נוספת של הוועדה המייעצת אשר דנה בנושא.
המלצתה הייתה, לדחות את בקשת "גיאו-בר" להשיב לה את הסיווגים בענפים 4/100, 4/200, 4/300, 4/400, 3/500, ולהותיר אותה בסיווג 1 בענפים אלו.
"4. נימוקי הועדה:
בהמשך לדיון ועדה עם המבקשת ועובדיה מ-29.8.17 והחלטת הרשם מ-27.9.17 שלחה המבקשת מכתבה מ-12.11.17 וצרפה "תצהיר מהנדס בנין מעודכן" שאינו מפרט דבר חדש לגבי ניסיונו למרות שהתבקש להגיש תצהיר טופס 5 עם פירוט פרויקטים ב–5 שנים אחרונות. הועדה שבה ודנה בבקשה תוך התייחסות לדיון (שימוע) מ-29.8.17 ולתצהירו החדש מ-14.11.17 של ניסים עזרא-המהנדס ומצאה שאין בניסיונו בייעוץ משום בסיס לניסיון בביצוע, לא המציא טופס 5 כפי שהתבקש, הועדה ממליצה לדחות כישוריו לשמש כסיווגי החברה.
ביום 28.12.2017 אימץ רשם הקבלנים המלצה זו :
"החלטת הרשם: מקבל את המלצת הוועדה ודוחה את כישוריו של המהנדס עזרא ניסים מלשמש בסיס סיווג במבקשת ולהחזיר לה את הסיווג שהורד. הנ"ל היה בדיון בוועדה המייעצת והתבקש להמציא טופס 5 מפורט. הוא נמנע מלעשות זאת בנימוק שהניסיון שצבר במסגרת עבודתו בצה"ל מסווג. בנסיבות אשר לא ניתן לעמוד על ניסיונו והתאמתו לתנאי תקנה 5 לתקנות הסיווג וסעיף 4(א)(1) לחוק. בנסיבות אלה ומאחר וחלפו 3 שנים מאז הורדו לחברה סיווגיה, דוחה את בקשתה להחזרת הסיווג, גם מהטעם שחלפו 3 שנים ולא ברור אם לחב' יכולת לבצע עבודות בסווגים אלה.
(נספח כא' לתשובת רשם הקבלנים).

ביום 31.1.2018 שלח רשם הקבלנים את החלטתו ל-"גיאו בר":

"הנדון החלטת רשם לאחר התייעצות בוועדה המייעצת – החזרת סיווג
בקשתכם להכיר בכישוריו וניסיונו של ניסים עזרא כבסיס לבקשתכם להחזרת סיווג בענפים 100, 200, 300, ו – 400 לסוג 4 בענף 500 לסוג 3 הובאה לדיון בפני הועדה המייעצת לרשם הקבלנים.

בהמשך לישיבת הוועדה המייעצת לרשם הקבלנים מ– 29.8.17 להחלטת הרשם מ– 27.9.17, ולמכתבכם מיום 12.11.17, אליו צירפתם תצהיר של מר עזרא, הוועדה שבה ודנה בבקשה תוך התייחסות למסמכים האמורים. הוועדה מצאה כי תצהירו של מר עזרא אינו מפרט דבר חדש לגבי ניסיונו, למרות שהתבקש להגיש תצהיר על גבי טופס מספר 5 עם פירוט פרויקטים ב– 5 שנים האחרונות, וכי אין בניסיונו כיועץ משום בסיס לניסיון בביצוע. לאור האמור לעיל המליצה הוועדה לדחות את בקשתכם.

החלטתי לקבל את המלצת הוועדה מנימוקיה ולדחות את כישוריו של המהנדס עזרא ניסים מלשמש בסיס הסיווג לחברתכם, וכן לדחות את הבקשה להחזיר לחברה את הסיווגים שהורדו. יודגש כי מר עזרא היה בדיון בוועדה המייעצת והתבקש להמציא טופס מספר 5 מפורט על אודות ניסיונו בביצוע עבודות הנדסה בנאיות, אך הוא נמנע מלעשות זאת בנימוק שהניסיון שצבר במסגרת עבודתו בצה"ל מסווג. בנסיבות אלה לא ניתן לעמוד על ניסיונו והתאמתו לתנאי תקנה 5 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), התשמ"ח-1988 (להלן: "תקנות הסיווג") וסעיף 4(א)(1) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט -1969. בנוסף, החלטתי לדחות את הבקשה גם מהטעם שחלפו למעלה מ – 3 שנים מאז הורדו סיווגי החברה ולא ברור אם לחברה יכולת לבצע כיום עבודות בסיווגים האמורים.

בהתאם לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט- 1969 ולתקנות שהותקנו מכוחו, ניתן לערור על החלטה זו בפני ועדת הערר בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בתוך 30 יום.

5. ....

(נספח כג' לתשובת רשם הקבלנים)."

החלטה זו היא נשוא הערר הנדון עתה.

2 . הדיון בערר

ביום 1.7.2018 נדון הערר בפני ההרכב: פרופ' עודד מודריק סגן נשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי – יו"ר הוועדה, אדר' ליאורה זיידמן חברת וועדה ואינג' נח רפפורט יועץ מקצועי לוועדה.
הגם ש"גיאו-בר" הייתה מיוצגת על ידי עו"ד יקותיאל וייס, אשר גם הגיש את הערר בשמה, לדיונים שהתקיימו בבית המשפט, לא התייצב עו"ד וייס. את טיעוני "גיאו-בר" טען מנהלה- מר בנימין ברכה.

לאחר שמיעת טיעוניו של מר בנימין ברכה, ותגובת ב"כ רשם הקבלנים ניתנה ההחלטה הבאה:
"
החלטה

בסוף דיון שנמשך כמה שעות הגענו למסקנה שהבקשה של "גיאו-בר" לחייב את המשיב לצרף מסמכים שונים, אינה רלוונטית לברור סוגיות הערר.
מר ברכה ביקש גם לזמן גורמים שונים להעיד בפנינו כדי שניתן יהיה לחקור אותם.
לפי אופי תפקידה של הוועדה שהיא גוף של ערעור ולא גורם דיוני אין מקום לקיים חקירות של עדים.
לפיכך אנו דוחים את הבקשה על שני חלקיה.

לגוף הערר, יש נקודה אחת שנראית לנו רלוונטית והיא שאלת הצגת כשירות מספקת של המהנדס ניסים עזרא על מנת לשמש בסיס סיווג לחברה "גיאו-בר".
בנקודה זו טוען העורר כי יש בידו קלטת של דיוני הוועדה המייעצת, קלטת שאמורה להבהיר את הנתונים שעמדו בפני הוועדה בהקשר לכשירותו של המהנדס עזרא.
ניתנת בזאת רשות לעוררת להגיש תמליל של הקלטת בתוך 30 ימים מהיום.
התמליל יוגש כשהוא ערוך ומאושר בהתאם לפקודת הראיות, לרבות תמיכה בתצהיר כנדרש על פי הדין.
את הגשת התמליל אפשר לתמוך בטיעון בכתב שישתרע על פני שלושת עמודים לכל היותר במתכונת המקובלת בבג"צ.
ב"כ המשיב יוכל להגיב בתוך 15 ימים לאחר מכן.
נקבע לתז"פ ליום 1.9.2018.
משהתברר שכל המסמכים הרלוונטיים מצויים בפנינו תינתן החלטה בערר. "

דא עקא, ש"גיאו-בר" לא הגישה את המסמכים שנטען שהם ברשותה.

ביום 17.10.2018 – בחלוף חודשיים וחצי – ניתנה החלטה נוספת ע"י סגן הנשיא (בדימוס) כב' השופט עודד מודריק.

""גיאו-בר" לא הגישה את המסמכים המשלימים.
ניתנת ארכה להגשתם עד 31.10.18.
אם לא יוגשו המסמכים המשלימים תתקבל החלטה בערר בהתאם לחומר המצוי.
לעיון ביום 31.10.18 ."

גם הפעם לא הוגשו המסמכים.

ביום 7.11.2018 ניתנה החלטה נוספת ע"י סגן הנשיא (בדימוס) כב' השופט עודד מודריק:

" החלטה
"גיאו-בר" הייתה אמורה להגיש ראיות עד 1.9.2018.
הראיה לא הוגשה. אם לא תוגש עד 15.11.18 תינתן החלטה בערר בלעדיה ויתכן שהערר יימחק.
ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ט, 07 נובמבר 2018. בהעדר הצדדים. "

המסמכים לא הוגשו.

ביום 11.11.2018, הוגשה "בקשה דחופה להארכת מועד" בשל נסיבות אישיות של ב"כ "גיאו-בר" עו"ד וייס.

ביום 20.11.2018 ניתנה הארכה המבוקשת ע"י כב' השופט עודד מודריק.
" החלטה
אמנם אינני סבור שיש צורך בארכה כל כך ארוכה אך בנסיבות אני מאשר ארכה עד 30.12.18.
לעיון פנימי ביום 31.12.18. "

ביום 24.12.2018 התחלף הרכב ועדת הערר. את סגן הנשיא (בדימוס) כב' השופט עודד מודריק החליף כב' השופט הבכיר (בדימוס) יהודה פרגו.

ביום 7.1.2019 ניתנה החלטה המזמינה את הצדדים לדיון מקדמי בערר ביום 27.1.2019

לדיון המקדמי התייצב מר בנימין ברכה בעצמו .

לא הייתה התייצבות לדיון של עו"ד יקותיאל וייס.

בדיון המקדמי שהתקיים ביום 27.1.2019 , טען מר בנימין ברכה: שבתקנות רישום קבלנים לעבודת הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) תשמ"ח-1988, נפלה טעות קולמוס של המחוקק בסעיף 5(א)(3).
בסעיף 5(א)(3) דלעיל נאמר:
"בקשה לשינוי סיווג.
5(א) קבלן המבקש לשנות סיווגו (להלן – המבקש), יגיש על כך בקשה לרשם (להלן: הבקשה) בצירוף מסמכים אלה:
...
(3) תצהיר של המבקש על כי הוא מקבל דרך קבע שירותים הנדסיים בכל עבודותיו מאת הנדסאי או מהנדס העונים על הדרישות שבסעיף 4(א)(1) ו-(2) לחוק. המבקש סיווג גבוה מסוג 2, יצרף לבקשתו תצהיר כי הוא מקבל דרך קבע שירותים הנדסיים בכל עבודותיו מאת מהנדס העונה על הדרישות בסעיף 4(א)(1) לחוק; שם המהנדס או ההנדסאי ומענו יצויינו בתצהיר".
לטענת מר ברכה, גם לסווג גבוה מסוג 2, יש להסתפק ב"הנדסאי" ועת נרשם שיש צורך ב"מהנדס" מדובר בטעות קולמוס של המחוקק.
יאמר כבר עתה, אין כל ממש בטיעון זה. אין כל טעות בתנאי ודרישה זו. העסקת מהנדס בעבודות הנדסה בנאיות גבוהות מסוג 2 היא מהותית ובכוונת מכוון דרישה זו מופיעה ב"תקנות"

בהתייחס לאישורים/המסמכים החסרים בתצהירו של המהנדס ניסים עזרא אמר מר ברכה:
"בכל טענותיהם אין מאומה. אם כבודו רוצה מכתב העברה מטעם משרד הביטחון ואולי גם מנציגות צה"ל, לפי דעתי זה בהישג יד. "
תגובת ב"כ רשם הקבלנים היתה כדלקמן:
"ב"כ המשיב:
ערר זה נמשך זמן רב, היה דיון לגופו של ענין ב-1.7.18. בסופו של הדיון אפשרה הוועדה להגיש תמלול ומאז ניתנו כמה ארכות ואני לא יודע מה קרה. הייתה הוועדה ליתן החלטה לגופו של עניין. לעניין תצהיר, שאולי "גיאו-בר" תגיש בעניינו של מר עזרא אדוני ציין ניתנו כמה הזדמנויות ולא הוגשה. מעבר לכך סעיף 4א1 לחוק מתייחס לשנתיים בביצוע מתוך הבקשה. אבקש למקד את העניין מעבר לחמש שנים ראשונות כך שאישורי משהב"ט אני לא בטוח שהם האישורים הרלוונטיים אם מר עזרא סיים את העבודה."

לפנים משורת הדין, ניתנה ל"גיאו בר" אפשרות להשלים את המסמכים החסרים:

” החלטה
אני מאפשר למערערת להגיש תצהירים מפורטים של המהנדסים עימם היא עבדה ועובדת, לרבות המהנדס ניסים עזרא. התצהירים יהיו מפורטים ויצוין בהם שנות העבודה, לרבות עם המערערת, היקף העבודות שבוצעו אצל כל אחד מהמעסיקים האחרים וסוג העבודות שבוצעו, לרבות כל הנדרש בהתאם לטופס 5.
הדבר ייעשה לא יאוחר מיום 26.2.2019."

דא עקא, שגם הפעם לא נעשה דבר

ביום 7.3.2019 ניתנה החלטת בית המשפט כדלקמן:

" הצדדים יעדכנו את בית המשפט על ההליכים המתקיימים ביניהם.
אני קובע דיון בפני וועדת הערר ליום 28.3.2019 בשעה 11:00. "

ביום_26.3.2019 הגיש רשם הקבלנים באמצעות עו"ד אילן רויזמן הודעת עדכון לבית המשפט:
" הודעת עדכון מטעם המשיבה

ביום 27.1.2019 התקיימה ישיבה מקדמית בערר, במסגרתה החליט יו"ר ועדת הערר הנכבד לאפשר לעוררת להגיש מסמכים חדשים, לא יאוחר מיום 26.2.2019.

ביום 7.3.2019 הורה יו"ר הוועדה לצדדים כי יעדכנו את בית המשפט על ההליכים המתקיימים ביניהם.

בהתאם לאמור, תבקש המשיבה לעדכן את ועדת הערר הנכבדה, כי מאז הישיבה ביום 27.1.2019 לא התקבלו אצלה כל מסמך או פנייה מאת "גיאו-בר", ולפיכך, גם לא מתקיים כל הליך בין הצדדים.
לאור האמור, ומבלי לגרוע מטענות קודמות של המשיבה, תשוב המשיבה ותבקש כי ועדת הערר הנכבדה תדחה את הערר.".

ביום 14.4.2019 ניתנה החלטה בה נקבע דיון ליום 26.5.2019 בפני ועדת הערר.

ביום 22.5.2019, הוגשה בקשה נוספת של "גיאו-בר" לדחיית הדיון.
לבקשה צורף מסמך רפואי המעיד על כך שהבעלים ויו"ר של "גיאו-בר" מר בנימין ברכה, קיבל ביום 21.5.2019 טיפול רפואי בבית חולים וכי הוא נדרש: " להמשך טיפול וצריכת מירשם כדורים יום יומי – עד לריפויו הבריאותי

באותו היום – 22.5.2019 – ניתנה החלטת יו"ר ועדת הערר כדלקמן:

"אני מאחל למר בנימין ברכה בריאות והחלמה מלאה, אך בנסיבות תיק זה אני מחליט, בשלב זה, לדחות את הבקשה לדחיית הדיון.
באישור הרפואי שצורף לא נאמר שמר ברכה אינו יכול להתייצב לדיון הקבוע ליום 26.5 בפני וועדת הערר. לא הוצג כלל אישור על חופשת מחלה, כך גם לא אישור רפואי המציין במפורש את היעדר היכולת שלו להתייצב לדיון בפני ועדת הערר.
מדובר בערר אשר הוגש ביום 6.5.2018 !! אשר לא הגיע לסיומו אם בשל בקשות שונות שהוגשו בו, אם משום ש"גיאו-בר" לא הגישה את המסמכים אשר ניתנה לה האפשרות להגישם. ראה ההחלטה מיום 17.10.18 של כב' סגן הנשיא (בדימוס) עודד מודריק אשר כתב, בין השאר 'ניתנת ארכה להגשתם עד ליום 31.10.2018. אם לא יוגשו המסמכים המשלימים תתקבל החלטה בערר בהתאם לחומר המצוי'.
ארכה נוספת – עד ליום 30.12.2018 – ניתנה בהחלטה של כב' השופט מודריק ביום 20.11.2018.
בדיון שהתקיים בפני ביום 27.1.2019 אפשרתי את הגשת המסמכים עד ליום 26.2.2019.
ביום 26.3.2019 שלח ב"כ רשם הקבלנים "הודעת עדכון" על פיו מאז ישיבת ועדת הערר מיום 27.1.2019, לא התקבלו פנייה או מסמכים כלשהם מ "גיאו-בר".
על רקע האמור, בהחלטה ביום 14.4.2019, נקבע הדיון בפני ועדת הערר ליום 26.5.2019.
גם בבקשה שהוגשה עתה, אין התייחסות למסמכים אותם אמורה הייתה "גיאו-בר" להגיש.
הגיעה העת לסיים הדיון בערר זה. אם לא תהייה התייצבות של "גיאו-בר" לדיון, הדיון יתקיים בהעדרה.
עם זאת, ככל שמר ברכה יהיה מעוניין בהגשת מסמך רפואי נוסף בנושא בקשתו, יהיה עליו להציג החלטתה זו בפני הרופא המטפל אשר יציין במסמך הרפואי שהחלטה זו הובאה בפניו, הוא קרא אותה, ושהאישור הניתן על ידו הינו לצורך הגשתו לבית המשפט, רק אז אשקול בשנית את הבקשה."

החלטה זו הובאה לידיעתו של מר בנימין ברכה.

ביום 26.5.2019 התייצב מר בנימין ברכה לדיון בפני ו עדת הערר.

עורך הדין יקותיאל וייס המייצג את "גיאו-בר", לא התייצב לדיון , הגם שלא שוחרר על-ידי ועדת הערר מהתייצבות לדיון.

בפתח הדיון, הציג מר ברכה אישור מחלה מרופא משפחה וביקש לדחות את הדיון.
אישור המחלה אותו הציג, לא תאם את החלטת יו"ר ועדת הערר מיום 22.5.2019.
כל שנאמר בו :
"הנני לאשר כי הנ"ל חלה/תה, האבחנה מפורטת ברשומה הרפואית.
אינו/ה מסוגלת לעבוד מיום: 21.5.2019 עד יום: 31.5.2019 סה"כ: 11 ימים".

משלא נענתה הבקשה לדחיית הדיון, טען מר ברכה ארוכות בפני בית המשפט.

ב"כ המשיב – רשם הקבלנים - השיב לטיעונים אלו ומר ברכה הגיב עליהם.

הגם שניתן היה לסיים את הדיון וליתן פס"ד על פי חומר הראיות והטיעונים שהושמעו בפני ועדת הערר, החליטה ועדת הערר – לפנים משורת הדין – לאפשר לעוררת להשלים טיעונים בכתב.
" החלטה
התייצב היום בפני הוועדה מר ברכה והציג אישור רפואי.
האישור הרפואי אינו תואם את החלטת הוועדה מיום 22.5.2019.
זאת ועוד, "גיאו-בר" מיוצגת על ידי עורך דין ואיש לא שחרר את עורך הדין מהתייצבות לדיון היום.
כפועל יוצא, לא הייתה כל מניעה שהוועדה תשמע את טיעוני "גיאו-בר" וכך עשה מר ברכה ובאריכות רבה.
עם זאת ולפנים משורת הדין, אני מאפשר למר ברכה להשלים את טיעוניו תוך שבעה ימים מהיום.
מובהר כבר עתה כי מדובר בהשלמת טיעונים בלבד. אין היתר לצרוף מסמכים כלשהם. המועדים לצרוף מסמכים חלף זה מכבר. כאשר יינתן פסה"ד יבוא פרוט יתר על ההזדמנויות שניתנו לעוררת להגיש מסמכים.
החלטת הוועדה תינתן על בסיס החומר הכתוב המצוי בתיק הוועדה ועל בסיס הטיעונים שנשמעו, במהלך הדיונים שהתקיימו בפני הוועדה.
לציין לעניין זה כי בפני הוועדה התקיימו כבר שני דיונים קודמים וזה הדיון השלישי.
השלמת טיעוני המערער לא יעלו על 3 עמודים.
הוא הדין למשיב אשר יהיה רשאי להגיש תשובתו בנדון תוך 7 ימים מיום קבלת השלמת טיעוני "גיאו-בר".
זכות תשובה לעוררת תוך שלושה ימים מיום קבלת השלמת טיעוני המשיב בהיקף שלא יעלה על עמוד אחד.
התיק יועלה לעיוני ביום 16.6.2019.
אומר כבר עתה כי לא תינתן כל דחייה במועדים דלעיל. "

מיותר להצביע על אורך הרוח שגילתה ועדת הערר כלפי "גיאו-בר",

ארכות רבות - אשר פורטו לעיל – ניתנו ל"גיאו בר" להגשת ה מסמכים החסרים. חלקן הארי, לפנים משורת הדין.

בתום ישיבת ועדת הערר ביום 1.7.2018 החליטה ועדת הערר – לאחר שמיעת הערר - לאפשר לעוררת להגיש מסמכים נוספים תוך 30 יום שלאחר מכן יינתן פסק הדין בערר .
דע עקא, ש"גיאו בר", לא עשתה כן גם בארכות וההזדמנויות הנוספות שניתנו לה על ידי ועדת הערר להשלים את החסר .
מכאן גם, נאמר בהחלטת ועדת הערר דלעיל כי :
"אין היתר לצירוף מסמכים כלשהם. המועדים לצרף מסמכים חלף זה מכבר... החלטת הוועדה תינתן על בסיס החומר הכתוב המצוי בתיק הוועדה ועל בסיס הט יעונים שנשמעו במהלך הדיונים שהתקיימו בפני הוועדה."

החלטת ועדת הערר גם מבהירה, מדוע לא היה מקום להיתר לבקשת מר ברכה לדחות את הדיון, מה גם שלפנים משורת הדין היא אפשרה לעוררת, להשלים טיעוניה בכתב.

ביום 2.6.2019 הגישה גיאו בר "השלמת טיעונים" בכתב.
התברר, שאת מהלך הדיון שהתקיים ביום 26.5.2019 הקליט מר בנימין ברכה במכשיר הקלטה כלשהי – בהקלטת סתר-, ללא שקיבל את אישורה של ועדת הערר.
ב"השלמת הטיעונים" הוא מביא משפטים חלקיים ולא שלמים מהדיון שהתנהל .
התמליל אותו צירף – שכנראה נעשה על ידו – מכיל משפטים קטועים ולא משקף כלל את מלוא הדיון שהתקיים והנא מר בו , קלטת ההקלטה המקורית כלל לא צורפה.

בתגובה לטיעונים אלו ביקש ב"כ רשם הקבלנים, שוועדת הערר תורה על מחיקת הטיעונים הנוספים של "גיאו בר", אם משום שהם חורגים ממספר העמודים אשר א פשרה ועדת הערר ל"גיאו בר" להגיש, אם משום שלטיעוניה צירפה "גיאו בר "תמלול חלקי ומגמתי שדיוקו מוטל בספק של ישיבת ועדת הערר הנכבדה" תמליל חלקי וקטוע של הקלטה שהוקלטה בהסתר ללא קבלת היתר מוועדת הערר ובניגוד ל סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט.
הגם שאין בקטעי המשפטים המקוטעים המופיעים ב"השלמת הטיעונים של גיאו בר" ובתמליל המקוטע שצורף אליו כדי להוסיף דבר מה ל"גיאו-בר", צודק ב"כ רשם הקבלנים שיש להתעלם מהם כליל.
אנו מחליטים להתעלם כליל מהקלטה בסתר זו מהנימוקים הבאים:
לא ניתן לעשות כל שימוש בהקלטה בסתר זו היות ולא התקבל מראש אישור של ועדת הערר להקלטה זו .
אם היה מעוניין מר ברכה להקליט את הדיון היה עליו להודיע על כך לוועדת הערר ולקבל את רשותה מראש לעשות כן . משלא עשה כן, יש להתעלם כליל מהקלטה זו.

זאת ועוד,
כדי שניתן יהיה להקליט ולהגיש הקלטה ותמליל לבית המשפט/ועדת הערר ( לאחר קבלת הרשות מבית המשפט/ועדת הערר לכך, ורק בתנאי זה) יש לעמוד בכללים מהותיים שבהיעדרם לא ניתן להגישה כלל .
בין השאר:
יש לפרט את זהות המקליט:
יש לפרט את המכשיר בו בוצעה ההקלטה ואת תקינותו בעת ביצוע ההקלטה:
ההקלטה צריכה להיות ברצף ללא כל הפסקות מתחילת ההקלטה ועד סופה ובענייננו מתחילת הדיון ועד סופו.
יש להגיש לבית המשפט את מקור ההקלטה עם תצהיר של המקליט על כל התנאים דלעיל.
לתמליל יש לצרף תצהיר של המתמלל שההקלטה תומללה במלואה וליתן הסבר לסיבת אי התמלול של משפטים ו/או חלקים מההקלטה תוך ציון מקומם המדוייק בהקלטה.
כל זאת לא נעשה במקרה הנדון.
נהפוך הוא, המשפטים הכתובים ב"השלמת הטיעונים" כך גם בתמליל שצורף אליהם הם משפטים מקוטעים כך גם התמליל כולו מקוטע וחסר.

אני דוחים את טענת מר בנימין ברכה שהוא היה רשאי להקליט את הדיון ללא קבלת אישור ועדת הע רר.
הבנתו את פסק הדין בבג"צ 325/89 עו"ד שמחה ניר נ' בית משפט השלום (תעבורה) מחוז חיפה ולשכת עורכי הדין , פ"ד מה(3), 303 – הנה שגויה לחלוטין.
כל שלושת השופטים הנכבדים – כב' השופט אהרון ברק (כתואר אז) כב' השופט גבריאל בך וכב' השופט אלוני - היו שותפים לדעה ולמסקנה שאין לבצע הקלטה באולם בית המשפט ללא קבלת רשות של בית המשפט.
אומר כב' השופט ברק:
"המבקש להקליט באולם בית המשפט חייב לקבל היתר מראש לכך מבית המשפט" (עמ' 217).

אומר כב' הושפט בך:
"ב. ב"כ של צד, הרוצה להקליט את מהלך הדיון באמצעות מכשיר הקלטה, חייב להודיע על כך לשופט." (עמ' 214).

אומר כב' השופט אלוני:
"אנוכי בדעה, שההוראה שהותקנה על-ידי לשכת עורכי הדין (בכלל 22(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)), המחייב עורך-דין, שברצונו להקליט את מהלך הדיון המשפטי במכשיר הקלטה, להודיע על כוונתו זו לשופט, הינה תקפה ואינה לוקה בחוסר סבירות, וכי רשאי השופט אף שלא להתיר את הפעלת המכשיר."

האמור מצא את ביטויו בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 עת נאמר:
"22(א)...
(ב) עורך דין המקליט דיון בבית המשפט יודי על כך לבית המשפט.
(ג) לא יעשה עורך דין שימוש בהקלטה שנעשתה תוך הפרת סעיף זה.

כך גם בסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 תיקון 51 תשס"ח-2008:
"68ב. (א) ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד ברך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.
(ב) הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.
(ג) הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון. "

מסכם כב' השופט ישעיהו שנלר בהחלטתו מיום 22.2.2010 בע"א 2068 פלקסר נגד בנק לאומי:
"הפסיקה קבעה לא אחת כי אין לבעל דין או כל אדם אחר רשות להקליט את בית המשפט וללא שנתבקשה רשותו קודם לכן (ראו בג"צ 305/89 ניר נ' בית משפט השלום בחיפה, פ"ד מה(3) 203; בג"צ 6371, ע"פ 6381/94 דרעי נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מט(1) 133)"
אשר על כן ולאור כל האמור, אנו מתעלמים כליל מאותם משפטים וקטעים אשר צוטטו בחסר ובשיבוש ב"השלמת הטיעונים" של "גיאו בר"
מוצאים אנו לנכון גם לומר, שהמסקנה אותה מבקש מר בנימין ברכה להסיק מהדברים שנאמרו על ידי ועדת הערר במהלך הדיון – שגוייה לחלוטין. שאלותיה של ועדת הערר את נציגי רשם הקבלנים לא נועדו להביע תמיכה בזכאותה של "גיאו בר" לסיווג 4 ו-3. נהפוך הוא, הם נועדו להביע פליאה על כך, ש"גיאו בר" קיבלה סיווג גבוה מסיווג 2, הגם שבנימין ברכה בהשכלתו הוא הנדסאי בעוד שסיווגים גבוהים יותר מחייבים השכלה פורמלית וניסיון מעשי של מהנדס.

הגיעה עת ההכרעה.

3. ד י ו ן

עבודות הנדסה בנאיות הן עבודות מקצועיות ומורכבות שטעונות בהן סכנות רבות לציבור – ביטחונו ורכושו - ולעובדי הקבלן.
על כן, ומעצם טיבם של עבודות אלו, מצא המחוקק להתיר ביצוע עבודות אלו רק על קבלנים הרשומים בפנקס הקבלנים ה עומדים בתנאים המפורטים בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט 1969 ותקנותיו והטיל סנקציה פלילית על העובר עליהם.

בסעיף 6 לחוק נאמר:
לא ישא אדם את התואר "קבלן לעבודות הנדסה בנאיות" או כל תואר דומה לו עד כדי להטעות ולא יתחזה אדם כקבלן לעבודות הנדסה בנאיות, אלא עם כן הוא רשום בפנקס (להלן קבלן רשום).

בסעיף 14 לחוק נאמר:
מי שעשה אחת מאלה –
(1) ביצע עבודת הנדסה בנאיות בניגוד לאמור בחוק זה
(2) השתמש בתואר קבלן לעבודות הנדסה בנאיות בלי שהוא זכאי לכך על פי הוראות חוק זה –דינו – מאסר ששה חודשים או קנס 5000 ₪.

רישום קבלנים בפנקס הקבלנים והפיקוח עליהם הוטל בחוק על רשם הקבלנים בעזרת הוועדה המייעצת המקצועית שלצדו .
תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), תשמ"ח-1988 קובעות לאמור:
"10. (א) מצא הרשם כי לא מתקיימים עוד בקבלן התנאים שעל פיהם סווג לפי תקנות אלה, רשאי הרשם לשנות את סיווגו. ...
10א. (א) הרשם יערוך בדיקת מעקב לענף (להלן – בדיקה) לגבי כל קבלן המסווג בסוף 4 או 5, אחת לשלוש שנים לפחות מהמועד האחרון שבו אושר סיווגו בענף (להלן – הנבדק);
נוכח טיבן, מקצועיותן ומסוכנותן של עבודות הנדסה בנאיות, סבורים אנו, ש על רשם הקבלנים לערוך מדי פעם בדיקה ומעקב אם הקבלן עומד עדיין בתנאים ובכישורים אשר מזכים אותו להיות רשום בפנקס הקבלנים בסיווג בסוג ב ו הוא רשום ובכלל . בדיקה כזו מתחייבת לא רק לגבי קבלן המסווג בסוג 4 או 5 אלא לגבי כל קבלן רשום. סעיף 10(א) לתקנות מעניק את הגושפנקא החוקית לעשות כן, מה גם שזכות כזו קיימת גם לכל מעניק רישיון מכוח חוק גם אם לא הייתה הור אה מפורשת בחוק המאפשרת את הדבר, בוודאי עת קיומו ותוקפו של הרישיון תלוי בעמידה בתנאים אשר בגינם ניתן הרישיון. נכון היה עושה רשם הקבלנים אם היה עורך בדיקת מעקב כזו בטרם חידוש רישיון תקופתי של הקבלן. בכך היו נמנעות הטענות החוזרות ונשנות בפנינו, שבעצם חידוש הרישיון הכיר הרשם בזכאות להמשיך ל החזיק ברישיון הקבלן בסוג המסוים.
אין בפיקוח מתחייב זה של רשם הקבלנים, לשחרר את הקבלן מלהקפיד על הוראות החוק ותקנותיו. עליו להפנות את רשם הקבלנים לכל שינוי שחל אצלו ו/או על משגה כלשהו שנפל שזיכה אותו בסיווג קבלני שאינו תואם את הוראות החוק ותקנותיו. הוא אינו יכול להתבסס על רישום שגוי זה ולבצע עבודות הנדסה בנאיות הגבוהות מהסיווג לו הוא זכאי על פי החוק ותקנותיו . עליו להפנות את תשומת לב הרשם על השגגה.
כאמור, מעצם טיבם מקצועיותם ומורכבותם של עבודות הנדסה בנאיות, מצא המחוקק להתיר ביצוע עבודות אלו רק על קבלנים הרשומים בפנקס הקבלנים העומדים בתנאים המפורטים בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט 1969 ותקנותיו.
ככל שהיקף עבודות הבניה בפרוייקטים הנבנים ע"י הקבלן גדולות יותר בהיקפן, במורכבות ן ובהיקפן הכספי, הסיווג שהקבלן נדרש לעמוד בו הוא גבוה יותר. עבודות אלו גם מחייבות קבלת שירותים של בעלי הכשרה פורמלית גבוהה יותר.
לצורך רישום בפנקס הקבלנים בסוג 1 ניתן להסתפק בהכשרה פורמלית של: "בוגר בית ספר להנדסאים או לטכנאים" או "מנהל עבודה" העונים על הקריטריונים שבסעיפים 4(א)(2)(3) לחוק .
בעלי הכשרה פורמלית זו - כעבור 12 חודש – יכולים להיות בסיס לרישום בסוג 2 ולא יותר.
עבודות הנדסה בנאיות גדולות יותר מסוג 2 , מחייבות א ת הקבלן להוכיח , שהוא " מקבל דרך קבע שירותים הנדסיים בכל עבודותיו מאת מהנדס העונה על הדרישות בסעיף 4(א)(1) לחוק"

הדבר נקבע בצורה קטגורית וברורה ב"חוק" ו"בתקנות"
"בחוק" נקבע :

"2. מי שנרשם בפנקס לאחר תחילתן של תקנות אלה יסווגו הרשם בסוג 1.

(א) בתום 12 חדשים מתאריך אישור סוגו הקודם, רשאי הרשם להעלות סיווגו של קבלן על פי בקשתו, לסוג אחר גבוה מן הסוג בו הוא מסווג, אם נוכח כי הקבלן סיים עבודות בהיקף הדרוש.

ב"תקנות" נקבע:

"5. (א) קבלן המבקש לשנות סיווגו (להלן – המבקש), יגיש על כך בקשה לרשם (להלן – הבקשה) בצירוף מסמכים אלה:
אישורים מאת נותני העבודה על סיום ביצוע עבודות הנדסה בנאיות שיש בהם להוכיח להנחת דעתו של הרשם, כי נתמלאו במבקש התנאים לשינוי סיווג שבתקנה 3;

...

תצהיר של המבקש על כי הוא מקבל דרך קבע שירותים הנדסיים בכל עבודותיו מאת הנדסאי או מהנדס העונים על הדרישות שבסעיף 4(א)(1) ו(2)לחוק; המבקש סיווג גבוה מסוג 2, יצרף לבקשתו תצהיר כי הוא מקבל דרך קבע שירותים הנדסיים בכל עבודותיו מאת מהנדס העונה על הדרישות בסעיף 4(א)(1) לחוק שם המהנדס או ההנדסאי ומענו יצויינו בתצהיר; " (הדגשת הוועדה).

אנו דוחים את טענת "גיאו-בר" שתקנה זו על מגבלותיה חלה רק עת מבקשים לשנות סיווג.

הוראות סעיף 5(א)(3) חלות על כל בקשה לרישום קבלן לסיווג וסוג מסויים.

ב"תקנות" נקבע:

"9. (א) קבלן יהיה זכאי להישאר בסיווג שאושר לו כל עוד הוא מקבל שירותים הנדסיים, כאמור בתצהירו לפי תקנה 5(א)(3).
(ב) קבלן חייב להודיע לרשם על כל שינוי בקבלת שירותים הנדסיים לפי העניין תוך 14 ימים מיום השינוי ; לא עשה כן, רשאי הרשם להוריד את סיווגו של אותו קבלן לסוג המתאים לו לפי תקנות אלה.
קבלן שסיווגו הורד כאמור, רשאי לבקש העלאת הסיווג לסוג הקודם אם הוכיח כי הוא מקבל דרך קבע שירותים הנדסיים בכל עבודותיו מאת הנדסאי או מהנדס כנדרש בתקנות אלה.

קרי, סווג קבלני גבוה מסוג 2 מחייב את הק בלן לקבל "דרך קבע שירותים הנדסיים בכל עבודותיו מאת מהנדס העונה על הדרישות בסעיף 4(א)(1) לחוק".

במכתבו מיום 18.1.2017 כותב עו"ד יקותיאל וייס :

11. כנקוב מפורשות בחוק רישום קבלנים תשכ"ט – 1969 (ר' סעיף 4 (א)(2) לחוק), הנדסאי בניין זכאי לרישום בפנקס רשם הקבלנים ללא כל הגבלה לתחום דרגת סיווג.

12. באור: הווי ידוע, לבקיא ויודע את תחום הנדסת הבניין, שהידע והמיומנות ההנדסית, הנדרשת לתחום ביצוע עבודות קבלניות, נתון וישנו במידה שווה לאדריכלים, הנדסאים ומהנדסים, ואין למי מהם יתרון כלשהו לעניין תחום הביצוע – (כמו גם לעניין הפיקוח על הבניה והתשתית) ומשכך פסק המחוקק (חוק), הרשאה זהה לשלו שת אלה.

לטענת "גיאו-בר" – מר בנימין ברכה :
חוק רשם הקבלנים (מפנה אתכם לנספח 9) קובע במפורש שהנדסאי בניין או מהנדס בניין, זכאים להירשם בפנקס הקבלנים. למעלה מ-20 שנה החברה מתנהלת על בסיס הרישום שלי כבעלים ומנהל. בעניין הזה אין הבדל בין הנדסאי בניין ומהנדס בניין. לחברה שלי היה סיווג ג/4 בענפים 100, 200, 300, 400 ו-500....
...
בקבלנות המהנדס או ההנדסאי מקבל את המפרטים ואת כתבי הכמויות והוא צריך לבצע את שתחת ידו. כלומר גם הנדסאי וגם מהנדס רמת קריאת התוכניות שלהם ורמת הארגון שלאתר היא אותו הדבר. אין הבדל ביניהם. מה ההבדל ביניהם בפן של התכנון – זה שמהנדס לומד יותר.
...
לפי החוק והתקנות לא צריך בנסיבות שלנו להעסיק מהנדס אלא מספיק הנדסאי." (פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2018)
מי שקורא את זה ומבין קצת בהנדסה, ברור שיש בכך טעות קולמוס, באותו סעיף התקנות של מי שערך את התקנות האלה, בשורה מסוימת בכל המקומות בסעיף הזה הוא מתייחס למהנדס אדריכל והנדסאי, כולם בעלי משקל...
מי נדרש למהנדס או הנדסאי חיצוני, החוק נותן רשות למישהו גם שלא מהנדס." (פ רוטוקול מיום 27.1.2019).
ישנם הקלטות ותיעוד והתכתבויות שרשם הקבלנים הבין את הטעות והתחייב שלמרות שאנחנו לא נדרשים לאף מהנדס, על פי חוק, כדי לשמור על הסיווגים שיש לנו, כי אני הנדסאי בניין מוסמך בעל רישיון ה 4247, אזי על פי החוק אין החברה נדרשת למהנדס אחר כלשהו לסיווג 1 עד 5 ועד בכלל, זה כתוב בחוק בצורה ברורה. (פרוטוקול מיום 26.5.2019).
...
מהי התקלה – מהנדס או הנדסאי ביצוע מקבל לידיו סט של שרטוטים ותוכניות שלפיהם הוא צריך לבצע מבנה או כל סוג אחר של עבודות הנדסה ולצד ז ה הוא מקבל חוברת שנקראת מפרט שבה יש השלמות בכתב איך לבצע את העבודה. מעבר לזה, יש את המפרט הטכני הבין משרדי של ממשלת ישראל, ויש שם חוברות מפורטות לכל סוגי עבודה.
מה אני רוצה לומר – שכל ההסתכלות שדורשים כביכול לבדוק אם אותו דמות של מהנדס שיושבת בפני הוועדה המייעצת בקיא דיו לשמש כמהנדס בניין לכל איש הנדסה שיש לו רקע גם בהנדסת ביצוע והתשובה ברורה – מהנדס ביצוע מקבל מן המוכן וכל שהוא צריך לעשות זה ארגון וניהול של התקדמות העבודה, הוא מנהל את הנושא הארגוני והניהולי בלבד.
(פרוטוקול מיום 26.5.2019).
אנו דוחים טיעון זה. אין בו כל ממש.
הדרישה שעבודות הנדסה בנאיות מסוג 3 ומעלה יתבצעו רק על ידי קבלן המקבל שירותים הנדסיים ממהנדס, היא דרישה מהותית ומתחייבת בפרוייקטים מסוג זה. אין זו טעות. דרישה זו של המחוקק היא בכוונת מכוון ואינה טעות קולמוס, סופר או אחרת, כטענת מר בנימין ברכה.
עם כל הכבוד וההערכה להנדסאי, אין לו את ההשכלה ההנדסית של מהנדס ועמה את הידע המספיק לביצוע עבודות הנדסה בנאיות בהיקף גדול. .
המחוקק אף לא הסתפק בהשכלה פורמלית של מהנדס לצורך קבלת רישיון העולה על סוג 2 . על מהנדס זה להוכיח "שנתיים ניסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות מתוך חמש שנים שקדמו להגשת בקשה לרישום בפנקס הקבלנים ו/או להעלאת סיווג" (סעיף 4(א)(1) ; בעוד שמהנדסאי, על אף שרישיונו מוגבל לסוג 2 ולא יותר נדרש להוכיח שיש לו "ארבע שנות ניסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות מתוך שמונה שנים שקדמו להגשת הבקשה." (סעיף 4(א)(2) ).
מכאן שאם קבלן ו/או חברה קבלנית אינם מעסיקים דרך קבע מהנדס העונה על הקריטריונים שנקבעו בסעיף 4(א)(1), הם אינם יכולים להיות מסווגים בסיווג גבוה מסוג 2.

ומכאן לענייננו,
כבר נאמר, שבביקורת מעקב שנערכה ע"י רשם הקבלנים התגלתה הטעות ברישום של חברת "גיאו-בר" בסיווג 4 ו-3, בענפי הבניה השונים.
רישום זה נעשה על בסיס השכלתו של מר בנימין ברכה.
דא עקא, שמר בנימין ברכה בהשכלתו הוא הנדסאי, בעוד שסיווגים אלו מחייבים השכלה פורמלית של מהנדס + ניסיון נצבר כמפורט בסעיף 4(א)(1).
משהתגלתה הטעות, קמה החובה המיידית לתקנה.
תיקון הטעות מתחייב ואפשרי, אם מכוח סעיפי החוק והתקנות שצוטטו לעיל , ו אם מכוח סמכותו הכללית של רשם הקבלנים לתקן טעות שנעשתה על ידו, בוודאי טעות כה מהותית שאינה מתיישבת ובניגוד להוראות החוק והתקנות.

בספרו " הסמכות המנהלית (מהדורה שניה)" כותב פרופ' יצחק זמיר :

" ג. הסמכות לשנות ולבטל
הסמכות של רשות מינהלית לשנות או לבטל את החלטתה עשויה להיות מעוגנת במקורות אחדים: ראשית, היא עשויה להיות סמכות פרטנית הנובעת מן החוק שמכוחו נתקבלה אותה החלטה; שנית, היא עשויה להיות סמכות כללית הנובעת מסעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981; שלישית, בהיעדר עיגון בחוק, היא יכולה להתבסס על הלכה הקובעת באופן כללית כי "סמכות לרשות שלטונית בתחום העשייה המינהלית כוללת גם את הכוח להתלות ולבטל מעשה מינהלית שעשתה מכוח סמכותה".
(ראה גם הפסיקה התומכת את הנאמר המאוזכרת שם).

בבג"צ 433/80 נכסי י. ב.מ. ישראל בע"מ נגד מנהל מס רכוש ופיצויים תל אביב, סקר כב' השופט גבריאל בך את הפסיקה וההלכות בהתייחס לכוחה של רשות מנהלית לשנות או לבטל החלטות קודמות שלה, וחילק אותן לשלוש קטגוריות:

"א. החלטה הנוגדת את החוק או שבצורה אחרת יש בה בעליל משום חריגה מסמכות; ב. החלטה, שמקורה בטעות משרדית טכנית, שנעשתה בהיסח הדעת; ג. החלטה, שיש בה משום משגה, במובן זה שהפקיד יישם בצורה בלתי נבונה או בלתי נכונה את המדיניות של משרדו או השתמש בשיקול-דעתו באופן בלתי סביר.
ומסקנתו:
"נראה לי, כי מן הדין לאבחן בין התוצאות של סוגי הטעויות הנ"ל, בצורה הבאה: לגבי שני סוגי ההחלטות הראשונים, המוזכרים לעיל, תוכלנה רשויות הציבור בדרך כלל לחזור בהן מההחלטה המוטעית או הנוגדת את החוק ולגרום למתן החלטה אחרת תחתיה;

בענייננו, מדובר בשתי הקטגוריות הראשונות שעת התגלתה הטעות הייתה חובה לתקנה..

אנו דוח ים את הטענה , שחידוש הרישיון במהלך השנים לתקופות נוספות, ריפא וביטל את הפגם המהותי של היעדר מהנדס ואפשר ל"גיאו-בר" להמשיך להחזיק בסיווגים 4 ו-3 . טעות מתמשכת של רשם הקבלנים, אינה יכולה להכשיר מעשה/מתן רישיון בניגוד לחוק ולתקנות. כשהתגלתה הטעות הייתה חובה לתקנה באופן מיידי.
אין להתפשר בנושא כה מהותי של בטחון הציבור, בריאותו ורכושו.
נכון נהג רשם הקבלנים, עת הוריד ושינה את הסיווג של " גיאו-בר" ולא השאיר אותה בסיווגים 4 ו-3 שהיא זכאית להם.

בטרם נעשה הדבר, ניתנה ל"גיאו-בר" האפשרות ל השלים את החסר, קרי, לצרף מהנדס העונה על הקריטריונים הנדרשים בחוק ובתקנות.
דא עקא, ש"גיאו-בר" לא עשתה כן , למרות הארכות הרבות שניתנו לה לצורך כך ולמרות התראות שאם לא תעשה כך יורד הסיווג שלה.
במקום לעשות כן, בחרה "גיאו-בר"-באמצעות מר בנימין ברכה ועו"ד יקותיאל וייס - להשיג ולהתווכח עם הוועדה המייעצת ורשם הקבלנים.
בכך למעשה לא הותירה "גיאו-בר" בידי רשם הקבלנים את הברירה, מאשר להוריד את הסיווג הקבלני שלה.
בשלב מסויים, התרצתה "גיאו-בר" והציגה בפני הועדה המייעצת ורשם הקבלנים את המהנדס ניסים עזרא כמי שנכון להצטרף ל "גיאו-בר" ולמלא את התפקיד החסר – מהנדס.
דא עקא, שלמרות ההזדמנויות החוזרות ונשנות שניתנו ל "גיאו בר" ולמהנדס ניסים עזרא להציג בפני הוועדה המייעצת ורשם הקבלנים את פרטי הניסיון הדרוש בביצוע כמתחייב מהוראות 4(א)(1) לחוק - הם לא עשו כן
הטענה שאין הוא יכול לתת פרוט של הפרוייקטים הביצועיים ותפקידו בפרוייקטים אלו, בשל מגבלות בטחון שדה, אינה יכול ה להתקבל. ניתן היה ללא כל קושי, לקב ל אישור מצה"ל על תקופות העסקתו והפרוייקטים אותם ביצע מאז פרישתו לגמלאות בשנת 1999 ובשנים האחרונות הרלוונטיות ( במגבלות בטחון שדה, ככל שקיימות). הדבר לא נעשה.

בדיון שהתקיים ביום 27.1.2019 בפני יו"ר ועדת הערר אמר מר בנימין ברכה:

"אם כבודו רוצה מכתב העברה (צ.ל. הבהרה) מטעם משרד הביטחון ואולי גם נציגות צה"ל, לפי דעתי זה בהישג יד."
...
היום אני עובד עם גאורגי ממוט, עם ניסים עזרא ואח' וכל אלה בהתאם לדרישות נקודתיות וספציפיות אם וכאשר אני נדרש לתגבור יכולותיי שלי כי אני לא יכול להספיק, ואם יש פרטים בצפון, ואשקלון, אז אי אפשר לשלוט בכולם.

לפנים משורת הדין נתן יו"ר ועדת הערר ל" גיאו-בר" הזדמנות נוספת להשלים את החסר:

" החלטה
אני מאפשר למערערת להגיש תצהירים מפורטים של המהנדסים עימם היא עבדה ועובדת, לרבות המהנדס ניסים עזרה. התצהירים יהיו מפורטים ויצויין בהם שנות העבודה, לרבות עם המערערת, היקף העבודות שבוצעו אצל כל אחד מהמעסיקים האחרים וסוג העבודות שבוצעו, לרבות כל הנדרש בהתאם לטופס 5.
הדבר ייעשה לא יאוחר מיום 26.2.2019. "
דא עקא, שגם הפעם לא נעשה הדבר.

המסקנה המתבקשת הנה: שלא היה ביכולתה של "גיאו-בר" אז , ו גם לא עתה, לעמוד בקריטריונים הדרושים להמשיך ולהחזיק בסיווגים 4 ו-3; וכי החלטת רשם הקבלנים להוריד את הסיווג של "גיאו-בר" של סיווגים אלו, הי יתה נכונה אז ונכונה גם היום הגם שיתכן שאם היא הייתה מסתפקת בהוכחת זכאותה לסוג 2, היה נעתר רשם הקבלנים לבקשה זו.
נושא זה לא עמד לדיון בפנינו.
בערר אין כל התייחסות לנושא זה.
"גיאו-בר"–מר בנימין ברכה – טענה שיש להחזיר לה את הסיווגים 3 ו- 4.
רשם הקבלנים טען והסביר מדוע אין היא זכאית להמשיך ולהחזיק בסיווגים אלו והגן על החלטתו להוריד סיווגים אלו.
כפועל יוצא, בהיעדר נתונים עובדתיים אם זכאית "גיאו בר" לסיווג 2; והיות שלא נטענו בפנינו כל טענות בנדון; אין אנו יכולים להתייחס לנושא זה ואנו נמנעים מלהביע דעה כלשהי באשר לזכאות זו.
ככל ותוגש בקשה על ידי "גיאו-בר" לסווג אותה בסוג 2, בקשה זו תבחן על ידי הוועדה המייעצת ורשם הקבלנים,
אשר על כן, ולאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, אנו מחליטים לדחות את הערר.

בהתחשב שהטעות בהענקת רישיונות מסוג 4 ו-3 ל"גיאו-בר" בענפי הבנייה השונים היא טעותו של רשם הקבלנים, אשר במהלך השנים גם חידש רישיונות אלו עד שהתגלתה הטעות ותוקנה, אנו נמנעים מלהטיל הוצאות.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ט, 08 יולי 2019, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

יהודה פרגו, שופט בכיר (עמית)
יו"ר הוועדה

אדר' ליאורה זיידמן,
חברת וועדה

מהנדס אבי בצרתי,
חבר וועדה