הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 28

מספר בקשה:1
בפני
כבוד ה שופטת חנה פלינר

מבקשים

  1. פרץ וינקלר
  2. Arzal Finance Corp (חברה המאוגדת תחת חוקי פנמה)

ע"י ב"כ עוה"ד ראב"ד מגריזו בנקל ושות'

נגד

משיבים

  1. אנג'לה ג'וי שמעון
  2. אלכסנדרה נעימה שמעו
  3. Philip Armand Grumbach

Palce Edouard-Claparede 2, 1205 Geneva, Switzerland.

החלטה

  1. מונחת לפני בקשה להכיר בהמצאת כתב התביעה לעו"ד בנימין כהמצאה למשיב 3/ עו"ד פיליפ ארמנד גרומבך ( להלן: "עו"ד ברץ" ו- "עו"ד גרומבך" בהתאמה) לפי תקנות 477 ו/או 478 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ( להלן: "התקסד"א"). ולחלופין, לקבוע כי המצאה לעו"ד ברץ מהווה המצאה כדין מכוח הסכמתו של המשיב בפועל לסמכות שיפוטית של ביהמ"ש בישראל . ולחילופי חלופין, להורות על המצאה מחוץ לתחום שיפוט המדינה למקום מושבו של עו"ד גרומבך בשוויץ לפי תקנה 500 לתקסד"א.
  2. ביום 30.3.2016 הוגשה לביהמ"ש המחוזי בת"א תביעה כנגד שלושה נתבעים, שעניינה הפרות או התרשלות בעת פעולות שננקטו ע"י עו"ד גרומבך להעברת זכויות שהוקנו למבקש 1/ פרץ וינקלר ( להלן: "וינקלר"), כמצוות המנוח סמי עבדולנאבי שמעון ז"ל ( להלן: "המנוח") בשתי חברות המאוגדות באיי הבתולה הבריטיים: חברת Placido Investments Inc. ו- חברת Ainsbury Properties Ltd ( לשם הנוחות שתיהן יחד, להלן: "החברות").

נטען כי עו"ד גרומבך החל לפעול להעברת המניות כמצוות המנוח ואולם מאחר ומצבה המשפטי של אחת החברות ( Placido) לא היה תקין מבחינה תאגידית נמנעה או התעכבה השלמת רישום המניות על שמו של המבקש בטרם פטירת המנוח, לשיטת המבקשים ועל כן, הוגשה התביעה דנא כנגד עו"ד גרומבך .
3. בטרם הגשת התביעה בישראל, שלחו המבקשים ביום 12.10.2014 לכתובת המייל הישירה של עו"ד גרומבך מכתב התראה טרם נקיטת הליכים ( בצירוף טיוטת כתב התביעה) ובמסגרתו התריעו על כוונתם להגיש תביעה כנגדו שתתנהל באנגליה ( להלן: "התביעה באנגליה" וראה גם: נספח 6 לבקשה). ביום 3.11.2014 השיב למכתב עו"ד ברץ בשמו של עו"ד גרומבך ודחה את טענות וינקלר והצטרף לטענות הנתבעות 1-2 שהוגשו ע"י בא כוחן-עו"ד וינרוט ( ראה: נספח 7 לבקשה) ובלשון המכתב:
"מרשי, מר פיליפ א. גרומבך מילא ידיי להשיב למכתבך שבנדון ולעניין זה בלבד ובשמו הריני מאשר קבלת מכתבך שבנדון ואתכבד להשיבך בדברים הבאים:
מרשי דוחה את העולה מטענות מרשיך במכתבך ובצרופתו.
בעניין זה הובאה לעיוננו התכתבות בין עו"ד וינרוט לבינך מיום 23.10.2014 ומרשי מצטרף לאמור בהן.
גרסתו של מרשי ידועה לך מהליכים קודמים... ולפיכך, ככל שמרשיך יוסיפו לפעול נגד מרשי ( בין באמצעותך ובין באמצעות עו"ד אחר...) הם ישאו בהוצאות הרבות הנגרמות למרשי עקב כך."
כמו כן, ביום 9.11.2014 השיב עו"ד ברץ בשנית:
"בשם מרשי, מר פיליפ א. גרומבך, אני מאשר קבלת מכתבך שהסמך ואתכבד להשיבך בדברים הבאים:
... אבקש להבהיר כי ככל שתוגש תביעה מעין זו כנגד מרשי, הרי שלא תיוותר למרשי ברירה אלא להגיש הודעת צד ג' כנגד כב' השופט ( בדימוס) גל גוטזגן, אשר שמש כמנהל עזבונו של מר סמי שמעון ז"ל.
בהקשר זה אבקש להסב תשומת לבך להסכם מיום 16.2.2010, אשר מרשך, מר וינקלר מודע היטב לתוכנו הקובע, בין היתר, כי לא יחול שינוי כלשהו באחזקת המניות בחברות וזאת לכל הפחות עד למועד סיום ניהול העיזבון".
4. לאחר הגשת התביעה באנגליה יוצג עו"ד גרומבך ע"י עו"ד אנגלי ( Kingsley Napley) וכפר בסמכות ביהמ"ש באנגליה לעניין תביעה זו.
רק לאחר שמחק ביהמ"ש באנגליה את ההליך נפתח הליך דכאן וכתב התביעה בתיק הנידון בישראל הומצא למשרד עו"ד ברץ בו ביום שנפתח ההליך ( 30.3.2016).
5. ביום 4.4.2016 החזיר עו"ד ברץ את כתב התביעה לשולחים בצירוף מכתב נלווה לפיו אין הוא "מורשה לקבל כתבי בי-דין משם מי מהנתבעים שבנדון".
6. לטענת המבקשים מאחר ועילת התביעה וההליך זהים לתביעה באנגליה יש לקבל את טענתם כי בוצעה המצאה כדין לעו"ד גרומבך ע"י המצאה לעו"ד ברץ.
7. לטענת עו"ד ברץ, הפעולות שביצע ובפרט משלוח מכתבי התגובה בשמו של עו"ד גרומבך, מתייחסות למענה למכתבי התראות באשר לתביעה באנגליה בלבד ולא לתביעה בישראל. מוסיף הוא וטוען כי חלף זמן רב מאז פעילות זו ועד להגשת התביעה בישראל. לטענתו, אומנם נחתם הסכם טרחה ביום 29.4.2014 אולם מעולם לא ניתן לו ייפוי כוח לייצג את המשיב בהליך משפטי ואין הוא מייצג את המשיב מזה זמן מה ובכל מקרה אין לאפשר קיצורי דרך באמצעות המצאת כתבי בין דין לעו"ד ברץ שעה שניתן להמציא את כתב התביעה ישירות למענו של עו"ד גרומבך בשוויץ.
8. בתשובתם טוענים המבקשים כי עו"ד ברץ נמנע מלהצהיר שאינו בקשר עם עו"ד גרומבך ולא עדכן אותו בדבר הגשת התביעה; כי עו"ד ברץ אינו טוען שעו"ד גרומבך הגביל אותו בצורה כלשהי או ביטל את ההרשאה שניתנה לענין התביעה באנגליה; כי עו"ד ברץ לא הצהיר או טען שחדל מלייעץ לעו"ד גרומבך; ובכל מקרה היות שעו"ד גרומבך קיבל על עצמו את סמכותו של ביהמ"ש זה, יש לקבל את ההמצאה.
9. עוד טוענים המבקשים כי עו"ד גרומבך בחר במודע לשכור עו"ד ישראלי למרות שהתביעה עתידה הייתה להתנהל באנגליה משכך מסכים הוא לסמכות ביהמ"ש בישראל. וכן, לשיטתם יש לזקוף לחובת עו"ד ברץ את העובדה שהסכם שכר הטרחה לא צורף לתגובתו.
10. לאחר שהתקבלו כל התגובות הדרושות לבקשה, בקשתי את עמדת הצדדים לגבי קיום דיון בבקשה וחקירת המצהיר (עו"ד ברץ). המבקשים ויתרו על חקירת המצהיר וביקשו מבית המשפט ליתן החלטה על בסיס הכתב בלבד.
דיון והכרעה
11. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה מטעם המשיב ובתשובה לה, קובעת אני כי דין הבקשה להידחות לעניין המצאה לעו"ד ברץ ולהתקבל בנוגע להמצאה מחוץ לתחום, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
12. ראשית, תיבחן השאלה האם בוצעה המצאה למורשה או לעו"ד בהתאם לתקנה 477 לתקסד"א ובלשון התקנה :
"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבל כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה- דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".
13.המבקשים מפנים בסעיף 16 לבקשתם לפסיקה ענפה לפיה הרציונל של התקנה הינו כי באמצעות המצאה לעורך דין המטפל בעניין קם הפוטנציאל להביא את ההליך לידיעת מרשו- בעל הדין. ובמילים אחרות: בהמצאה לעו"ד המייצג לקוח סבירות גבוהה לכך שיתקיים כלל הידיעה. (ראה בין היתר הפניית המבקשים ל: ע"א 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס, פ"ד נו(6) 742 (ניתן ביום 15.10.2012); ע"א 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם, פ"ד לח (4) 309 ( ניתן ביום 18.12.84)).
בענייננו, יש לבחון האם עו"ד ברץ מייצג את עו"ד גרומבך?
14. לעניין זה טען עו"ד ברץ כי אינו מייצג את עו"ד גרומבך ו ראיה לכך היא העדר ייפוי כוח חתום. לא די בטענת העדרו של יפוי כוח חתום על מנת לשלול את בקשת המבקשים.
לעניין זה יפים דברי כב' השופט בועז אוקון בבשא ( ים) 1007/06 אטיאס יורם ו 58 אח' נ' הרשות הפלסטינית ( להלן: "עניין אטיאס"):
"תקנה 477 קובעת כי " אם יש לו [ לבעל הדין] עורך דין, דיה ההמצאה לעורך דין". מיהו אפוא, אותו בעל דין ש"יש לו עורך דין"? ב"כ הנתבעים טען כי אינו אינו מייצג את הנתבעים על-פי ייפוי כח כללי, ולפיכך משרדו אינו מהווה מען להמצאת כתבי בי-דין עבור הנתבעים. בע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4) 309 נקבע " תקנה 477 אינה דורשת, שלקוח יסמיך את עורך הדין לקבל בשמו כתבי-בי דין. די בכך שעורך הדין פועל באותה העת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו"
ובהמשך: "בית המשפט הרחיב את פועלה של הגדרת " עורך-דין" בתקנה 477 וקבע כי גם בהיעדר יפוי כח לייצוג בבית המשפט, משרדו של עורך הדין ישמש כתובת לצרכי המצאה, אם באותה העת פועל ערוך הדין כעורך דינו של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי בי-דין בשמו".(שם) (ההדגשות אינן במקור, ח.פ).
15. אם כך, ולנוכח הפסיקה דלעיל, עלינו לבחון האם עו"ד ברץ הינו מיופה כוחו של עו"ד גרומבך באשר לנושא התביעה בישראל ולא באנגליה – גם בהעדר ו של יפוי כוח חתום. לעניין זה מפנה עו"ד ברץ בסעיף 13 לתגובתו את קביעת ביהמ"ש העליון בע"מ 1378/07 זדה נ' זדה (29/04/2007):
"בפרשת שטיין אף נדחתה הטענה כי תכלית ההמצאה היא אך ליידע את הנמען בדבר התנהלות ההליך: "...אך כבר הוסבר ברע"א 39/89 פד" מב(4) 762, 768 "שלהמצאה גם תכלית נוספת והיא להחיל על הנתבע, באמצעות האקט הפורמאלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט;.." ולדידי הדיבור " עורך דין" בתקנה 477 הוא עורך-דין של הנתבע בנושא ההתדיינות".
16. לאחר שבחנתי את הראיות אשר הוצגו בפניי, איני יכולה להגיע לכלל מסקנה כי עדיין מתקיים קשר בין עו"ד ברץ לבין עו"ד גרומבך, ומשכך דין הבקשה הראשית להידחות. מקובלת עלי עמדת עו"ד ברץ לפיה העובדה שהוא ערך נקודתית שני מכתבי תגובה לעניין התביעה באנגליה אינה הופכת אוטומטית את משרדו ככתובת לקבלת כתבי בית דין לגבי אותו נתבע לכל דבר ועניין.
קביעת כב' השופטת חיות רעא 5448/14 חב' אלגיר טכנולוגיות (2003) בע"מ נ' עמית לדרמן מתוקף תפקידו ככונס נכסים על יתרות ים של חברת אינובד פתרונות בע"מ (5.10.2014) [פורסם במאגרים], מתאימה גם לעניין דכאן:
"הכלל המגולם בהוראת תקנה 477 הוא, אם כן, כי ככל האפשר מבחינה מעשית יש להמציא את כתב בי הדין לנמען גופו וכן נקבע בה כי ניתן להמציאו לעורך דינו, אם יש לו עורך-דין המייצגו באותו ההליך. לעניין ההמצאה לעורך-דין נפסק לא אחת כי בלא הרשאה פורמאלית, אין עורך הדין מוסמך לפעול בשמו של לקוח, וכי שאלת קיומה של הסכמה כזו היא שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה ( רע"א 842/00 רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' צויקל, [פורסם בנבו] פסקה 6 (2.7.2000)... ויודגש- אין לשלול את האפשרות לקוח השוכר שירותיו של עורך-דין כדי להשיב למכתב דרישה המופנה נגדו אכן יסמיך את אותו עורך- דין ואף יתן בידו ייפויי-כח לייצגו ככל שבעקבות אותה דרישה ינקוט הדורש הליך משפטי נגדו. אולם אין מדובר בהסמכה אוטומטית וככלל שמורה ללקוח הזכות להחליט- לאחר קבלת כתבי בי-דין לידיו בהמצאה כדין- האם ברצונו כי אותו עורך-דין ייצג אותו גם בהליך המשפטי על כל הכרוך בכך, או שמא רצונו בייצוג של עורך דין אחר לצורך ההליך. לכן ואף שמקובל עלי כי בהתקיים נסיבות מתאימות ניתן יהיה להגיע למסקנה שהלקוח הסמיך מראש את עורך- הדין אשר טיפל בענין טרום ההליך, לייצגו גם בהליך לכשיינקט- הסכמה כזו טעונה הוכחה ובנסיבות המקרה שלפנינו הדבר לא הוכח".
17. במקרה שלפנינו דברים אלו יפים אף ביתר שאת, שכן את התשובה למכתב ההתראה שלח עו"ד ברץ בכל הנוגע לתביעה באנגליה, וזאת לפני כשנתיים ימים, וגם אז עו"ד ברץ לא ייצג את עו"ד גרומבך בהליך אלא עודך דין אחר, מקומי. משכך – לא די בקשר שהיה קיים בין עו"ד ברץ לעו"ד גרומבך לפני כשנתיים ימים; הצהרתו לפיה הוא " אינו מייצג את המשיב מזה זמן" (סעיף 2 לתצהיר) לא נסתרה, שכן המבקשים ויתרו על חקירתו הנגדית; מעבר לתהיות ושאלות, לא הובאו כל ראיות נוספות המלמדות על קשר בין עו"ד ברץ לבין עו"ד גרומבך, נכון להיום.
18. מסקנתי הנ"ל מתחזקת בין היתר לנוכח העובדה כי מדובר בכתב בית דין ראשון בתיק וכן בהתחשב בכך שעו"ד גרומבך הינו אזרח זר אשר אינו מתגורר בישראל, ובחלוף הזמנים מאז פתיחת התביעה באנגליה ועד להגשת כתב התביעה החדש בישראל. לפיכך קובעת אני כי נדרשת המצאה ישירות לידי עו"ד גרומבך ואין להכיר בהמצאה מכוח תקנה 477 או 478 לתקסד"א.
יפים לעניין זה גם דברי כב' השופט אוקון בעניין אטיאס ( לעיל):
"כאשר מוגש כתב תביעה " חדש" נגד נתבעים, הם אינם בחזקת מי " שיש לו עורך דין" לעניין אותה תביעה. רק לאחר שיוברר מיהו עורך הדין המייצג את הנתבעים באותה התביעה, תחשב המצאה של כתבי בי-דין למשרדו כהמצאה כדין".
19. בנוסף, אין לקבל את טענת המבקשים לפיה עו"ד גרומבך הסכים מראש לסמכותו של ביהמ"ש זה במסגרת הבקשה לסילוק על הסף שהוגשה מטעמו במסגרת התביעה באנגליה ( ראה: נספח 10 לבקשה). גם אם כך הדבר, אין לפטור את המבקשים מביצוע המצאה כדין של כתבי הטענות לידיו, שכן יש להביא את ההליך לידיעתו.
20. עם זאת, יש לקבל את בקשת המבקשים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום בהתאם לעילות כמפורט בתקנה 500 לתקסד"א. סבורה אני כי בנסיבות המקרה יש בידי המבקשים עילת תביעה טובה המצדיקה בירור; לכאורה קיימת סמכות לנוכח הטענה כי החוזים והתחייבויות נכרתו/ניתנו במדינת ישראל, וזאת בהתאם לתקנה 500 (4) או (5) לתקסד"א . בנוסף ולחלופין, עו"ד גרומבך הינו בעל דין דרוש, בהתאם לעילה בתקנה 500 (10) לתקסד"א . כמו כן, הוכחה ציפיתו של עו"ד גרומבך לכך שהתביעה תתנהל בישראל (בקשתו לסלק את התביעה באנגליה).
21. לאור כל האמור לעיל, הנני מורה למבקשים לבצע המצאה ישירות לכתובת עו"ד גרומבך בשוויץ בהתאם לכתובת כפי שמפורטת בכותרת הבקשה:
Palce Edouard-Claparede 2,1205 Geneva,Switzerland.
יש לתרגם את כתבי הטענות לשפה האנגלית ולצרף טופס הזמנה לדין. עו"ד גרומבך יגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום קבלת כתב התביעה. יש להציג אישור מסירה כדין.
החלטה זו ניתנה כרשמת.
ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ו, 28 יולי 2016, בהעדר הצדדים.