בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 03

לפני:
כב' השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן

התובעת:

טלרד נטוורקס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גלי אופינסקי

נגד

הנתבעת:
וויזקום תקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יואל פרייליך וארז פרסי

החלטה

לפני בקשה לתיקון כתב תביעה, באופן שיביא לכך שמר אברהם כורש, המנהל והבעלים של הנתבעת, יצורף כנתבע נוסף לכתב התביעה אשר הוגש על ידי התובעת בגדרי ההליך שבכותרת.

1. רקע הדברים
התובעת, טלרד נטוורקס בע"מ, הינה חברה העוסקת בתחום התקשורת והטלקום, אשר מוצריה משווקים בארץ ובעולם תחת סימן המסחר "טלרד".

ביום 8.9.14 הגישה התובעת את התובענה שבכותרת שבגדרה היא טוענת, כי הנתבעת, וויזקום תקשורת בע"מ, הפרה את זכויותיה בסימן המסחר "טלרד" ובמוניטין הרב שרכשה בסימן המסחר, ועוד טענה כנגד הנתבעת לגניבת עין, גזל מוניטין ודילולו ולעשיית עושר שלא כדין. בד בבד עם כתב התביעה, הגישה התובעת בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על הנתבעת לעשות שימוש בסימן המסחר שלה. בקשה זו נדחתה על ידי ביום 10.9.14.

ביום 4.5.15 התקיים קדם משפט בתובענה שבמהלכו הבהירו הצדדים, כי הם מעוניינים לנהל משא ומתן בניסיון להביא לסיום ההליך, וכי הם הגיעו להסכמה כי לצד מיצוי ניסיונות הפשרה יקבעו מועדים להגשת תצהירים. אי לכך, הורתי לצדדים להודיע בתוך 30 ימים מהו מצב הדברים, תוך שקבעתי מועדים להגשת תצהירי הצדדים.

לאחר הדברים האלה, החלו הצדדים בהידברות אשר ארכה מספר חודשים, אולם ביום 2.8.15 הודיעה התובעת, כי המשא ומתן בין הצדדים לא צלח, תוך שביקשה ארכה (בהסכמת הנתבעת), להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה. ארכה נוספת התבקשה ביום 27.8.15.

ביום 3.9.15 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב תביעה, באופן שיביא לכך שמר אברהם כורש, המנהל והבעלים של הנתבעת, יצורך כנתבע נוסף לכתב התביעה, היא הבקשה המונחת עתה לפני. ביום 8.10.15 הוגשה תגובת הנתבעת לבקשה ותשובת התובעת לתגובת הנתבעת הוגשה ביום 18.10.15. בד בבד עם הבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה בקשה למתן ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית, לה נעתרתי, ומפאת שגגה, נשמטה ההחלטה בבקשה זו. אציין, כי התובעת ביקשה כי ייערך דיון בבקשה, אולם לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, ומשההכרעה בבקשה התעכבה בשל תקלה, לא מצאתי לנכון לערוך דיון בבקשה בנוכחות הצדדים.

2. טענות הצדדים
התובעת טוענת, כי מר כורש הינו המנהל, בעל המניות והרוח החיה מאחורי הנתבעת, כפי שעולה מדו"ח רשם החברות של הנתבעת (צורף כנספח 1 לבקשה). על פי הטענה, מר כורש עשה את המעשים המתוארים בכתב התביעה ובאופן אישי הפר את סימן המסחר של הנתבעת, עוול בגניבת עין, התעשר שלא כדין על חשבון התובעת והוא נושא באחריות אישית ונפרדת למעשיו. נטען, כי מתוקף תפקידו של מר כורש בנתבעת הוא היה מעורב בכל שלב בחייה והוא אחראי באופן אישי להפרות, לרבות כאשר החליטו מר כורש והנתבעת לגזול את המוניטין של התובעת ואגב כך לדללו ולהשתמש בסימן המסחר של טלרד על גבי מוצרי הנתבעת ובאתר האינטרנט שלה. לאור האמור, כך נטען, מר כורש הינו בעל דין דרוש לבירור המחלוקת נשוא התובענה והתובעת מבקשת לתבוע גם את מר כורש בגין הפרת סימן המסחר שלה ויתר עילות התובענה, וזאת ביחד ולחוד עם הנתבעת. התובעת מדגישה, כי כאשר מדובר בהפרות של קניין רוחני חבים מנהלי תאגיד יחד ולחוד עם התאגיד ולעניין זה היא מפנה לע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיורטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661 (1994) כאשר לטענתה הטענות הנוגעות למר כורש הינן בגדר חידוד ועיבוי של טענות שהתובעת העלתה בכתב התביעה המקורי, תוך הדגשת חלקו האישי של מר כורש והאחריות בה הוא נושא.

התובעת טוענת עוד, כי בחודשים האחרונים היא ערכה חקירה אודות מצבה הכלכלי של הנתבעת וכי ממצאי החקירה העלו כי מחזורי המכירות של הנתבעת אינם גבוהים, אין לנתבעת נכסי דלא ניידי ונראה כי מצבה הכלכלי של הנתבעת אינו שפיר. נטען, כי בנסיבות אלה, עת קיים חשש שמא לא יהיה לתובעת מנין להיפרע בסופו של ההליך, ושעה שמר כורש הוא צד דרוש לבירור העובדתי והוא נושא באחריות אישית להפרות, יש להורות על תיקון כתב התביעה באופן שמר כורש יצורף כנתבע נוסף בתובענה.

התובעת מוסיפה וטוענת, לעניין הנסיבות המצדיקות היעתרות לבקשה בהתאם להלכה הפסוקה לעניין תיקון כתבי טענות, כי בענייננו התובענה טרם התבררה ונמצאת בשלביה המוקדמים, באשר התקיימה ישיבת קדם משפט אחת וטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית. נטען גם, כי התיקון המבוקש בענייננו נועד להבטיח כי בית המשפט ידון במחלוקות האמתיות שבין הצדדים באופן יעיל ובאופן שכל בעלי הדין הדרושים יהיו צד לתובענה, וכי לאור האמור תיקון כתב התביעה איננו מעורר כל קושי או אי נוחות דיונית. נטען עוד, כי אותן השאלות, הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי עולות גם ביחס לנתבעת עצמה, כתאגיד, וגם ביחס למר כורש, שניהל אותה, קבע את מדיניותה ועשה שימוש בסימן המסחר של התובעת.

הנתבעת טוענת, כי דינה של הבקשה להידחות, באשר היא הוגשה בשיהוי ניכר, היא נגועה בחוסר תום לב והיא הוגשה ממניעים פסולים ושיקולים זרים. על פי הטענה, התובעת נקטה בהליכים כנגד הנתבעת עוד במהלך חודש ספטמבר 2014, כאשר מאז ועד להגשת הבקשה לא סברה התובעת כי יש לצרף את מר כורש לתובענה. נטען גם, כי עיון בנימוקי התובעת, כמפורט בבקשתה, מעלה כי כל הסיבות שמקימות לטענתה את עילת התביעה כנגד מר כורש היו ידוע כבר במועד שבו הגישה את כתב התביעה המקורי. על פי הטענה, ניכר מהאמור, כי המניעים האמתיים העומדים מאחורי הבקשה פסולים ונגועים בשיקולים זרים, וכי כל מטרתה לייצר מנוף פסול להפעלת לחץ על הנתבעת על מנת להגדיל את התמורה הכספית שהציעה במסגרת המשא ומתן שניהלו הצדדים.

הנתבעת טוענת עוד, כי היעתרות לבקשה רק תסרבל את ההליכים בשלב המתקדם שבו מצוי ההליך, ומשכך היעתרות לבקשה גם תפגע ביעילות ההליך, לנוכח הצורך בהגשת כתבי טענות חדשים וניהול הליך של גילוי מסמכים, מה שיוביל להימשכות ההליכים שלא לצורך.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, לחילופין, כי באם יותר התיקון, יש לחייב את התובעת בתשלום הוצאות הולמות.

במענה לטענות הנתבעת טוענת התובעת, כי אין למצוא בתגובת הנתבעת כל טעם ענייני על שום מה לא יותר צירופו של מר כורש כנתבע. על פי הטענה, הנתבעת כלל אינה מכחישה כי מר כורש הינו המנהל, בעל המניות והרוח החיה מאחורי הנתבעת, ואין כל טענה כי מר כורש לא עשה את המעשים המתוארים בכתב התביעה.

התובעת טוענת עוד, כי הנתבעת מטעה את בית המשפט, עת היא קושרת בין הבקשה לבין המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים. על פי הטענה, המשא ומתן בין הצדדים הסתיים זה מכבר, כפי שהודיעה התובעת לבית המשפט עוד ביום 2.8.15 ואין כל סיג ושיח בין הצדדים. נטען, כי לאור ניסון בוטה זה להטעיית בית המשפט, אין לתמוהה על שום מה לא נתמכה תגובתה של הנתבעת בתצהיר.

לבסוף טוענת התובעת, כי הנתבעת כלל לא התמודדה בתגובתה עם ההלכות בדבר תיקון כתבי טענות וצירוף נתבעים.

3. הבקשה לתיקון כתב תביעה
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, ומתוך ההלכה הנוהגת בעניין זה, החלטתי לקבל את הבקשה ולהתיר תיקון כתב התביעה כמבוקש;

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, מאפשרת לבית המשפט להתיר לבעל דין לתקן או לשנות את כתבי טענותיו "בכל עת", זאת "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". באופן עקבי, מגלים בתי המשפט גישה ליברלית לתיקון כתבי טענות על מנת לאפשר לבעלי הדין להעמיד לבירור את השאלות "האמיתיות" וכך לייעל את ההליך המשפטי. בית המשפט ייעתר לבקשה לתיקון כתב טענות ברוחב לב ככל שהדבר נדרש להכרעה שלמה ויעילה ובא לקדמה, ובפרט ככל שהשלב שבו מצויה התביעה מוקדם יותר. עם זאת, שיקולים אלה בדבר יעילות ההליך המשפטי אינם חזות הכל ויש לאזנם מול האינטרסים של הצד שכנגד. כך, ניתן לדחות בקשה לתיקון כתב טענות אם התיקון יקפח בעל דין יריב ויפגע בו שלא כדין; אם בקשת התיקון הוגשה באיחור; או אם נהג המבקש בחוסר תום לב (ראו אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, 2013) עמ' 349-352; רע"א 1118/06 סימי הראש נ' מדינת ישראל (2006); רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427 (1998); ע"א 30/92 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3)214 (1992)).

בענייננו, התיקון המבוקש כולל כאמור הוספת נתבע נוסף, מר אברהם כורש, שהינו המנהל והבעלים של הנתבעת, וכן הוספת הטענה כי יש לחייב את מר כורש ואת הנתבעת בכל סכום התביעה, ביחד ולחוד. אין בתיקון הנוכחי משום שינוי או הוספת רכיבי התביעה עצמם. הנתבעת אינה מכחישה, כי מר כורש הינו "הרוח החיה" בנתבעת, וכי ככל שאכן הופר סימן המסחר של התובעת, הרי שמר כורש עומד, אף הוא, מאחורי המעשים המיוחסים לנתבעת בהקשר זה. לאור זאת, מר כורש הינו בבחינת בעל דין הדרוש לבירור המחלוקת נשוא התובענה. כמו כן, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשלב מוקדם יחסית, שכן התקיימה ישיבת קדם משפט אחת וטרם הוגשו תצהירים כלשהם מטעם הצדדים. בנוסף, אין בתיקון כתב התביעה בשלב זה כדי להעניק לתובעת יתרון דיוני כלשהו ואין בו כדי להביא להתארכות ההליכים באופן חריג.

אמנם, בהחלט יתכן, כי בסופו של יום גם אם תתקבל התביעה כנגד הנתבעת, היא תדחה כנגד מר כורש, שכן נדרש נטל גבוה יותר להוכיח אחריות אישית של אורגנים בתאגיד, אולם, אין בכך כדי למנוע תיקון כתב התביעה במקרה זה. כמובן שההוצאות בסיום ההליך יוטלו בהתאם לתוצאה, אם תדחה התובענה כנגד מר ורש, תחויב התובעת בהוצאות.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לקבל את הבקשה, כך שכתב התביעה המתוקן אשר צורף לבקשה יבוא במקום כתב התביעה המקורי.

הנתבעת ומר כורש, אשר הינו נתבע 2 נוכח תיקון כתב התביעה, הצדדים יגישו כתבי טענות מתוקנים כאמור בתקנות.

מאחר שהסיבה המרכזית שבעטיה מבקשת התובעת לצרף את מר כורש לכתב התביעה הייתה ידועה לתובעת במועד בו הגישה התובעת את התובענה המקורית, אני מחייבת את התובעת בהוצאות תיקון כתב ההגנה, ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי, בסך כולל של 15,000₪.

למותר לציין, כי ככל שיסתבר בסיומו של ההליך, כי צירופו של מר כורש כנתבע היה מיותר, יימצא הדבר ביטוי נוסף בפסיקת ההוצאות.

4. סוף דבר
הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת במובן זה שמר אברהם כורש יצורף לתובענה שבכותרת כנתבע מס' 2.

הנתבעת ומר כורש, אשר הינו נתבע 2 נוכח תיקון כתב התביעה, יגישו כתבי טענות מתוקנים במועדים הקבועים בתקנות.

התיק יובא לפני עם השלמת כתבי הטענות המתוקנים, לקביעת קדם משפט נוסף.

תז"פ ליום 1.11.16.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ו, 03 יולי 2016, בהעדר הצדדים.