הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו תפ"ח 31343-04-19

לפני
כבוד השופטת גיליה רביד, אב"ד
כבוד השופט ירון לוי
כבוד השופט שי יניב

המאשימה
מדינת ישראל
נ ג ד
הנאשמים

  1. יצחק אברג'יל (ת"ז XXXX144-0 0) (עציר)
  2. אברהם רוחן (ת"ז XXXX807-5 0) (עציר)
  3. מאיר אברג'יל (ת"ז XXXX451-1 0) (עציר)
  4. ישראל אוזיפה (ת"ז XXXX177-2 0) (עציר/אסיר בפיקוח)
  5. אילן בן שיטרית (ת"ז XXXX353-1 0) (עציר)
  6. דוד בן שיטרית (ת"ז XXXX740-4 0) (עציר)
  7. סמי ביטון (נמחק)
  8. מרדכי יאיר חסין (ת"ז XXXX830-2 0) (עציר)
  9. גולן אביטן (ת"ז XXXX263-0 0) (עציר/אסיר בפיקוח)
  10. שמעון סבח (ת"ז XXXX895-9 0) (עציר)
  11. פטריק עמוס (ת"ז XXXX995-6 0) (עציר/אסיר בפיקוח)
  12. עופר בוהדנה (ת"ז XXXX434-2 0) (עציר)
  13. יוסף לוי (ת"ז XXXX540-3 0) (עציר)
  14. אהרן סוסן (ת"ז XXXX041-8 0) (עציר/אסיר בפיקוח)
  15. משה מלול (ת"ז XXXX017-2 0) (אסיר)
  16. אברהם לוקר (ת"ז XXXX892-6 0) (עציר)
  17. יעקב בן שיטרית (ת"ז XXXX168-5 0) (עציר)
  18. זכריה אדרי (ת"ז XXXX112-3 0)

החלטה

לפנינו בקשת עו"ד קפלנסקי, בשם נאשם 10, להוסיף מסמכים משלימים הקשורים לעדותו של מומחה ההגנה מר שרון יוסף.

המאשימה מתנגדת לבקשה. לגישת המאשימה סעיף 166 לחסד"פ, שעליו נסמך ב"כ נאשם 10 אינו הולם את המקרה, מה עוד שבעקבות חקירת המומחה על ידי המאשימה לא התחדש דבר מבחינת עמדת המאשימה או ראיותיה. זאת ועוד, לגישת המאשימה השאלה עד כמה רכב ההדגמה דומה לרכב ששימש את המטען אינה באמת נדרשת לגופם של דברים ולא בכך טמון העניין. ב"כ המאשימה הבהיר עוד, כי אין די בקבלת המסמכים שמבקש הסנגור, שכן מתן לגיטימציה להרחבת היריעה בשלב זה תוביל להבאת ראיות נוספות וחקירת עדים נוספים, דבר שאין לו כל מקום והצדקה.

לאחר שבחנו את הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, נחה דעתנו כי דין הבקשה להידחות.

ראשית נזכיר כי מסכת הבאת הראיות מטעמו של נאשם 10 הסתיימה זה מכבר ולמעשה מסכת הראיות כולה הסתיימה. שגרת שמיעת ההוכחות בתיק תמה ובית המשפט מתכנס רק לעניינים מיוחדים שנקבעו מראש. אורך רוח רב גילינו עם נאשם 10 (ועם אחרים) בכך שהיתרנו הבאת עדים לסירוגין ופיצול של מסכת העדויות שאמורה בעיקרון להיות ברצף. בין גישה מקלה זו לבין "זכות להשלמת ראיות" -שאותה נטל לעצמו ב"כ נאשם 10 שלא על פי דין כמנוסח בסעיף 12 לבקשה – המרחק רב. נדמה שיש צורך להזכיר כי לא בכדי להליך הפלילי קיימים סדרי דין וכללים ואין בנמצא "זכות שמורה" לסטות מהם. החלטה בנושא זה כבר ניתנה על ידנו בתגובה לדברי עו"ד קפלנסקי עצמו במהלך הדיון (ראה פרוטוקול מתאריך 9.1.20 עמ' 12381) וראוי היה שלא יתעלם ממנה.

הדבר נכון שבעתיים לאור חלוף הזמן הרב שעבר מאז תמה פרשת הבאת העדויות מטעמו של נאשם 10 לבין מועד הגשת הבקשה הנוכחית. העד המומחה העיד בתאריך 14.1.20 ולא שמענו טעם מדוע בקשה זו מוגשת רק עתה לאחר למעלה מחודש לאחר מכן , לאחר תום פרשת ההגנה כולה.

עוד נאמר באופן כללי: יש לתמוה על כותרת הבקשה. כידוע, ראיות מוגשות באמצעות עדים. בהעדר הסכמה של הצד השני, לא ניתן הרי להסתפק בהגשת מסמכים גרידא. מדובר אפוא בבקשה להביא עדויות נוספות. זאת ועוד, שלא כמנוסח בכותרת, לא מדובר ב"מסמכים משלימים" אלא בראיות נוספות וחדשות של אנשים שלא העידו במשפט.

סעיף 166 שעליו נסמך ב"כ נאשם 10 בבקשתו אינו הולם את נסיבותינו. סעיף זה נותן מענה למצב של ראיות חדשות שמוגשות על ידי המאשימה אגב עדויות הזמה. לא כך במקרה שלנו. ברי שבמהלך חקירה נגדית של עד הגנה -לא כל שכן עד מומחה שערך מיוזמתו ניסוי/הדגמה של פיצוץ כדי לנסות ולסתור את דבריו של עד המדינה ה.צ לגבי האופן שבו הורכב המטען על פגוש הרכב - רשאית המאשימה להציג לעד שאלות וראיות בניסיון לערער את מהימנותו ואמינותו. עם שאלות אלה הנוגעות לאופן עריכת הניסוי ולבדיקות שעשה המומחה טרם שערך את הניסוי, על המומחה להתמודד בעצמו. בעצם העובדה שהוצגו למומחה בחקירה נגדית ראיות שונות כדי לקעקע את אמינותו, אין כדי להתיר להגנה להביא ראיות או עדי הגנה נוספים, במטרה לתמוך או לסייע לעדותו של אותו מומחה.

בנוסף, מן האמור בבקשה עולה כי ב"כ נאשם 10 מבקש להביא מסמך/עדות של מומחה בתחום פחחות הרכב אשר יבהיר את תהליך פירוק פגוש של רכב והקושי שיש בכך. ראיה זו אינה נוגעת לעדות מומחה החבלה שרון ומראש נהיר וברור שמומחה החבלה אינו יכול להעיד דבר בנושא זה. מבלי שנקבע מסמרות כבר עתה לגבי המשמעות הראייתית שיש לשאלה זו, ברי שהשאלה מה היא מידת הקושי בפירוק פגוש של רכב , אינה עומדת במוקד המחלוקת, זאת בין היתר לנוכח השאלות שהוצגו לעד המדינה עצמו בחקירה הנגדית.

כך או כך, ככל שההגנה חשבה שנכון להביא ראיות בנושא היה עליה לעשות כן במועד המתאים. "המועד המתאים" אינו עניין "טכני" בלבד נטול חשיבות ראייתית, שהרי כידוע, הבאת ראיות מסוימות עשויה להוליד זכות להבאת ראיות נגדיות. כאמור, הסנגור לא נימק את השיהוי בהגשת הבקשה מאז עדות המומחה שרון, לא כן שכן את הימנעותו מלהביא את הראיה קודם לכן ללא קשר למומחה שרון.

אין מקום ליטול דוגמא בין הבקשה הנוכחית לבין הסכמתנו לאפשר הבאת ראיות נוספות לנאשם 1 ולנאשם 2. כל מקרה ונסיבותיו השונות. נזכיר, כי לגבי נאשם 1 הדבר הוסכם על ידי המאשימה עוד בשלבים הראשונים של פרשת ההגנה, והדבר לא צץ ועלה רק עתה.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הבקשה.

המזכירות תשגר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ל' שבט תש"פ, 25 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.