הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו תא"ק 58734-12-15

מספר בקשה:1
בפני
כבוד הרשם השופט דורון חסדאי

המבקשים/הנתבעים

  1. P KAMA INTERNATIONAL LIMITED
  2. פי-כמה אר & די בע"מ
  3. נועם-חיים אופיר
  4. דן גלאי

נגד

המשיבים/התובעים

  1. מיכה הרצנו
  2. מריאנה הרצנו
  3. אורלי פידלמן
  4. MM VENTURES LIMITED
  5. M&M VENTURES 2014 LIMITED

החלטה

רקע כללי וטענות הצדדים בקצירת האומר

1. לפני בקשת הנתבעים לסילוק התובענה על הסף, ולחלופין כי אורה על עיכוב הדיון בה מן הטעם של "הליך תלוי ועומד", וזאת עד להכרעה ב-ת.א. (ת"א) 5264-01-15 הנדון בבית משפט זה (להלן: "ההליך הראשון").

2. לטענת הנתבעים, התביעה בתיק זה מבוססת על אותה עילה שבגינה הגישו התובעים את ההליך הראשון, במסגרתו נתבע סכום כספי של 1,000,000 ₪.

3. עוד טוענים הנתבעים, כי "עילת התמלוגים" מוצתה בהליך הראשון, כי בהתאם לתקנה 44 לתקסד"א על התובעים לתבוע כל נזקיהם בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת תביעה אחת, והתובעים מיצו זכותם לתבוע בגין עילה הקשורה לאי-תשלום התמלוגים (ר' בהרחבה סעיפים 15-30).

4. כן נטען כי בהליך הראשון קיימת התייחסות התובעים ל"ההפרות היסודיות בכל הנוגע לתשלום תמלוגים" ואף בתובענה כאן מופיעה בפרק ד' התייחסות להפרות היסודיות של ההסכם בכל הנוגע לתשלום תמלוגים (ר' בהרחבה סעיפים 24-31).

5. כסעד חלופי מתבקש בית המשפט להורות על עיכוב הדיון בתובענה כאן, מחמת הטעם של הליך תלוי ועומד (ר' בהרחבה סעיפים 43-49).

6. התובעים בתגובתם דוחים את טענות הנתבעים מני ובי. לטענתם ההליך כאן ("התביעה המאוחרת") הינו בגין "חוב תמלוגים קצוב" בו הודו הנתבעים, ולא אחת.
בעוד שההליך הראשון (ר' נספח כ"ו) עניינו הפעלת "המשחק המפר" לאחר סיום הסכם הרישיון, הרי שאין קשר בין התביעות וההליך הראשון אינו קשור באופן כלשהו למחדל הנפרד והעצמאי של אי-תשלום חוב התמלוגים – חוב שנתגבש בזמן תקופת הרישיון (מושא התובענה בסד"מ כאן).

7. כן נטען כי סעיף 201 בכתב התביעה בהליך הראשון מדגיש כי הפיצוי שנקבע בגדרו הוא בגין נזקים שנגרמו וייגרמו לתובעים "בקשר עם הפעלת המשחק המפר", והוא אינו מזכיר כלל את אי-תשלום התמלוגים (ר' בהרחבה סעיפים 5-16).

8. לטענת התובעים, הנתבעים עצמם הודו בכתבי הטענות שהגישו, כי ההליך הראשון אינו עוסק בחוב התמלוגים (ר' סעיפים 17-19).

9. לשיטת התובעים, אין מקום לעיכוב ההליך בתובענה כאן, ולא מתקיימים התנאים המצדיקים החלת העיקרון של הליך תלוי ועומד (ר' בהרחבה סעיפים 20-25).

10. הנתבעים הגישו ביום 15.2.16 כתב תשובה, במסגרתו שבו על טענותיהם לעניין מיצוי העילה על ידי התובעים (ר' סעיפים 19-25). לטענתם לא חל בענייננו "השתק שיפוטי" וככל שהתביעה דנן לא תידחה, יש להורות על עיכוב הדיון בה (ר' סעיפים 26-33).

11. ב"כ הצדדים אף השלימו בעל פה בדיון שהתקיים (ר' עמודים 1-7 לפרוטוקול).

12. בהחלטתי מיום 15.2.16 על גבי בקשת התובעים למחיקת תשובת הנתבעים, נקבע בין היתר, כי ככל שהועלו על ידי התובעים בתשובתם טענות המהוות שינוי חזית, בית המשפט יתעלם מהן.

דיון והכרעה

סילוק על הסף

13. דין הבקשה לדחיית התובענה מושא תיק זה (המאוחרת ) להידחות .

14. פתח דבר נזכיר מושכלות יסוד:
"ההנחיה הכללית שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה". די בכך שקיימת אפשרות קלושה שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (ר' א. גורן " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' 12 (2015) בעמ' 345). (ר' גם: ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין פד' מ (2) 668, 671; ע"א 35/83 חסון נ' פלדמן פד' ל"ז (4) 721 ; רע"א 218/85 "אריה" נ' שטמר פד' ל"ט (2) 452; ע"א 215/91 אגתן נ' לים , פד' מח (2) 43; י. זוסמן בספרו, "סדרי הדין האזרחי, מהד' 7 בעמ' 387).

15. למעלה מכך , יודגש כי ב- ע"א 615/84 מרקוביץ חברה לבנין נ' חייא סתם פד' מב(1) 541, נקבע בין היתר כי בתקנה 45 לתקסד"א, לא נאמר כי תובע חייב להמתין עם בקשת הסעד הנוסף עד למתן פסק דין סופי בנושא הסעד הראשוני וכי "כל עוד לא נסתיים הדיון בתביעה הראשונה, אין תקנה 45 מונעת הגשת תובענה בשל אותה עילה שבה נתבע סעד אחר ; הטענה שהנתבע יכול לעורר כנגד הגשת התביעה השניה , לא תהיה שלא ניתנה רשות לפיצול סעדים אלא שלlis alibi pendens ..."(שם 547) ) ר' גם : ע"א 466/89 צברי נ' מסוארי פד' מה(1) 177).
כך אף נקבע, כי אין זה ברור כי בטרם הוכרעה התביעה הראשונה עיקרון מיצוי העילה נכנס לפעולה (ר' רע"א 2695/08 דוכן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21/5/08); ע"א 830/86 ס.א.ר חרושת דפנה נ' ס.א.ר סרט אלכסון פד' מב(4) 805).

16. בהתאם וברוח זו אף נפסק ב-בש"א (ים) 1488/99 אררט נ' חפציבה (פורסם בנבו, 18.8.1999) בין היתר כי "..כאשר מוגשת תובענה נפרדת, באותה עילה , אולם טרם הסתיים ההליך הראשון, ועדיין לא נוצר השתק עילה , כי אז קיימת זכות לבעל דין לבקש להעמיד את ההליך האחר במסגרת הדוקטרינה של "העניין התלוי ועומד" (lis alibi pendens... ) . התרופה היא בהעמדת ההליך ולא בסילוקו על הסף ( ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד כט(2) 477, 485-484;ע"א 615/84 מרקוביץ הנ"ל שם)...".

17. לאור המפורט לעיל, מצאתי לדחות את בקשת הנתבעים לסילוקה של התביעה על הסף.

עיכוב הליכים מחמת "עניין תלוי ועומד"

המסגרת המשפטית

18. כפי שנפסק לא אחת החלטה בעניין עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון, חסכון במשאבי בית המשפט ומניעת הכבדה מיותרת על הצד שכנגד. בהקשר זה, על בית המשפט לבחון, בין היתר, את מהות השאלות שבמחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון בזמן שיפוטי, הימנעות מכפל התדיינות ומאזן הנוחות ( ר' רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב, (פורסם בנבו, 21.11.2011; רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ, (פורסם בנבו, 11.7.2013; רע"א 346/06‏ ‏ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, (פורסם בנבו, 14.5.2006 ; רע"א 8018/15 ד"ר לקח ז"ל נ' דוביניצקי (פורסם בנבו, 14.1.2016); גורן לעיל, 533) .

19. ב רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן, (פורסם בנבו, 28.1.2002) נפסק בין היתר כי :
"...לא ראוי משום בחינה לאפשר ניהול מספר הליכים בו זמנית בשאלות דומות, בעילות דומות ובעניינים דומים שתשתיתם זהה. הדברים נכונים רק כאשר מדובר בין אותם צדדים בעילות דומות ובעניינים דומים שתשתיתם זהה. הדברים נכונים לא רק כאשר מדובר בין אותם צדדים בשני ההליכים אלא כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה." (שם, פסקה 3 ) (ר' גם: ע"א 9/75 שיך סולימאן אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד כט (2) 481,477 ; רע"א 3054/14 דנטל סנטרל נ' חביב אריה (פורסם בנבו, 22.05.2014 ); עע"מ 11254/05 חב' פנינת אילת נ' עירית אילת (פורסם בנבו, 17.08.2006) .

20. בפרשת קולומביה לעיל נקבע כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד, חופפים לשיקולים בבסיס הדוקטרינה של 'מעשה בית דין', וביניהם זהות השאלות שבמחלוקת וזהות הצדדים, אך גם יעילות הדיון חיסכון בזמן שיפוטי, הימנעות מכפל התדיינות ומאזן הנוחות (ר' גם: פרשת דובק לעיל).

ההליך הראשון – ת.א. 5264-01-15
21. בתביעה זו, אשר הוגשה ביום 11.1.15, הוגדרה מהות התביעה ככספית, צווי מניעה, צווי עשה ומתן חשבונות.

22. כפי שצוין בפתח התביעה ופורט באריכות במסגרתה, בבסיסה עומדת טענת התובעים כי עם סיום הרישיון בין הצדדים, בעקבות ביטולו עקב הפרות הנתבעים, נתגלה כי הנתבעים פוגעים בזכויות התובעים ב- Remmikub, בזכויות היוצרים שלהם, בסימן המסחר שלהם, עושים שימוש פסול במאגר המינויים, מעתיקים המשחק ומטעים את הצרכנים.

23. כן נטען בכתב התביעה בין היתר ובתמצית, כי בעצם הפעלת "Rummy World" מפרים הנתבעים את זכויות הרצנו ב- Remmikubומתעשרים על חשבונה שלא כדין, כי המשחק המפר מהווה העתקה של משחק ה- Remmikubומפר את זכויות הקניין הרוחני של התובעים. כי עצם העלאת המשחק המפר כגרסה מעודכנת של משחק ה- Remmikubמהווה הפרה של הסכם הרישיון, לפי שעם סיומו על P-KAMA להפסיק להציע למינויים את משחק ה- Remmikubהמקוון או לגרום לו להיות זמין למשחק, כי פיתוח משחק המדמה את משחק ה- Remmikubמהווה הפרה של סעיף 2.4.2.1 להסכם הרישיון (ר' בהרחבה פרק ו' לכתב התביעה, סעיפים 75-171).

24. בסעיפים 192-196 לכתב התביעה פורטו בין היתר נזקי התובעים בהתייחס לתקופה שלאחר תום תקופת הרישיון.
בסעיפים 197-201 פורטו הסעדים המתבקשים, לרבות:
א. צו מניעה קבוע, בין היתר אשר יורה על הפסקת העמדת המשחק המפר לרשות הציבור, והימנעות מפיתוח כל משחק שייפגע בזכויות הקנייניות של הרצנו.
ב. צווי עשה (סעיף 199).
ג. צו למתן חשבונות (סעיף 200).
ד. סעד של פיצויים, אשר נקצבו בשלב הראשון ולפי שטרם גובשו הנזקים, על סך של 1,000,000 ₪ בגין הנזקים והעוולות שנגרמו עם הפעלת המשחק המפר. לחלופין נתבע סעד כספי בסך 100,000 ₪ בגין כל הפרה, וזאת ללא צורך להוכיח נזק (סעיף 201).

25. עוד יצוין כי ביום 7.9.15 ניתנה החלטת בית המשפט העליון ברע"א 2960/15 שעניינה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת התובעים לצו מניעה זמני מיום 25.3.15.
בהחלטה זו נקבע בין היתר ובתמצית, כי ביום 5.11.14 הסתיים הסכם הרישיון בין הצדדים (מיום 21.6.07) לאחר ביטולו על ידי התובעים עקב אי-תשלום תמלוגים המגיעים להם. כי לטענת התובעים, לאחר סיום ההסכם חדלה P-KAMA להפעיל את משחק ה- Remmikub המקוון והחלה להפעיל משחק בשם Rummy World ולאחר שהנתבעים לא חדלו מלהפעילו הגישו התובעים תביעה בעילות של הפרת זכויות יוצרים, הפרת סימני מסחר, גניבת עין, תחרות לא הוגנת, עשיית עושר ולא במשפט והפרת סעיפים בהסכם הרישיון.

26. בית המשפט העליון ציין בהחלטתו, כי שלא כדעת בית המשפט המחוזי, הוא סבור שעלה בידי התובעים להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה (סעיף 10). לדבריו, משחק ה-Rummy World המקוון הועלה לאתר אינטרנט בסמוך לפקיעת הסכם הרישיון, וזאת תוך הפרה לכאורה של סעיף 2.4.2.1 להסכם, והפרה חוזית זו מהווה שיקול שקשה להתעלם ממנו (סעיף 13; ר' גם סעיף 17).

התביעה בתיק זה –ת.א. 58734-12-15 .

27. התביעה הכספית בתיק זה, אשר הוגשה על סך 3,000,000 ₪ (משיקולי אגרה) בסדר דין מקוצר, עניינה חוב התמלוגים אשר הנתבעים נותרו חייבים לתובעים לאורך תקופת עשיית השימוש ברישיון, עד לביטולו של ההסכם.

28. התובעים מפרטים בכתב התביעה בין היתר ובקליפת האגוז את אופן כריתת הסכם הרישיון ביום 21.6.07, תיקונים שעבר זה לאורך השנים (סעיפים 9-22). בהמשך מפורטות ההפרות היסודיות של ההסכם על ידי הנתבעים, דבר שהוביל לביטול ההסכם ומפורט מהו החוב בגין התמלוגים שנותרו הנתבעים חייבים לתובעים (ר' פרקים ד', ה' ו-ז' לכתב התביעה).

29. נטען בסיפת כתב התביעה (פרק ח') כי "מזה שנים רבות נמנעים הנתבעים לשלם להרצנו את התמלוגים המגיעים להם על פי הסכם הרישיון. הנתבעים הודו בקיומו של החוב ולמרות זאת הם נמנעים מלשלמו" (סעיף 49).

30. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים במחלוקת דנן ובחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב הליכים בתיק זה, להידחות.

31. כידוע, הרעיון הגלום בעיקרון של Lis Alibi Pendens, נועד למנוע הטרדת הצד שמנגד ומערכת המשפט. כמו-כן מטרתו היא לצמצם את קיום האפשרות לתוצאות מנוגדות, באותו העניין ובין אותם הצדדים (פרשת אל-עוקבי לעיל , בעמ' 483 מול א'-ב'). עם זאת, כמו כל כלל דיוני, שרציונל מסוים טמון לצדו, יש לבחון האם יש טעם והגיון ביישומו, בנסיבות הקונקרטיות של העניין הנדון.

32. באופן דומה גורסת פרופ' נ. זלצמן בספרה "מעשה בית דין בהליך האזרחי" (עמ' 113-112), לעניין תקנה 45 ודוקטרינת "מעשה בית-דין" כי :
"כלל זה, ככלל דיוני, אינו יכול להיות מוחל בדווקנות או בשרירות. שיקולים חברתיים שמייצג כלל מעשה-בית-דין, יהיו חשובים ככל שיהיו, אינם יכולים לעמוד כאשר שוכנע בית-המשפט שהפעלה דווקנית של הכלל תהא בלתי-צודקת כלפי בעל-הדין שכנגדו נטענת טענת המניעות: שכן, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפניו, אין לראותו כמי שאומנם מיצה את זכותו להתדיין בשל אותה עילת-תביעה במסגרת ההתדיינות הראשונה".נ

כך גם לגבי הרעיון הטמון בהלכה בדבר Lis Alibi Pendens, כאשר יישומו על-ידי העמדת ההליך, עלול להוביל לתוצאה בלתי צודקת או לגרום עוול לתובע ( ר' פרשת אררט לעיל ) .

33. ההליך הראשון צופה פני תקופה שלאחר ביטול הסכם הר ישיון ועניינו, בין היתר הפרת זכיותיהם הקנייניות של התובעים (או מי מהם) במשחק ה-Remmikub. הסעדים העיקריים בתובענה זאת הינם למתן צווי מניעה, צו עשה ומתן חשבונות .

34. ההליך שבתיק זה עניינו תביעה בסד"מ לתשלום דמי תמלוגים אשר אין חולק כי לא שולמו לתובעים , במהלך היות הסכם הרישיון בתוקף. התקופה הרלוונטית לתובענה זאת הינה תקופת היות ההסכם בתוקף, כאשר התביעה הינה ממוקדת ועילתה ברורה . אף אין חולק כי הסכם הר ישיון הסתיים בהסכמה (לאור דרישת התובעים עקב הפרות הנתבעים) ( ר' סע' 34-38 לכ"ת; ר' גם סע' 35 להלן ).

35. לא למותר לציין כי הנתבעים בכתב הגנתם במסגרת ההליך הראשון הודו בהודאת בעל דין , כי " מן האמור לעיל עולה ברורות, כי פי-כמה לא הפרה כל התחייבות על פי ההסכם וכי סיומו של ההסכם, למעט ענין התמלוגים , לגביו ניסתה פי-כמה לנהל משא ומתן ולהביא לסיום גם, הסתיים כדין . לתובעים לא עומדת כל עילת תביעה בגין הפרת ההסכם, למעט ענין התמלוגים" ( ר' סע' 46.4).

36. בהינתן האמור לעיל באתי לכלל מסקנה כי בשתי התובענות המדובר בעילות תביעה שונות, הן מתייחסות לתקופות שונות והסעדים הנתבעים בגדרן הינם שונים. לא התרשמתי כי שאלה מהותית דומה עומדת להכרעה בשני ההליכים הנ"ל .
ההבדל בין תביעת התמלוגים(כאן) ובין התביעה בגין הפרת זכויות הקניין (ההליך הראשון ) איננו רק במכלול העובדות המשמשות יסוד לתביעה, אלא אף בבסיס המשפטי שעליו מושתתת כל תביעה .

37. בעובדה שבשתי התובענות נתבע סכום כספי אין כדי לפגוע במסקנתי, לפי שהמדובר בשתי עילות תביעה נפרדות. נפסק: "הסעד המבוקש על פי שתי העילות הוא תשלום כסף, אבל העילות שונות במשמעות תקנה 16 אם כי אח ד מיסודותיהן ,דהיינו הפרת ההסכם , משותף לשתיהן . הן שונות מפני שוני הזכות ושוני העובדות הטעונות הוכחה" (ר' ע"א 436/74 קירשנבאום נ' אריאל פד' כט(1) 32 7,322).

38. בהיות ההחלטה בעיכוב ההליכים המבוקש מצויה במתחם שיקול הדעת השיפוטי , מצאתי כי שיקולי יעילות הדיון, יעילות המערכת, הכרעה מהירה ,הצורך במניעת הכרעות סותרות ומאזן הנוחות, כל אלה תומכים דווקא במסקנה שלא לעכב את הדיון בתובענה דכאן, עד הכרעה בהליך הראשון.

סוף דבר

39. בקשת הנתבעים נדחית בזאת.

40. הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעים הוצאות בקשה זאת, ובשים לב אף להחלטה מיום 17/2/16, סך כולל של 12,000 ₪ וזאת עד יום 1/9/16 . ממועד זה ואילך ישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק .

41. הנתבעים יגישו בקשת הרשות להתגונן מטעמם עד יום 15/9/16 .

ההחלטה ניתנה על ידי בתפקידי כרשם.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ו, 02 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.