הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו תא"ק 54817-12-12

מספר בקשה:89
לפני
כבוד ה שופט, סגן הנשיא אליהו בכר

תובעת

פרויקט אורנים בע"מ

נגד

נתבעת

הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נטע היכל ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות'

מבקש העיון

יצחק ויזל

החלטה בבקשה לעיון
לפניי בקשה לעיין בתיק בית המשפט על פי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003.
טענות המבקש
ד"ר יצחק ויזל, הינו ד"ר לכימיה העוסק בתחום הביטוח בפן המעשי והאקדמי למעלה מ-40 שנה . כיום עוסק המבקש במחקר אקדמי ובכתיבת מאמר ים בתחום הביטוח. לצורך כך, הוא ביקש לעיין במסמכים בתיק לרבות כתבי טענות, סיכומים, ראיות, חוות דעת וכיוצא באלה. המבקש טוען כי זכות העיון בתיק היא זכות מוקנית, כאשר בשל האינטרס הציבורי של פומביות הדיון העיון הוא הכלל ומניעת העיון היא היוצא מהכלל והנטל הוא על הטוען למניעת עיון . לעמדת המבקש, מכיוון שמדובר בדיון שממילא התנהל בדלתיים פתוחות, התיק אינו נוגע לעניינים שבצנעת הפרט, ולכן אינטרס הפרטיות של בעל הדין נסוג במקרה זה מפני עקרון פומביות הדיון.
טענת הנתבעת
הנתבעת טענה שעמימות רבה מדי אופפת את הבקשה לעיון, שכן הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, המבקש לא ציין את הרקע המחקרי שלו, את נושא המחקר, וכן לא פירט אילו מסמכים נחוצים עבורו ומדוע. כמו כן, נטען כי פסק הדין שניתן בתביעה זו מפורט דיו ומונה כ-44 עמודים. לעמדתן של הנתבעת, משהמבקש לא עמד על עניינים אלה, דינה של הבקשה להידחות. בנוסף, לעמדתה תיאורו של המבקש את עיסוקו המחקרי אינו מדויק, שכן באתרי האינטרנט שמו נקשר אך למשרד שמאות ולסיקור סיכונים בתחום ההנדסי.
לטענת הנתבעת , במסמכי התיק מצוי מידע עסקי רגיש וסודות מסחריים כגון פוליסות ביטוח ופרמיות הכוללות מפרט יועץ שהוכן ספציפית עבור התובעת, סקר סיכונים פיננסיים, דוחות כספיים של התובעת וחוזי התקשרות של התובעת מול צדדיים שלישיים. בנוסף, טענת הנתבעת כי חשיפת הדו"חות וחוות הדעת מטעם מומחים בתיק, תפגע הן בזכות הקניין של ה נתבעת שמימנה את פועלם של עורכי המסמכים, והן בזכויות היוצרים של עורכי המסמכים עצמם. בנסיבות אלה, כך נטען, התרת העיון עולה עד כדי עשיית עושר ולא במשפט. לפיכך, נטען כי מוטל על המבקש נטל מוגבר בהוכחת הטעמים המצדיקים את התרת העיון.
התובעת הצטרפה לתגובת הנתבעת.
טענות התשובה של המבקש
לטענת המבקש, הוא אינו יודע אילו מסמכים בדיוק יש בתיק, ולכן מתקשה להגיש פירוט כמבוקש על ידי הנתבעת. כמו כן, השיב כי ניסיונו המחקרי, אם קיים ואם לאו, לא יכול לחסום את דרכו לעיון בתיק. לעמדת המבקש, הטענה בדבר זכויות היוצרים דינה להידחות, שכן מדובר בטענה כללית שאינה מפרטת את היתרון העסקי ואת האופן בו הוא ייפגע. זאת ועוד, נטען כי עמדה זו לא מתחשבת בעובדה שבית המשפט יכול להורות על מחיקת חלקים ספציפיים במסמכים כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות.
דיון והכרעה
התשתית הנורמטיבית לבחינת הבקשה כבר נדונה בפסיקה, ונקבע כי "נקודת המוצא לדיון היא שכל עוד אין איסור בדין, לכל אדם יש זכות עקרונית לעיין בתיק בית משפט, גם אם אינו בעל דין בהליך – ומדובר בנגזרת של עיקרון פומביות הדיון שהוא בעל מעמד חוקתי בשיטתנו המשפטית ... עם זאת, זכות העיון ככל זכות אחרת איננה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים הראויים להגנה – בהתאם לאמות המידה שנקבעו בתקנה 4 לתקנות העיון ... בתוך כך, יש לקחת בחשבון את הפגיעה שהעיון עלול להסב לבעלי הדין, לצדדים שלישיים ולציבור בכללותו, וכן אם היענות לבקשה טומנת בחובה הקצאת משאבים בלתי סבירה ... ואולם מפאת מעמדה של זכות העיון, הלכה היא שעל המתנגד לעיון רובץ הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי, קונקרטי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון או הגבלתו ...; כאשר מן העבר השני, מבקש העיון יכול 'להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה אל מול אינטרסים אחרים'" ( רע"א 3999/20 עו"ד אלומה ריפס-ברקוביץ' נ' איגוד העמותות לזקן בישראל, פס' 7 להחלטת כב' השופטת ברון (24.12.2020)).
אם כן, נקודת המוצא היא זכות עקרונית לעיון בתיק בית המשפט כנגזרת של פומביות הדיון, המאוזנת מול אינטרסים אחרים, כשההלכה היא שעל מתנגד העיון הנטל להוכיח שיש טעם ממשי שלא להתיר עיון ולו חלקי.
בענייננו, הנתבעת נימקה את התנגדותה לעיון בשתי טענות מרכזיות – האחת שהבקשה אינה מפורטת ונעדרת תצהיר ובכלל זה שהמבקש לא תיאר את הקשר שלו לעולם הביטוח באופן ממצה; והשנייה שהתרת העיון תפגע באינטרסים מש מעותיים של המשיבות ובכלל זה בסודות מסחריים ומידע עסקי רגיש וכן בזכויות קניין וזכויות יוצרים של יוצרי המסמכים.
אשר לנימוק הראשון, כמפורט לעיל, הפסיקה הסתפקה בהנמקה קצרה ותמציתית. אמנם, המבקש לא פירט א ת נושא המחקר האקדמי שהוא עורך שבעטיו הוא מבקש לעיין במסמכי התיק וראוי היה לציין לפחות פרט זה. עם זאת, כאמור נקודת המוצא לדיון היא שלכל אדם זכות עקרונית לעיון בתיק ודי בהנמקה תמציתית, שאכן ניתנה.
אשר לנימוק השני, כמפורט לעיל, על מתנגד העיון הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי, קונקטרי וכבד משקל לשלילת העיון או הגבלתו, ולא השתכנעתי שכך הדבר.
בנוגע לטענות בדבר סודות מסחריים ומידע עסקי רגיש, הנתבעת הפנתה בעיקר למסמכים המכילים מידע של התובעת ("מפרט יועץ שהוכן ספציפית עבור התובעת לצרכי הפרויקט נשוא התביעה... דוחות כספיים של התובעת, חוזי התקשרות של התובעת עם צדדים שלישיים, מסמכי תכנון של מתכננים..") בעוד התובעת עצמה ,למעט הצטרפות לעמדת הנתבעת, כלל לא ה גיבה ל גופה של בקשת העיון. לגופו של עניין, טענות הנתבעת לגבי סודיות עסקית נטענו בצורה כוללנית ללא נימוק מדוע לשיטתה מדובר בסודות מסחריים, מה הנזק שעלול להיגרם לה וכיו"ב. יובהר בהקשר זה כי הנתבעת לא טענה כי המבקש הוא מתחרה שלה ובוודאי שלא מתחרה ישיר , אלא שבבקשתו הוא לא תיאר מספיק את הקשר שלו לעולם הביטוח כיוון שהוא גם בעל משרד שמאות וסיקור סיכונים בתחום ההנדסי (ר' רע"א 7306/16 פלונית נ' פלונית, פס' 11 להחלטת כב' השופט סולברג (24.01.2017)). כמו כן הנתבע ת לא הפנתה למסמכים ספציפים שבהם היא מבקשת שלא יותר עיון או שיצומצם היקף ו תיאור המסמכים בהם מצוי לטענתה מידע עסקי רגיש או סודות מסחריים ניתנו על דרך הדוגמה ("כגון... וכו'"). במצב דברים זה לא מצאתי כי הנתבעת הרימה נטל ראשוני שיצדיק העברת הנטל למבקש להוכיח מדוע יש להעביר לידיו מידע המכיל סודות מסחריים. יצוין כי בעניין דומיקאר אליו הפנתה הנתבעת, היה מדובר במתחרה ישיר שביקש לעיין בתיק, לא הייתה מחלוקת כי מדובר בסודות מסחריים ומתנגדת העיון שם אף ביקשה בזמן אמת בעת הגשת מסמכיה כי ינתן צו עם הוראות על שמירה על סודותיה המסחריים, ובניגוד לכאן – באותו עניין מתנגדת העיון הציעה למבקשת העיון לקבל חלק מהמסמכים בהשחרת הפרטים הסודיים הכלולים בהם, ומבקשת העיון התנגדה (רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.08.2013) ).
באשר לטענות בדבר פגיעה בזכויות הקניין של המשיבות שמימנו הכנת המסמכים ובזכויות היוצרים של עורכי המסמכים, גם טענה זו נטענה באופן כללי. הנתבעת לא טרחה לפרט במה שונים המסמכים המצויים בתיק דנן מדוחות, חוות דעת, מסמכים תכנון וכיו"ב המצויים בתיקים אחרים, עד כדי כך שמוצדק במקרה דנן למנוע את זכות העיון. בהקשר זה כבר נפסק כי "כי לא כל כתב טענות הוא בבחינת 'יצירה ספרותית' ועל הטוען לכך להוכיח את העצמאות היצירתית של כל מסמך ", כי "ספק רב בעיני אם ניתן לומר שעצם העיון בתיק וקריאת כתבי הטענות המצויים בו מהווה הפרה של זכויות יוצרים, ככל שישנן זכויות כאמור. טענות בדבר זכות יוצרים, אין בהן כדי למנוע את העיון עצמו, אלא על הטוען להפרת זכויותיו לנקוט באמצעים מתאימים לקבלת הסעדים הקבועים לעניין זה בדין" ולבסוף "הטענה כי העיון בתיק יפגע בעותרים משום שהשקיעו מכספם, זמנם ועמלם בתיק, אינה מוכיחה פגיעה קונקרטית בעותרים ואין בה כדי להצדיק מניעת העיון בתיק" בג"ץ 7186/06 מלינובסקי נ' עיריית חולון, פס' 8 להחלטת כב' הרשמת גאולה לוין (22.4.2009); ר' גם החלטת כב' הרשמת ליאת בנמלך בבג"ץ 64/17 ויסמן נ' ממשלת ישראל (נבו 20.06.2017 )). אמנם באותם מקרים דובר על עתירות ציבוריות, אולם מכל מקום גם בעניין דנן הנתבעת לא העלתה טענה לפגיעה קונקרטית.
סוף דבר
הבקשה מתקבלת. אני מתיר עיון כמבוקש.
יובהר כי העיון מותר רק לצורך מחקר אקדמי כמפורט בבקשה, ולא ניתן יהיה לעשות שימוש בחומרים מתיק זה לצרכים אחרים.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"א, 06 מאי 2021, בהעדר הצדדים.