הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו תא"ק 14326-09-19

מספר בקשה:4
לפני
כבוד ה שופטת יעל בלכר

המבקשים
(הנתבעים)

אלה לוי ועוד 4 ואחרים
ע"י ב"כ עו"ד שפרבר ואחרים

נגד

משיבים
(התובעים)

ששון חי לוי ועוד 16 אחרים
ע"י ב"כ עו"ד אורית דן

החלטה

לפניי בקשת המבקשים למחיקת כותרת.

לאחר עיון בטענות הצדדים בבקשה, סבורני כי יש לקבל את הבקשה למחיקת כותרת מטעמי המבקשים; וכי אין התביעה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר, מחמת שאין מדובר בתביעה ל"סכום קצוב", כנדרש. הכל כמבואר להלן.

כללי
מדובר בתביעה בסך של למעלה מ- 3.6 מיליון ₪, המהווים לטענת התובעים שליש מרווחי הנתבעים במכירת חלקם של האחרונים בנכס מקרקעין, שנמכר במסגרת הליך של פירוק שיתוף מקרקעין בשנת 2014.

לצורך הבנת הדברים אציין, כי הצדדים משני עברי המתרס הם יורשים של מי שהיו במקור בעלים במשותף בנכס : התובעים - יורשי המנוחה נעימה ז"ל (נעימה) והנתבעים - יורשי המנוחה פלורה ז"ל (פלורה) (למען הדיוק, עם אחד מיורשי פלורה ז"ל הושגו הסכמות, והוא אינו נתבע) .
אציין בכלליות ומבלי להכביר פרטים מעבר לדרוש , כי בין נעימה לבין פלורה נחתם הסכם לחלוקת רווחים הדדית ממכר הזכויות בנכס, כאשר על כל צד להפריש לצד השני חלק מרווחיו במכירת זכויותיו בנכס (הסכם 1952).
התובעים 16-17 רכשו את הזכויות מהתובעים - יורשי נעימה ז"ל, לפי הסכם מכר משנת 1995 (הסכם 1995).
נוכח ההסכמים הללו, התקיים הליך קודם שבו תבעו יורשי פלורה ז"ל (הנתבעים כאן ) מיורשי נעימה ז"ל (התובעים כאן ) את חלקם ברווח ממכירת זכויותיהם של האחרונים בנכס לתובעים 16-17 לפי הסכם 1995. בתביעה זו ניתן פסק דין כספי משנת 2006, המחייב את יורשי פלורה בתשלום ליורשי נעימה (נספח 13 לתביעה).

לשלמות התמונה אציין כי הנתבעים הגישו בקשה למחיקת כותרת וכן בקשת רשות להתגונן (בר"ל). כעולה מהבר"ל, לנתבעים (בין היתר) טענות ביחס להסכם 1995, שלטענתם, פיקטיבי ומבוסס על תרמית והסכומים האמיתיים העומדים מאחוריו, שונים מהנקוב בו. איני מתייחסת לעניין זה בהחלטה דנן, שעניינה בבקשה למחיקת כותרת; וטענות הצדדים שמורות ות תבררנה לפי העניין והצורך, בכפוף לכל דין ועל פי שיקול דעתו של המותב המטפל בתיק, במסגרת ניהול ההליך.

דיון והכרעה
כידוע, תביעה בסדר דין מקוצר צריכה למלא שלוש דרישות כאמור בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, לאמור: (1) תביעה על סכום קצוב; (2) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא; (3) שיש עליה ראיה בכתב.

תביעה בסדר דין מקוצר פוגעת בזכותו של הנתבע להתגונן, שכן אין הזכות להתגונן קנויה בידו. על הנתבע להגיש בקשה למתן רשות להתגונן, תוך שהבקשה נתמכת בתצהיר ולקבל היתר להתגונן על יסוד בקשתו . בידו של הנתבע גם להגיש בקשה למחיקת כותרת וככל שתתקבל, יועבר הדיון בתביעה לפסים רגילים ויהא בידו להגיש כתב הגנה. בשל המגבלות על זכות הנתבע להתגונן, יש להקפיד בדבר כשירותה של התביעה להתברר בסדר דין מקוצר. כמו כן, בשל מעמדה הרם של זכות זו הנטייה היא ככלל לתת רשות להתגונן למעט במצב שבו ההגנה היא "הגנת בדים" (ראו ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ מיום 9/12/09). אציין, כי מגמה זו מקבלת משנה תוקף בשים לב לכך שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 שעתידות להיכנס לתוקף, בוטל ההליך של תביעה בסדר דין מקוצר.

על רקע כל האמור, נקבע בפסיקה, בין היתר, כי די בכך שחלק מן התביעה אינו ראוי להתברר בסדר דין מקוצר , כדי לפסול את כל התביעה מלהתברר בסדר דין מקוצר (ר"ע 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2) 581 (1984)).

ככל שמדובר בתנאי שהתביעה היא תביעה לסכום קצוב, הדרישה כפי שפורשה בפסיקה היא כי הסכום יהיה תולדה של חישוב אריתמטי פשוט, בלא צורך בשומה או הערכה (ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' דוידוביץ, פ"ד לח(1) 613, 617 (1984).

ומכאן, ליישום ההלכות בענייננו.

אני מקבלת את טענת המבקשים (הנתבעים) כי קביעת הרווח מן המכר אינ ו בבחינת תחשיב פשוט אלא דורש למשל, הכרה (או אי הכרה) בהוצאות כאלה ואחרות. בכל מקרה, על מנת להיווכח בכך שאין מדובר בעניין של תחשיב בלבד והדברים אף אינם פשוטים, די לעיין בסעיף 40.4 לתביעה, ש ם צוין כי התובעים ערכו סימולציית מס שבח, תוך שהם טוענים כי שולמו ע"י כונס הנכסים סכומים ביתר וכי הנתבעים זכאים להחזר מס שבח בסך של כ- 328,000 ₪ והרווח שנתבע, חושב מתוך נקודת מוצא זו.
גם העובדה שבהליך הקודם (שבו תבעו כאמור, הנתבעים כאן חלק מרווחיהם של התובעים), מונה מומחה רו"ח ע"י בית המשפט לחילוץ הרווח, מחזקת את הטענה למורכבות חישוב הרווח לצורך התביעה.

לטענת התובעים, על הנתבעים לשלם את הרווח לפי אותן אמות מידה כפי שנקבעו ע"י המומחה בהליך הקודם ומשכך, הדרך הותוותה ולפיכך, מדובר בתביעה לסכום קצוב. עוד טוענים התובעים, כי ביחס להפרש (כנראה שהכוונה להפרש האמור בסעיף 40.4 לתביעה הנזכר לעיל) לא מדובר בחישוב מורכב אלא "ניתן להכריע איזה נתון יש לקבל ואיזה לא ובסופו של דבר, לעשות חישוב ממוחשב. היום חישובי מס שבח ממוחשבים..."; וכי "ככל שבית המשפט יקבל את הטענה שביחס להפרש אין מדובר בחישוב פשוט, אזי יש מקום שתינתן רשות להתגונן רק ביחס להפרש ולעניין חישובו בלבד" (ס' 36 - 39 לתשובה לבקשה למחיקת כותרת).

אני דוחה טענות אלה. תחילה אציין , כי בכתב התביעה לא ראיתי שבביצוע תחשיב הרווח מהמכירה כפי שבוצע על ידי התובעים בכתב התביעה, פסעו התובעים במשעולי התחשיב כפי שנקבע בהליך הקודם (ומכל מקום, לא צוין שם שכך נעשה ואין הדבר עולה מעיון בתביעה ). מעבר לכך, השאלה מהו התחשיב המתאים לאיתור הרווח , הוא עניין שיש לבחון במסגרת ניהול התיק. למעשה, נראה כי גם התובעים מסכימים שסכום ההפרש, אינו בבחינת סכום קצוב ומגלם מחלוקת שהיא רחבה יותר מביצוע תחשיב "סתם". יחד עם זאת, נקלעו לכלל טעות בטענתם כי במצב דברים זה, יש ליתן רשות מסוייגת להתגונן רק ביחס להפרש. שכן, אנו מצויים בגדרה של הבקשה למחיקת כותרת (ולא בדיון בבר"ל) וכאמור לעיל, לפי הפסיקה, די בכך שרק חלק מן התביעה אינו מתאים לידון בסדר דין מקוצר על מנת שתימחק הכותרת והתיק יתברר במסלול הרגיל.

נוכח קביעתי כי יש להורות על מחיקת הכותרת, התייתר הצורך לדון בבר"ל.

סוף דבר: הבקשה למחיקת כותרת מתקבלת.
כתב הגנה יוגש בתוך 45 ימים, שאם לא כן ישמש התצהיר התומך בבר"ל ככתב הגנה.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשמת.

המזכירות תדוור לצדדים ותעקוב
ניתנה היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.