הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 9489-07-19

מספר בקשה:5
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקש

דב רותם
ע"י ב"כ עו"ד חן עופר ונפתלי גולן

נגד

המשיב

רוטשטיין נדל"ן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חגית בלייברג ורונן לוי

פסק דין

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע עובדתי וטענות הצדדים
ביום 10.7.2019 הגיש המבקש תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבה.
לטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת האישור, המשיבה, חברה קבלנית, אינה רשאית לגבות מלקוחותיה כל סכום שהוא, כגון בגין הכנת תשריטים הנדרשים לרישום בית משותף ואגרות, מעבר להוצאות המשפטיות המשולמות כשכר טרחה לעורך דין עבור פעולותיו לצורך רישום זכויות הקונה בלשכת רישום המקרקעין, וזאת בהתאם לסעיף 6ג לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: " חוק המכר"), אשר קבע תשלום מקסימלי בגין "הוצאות משפטיות".
המבקש טען בבקשת האישור, כי הוצאות בגין הכנת תשריטים הן חלק מההוצאות המשפטיות כהגדרתן בסעיף 6ג לחוק המכר, אשר סכומן הוגבל בתקנות המכר (דירות) (הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות), התשע"ה-2014 לסך של 5,000 ₪.
במסגרת בקשת האישור ביקש המבקש מבית המשפט להגדיר את הקבוצה כך: "כל רוכשי הדירות מהמשיבה מיום 15.12.2014 ואילך, אשר נדרשו ו/או יידרשו לשלם סכומים בגין "הוצאות משפטיות" מעבר לסכום בגובה 5,000 ₪ הקבוע כסכום מקסימלי בהתאם לסעיף 6ג לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973".
במסגרת בקשת האישור עתר המבקש לסעד של השבת הסכומים שנגבו מחברי הקבוצה מעבר לסכום ההוצאות המשפטיות של 5,000 ₪, פיצוי בגין נזק לא ממוני וחדילה עתידית מגבייה זו. המבקש העריך את נזקו הממוני והבלתי ממוני בסך של 3,582 ₪, ואת נזקם הכולל של חברי הקבוצה בסך של 2,686,500 ₪.
עוד בטרם הגישה המשיבה תשובתה לבקשת האישור, באו הצדדים בדברים ביניהם בניסיון להגיע להסכמות.
כפי שעולה מהבקשה דנן, במסגרת ההידברות בין הצדדים טענה המשיבה, כי הוראות סעיף 6ג לחוק המכר אינן מגבילות אותה מלגבות מרוכשי דירות הוצאות ושכר המשולמים לגורמים אחרים, כגון למודדים, בגין פעולותיהם עבור הכנת תשריטים הנדרשים לרישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין, ולרבות אגרות ממשלתיות או כל פעולה אחרת הנעשית לצורך הרישום על ידי צד ג' ושאינו עורך דין.
במסגרת הבקשה דנן מציינים הצדדים, כי ביום 2.12.2019 הוציא הממונה על חוק המכר במשרד השיכון והבינוי, הוא השר הממונה והמאסדר מכוח חוק המכר, "נייר עמדה מטעם ממונה חוק המכר- גבייה בגין תשריט בית משותף ואגרות ממשלתיות" (להלן: "הנחיות הרגולטור"). לטענת הצדדים הנחיות הרגולטור מדברות בעד עצמן ושוללות לחלוטין את היסוד המשפטי שעליו נשענת בקשת האישור.
כך בהנחיות הרגולטור נכתב: "על פי עמדת היועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון, יש לפרש את מגבלת ההשתתפות בהוצאות משפטיות הקבוע בחוק, כמתייחסת לשכר הטרחה שמקבל עורך הדין עבור השירותים המקצועיים שהוא עצמו מספק, ישירות. מכאן, שתשלום עבור ביצוע מדידות והכנת תשריט, שהינן פעולות אשר אינן מתבצעות בהכרח על ידי עורך הדין, וכל שכן תשלום בגין אגרות ממשלתיות ששילם היזם לצורך ביצוע הרישום של הדירה- לא נכללות בגדר מגבלה זו".
לטענת הצדדים, הלכה פסוקה היא כי משנתן הרגולטור את עמדתו, קל וחומר כאשר העמדה מתיישבת עם לשון החוק, כבענייננו, בית המשפט לא י סטה ממנה אלא מטעמים כבדי משקל. לעניין זה מפנים הצדדים לקביעתו של בית המשפט העליון ברע"א 9778/16 זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 31.5.2018). משכך, טוענים הצדדים, אין מקום עוד לברר את בקשת האישור.
הצדדים מוסיפים ומציינים, כי במסגרת המגעים ביניהם ציינה המשיבה כי מתחילת שנת 2019 היא אינה נקשרת בהסכמים עם רוכשים שלפיהם היא גובה בנפרד ממחיר הדירה סכום בגין הכנת תשריטים, שכן הוצאות הכנת התשריטים המשולמות לצדדים שלישיים כבר נכללות במסגרת הסכמים חדשים במחיר הדירה, המורכב בין היתר גם מעלות זו. בדרך זו, ניתנת בטוחה לקונה בדמות ערבות בנקאית על סכום הדירה הכולל בחובו גם את הוצאה זו, באופן המיטיב עם הצרכנים.
לטענת הצדדים, הכללת הוצאות התשריטים במחיר הדירה הכולל ומתן בטוחה וערבות בנקאית מלאה על כך מהווה תועלת עבור ציבור הצרכנים באופן שהביא את הצדדים למסקנה כי יהא זה ראוי, יעיל והוגן לסיים התיק בהסכמות.
בנסיבות האמורות, הגיעו הצדדים למסקנה כי אין כל אינטרס להמשיך בניהול ההליך, ומשכך מבקשים הם כי בית המשפט יאשר את הסתלקותו של המבקש מבקשת האישור, מחיקתה של בקשת האישור ודחיית תביעתו האישית של המבקש.
הצדדים ממליצים לפסוק למבקש גמול בסך של 2,000 ₪ ולבאי כוחו שכר טרחה בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. לטענת המבקש יש לקבל המלצה זו, שעה שנוכח השלב המוקדם של ההליך לא ניתן לומר כי מדובר בתביעת סרק, וודאי שלא ניתן היה לומר זאת במועד בו הוגשה בקשת האישור, בטרם ניתנו הנחיות הרגולטור, וכן נוכח התועלת הטמונה בבקשת האישור שעה שהמשיבה נמנעת מהפרדת הוצאות בגין הכנת תשריטים ממחיר הדירה, באופן המיטיב עם הצרכנים, ושעה שבקשת האישור, כמו גם בקשות דומות נוספות, הגבירו את מודעות הציבור להוראות חוק המכר והביאו לכך שהרגולטור הוציא הנחיות מפורשות.
המבקש אף עותר להחזר אגרת המשפט ששילם בגין הגשת בקשת האישור ולפטור מתשלום חלקה השני של האגרה. בכל מקרה, מציינים הצדדים, כי ככל שלא יינתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, המבקש הוא שיישא בתשלומה.
לטענת הצדדים בנסיבות המקרה אין מקום או טעם במינוי תובע מייצג או ב"כ חלופי ואין מקום להורות על פרסום לפי סעיף 16(ד)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
בקשת ההסתלקות נתמכה בתצהירי המבקש ובאי כוחו, שלפיהם לא קיבלו תמורה או טובת הנאה כלשהי בקשר עם בקשת ההסתלקות, למעט התמורה המוסכמת, ככל שתאושר.

דיון והכרעה
בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה. בהתאם להוראות סעיף 16(א) לחוק:
"16.(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה."

השיקולים הנמנים בסעיף 16(א) לחוק הוספו לו במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שהגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול לתובע, המבקש, בהיקפים נמוכים למדי, חלף ניהול הליך משפטי, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
וכך נכתב בדברי ההסבר לתיקון החוק (ראו: הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, ה"ח הכנסת 637):
"במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור."
כמו כן, בתיקון לחוק יש כדי למנוע מחיקתן של תביעות מוצדקות מתוך רצון של התובע המייצג לגרוף רווח קל לכיסו על חשבון טובתה של הקבוצה [ראו לעניין זה ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2018) (להלן: " עניין מרקיט")].
בעניין מרקיט קבע בית המשפט העליון, כי בהתאם לתיקון לחוק, בבואו לדון בבקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לעניין זה אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפס' 25 לפסק דינה של כב' השופטת ברון).
עוד נקבע בעניין מרקיט, כי הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו במסגרת של הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכי הסתלקות מתוגמלת הינה אפשרית, אך היא החריג לכלל ויש להיעתר לבקשות בנדון רק במקרים מתאימים (שם, בפסקה 26).
בנסיבות המקרה שלפני, בשים לב לשלב המוקדם בו מצוי ההליך, סבורתני כי לא ניתן לומר כי מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. סבורתני כי התובענה הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה, למצער במועד בו הוגשה, בטרם ניתנו הנחיות הרגולטור.
באשר לשאלת התועלת הצומחת מהסדר ההסתלקות, לאחר שבחנתי את בקשת ההסתלקות, הרי שמקובלת עלי טענת הצדדים כי בקשת האישור, ובקשות נוספות דומות, הגבירו המודעות להוראות חוק המכר והובילו לכך שהרגולטור הוציא הנחיות מפורשות בנושא, ובכך יש תועלת לחברי הקבוצה ולציבור בכללותו.
עם זאת, אין בידי לקבוע כי הימנעות המשיבה, בהסכמיה החדשים, מהפרדת ההוצאות בגין הכנת תשריטים ממחיר הדירה, היא תועלת אשר צמחה לחברי הקבוצה בעקבות בקשת האישור, שעה שבהתאם לנטען בבקשה דנן המשיבה עושה שימוש בנוסח החדש של הסכמיה, המכליל את ההוצאות בגין הכנת התשריטים במחיר הדירה, כבר מתחילת שנת 2019, בעוד שבקשת האישור הוגשה כאמור רק ביולי 2019 .
בנסיבות אלה, שעה שמחד גיסא אין בידי לקבוע כי מדובר בתביעת סרק, ומאידך גיסא איני סבורה כי צמחה תועלת רבה מהגשת בקשת האישור, למעט הגברת המודעות לנושא, מצאתי כי יש מקום לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבאי כוחו והמוסכם על הצדדים הינו סביר וראוי בנסיבות הענין.
משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפרסום הודעת ההסתלקות [לעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ראו: ת"צ (ת"א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2010); ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.12.2010)].
לא מצאתי להורות על השבת המחצית הראשונה של האגרה, אשר שולמה על ידי המבקש, שעה שהמבקש אינו מצביע על הוראת דין הקובעת אפשרות של השבה כאמור במסגרת תובענה ייצוגית, בשונה מתביעה אזרחית "רגילה". בתקנה 7א לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") אין התייחסות לאפשרות של השבת המחצית הראשונה של האגרה במקרה של הסתלקות מבקשת האישור, אלא אך לאפשרות של שיפוי המבקש על ידי המשיבה בגין חלקה הראשון של האגרה. בענייננו, כאמור לעיל, הסכימו הצדדים כי בכל מקרה המשיבה לא תישא בתשלום האגרה.
אשר לבקשה לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט. בהתאם להוראות תקנה 7א(4)(ב) לתקנות האגרות, מקום בו אושר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
סבורתני כי יש להתחשב בשלב בו הוגשה בקשת ההסתלקות בבוא בית המשפט להחליט אם יש מקום לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה. ככל שהבקשה הוגשה בשלב מוקדם יהיה בכך כדי להטות את הכף לכיוון מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, מקום בו בקשת האישור הראתה עילת תביעה וצמחה ממנה תועלת לחברי הקבוצה.
בענייננו, לא התקיים דיון ואף לא הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור . משכך, מצאתי כי יש מקום לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

סוף דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
הגמול ושכ"ט ב"כ המבקשים מאושרים בהתאם למוסכם, מועדי התשלום יהיו בהתאם להסכמות הצדדים.
יתר הסכמות הצדדים, כפי שבאות לידי ביטוי בהסדר ההסתלקות מאושרות בזאת.
בנסיבות העניין אין מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסע' 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
המבקש פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ד' שבט תש"פ, 30 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.