הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 8909-12-16

לפני
כבוד השופט דורון חסדאי

המבקשים

  1. מעין - התנועה להגברת האכיפה האזרחית
  2. פיטר ברנשטיין

ע"י ב"כ עו"ד איתן בראש

נגד

המשיבה
אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עמית גור

פסק דין

מונחת בפני בקשה מוסכמת להסתלקותם של המבקשים, מעין – התנועה להגברת האכיפה האזרחית, ח"פ 580634251 ( להלן: "המבקשת 1") ופיטר ברנשטיין ( להלן: "המבקש 2"), ( אשר יכונו להלן יחדיו " המבקשים") מבקשתם לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, אפיקים – שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ, ח.פ. 514188366 ( להלן: " המשיבה") וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 ( להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע – 2010 ( להלן: "התקנות").

רקע עובדתי בקצירת האומר
ביום 5.12.2016 הגישו המבקשים כנגד המשיבה תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית ( להלן: "בקשת האישור"). במסגרת בקשת האישור טענו המבקשים כי המשיבה הפרה את תנאי הרישיון שניתן לה על ידי משרד התחבורה בכך שלא עמדה בלוחות הזמנים במהלך חג הקורבן אשר חל בין התאריכים 12.9.16 ל15.9.16 (להלן: "ימי החג") וכי כתוצאה מכך נגרמו למבקשים וכן לציבור לקוחות המשיבה נזקים חמורים.

המשיבה היא חברה פרטית שהתאגדה בישראל כדין בשנת 2008 והיא בעלת רישיון להפעלת קווי שירות בתחבורה הציבורית באוטובוסים. על פי האמור בבקשת האישור נכון להיום המשיבה מפעילה קווי שירות לתחבורה ציבורית בארבעה אשכולות עיקריים: אשכול שומרון, אשכול אשדוד-יבנה-רחובות-תל אביב, אשכול בני ברק-ירושלים, ואשכול פתח תקווה-ראש העין. לטענת המבקש 2 הוא הינו נוסע קבוע בקו 400 אשר משויך לאשכול בני ברק – ירושלים.

במסגרת בקשת האישור טענו המשיבים כי המשיבה הפרה את תנאי הרישיון אשר ניתן על ידי משרד התחבורה, כמפעילת קווי שירות בתחבורה ציבורית באוטובוסים בכך שלא נערכה כראוי להיעדרותם של נהגים בימי החג, מה שהוביל לשיבושים ואיחורים משמעותיים בקווי האוטובוס של המשיבה, כאשר לטענת המבקשים המדובר בהיעדרותם של 180 נהגים.

עוד נטען במסגרת בקשת האישור כי המשיבה לא הודיעה במועד לציבור הרחב בדבר השיבושים הצפויים במהלך ימי החג בעקבות היעדרותם של הנהגים וכי הודעה לאקונית בעניין זה פורסמה באתר האינטרנט של המשיבה ובעמוד הפייסבוק של המשיבה, רק ביום 12.9.16, אשר הינו יומו הראשון של החג. כמו כן נטען כי הנהגים החליפים אשר גויסו לצורך הפעלת הקווים במהלך ימי החג לא הכירו את מסלולי הקווים, דבר אשר הוביל לשיבושים ואיחורים גם כן.

לטענת המבקשת בעקבות השיבושים האמורים, נגרמו ללקוחות החברה נזקים כבדים ( נזקים ממוניים ולא ממוניים) במהלך ימי החג.

לטענת המבקשים עילות התובענה הן בין היתר: הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63( א) לפקודת הנזיקין [ נוסח חדש],(להלן: "פקודת הנזיקין") רשלנות מצדה של המשיבה בהתאם לאמור בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, הפרת חוזה וכן ניהול משא ומתן בחוסר תום לב בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק החוזים ( חלק כללי), התשל"ג-1973), (להלן: "חוק החוזים") הטעיה לפי סעיף 2( א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן")

בית המשפט נתבקש להגדיר את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה כנגד המשיבה באופן הבא : "ציבור הנוסעים אשר עשה שימוש בקוויה של אפיקים [ המשיבה ד.ח] בתאריכים 12.9.2016 עד 15.9.2016 ונאלץ להמתין למעלה מ-15 דקות מעבר למועד שננקב בלוחות הזמנים, לרבות כל מי שבחר שלא לעשות שימוש בקווי השירות של אפיקים [ המשיבה ד.ח], לאחר שלא הצליח לעשות כן בתוך 15 דקות מהמועד שננקב בלוחות הזמנים".

המשיבים העריכו את נזקם האישי בסך של 400 ₪ [200 ₪ בגין נזק ממוני ו200 ₪ בגין נזק שאינו ממוני] ואת הנזק לקבוצה כ-10,000,000 ₪, על דרך האומדנה.

ביום 15.5.2017, הגישה המשיבה את תגובתה לבקשת האישור. במסגרת התגובה מטעמה טענה המשיבה כי אין אפשרות לדעת את המועד המדויק שבו עתיד לחול חג הקורבן שכן המדובר בחג מוסלמי אשר נקבע לפי ראיית הלבנה ולא לפי חישוב אסטרונומי, ומכאן שקיים הקושי ביידוע ציבור הנוסעים במועד.

לטענת המשיבה במסגרת היערכותה לחג הקורבן בשנת 2016, ולאור המחסור הצפוי בנהגים פנתה המשיבה למשרד התחבורה על מנת לתכנן מולו את מתן השירות באותם ימים וכן לאשר מולו את צמצום מספר הנסיעות אשר יתבצעו באותם ימים, כאשר כאמור מועדם המדויק של השינויים האמורים, נקבע רק בסמוך למועד החג. כמו כן פעלה המשיבה לקבלת אישורים ממשרד התחבורה לביצוע קווי שירות על ידי קבלני משנה.

בהתאם לאישורים שנתנו על ידי משרד התחבורה המשיבה ביצעה את כל הנסיעות שאושרו על ידי משרד התחבורה במועדם, או לכל הפחות בסמוך למועדם ללא איחורים משמעותיים.

לטענת המשיבה האישורים הנדרשים מצד משרד התחבורה לשינוי לוחות הזמניים ודלדול הנסיעות התקבלו אך ממש בסמוך לתחילת החג, מה שהיה בו כדי להשפיע על מועד הפרסום של לוחות הזמניים המעודכנים לאותם ימים.

עוד טענה המשיבה כי עת משרד התחבורה מאשר רישיון קו למועד מסוים לוחות הזמנים באתר האינטרנט של המשיבה מתעדכנים אוטומטית ובאופן מיידי. המשיבה צירפה לתשובה מטעמה העתק פרוטוקול ישיבה מיום 6.9.2016 בנושא לוחות זמנים בימי החג כנספח 5 לתגובה וכן העתקי רשיונות לקווים שמפעילה המשיבה בימי חג הקורבן כנספחים 6-13.

באשר לקבלן המשנה אשר הועסק על ידי המשיבה טענה המשיבה כי המדובר בקבלן מנוסה אשר משרד התחבורה המליץ עליו. עוד טוענת המשיבה כי המוקד הטלפוני של המשיבה היה מעודכן בזמן אמת בכלל השינויים הצפויים במהלך ימי החג.

לטענת המשיבה כלל הנסיעות אשר היו מתוכננות לביצוע בימי החג בוצעו במלואם. הראיה לכך הינה בעובדה שמשרד התחבורה לא הטיל על המשיבה קנסות בגין אי ביצוע נסיעות בתקופה האמורה. באשר לטענת המבקשים לעניין הפרת הרישיון אשר ניתן למשיבה על ידי משרד התחבורה טוענת המשיבה כי לא הייתה הפרה של רישיון שכן המשיבה ביצעה את כלל הנסיעות בהתאם לרישיונות הקווים לימי החג, אשר קיבלו את אישור משרד התחבורה.

מוסיפה המשיבה וטוענת כי במסגרת התחייבותה לעמוד בלוחות הזמנים, לאור תנאי רישיון משרד התחבורה הרי שהחובה אשר חלה עליה הינה חובת " ההשתדלות" ולא חובת " התוצאה" –קרי הבטחת הגעתו של קו אוטובוס לתחנה במועד מסוים.

ביום 24.7.2017 הגישו המבקשים את תשובתם לתגובת המבקשת לבקשת האישור. במסגרת כתב התשובה טענו המבקשים בין היתר, כי על פי הודאתה של המשיבה עצמה הרי שכבר ביום 6.9.2016 ניתן לה אישור עקרוני על ידי משרד התחבורה ללוחות הזמנים המעודכנים אולם היא לא פירסמה זאת לציבור במועד.

עוד נטען כי גם כאשר פורסמה ההודעה בדבר שינויים הרי שהמדובר בהודעה לאקונית אשר פורסמה ביומו הראשון של החג בשעות הצהריים. כמו כן, באשר להיעדר הטלת קנסות מצדו של משרד התחבורה הרי שטוענים המבקשים כי בהיעדרה של תעודת עובד ציבור טענה זו לא הוכחה.

ביום 15.10.2018 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשים מבקשת אישור התובענה כייצוגית. בפתח הדבר יצוין כי לאור הליכי גישור שהתקיימו בפני כב' השופט בדימוס, יצחק ענבר, החליטו הצדדים להגיע להסכמה אשר תייתר את הצורך בהמשך הדיון בתיק.

הצדדים הביאו בפני בית המשפט את ההסכמות שגובשו ביניהם במסגרת הסדר ההסתלקות כדלקמן:

המשיבה תפתח ותקים על חשבונה ועד לא יאוחר מיום 1.7.19 אתר אינטרנט חדש אשר יאפשר שליחת התראות על שינויים בלוחות הזמנים באופן אוטומטי באמצעות מסרונים ( SMS) או באמצעות הודעות אישיות ביישומון ( אפליקציה) או באמצעות יישומון " וואטסאפ" ("what's up") או באמצעות דואר אלקטרוני, ובתוך כך המשיבה מתחייבת כי התראות כאמור על שינויים צפויים בלוחות הזמנים בחג הקורבן ישלחו לנוסעים אשר ירשמו לשירות זה ( הרשמה חינם) באתר המשיבה תוך 10 ימים לפני תחילת חג הקורבן.

המשיבה מתחייבת לפרסם באתר האינטרנט של החברה, ובאתר החברה המותאם לנייד, כמו גם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ובאתר המשרד המותאם לנייד הודעה על כך שצפויים שינויים בלוחות הזמנים בימי חג הקורבן וזאת חל מ-10 ימים לפני תחילת חג הקורבן ועד לתום ימי החג.

המשיבה מתחייבת לפרסם על חשבונה בעיתון " ישראל היום" מודעה על כך שצפויים שינויים בלוחות הזמנים בימי חג הקורבן, וזאת לא יאוחר מ-20 ימים לפני תחילת חג הקורבן.

המשיבה מתחייבת לפרסם הודעה על כך שצפויים שינויים בלוחות הזמנים בימי חג הקורבן באמצעים הדיגיטליים בתוך האוטובוסים של החברה וזאת החל מ15 ימים לפני תחילת חג הקורבן ועד לתום ימי החג.

המשיבה מתחייבת לעדכן את המוקד הטלפוני ( הן של החברה והן הארצי) על כך שצפויים שינויים בלוחות הזמנים בימי חג הקורבן וכן לפרסם " הודעת שבר" (הודעה מוקלטת המושמעת באופן אוטומטי לאחר התקשרות למוקד הטלפוני של החברה), וזאת החל מ-10 ימים לפני תחילת חג הקורבן ועד לתום ימי החג.

המשיבה מתחייבת לפעול בשקידה ראויה אל מול משרד התחבורה על מנת שזה יאשר לוחות הזמנים המצומצמים לחג הקורבן מוקדם ככל שניתן על מנת שזה יאשר את לוחות הזמנים ככל שיתאפשר עד 7 ימים לפני תחילת חג הקורבן. במסגרת זו מתחייבת המשיבה להגיש בקשותיה לאישור לוחות הזמנים לחג הקורבן ע"י משרד התחבורה לא יאוחר מ-21 ימים לפני חג הקורבן.

המשיבה מתחייבת לפרסם באתר האינטרנט של החברה, במוקד הטלפוני של החברה ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה מידע מפורט לגבי לוחות הזמנים של הקווים אותם היא מפעילה, וזאת מיד ( ולא יאוחר מ-24 שעות) מקבלת אישור משרד התחבורה, ללוחות הזמנים המצומצמים.

המשיבה מתחייבת להעביר לקבלני המשנה את מספרי הקווים ותיאור מסלולי הקווים ( כולל מפות מסלולי הקווים) אותם הם נדרשים להפעיל במהלך תקופת חג הקורבן מוקדם ככל שניתן ולא יאוחר מ-10 ימים לפני חג הקורבן וכן לכלול בכל החוזים עם כל קבלני המשנה תנאי יסודי לפיו קבלן המשנה מתחייב להדריך כיאות את הנהגים שיועסקו על ידו לצורך ביצוע אותם הקווים עבור המשיבה בנוגע למסלולי הקווים אותם ידרשו לבצע במהלך חג הקורבן, על מנת לצמצם ככל האפשר את היתכנות השיבושים הנובעים מאי-הכרת מסלולי הקווים.

לא יאוחר מ-30 ימים לאחר סיום חג הקורבן שיחול במהלך שנת 2019, תגיש המשיבה תצהיר בו תאמת את דבר ביצוע התחייבויותיה המפורטים לעיל.

בנסיבות העניין ונוכח ההסכמות שצוינו לעיל סבורים המבקשים כי אין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך וכי יש בהסכמות האמורות לעשות לחברי הקבוצה שירות טוב ומועיל בעניינים נשוא בקשת האישור.

הצדדים אף הביאו לאישורו של בית המשפט את הסכמתם כי המשיבה תישא בהוצאות כדלקמן: סך של 10,000 ₪ [ כולל מע"מ ככל שרכיב זה חל], לכל אחד מן המבקשים וכן סך של 90,000 ₪ כולל מע"מ ישולם לבאי כוחם של המבקשים כנגד קבלת חשבונית כדין.

בית המשפט אף נתבקש לפטור את הצדדים מההליכים הקבועים בסעיף 16( ד)(1) לעניין מפרסום הודעה בדבר הסתלקות המבקשים.

ביום 29.10.2018 התבקשו הצדדים להבהיר האם ההסדר המפורט בסעיף 21 לעיל יחול ביחס לכלל הקווים שמפעילה המשיבה ברחבי הארץ וכן האם המשיבה תחדל מביצוע התחייבויותיה, המפורטים בסעיף 21 לעיל, וזאת בתום תקופת 4 השנים.

ביום 13.11.2018 הוגשה "הבהרה להסדר ההסתלקות מטעם הצדדים". (להלן: "ההבהרה להסדר") במסגרת ההבהרה להסדר ציינו הצדדים כי ההסדר המפורט בסעיף 21 לעיל יחול ביחס לכלל הקווים שמפעילה המשיבה ברחבי הארץ.

כמו כן ציינו הצדדים כי לעניין פרק הזמן שבו מתחייבת המשיבה לבצע את האמור בסעיף 21 לעיל הרי שהתחייבויות המשיבה המפורטות בסעיפים 21.1,21.3, ו-21.4 יהיו לפרק זמן של 4 שנים (וזאת בשל העלויות הגבוהות אשר בצידן) ואילו יתר ההתחייבויות המפורטות בסעיף 21 לעיל, יחולו כל עוד המשיבה מפעילה קווי תחבורה ציבורית.

דיון והכרעה
בסעיף 16( א) לחוק תובענות ייצוגיות קבע המחוקק תנאים לאישור הסתלקות צדדים מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, כהאי לישנא:
"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה".
יוער, כי ס"ק 1 וס"ק 2 הוספו לאחרונה לחוק התובענות הייצוגיות במסגרת חוק תובענות ייצוגיות ( תיקון מס' 10), התשע"ו -2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק " מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שהגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול תובע בהיקפים נמוכים למדי, חלף לנהל הליך שלם, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
כך נכתב בדברי ההסדר להצעת חוק זו ( הצעת חוק תובענות ייצוגיות ( תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016):
"סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט. במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור . לפיכך מוצע לקבוע כי בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה לתובע המייצג או בא כוחו יידרש בית המשפט לשקול את התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. עוד מוצע לקבוע כי אם בקשת ההסתלקות מוגשת לפני שהתובענה אושרה כייצוגית, יבחן בית המשפט, במסגרת שיקוליו אם לאשר טובת הנאה כאמור, גם אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה" .
דומה, כי במסגרת תיקון זה ביקש המחוקק לאמץ את גישתם של בתי המשפט לעניין אי אישור בקשת הסתלקות " מתוגמלת" במצב בו התובענה אינה מגלה עילה ראויה, תוך התווית קריטריונים ברורים שעל בית המשפט לבחון בבקשות אלו. ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ ( פורסם בנבו, 2013):
"לעניין זה נפסק, כי " אף שהחוק מותיר פתח לפסוק גמול לתובע גם אם לא זכה בתובענה, בהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, אין מקום לפסוק גמול לתובע מייצג או שכר טרחה לבא כוחו כאשר התביעה שהוגשה אינה ראויה, וכאשר אין לקבוצה או לציבור ענין לעודדה" (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, [פורסם בנבו] פיסקה 20 (27.12.2010); וראו גם, ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2) 247, 259 (2001)). בהקשר זה הובעה הדעה בספרות המשפטית, כי אין מקום לפסוק גמול למבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית ( או שכר טרחה לבא-כוחו), כשמדובר בהליך שסיכוייו היו קלושים ( ראו, אלון קלמנט " פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 89-87 ( תשע"א) (להלן – קלמנט)); כן ראו, ע"א 1384/11 ז'טלני נ' בנק הפועלים בע"מ [ פורסם בנבו] (‏30.1.2013) (להלן – עניין ז'טלני)). זאת, על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה".
למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות היוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טרחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ' א. קלמנט במאמרו בעניין זה כי " כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפיצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טרחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" ( א. קלמנט " פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 88 ( תשע"א)). יחד עם זאת נקצב שיעור הגמול ושכר הטרחה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ובהתחשב בתועלת הספציפית המתקבלת בכל מקרה ומקרה ( ר' עוד: ת"צ 11784-12-11 דורפמן נ' טיב טעם רשתות בע"מ ( פורסם בנבו, 13.06.2012); ת"צ 39068-11-12 ‏ ‏ דרור אביטל נ' זוגלובק שיווק בע"מ ( פורסם בנבו, 24.03.2013); ת"צ 48191-11-13 בירגר נ' מי עדן ייצור (2007) בע"מ ואח' ( פורסם בנבו, 17.08.2014); ת"צ 27043-06-14 ברוך חזן נ' יעד חברה לדלק בע"מ ( פורסם בנבו, 09.12.2014); ת"צ 15843-01-15 סנקוב נ' ארד הרצל בע"מ ( פורסם בנבו, 01.03.2015); ת"צ 13306-06-14 ציון נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח' ( פורסם בנבו, 10.03.2015).

בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' ( פורסם בנבו, 5.8.18) דן בית המשפט העליון בהרחבה בסוגיית תוקפם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת. בית המשפט התייחס לסכנות הגלומות בהסדרי הסתלקות מתוגמלת ( ר' סעיף 22 לפסק הדין), בחן את הסדרי ההסתלקות בראי החקיקה והפסיקה ( ר' סעיפים 23–25), קבע קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת ( ר' סעיפים 26–31). בית המשפט ( כב' השופטת ע' ברון) סיכם את הדברים באומרה כי "שומה על בית המשפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק [...] ואולם לא מדובר באריתמטיקה ואין " נוסחאות בית ספר" לעניין זה. בסופו של יום ההכרעה בנדון מסורה לערכאה הדיונית בהתאם לשיקול דעתה בנסיבות המקרה הקונקרטי...". כב' השופט ע' סולברג בסיפת פסק הדין ציין, כי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מציין שני שיקולים שעל פיהם יכריע בית המשפט בבקשת תובע מייצג או בא כוח מייצג אם לאשר קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות ( הסתלקות מתוגמלת): א- קיומה של עילת תביעה לכאורה; ב- תועלת לחברי הקבוצה, כאשר שני השיקולים הללו יפים לא רק לצורך החלטת בית המשפט בגדרי סעיף 16 לחוק אם לאשר הסתלקות אלא גם לגבי החלטת בית המשפט להורות על תשלום גמול לתובע המייצג וקביעת שכר הטרחה של בא כוח המייצג ( ר' סעיפים 22 ו־23 לחוק).

בנסיבות המקרה שלפניי סבורני כי התובענה הראתה בשלב זה עילת תביעה לכאורה באשר להיעדר היערכות מספקת מצידה של המשיבה למחסור בכוח אדם הצפוי בימי החג.

כמו כן עולה כי לכאורה, המשיבה התעכבה בהעברת המידע לעניין השינויים הצפויים בלוחות הזמנים במהלך ימי החג, וזאת בשים לב לעובדה כי כבר ביום 6.9.2016 ניתן למשיבה על ידי משרד התחבורה האישור העקרוני ללוחות הזמניים המעודכנים לימי החג אך היא בחרה שלא להביא עניין זה, אף ברמת ההתראה, לידיעת הציבור, אלא רק עם פרסום לוחות הזמניים הסופיים ביום 12.9.16, אשר הינו היום הראשון של החג. [ראה נספח 5 לתגובת המשיבה].

זאת ועוד המשיבה התחייבה לנקוט בשורה של צעדים אשר יש בהם לוודא כי המידע בדבר השינויים הצפויים במהלך ימי חג הקורבן יהיה זמין לרשות הציבור הרחב, פרק זמן מספק לפני תחילת ימי החג.

כאשר, ובהמשך להודעת ההבהרה מטעם הצדדים, חלק מן הצ עדים שהמשיבה התחייבה לבצע, לפנים משורת הדין, יהיו לתקופה של 4 שנים ואילו יתר התחייבויות המשיבה יחולו כל עוד המשיבה הינה מפעילת קווי תחבורה ציבורית ( ר' גם סע' 27 לעיל). . יש בכך כדי להגשים חלק ממטרות חוק התובענות הייצוגיות וכן קמה אף תועלת לציבור, בעיקר בשים לדגש לחשיבות הקיימת בנגישות ושקיפות המידע לעניין תחבורה ציבורית.

לאור האמור, ומשמצאתי את הסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת הליך הגישור כסביר והולם, אני מאשר את בקשת ההסתלקות. הבקשה לאישור תימחק וכן נדחית בזאת תביעתם האישית של המבקשים כלפי המשיבה.

כמו כן, אני מאשר את הסכמת הצדדים לעניין הגמול לתובעים ושכר טרחת באי כוחו משהללו סבירים בעיני בנסיבות המקרה בשים לב לתועלת הציבורית שצמחה מן ההסתלקות. בעניינו התועלת הציבורית תבוא לידי ביטוי בפעולות אשר המשיבה התחייבה לבצע [ראה סעיף 21 לעיל] כד י להבטיח כי המידע בדבר השינויים אשר עתידים להתרחש במערך התחבורה הציבורית שמפעילה המשיבה במהלך חג הקורבן, יובאו לידיעת הציבור הרחב במועד.

לאור המפורט לעיל, משאין בהסתלקות התובעים משום מעשה בית דין ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובעים חילופיים או בפרסום הודעת הסתלקות ( להרחבה בעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ר':ת"צ ( ת"א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ ( פורסם בנבו, 2010), ת"צ ( מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010).

סוף דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתם האישית של המבקשים כנגד המשיבה נדחית.
הגמול ושכה"ט מאושרים כמפורט לעיל.
ביצוע כל ההתחייבויות המשיבה יהיו בהתאם ללוחות הזמנים אשר נקבעו בסעיף 21 לעיל.
בנסיבות העניין הנני מורה כי הגמול למבקשים בסך 20,000 ₪ [כולל מע"מ ככל שרכיב זה חל] ו2/3 משכר הטרחה לב"כ המבקשים + מע"מ ישולמו על ידי המשיבה תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. יתרת שכר הטרחה תשולם לב"כ המבקשים לאחר בתוך 30 ימים מהגשת תצהיר המשיבה בדבר קיום התחייבויותיה לשנת 2019 ( ראו סעיף 21.9 לעיל).
בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסעיף 16( ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל מערכת בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.
תזכורת פנימית לעניין האמור בסעיף 43 לעיל, ליום 20.9.2019

ניתן היום, י' כסלו תשע"ט, 18 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.