הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 7160-11-19

מספר בקשה:5
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקש

דוד מוסקוביץ
ע"י ב"כ עו"ד יוחי גבע

נגד

המשיבה

אדיר ר.י. סחר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מנחם אברמוביץ

פסק דין

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע עובדתי וטענות הצדדים
ביום 4.11.2019 הגיש המבקש תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבה.
לטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת האישור, המשיבה, המייבאת ומשווקת מוצרי משקאות קלים תחת המותג ג'ומקס, באריזות בנפח של 500 מ"ל, החלה לאחרונה לשווק במקביל לאריזות הרכגילות, אריזות נוספות בנפח מוקטן של 473 מ"ל אשר חזותן על המדפים ומחירם זהים לאלו של האריזות הרגילות, וזאת מבלי להבהיר זאת לצרכן כדין. למעשה, טוען המבקש, המשיבה ייקרה את המוצרים באופן סמוי.
לטענת המבקש, התנהלותה של המשיבה עולה כדי הטעיה, השפעה בלתי הוגנת והפרה של חובת הגילוי, הכל בניגוד להוראות חוג הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") והנחיות הממונה על הגנת הצרכן. כמו כן, טען המבקש, עולה התנהלות המשיבה כדי התעשרות שלא כדין על חשבון צרכניה.
במסגרת התובענה ובקשת האישור עתר המבקש לצו עשה אשר יורה למשיבה לחדול מהתנהלותה המפרה וליידע את צרכניה בדבר הקטנת האריזות, וכן להשבת כל הכספים שגבתה המשיבה ביתר לחברי הקבוצה ולפיצוי חברי הקבוצה בגין הנזק הא ממוני שנגרם להם.
במסגרת בקשת האישור ביקש המבקש מבית המשפט להגדיר את הקבוצה כך: "כלל הצרכנים אשר רכשו מוצרים הנמנים על סדרת המשקאות ג'ומקס או יוניקו פרסקו המיובא ע"י המשיבה, המשווקים ו/או ששווקו בתכולה הפחותה מ-500 מ"ל, ב-7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור שכאן ועד למתן החלטה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית".
המבקש העריך את נזקו הממוני בסך של 100 ₪, ולחלופין בסך של 6 ₪. את נזקו הבלתי ממוני העריך בסך של 10 ₪, ואת נזקם הכולל של חברי הקבוצה העריך בסך של 10,000,000 על דרך האומדנה.
עוד בטרם הגישה המשיבה תשובתה לבקשת האישור, הגישו הצדדים את הבקשה שלפניי (להלן: "בקשת ההסתלקות").

בקשת ההסתלקות
במסגרת בקשת ההסתלקות מציינים הצדדים, כי לאחר הגשת בקשת האישור, העבירה המשיבה את תשובתה לטענות המבקש, במסגרתה דחתה טענות אלה.
לשיטת המשיבה, לאורך כל שנות פעילותה היא מקפידה על שיווקם של מוצרים באיכות הגבוהה ביותר, ובכלל זה מקפידה הקפדה יתרה על סימון מוצריה בהתאם לנדרש על פי הדין והתקנים הרלוונטיים, לרבות חוק הגנת הצרכן.
עוד טענה המשיבה, כי החלה לשווק אריזות מוקטנות של המוצר ג'ומקס אך המחצית השנייה של חודש ספטמבר 2019. עוד בטרם החלה לשווק את המשקה המוקטן וזמן רב לפני שהוגשה בקשת האישור המשיבה שלחה ליצרן של המשקה ג'ומקס מדבקות שנושאות את הכיתוב "אריזה חדשה 473 מ"ל במקום 500 מ"ל", והיצרן אישר לה בכתב שהדביק את המדבוק על המשקאות באריזות המוקטנות.
המשיבה לא הסתפקה בכך, ועל מנת שלא תהיה תקלה היא שכרה את שירותיה של חברה ישראלית שתוודא את הדבקת המדבקות על גבי המשקאות. כמו כן, המשיבה מבצעת מעת לעת בקרה בנקודות המכירה, ועוד לפני שהוגשה בקשת האישור סוכנים של המשיבה צילמו מדפים בנקודות המכירה, מהם עולה כי האריזות המוקטנות משווקות עם המדבקות האמורות לעיל.
המשיבה מוסיפיה וטוענת, כי דאגה שיהיה שוני בין האריזה הישנה ולכן אין ממש בטענת המבקש לזהות בין האריזות.
בנוסף, לטענת המשיבה, אין משש בטענה כי התעשרה על חשבון צרכניה, שכן עם הפחתת כמות המשקה ל-473 מ"ל (דהיינו הפחתה של 6% מהנפח הישן), המשיבה הפחיתה גם את המחיר לקמעונאים והמשווקים שלה ביותר מ-6%. על פי הדין אסור למשיבה להשפיע כל מחיר המכירה של המוצר לצרכן.
מכל מקום, טענה המשיבה, אף אם היה ממש בטענות המבקש, הרי שאין המדובר בתביעה המתאימה להתברר כתובענה ייצוגית, נוכח תקופת השיווק הקצרה (תקופה שכבר הסתיימה נוכח הוראות הדין הקובעות חובת יידוע למשך 6 חודשים). כך, אף אם תתקבלנה כל טענות המבקש, הרי שלכל היותר נגרם לחברי הקבוצה נזק בסכום שלא עולה על 100,000 ₪.
לטענת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת ההסתלקות, בעקבות הגשת בקשת האישור פעלה המשיבה לחדד את ההנחיות לחברה שמדביקה את המבקשות על המוצרים ולהגביר את הבקרה על הדבקתן בפועל. כמו כן, מפיצי החברה הונחו לבדוק את קיומן של מדבקות בנקודות המכירה והודבקו על ידם מדבקות על מוצרים שלא היו עליהן מדבקות.
נוכח האמור, טוענים הצדדים, שעה שממילא תמה התקופה בה נדרשה המשיבה להדביק את המדבקות, וכן משיקולי יעילות כלכליים ולאור העלויות הגבוהות הכרוכות בניהול ההליך הייצוגי, הוסכם ביניהם על סיום המחלוקות ביניהם במתווה של הסתלקות המבקש מבקשת האישור ודחיית תביעתו האישית, וזאת נוכח העובדה כי המשיבה חידדה את ההנחיות, הגבריה את הבקרה ואף הדביקה בפועל מדבקות כל מוצרים שלא היו עליהם מדבקות.
עוד צוין בבקשה האישור כי הצדדים הגיעו להסכמה, כאשר מבחינת המשיבה ההסכמה היא לפנים משורת הדין, כי המשיבה תישא בתשלום גמול למבקש בסך של 5,000 ₪, ובשכר טרחת בא כוחו בסך של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. בהתאם להסכמות הצדדים, הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מיום אישור בקשת ההסתלקות על ידי בית המשפט.
לטענת הצדדים בנסיבות המקרה אין טעם במינוי תובע מייצג או ב"כ חלופי ואין מקום להורות על פרסום לפי סעיף 16(ד)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
בקשת ההסתלקות נתמכה בתצהיר המבקש ובא כוחו, שלפיהם לא קיבלו תמורה או טובת הנאה כלשהי בקשר עם בקשת ההסתלקות, למעט התמורה המוסכמת, ככל שתאושר.

דיון והכרעה
בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה. בהתאם להוראות סעיף 16(א) לחוק:
"16.(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה."

השיקולים הנמנים בסעיף 16(א) לחוק הוספו לו במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שהגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול לתובע, המבקש, בהיקפים נמוכים למדי, חלף ניהול הליך משפטי, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
כמו כן, בתיקון לחוק יש כדי למנוע מחיקתן של תביעות מוצדקות מתוך רצון של התובע המייצג לגרוף רווח קל לכיסו על חשבון טובתה של הקבוצה [ראו לעניין זה ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2018) (להלן: " עניין מרקיט")].
בעניין מרקיט קבע בית המשפט העליון, כי בהתאם לתיקון לחוק, בבואו לדון בבקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לעניין זה אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפס' 25 לפסק דינה של כב' השופטת ברון).
בנסיבות המקרה שלפני, בשים לב לשלב המוקדם בו מצוי ההליך, עוד בטרם הוגשה תשובה לבקשת האישור, אין בידי לקבוע כי מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. סבורתני כי התובענה הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה. עובדה היא כי לאחר הגשת בקשת האישור חידדה המשיבה את ההנחיות בנוגע להדבקת המדבקות על המוצרים, הגבירה את הבקרה על הדבקתן בפועל ואף הדביקה מדבקות על מוצרים שלא היו עליהן מדבקות.
אשר לשאלת התועלת הצומחת מהסדר ההסתלקות, הרי שכאמור, בעקבות הגשת בקשת האישור חידדה המשיבה את הנחיותיה, הגבירה הבקרה על הדבקת המדבקות והדביקה מדבקות על מוצרים שלא נשאו מדבקות. בכך נאכפת חובת היידוע של הצרכנים בדבר הקטנת האריזה, ומשכך צמחה תועלת לחברי הקבוצה לציבור בכללותו.
נוכח האמור מצאתי לקבל הבקשה.
בנסיבות העניין, בהתחשב בטרחת המבקש ובא כוחה, אשר באו לידי ביטוי בהכנת התובענה ובקשת האישור ובסיכון שלקחו על עצמם בהגשת בקשת האישור, ובהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה ולציבור הטמונה במתווה המוסכם, כאמור לעיל, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר טרחת בא כוחו.
משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפרסום הודעת ההסתלקות [לעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ראו: ת"צ (ת"א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2010); ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.12.2010)].

סוף דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
הגמול למבקש ושכ"ט ב"כ המבקש מאושרים בהתאם למפורט לעיל, מועד התשלום יהיה בהתאם להסכמות הצדדים.
יתר הסכמות הצדדים, כפי שבאות לידי ביטוי בהסדר ההסתלקות מאושרות בזאת.
בנסיבות העניין אין מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסע' 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ז אייר תש"פ, 21 מאי 2020, בהעדר הצדדים.