הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 68949-10-18

לפני
כבוד ה שופט דורון חסדאי

המבקש

שקד פונטוביץ
ע"י ב"כ עו"ד ליאור חאיק

נגד

המשיבה

מלונות קיסר פרמייר ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורי ששון

פסק דין

מונחת בפני בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש, מר שקד פונטוביץ, (להלן: "המבקש") מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), כנגד המשיבה, מלונות קיסר פרמייר ישראל בע"מ (להלן: "המשיבה") וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע 2010 (להלן: "התקנות").

רקע עובדתי בקצירת האומר
ביום 29.10.2018 הגיש המבקש את בקשת האישור. לטענת המבקש, המשיבה הפרה את חוק איסור הפליה במוצרים בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים התשס"א-2000, (להלן: "חוק איסור הפליה") ואת התיקון לחוק מיום 15.7.2017 אשר קבע כי הפליה מחמת גילו של אדם ו/או הפליה מחמת שירות או שירות בכוחות הביטחון הינה הפליה אסורה.

המבקש הוא אזרח ישראלי אשר גילו במועד הגשת בקשת האישור היה 19 וארבעה חודשים. המשיבה הינה חברה פרטית המשמשת כבעלים ו/או המפעילה ו/או המנהלת את מלונות היוקרה "קיסר" ברחבי הארץ (אילת, ירושלים וטבריה ) כאשר על פי פרסומיה ברשת האינטרנט המשיבה הינה חברה מובילה בתחומה.

על פי הנטען בבקשת האישור, ביום 14.10.2018 ביקש המבקש לקבל הצעת מחיר עבורו ולשלושה חברים עבור הזמנה לאחד ממלונות "קיסר" בחודש נובמבר 2018.

נציגה של מחלקת ההזמנות שוחחה עם המבקש והשיבה כי ניתן לבצע הזמנה לתאריך 4.11.2018. במענה לכך השיב המבקש כי עליו לבדוק את התאריך עם חבריו. לטענתו, הנציגה שמעה כי המדובר בבני 19 ושאלה את המבקש האם מדובר בחיילים.

לאחר שציין בפניה המבקש כי הוא וחבריו טרם התגייסו, השיבה הנציגה כי המלון אינו יכול לקבל אותם, שכן כי גיל המינימום לצורך ביצוע הזמנה הוא 21 , אלא אם המבקש וחבריו חיילים בעלי תעודת חוגר.

למשמע הדברים נותר המבקש המום והבין שהמלון יצר לעצמו תנאי מוזר ובלתי הגיוני שעל פיו הוא לא מתיר לאנשים מתחת לגיל 21 לבצע הזמנות אלא אם מדובר בחיילים בעלי תעודת חוגר .

לטענתו הדבר העליב אותו מאוד, ואף גרם לו לתחושת כעס, עלבון ואכזבה וזאת בשל ההפליה מצד המלון. עוד צוין כי עקב ההפליה לא ביצע את ההזמנה.

המבקש טען כי מעולם לא נתקל בתנאי דומה לגבי מלונות, מוסדות או כל מקום ציבורי אחר. ולכן, החליט להתקשר למלון פעם נוספת. גם הפעם ביקש המבקש לקבל הצעת מחיר לביצוע הזמנה לחודש נובמבר 2018. לטענת המבקש הוא נשאל על ידי נציגת המשיבה באשר למספר האנשים והוא במענה השיב את המילה "חבר'ה". לטענתו, למשמע המילה האמורה שאלה הנציגה לגילם של המבקש וחבריו והוא השיב 19.

במענה לכך השיבה הנציגה בתקיפות כי המלון אינו מקבל אורחים מתחת לגיל 21. כאשר שאל המבקש מדוע, השיבה הנציגה כי זהו הנוהל של המלון. תמלולי שתי השיחות שערך המבקש עם המשיבה צורפו כנספחים ג' וד' לבקשת האישור.

לטענת המבקש המשיבה אוסרת על בגירים בני 18-21 לשהות בבתי המלון שהיא מפעילה ברחבי הארץ (טבריה, ירושלים ואילת) ו/או לחילופין שהיא מתנה את קבלת השירות בהצגת כרטיס חוגר, בהנחה שמדובר באדם שהוא בטווח הגילאים 18 עד 21, כך שלטענת המבקש קבוצה שלמה של אנשים בקבוצת הגיל האמורה, אשר אינם מחזיקים בחוגר מסיבות שונות, (דחיית גיוס, שחרור משירות בטחוני בשל מצב בריאותי, נשים נשואות, מי שאינו יהודי) הופלו באופן אסור מחמת גילם.

לטענת המבקש אין שום קשר בין כשירותו של אדם להזמין חדר במלון ובין השאלה מהו גילו (בהנחה שמדובר באדם בגיר בן 18 לפחות), ובין השאלה האם הוא משרת כחייל בצה"ל.

המבקש הוסיף, כי להבדיל מהמשיבה, בתי מלון רבים מאפשרים לכל בגיר לבצע הזמנה. כך למשל התקנון של רשת ישרוטל קובע כי "הזמנת חדרים ואירוח במלונות ישרוטל הינו למבוגרים מעל גיל 18 בלבד". כמו כן, תקנון רשת פתאל קובע כי: " אירוח במלונות החברה הינו למבוגרים מעל גיל 18 בלבד".

עוד טען המבקש כי על אף שהתנהלות המשיבה אינה חוקית, המשיבה מטעה את קהל לקוחותיה כאשר היא מפרסמת באתר האינטרנט שלה כי גיל ההזמנה המינימאלי הוא 20, דבר אשר לטענתו ממילא אינו חוקי – בעוד בפועל התנאי שהיא מציבה הוא גיל 21, אשר אף הוא אינו חוקי. לעניין זה הפנה המבקש במסגרת בקשת האישור לאתר האינטרנט של המשיבה.

המבקש העריך את נזקו האישי בסך של 200 ש"ח, כאשר לטענתו נגרם לו נזק בלתי ממוני בגין ההפליה האסורה שחווה, עוגמת הנפש שנגרמה לו וכן פגיעה באוטונומיה כתוצאה מהתנהלות המשיבה.

באשר לנזק אשר נגרם לחברי הקבוצה, הרי שהוא הועמד על סך של 32,000,000 ₪ על דרך האומדנה.

בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה כ:"כל אדם בגיר מתחת לגיל 21 אשר אינו משרת בכוחות הביטחון בצה"ל אשר הופלה על ידי המשיבה בשבע השנים האחרונות ולא יכול לבצע הזמנה לאחד מהמלונות של המשיבה ברחבי ישראל מחמת גילוי ו/או מחמת אי שירותו בכוחות הביטחון ו/או מסיבה מפלה אחרת ובניגוד לדין".

לטענת המבקש עילות התביעה הן בין היתר: איסור הפליה בהתאם לאמור בסעיף 3(א) לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א – 2000. (להלן: "חוק איסור הפליה") הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין התשכ"ח-1968, (להלן: "פקודת הנזיקין"), קיומו של תנאי מקפח בחוזה אחיד בהתאם לאמור בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים תשמ"ד-1982, (להלן: "חוק החוזים האחידים") כאשר לעניין זה הפנה המבקש לסעיף 4(6) לחוק החוזים האחידים אשר קובעי כי מקום שבו הוצג תנאי השולל זכות העומדת ללקוח מכוח חוזה, חזקה עליו שהוא מקפח.

עוד בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, בשים לב לאופייה של בקשת האישור ובעוד המשיבה מכחישה את כל טענותיו של המבקש, אינה מודה באף אחת מן הטענות וכן לטענתה התנהלה כדין ולא הפלתה את חברי הקבוצה, החלו הצדדים בדין ודברים ביניהם.

ביום 13.5.2019 ובהמשך להידברות בין הצדדים, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה אשר מייתרת את הצורך בהמשך הדיון בתיק.

הצדדים הביאו בפני בית המשפט את ההסכמות שגובשו ביניהם במסגרת הסדר ההסתלקות כדלקמן:

המשיבה תאפשר לכל אדם מעל גיל 18 להזמין חדרים ולהתארח באחת ממלונותיה הקיימים בישראל וזאת בתוך 45 ימים המועד שבו פסק הדין המאשר את ההסדר יהפוך לחלוט.

המשיבה תשנה את תנאי התקנון המופיעים באתר האינטרנט שלה (בכתובת http://caesarhotels.co.il ) ואת נוסח תנאי ההזמנות, תבטל את המגבלה הקודמת שקבעה בדבר התניה להחזיק כרטיס חוגר ותוך שנקבע התנאי הבא " הזמנת חדרים ואירוח במלונות רשת קיסר הינו למבוגרים מעל גיל 18 בלבד".

המשיבה תבטל את התנאי הקבוע כיום בתקנון אתר המשיבה, עובר לשינוי, הקובע כי ניתן לבצע הזמנה אך ורק מעל גיל 20.

אופן היידוע על שינוי ההתנהלות ומתן האפשרות לכל אדם מעל גיל 18 לבצע הזמנה ולהתארח באחת ממלונות המשיבה יינתן באופן בולט וגלוי באמצעות אתר האינטרנט המופעל על ידה וזאת בתוך 45 יום מהמועד שפסק הדין המאשר את הסתלקות הפך חלוט.

הצדדים אף הביאו לאישורו של בית המשפט את הסכמתם כי המשיבה תישא בהוצאות כדלקמן: סך של 5,000 ₪ ישולם כגמול למבקש וסך של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין ישולם לבא כוח המבקש. הסכומים האמורים ישולמו לבא כוח המבקש תוך 30 ימים מיום מתן תוקף של פסק דין להסדר ההסתלקות.

בית המשפט אף נתבקש לפטור את הצדדים מההליכים הקבועים בסעיף 16(ד)(1) לעניין מינוי תובע חילופי וכן להורות כי אין מקום לפרסום בקשת ההסתלקות והעברתה לעיון היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בהתאם לתקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע 2010.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את ההסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת ההידברות בין הצדדים, ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות. ואפרט.

בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות קבע המחוקק תנאים לאישור הסתלקות צדדים מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, כהאי לישנא:
"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה".
יוער, כי ס"ק 1 וס"ק 2 הוספו לחוק התובענות הייצוגיות במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10 ), התשע"ו -2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק של הגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול תובע בהיקפים נמוכים למדי, חלף לנהל הליך שלם, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
כך נכתב בדברי ההסדר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016):
"סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט. במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור . לפיכך מוצע לקבוע כי בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה לתובע המייצג או בא כוחו יידרש בית המשפט לשקול את התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. עוד מוצע לקבוע כי אם בקשת ההסתלקות מוגשת לפני שהתובענה אושרה כייצוגית, יבחן בית המשפט, במסגרת שיקוליו אם לאשר טובת הנאה כאמור, גם אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה" .

דומה, כי במסגרת תיקון זה ביקש המחוקק לאמץ את גישתם של בתי המשפט לעניין אי אישור בקשת הסתלקות "מתוגמלת" במצב בו התובענה אינה מגלה עילה ראויה, תוך התווית קריטריונים ברורים שעל בית המשפט לבחון בבקשות אלו. ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם בנבו, 2013):
"לעניין זה נפסק, כי "אף שהחוק מותיר פתח לפסוק גמול לתובע גם אם לא זכה בתובענה, בהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, אין מקום לפסוק גמול לתובע מייצג או שכר טרחה לבא כוחו כאשר התביעה שהוגשה אינה ראויה, וכאשר אין לקבוצה או לציבור ענין לעודדה" (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, [פורסם בנבו] פיסקה 20 (27.12.2010); וראו גם, ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2) 247, 259 (2001)). בהקשר זה הובעה הדעה בספרות המשפטית, כי אין מקום לפסוק גמול למבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (או שכר טרחה לבא-כוחו), כשמדובר בהליך שסיכוייו היו קלושים (ראו, אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 89-87 (תשע"א) (להלן – קלמנט)); כן ראו, ע"א 1384/11 ז'טלני נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (‏30.1.2013) (להלן – עניין ז'טלני)). זאת, על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה".

למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות היוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טרחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ' א. קלמנט במאמרו בעניין זה כי "כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפיצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טרחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" ( א. קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 88 (תשע"א)). יחד עם זאת נקצב שיעור הגמול ושכר הטרחה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ובהתחשב בתועלת הספציפית המתקבלת בכל מקרה ומקרה (ר' עוד: ת"צ 11784-12-11 דורפמן נ' טיב טעם רשתות בע"מ (פורסם בנבו, 13.06.2012); ת"צ 39068-11-12‏ ‏ דרור אביטל נ' זוגלובק שיווק בע"מ (פורסם בנבו, 24.03.2013); ת"צ 48191-11-13 בירגר נ' מי עדן ייצור (2007) בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 17.08.2014); ת"צ 27043-06-14 ברוך חזן נ' יעד חברה לדלק בע"מ (פורסם בנבו, 09.12.2014); ת "צ 15843-01-15 סנקוב נ' ארד הרצל בע"מ (פורסם בנבו, 01.03.2015); ת"צ 13306-06-14 ציון נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 10.03.2015).

בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 5.8.18) (להלן: " פס"ד מרקיט") דן בית המשפט העליון בהרחבה בסוגיית תוקפם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת. בית המשפט התייחס לסכנות הגלומות בהסדרי הסתלקות מתוגמלת (ר' סעיף 22 לפסק הדין), בחן את הסדרי ההסתלקות בראי החקיקה והפסיקה (ר' סעיפים 23–25), קבע קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת (ר' סעיפים 26–31). בית המשפט (כב' השופטת ע' ברון) סיכם את הדברים באומרו כי " שומה על בית המשפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק [...] ואולם לא מדובר באריתמטיקה ואין "נוסחאות בית ספר" לעניין זה. בסופו של יום ההכרעה בנדון מסורה לערכאה הדיונית בהתאם לשיקול דעתה בנסיבות המקרה הקונקרטי...". כב' השופט נ' סולברג ציין בסיפת פסק הדין, כי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מציין שני שיקולים שעל פיהם יכריע בית המשפט בבקשת תובע מייצג או בא כוח מייצג אם לאשר קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות (הסתלקות מתוגמלת): א- קיומה של עילת תביעה לכאורה; ב- תועלת לחברי הקבוצה, כאשר שני השיקולים הללו יפים לא רק לצורך החלטת בית המשפט בגדרי סעיף 16 לחוק אם לאשר הסתלקות אלא גם לגבי החלטת בית המשפט להורות על תשלום גמול לתובע המייצג וקביעת שכר הטרחה של בא כוח המייצג (ר' סעיפים 22 ו־23 לחוק).

בנסיבות העניין, ומבלי לקבוע מסמרות, ובשים לב לעובדה כי המשיבה התחייבה במסגרת הבקשה המוסכמת להסתלקות לשנות את תנאי ביצוע הזמנה , ולאפשר לכל אדם מעל גי ל 18 להזמין חדרים ולהתארח באחת ממלונות המשיבה הקיימים בישראל, הרי שטוב עשו הצדדים משבאו ביניהם בדברים והגיעו להסכמה בדבר הסתלקות המבקש מבקשת האישור.

באשר לקיומה של עילת תביעה לכאורה, הרי שעל פי האמור בבקשת האישור, עת המבקש ניסה לבצע הזמנה באחד ממלונות המשיבה עבורו ועבור חבריו הוא סורב וזאת בשל העובדה כי גילו וגיל יתר חבריו היה גיל 19, והם לא היו בעלי תעודת חוגר.

על פניו לכאורה, ומבלי לקבוע מסמרות נראה כי התנהלות זו של המשיבה עלתה כדי הפליה אסורה בניגוד לחוק איסור כניסה למקומות ציבוריים, עת סירבו לאפשר למבקש ולחבריו לבצע הזמנה לאחד ממלונות המשיבה, וזאת אך ורק בשל העובדה כי אינם בעלי כרטיס חוגר. עוד יצוין כי נראה לכאורה שהתנאי האמור אינו תנאי מן העניין, וזאת בשים לב לעובדה כי במסגרת בקשת האישור הציג המבקש תקנונים של רשתות בתי מלון אחרות, כגון רשת "ישרוטל" ורשת "פתאל" אשר מאפשרות הזמנת חדרים למבוגרים מעל גיל 18, ללא כל התניה נוספת.

כמו כן אין להתעלם מן התועלת הציבורית שצמחה מעצם בקשת האישור האמורה שכן במסגרת ההסדר התחייבה המשיבה לאפשר לכל אדם מעל גיל 18 להזמין חדרים ולהתארח באחת ממלונותיה הקיימים בישראל ולעדכן בהתאם את תנאי התקנון המופעים באתר האינטרנט של המשיבה וכן לתקן בהתאם את נוסח תנאי ההזמנות.

באשר להסכמת הצדדים לעניין גובה הגמול למבקש ושכר טרחת בא כוחו, הרי שאני מאשר את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר טרחת בא כוחו משהללו סבירים בעיני בנסיבות המקרה בשים לב לתועלת הציבורית שצמחה מן ההסתלקות בדבר שינוי תנאי הזמנת החדרים במלונות המשיבה . כמו כן, אין להתעלם מן העובדה כי הצדדים השכילו לבוא בדין ובדברים ולסיים את ההליך מחוץ לכתלי בית המשפט ועוד בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור. אשר על כן, מצאתי לאשר את הסכמת הצדדים לעניין תשלום גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוח ו.

באשר לאופן תשלום הגמול ושכר הטרחה הרי שבתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין תשלם המשיבה למבקש גמול בסך של 5,000 ₪. כמו כן בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין תשלם המשיבה לבא כוח המבקש מחצית משכר הטרחה עליו הוסכם. יתרת שכר הטרחה תשולם בתוך 30 ימים מהגשת תצהיר מטעם המשיבה לעניין ביצוע התחייבויותיה לעדכון ושינוי תקנון המשיבה ותנאי הזמנת החדרים, והכול כפי שפורט בסעיף 20 לפסק הדין.

לאור המפורט לעיל, משאין בהסתלקות המבקש משום מעשה בית דין ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובעים חילופיים או בפרסום הודעת הסתלקות (להרחבה בעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ר': ת"צ (ת"א) דניאל מישורי נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010) ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010).

סוף דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבות נדחית .
הגמול ושכה"ט מאושרים כמפורט לעיל.
בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לאיתור מייצגים חילופיים כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל מערכת בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ב' סיוון תשע"ט, 05 יוני 2019, בהעדר הצדדים.