הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 62739-01-14

בפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש:

אנדראס לילמנסטונס
ע"י ב"כ עו"ד עמית אוריה ועו"ד יובל כהן

נגד

המשיבה:

כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דוד לשם ועו"ד עדי מרום

פסק דין

1. לפני בקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "בקשה לאישור" ו" חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה), אשר הוגשה בחודש ינואר 2014, ועניינה כרטיס אשראי מתגלגל (Revolving Credit Cardׂ).

סכום התובענה מוערך על ידי המבקש בסך של 2,225,000,000 ₪ (שני מיליארד מאתיים עשרים וחמישה מיליון ₪).

2. בעלי הדין:
המשיבה 1 – חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: "כאל") היא "תאגיד עזר" לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א – 1981.
כאל מוגדרת כ"תאגיד בנקאי" לצורך חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981 וכפופה להוראות חוק זה.

המבקש הוא אדם פרטי, עורך דין במקצועו, אשר החזיק במספר כרטיסי אשראי של כאל. בשנת 2008 המבקש הצטרף לתכנית אשראי מסוג " Active" (להלן גם: "אקטיב") אשר שווקה לו ברשת האופנה H&O .

בקשת האישור הוגשה במקורה גם נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: " הבנק"). הבקשה לאישור נגד הבנק סולקה על הסף ע"י כב' סג"נ הש' יצחק ענבר (ערעור המבקש על ההחלטה נדחה בהסכמה בביהמ"ש העליון ביום 20.1.16 במסגרת ע"א 6996/14).

3. במוקד בקשת האישור עומד מוצר פיננסי - כרטיס אשראי מתגלגל אשר הונפק ע"י כאל החל משנת 2005 והושק על ידה בתחילה בשם "Active" ובהמשך שונה שמו לשם "CalChoice".
בכרטיס אשראי מתגלגל קובע הלקוח מדי חודש את סכום הפירעון החודשי שהוא רוצה להחזיר ויתרת חובו נדחית לחודש הבא אולם צוברת ריבית.
יתרת חובו היא למעשה הלוואה שבה הלקוח קובע את שיעור ההחזר מתוך הקרן והריבית שנזקפו לחובתו , והוא יכול לשנות שיעור זה בכל חודש, כל עוד אינו חורג ממסגרת האשראי שהוקצתה לו ( ראה עמ' 34, 37 סקירה שנתית של בנק ישראל 2007 – נספח 2 לתגובה לבקשה).

4. עניינה של בקשת האישור, בנזקים הנטענים שנגרמו למבקש ולחברי הקבוצה המיוצגת, כתוצאה משיטת שיווק של תכנית אקטיב בה נקטה ונוקטת כאל בסניפי רשתות השיווק, אשר נטען כי לא רק שיש בה "דבר העלול להטעות לקוח" בעניינים מהותיים למתן שירות בנקאי , אלא ששיטה זו נוצרה במיוחד לשם הטעיית לקוחות, כדי לקדם מכירת שירות בנקאי שלא נדרש ובמחיר שלא הוסכם, כאשר גם מחיר השירות יקר בהרבה מהמקובל.
לטענת המבקש מדובר בשיטת שיווק והפצה של התוכנית בנקודות שיווק המתנהלת שלא כדין ובניגוד להוראות המחייבות של הפיקוח על הבנקים, כאשר הסדר ההלוואה משווק במסווה כפול של כרטיס מועדון לקוחות וכרטיס אשראי, תוך הפרת הוראות הדין שנועדו למנוע הטעיית לקוח.

5. המבקש טוען כי כאל מנפיקה כרטיסי אשראי הממותגים כ"אקטיב", "אקטיב קלאסי", "אקטיב גמיש" או " Cal Choice", המשווקים לצרכני רשתות שיווק שונות בסניפיהן, כאשר ברירת המחדל של חיוב הלקוחות מחזיקי כרטיסים אלו אינה חיוב חשבונותיהם בבנק מידי חודש עבור כלל החיובים שנצברו בחודש החולף, כי אם חיוב החשבון בסכום מזערי והגדרת יתר החיוב כהלוואה נושאת ריבית. לקוח שאינו מעוניין בהלוואה, נדרש לתת הוראה לכאל לחיוב חשבון הבנק שלו מידי חודש, שאם לא כן הסדר מתן ההלוואה יופעל כברירת מחדל.

לטענת המבקש, שיטת פעולה זו מטעה את הלקוחות לשם קידום שירות בנקאי שכלל לא נדרש ובמחיר שלא הוסכם עליו , תוך שמחיר השירות יקר משמעותית מהמקובל.
נטען כי בשעת חתימת הלקוח על מכלול המסמכים הנלווים להסכמתו להנפקת כרטיס מועדון אשראי באחת מרשתות השיווק, לא נוצר חוזה מחייב בין הלקוח לכאל באשר לניהול מסגרת אשראי בתנאים מוכתבים בתוכנית אקטיב ע"י כאל, כך שהפעלת מנגנון האשראי המתגלגל על הלקוחות וחיובם בריבית על סכומי האשראי שגולגלו כברירת מחדל למועדים מאוחרים בוצעו ע"י כאל ללא בסיס חוזי תקף.

6. בבית משפט המחוזי מרכז התנהל הליך בעניינו של כרטיס האשראי המתגלגל של כאל, אליו אדרש בהרחבה בהמשך.
בהליך הקודם לאישור תובענה ייצוגית ש נוהל בבימ"ש מחוזי מרכז-לוד ע"י מבקש בשם יהודה אופיר נגד 4 משיבות ביניהן כאל, במסגרת ת"צ 54798-10-12 בנושא של כרטיס אשראי מתגלגל של כאל, התעוררו שאלות דומות של עובדה ומשפט וניתן פס"ד ביום 16.1.2014 ע"י כב' הש' מיכל נד"ב ל פיו אושרה בקשה מוסכמת להסתלקות מההליך.
לטענת המבקש, השינויים שנעשו לכאורה בטפסי ההצטרפות בעקבות פסק הדין שם, מהווים ראיה ב נוגע למעשה ההטעיה של כאל והם סותרים את דרישות המפקח על הבנקים. נטען כי ההישגים המוצגים של הסכם ההסתלקות הם "מינוריים, קוסמטיים" ואין בהם תרופה לנזקיהם של חברי הקבוצה בבקשה דנן.

7. הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה הייצוגית הוגדרה כדלקמן:
קבוצת הלקוחות הכוללת את כל מי ששווק לו ע"י כאל כרטיס אשראי ככרטיס מועדון לקוחות ברשתות השיווק ששותפו ומשתפות עימה פעולה בשיווק כרטיסים אלה, ואשר שולבה בו תכנית אשראי מתגלגל המופעל כברירת מחדל, לפי תכנית "ACTIVE" או אחת מחלופותיה , לרבות תכנית "Cal choice".

8. בבקשה לאישור מתאר המבקש את סיפור המעשה המקים לו את עילתו האישית:
לטענתו, לאורך השנים החזיק בשלושה כרטיסי אשראי של כאל ועשה בהם שימוש.
במהלך חודש אוגוסט 2008 כאשר ביקר בחנות H&O בירושלים הוצע לו ע"י מוכרת או קופאית "כרטיס מועדון" שהוא כרטיס אשראי של כאל.

המבקש מתאר, כי במקום היו מוצבים גם פלקטים שמציעים כרטיס אשראי עם כיתוב "אקטיב" ולמיטב זכרונו נכתב , כי הוא מאפשר "אשראי גמיש" ו"שליטה בהוצאות". לטענתו, לא נאמר ע"י צוות החנות או בפרסומים המודפסים דבר על מנגנון לפיו כל הרכישות באמצעות כרטיס האשראי מחויבות בריבית, כל עוד לא תתקבל הוראה מפורשת ממחזיק הכרטיס לחיוב חשבונו בבנק בגין הסכומים שנצברו בגין הכרטיס.
בבקשה נטען כי בעת שהוצע לו הכרטיס ע"י הקופאית, הודגש על ידה , שמדובר בכרטיס מועדון , המונפק ככרטיס אשראי וניתן חינם ללא תשלום עבור דמי כרטיס, ובלבד שיעשה בו שימוש של רכישות בהיקף של 1,000 ₪ בחודש. כן נמסר כי הכרטיס מקנה הטבות ברכישת מוצרים בחנות.
המבקש סבר לתומו שיהא זה משתלם להחזיק בכרטיס מועדון הלקוחות של הרשת, ועל כן הסכים להצעה. חתם באותו מעמד על טפסים ואף בחר עיצוב לכרטיס.
מספר ימים לאחר מכן, הכרטיס המעוצב הנושא לוגו של רשת H&O והשם " Active" נשלח אליו בדואר.

המבקש טען כי לא נשמרו בידיו העתקי המסמכים עליהם חתם בחנות. ביום 21.2.13 פנה טלפונית לכאל ונשלחו אליו בפקס מסמכי ההצטרפות.

המבקש מדגיש כי לא נאמר לו דבר אודות העובדה, כי מתחת לשם המותג "אקטיב" מסתתר הסדר אשראי מתגלגל וכי הסדר זה מייצר חוב מחויב ריבית כברירת מחדל.
נטען כי לא נאמר לו, שעל מנת למנוע את צבירת החוב וחיובי הריבית, יהיה עליו ליתן לכאל מדי חודש הוראות בדבר את חיוב חשבונו בבנק.

המבקש טוען כי לא ידע דבר אודות ההוראות המיוחדות של תכנית אקטיב המייצרות חוב וחיובי ריבית בשיעורים גבוהים במיוחד, מבלי שהדבר נתבקש על ידו ולפיהן:
א) כברירת מחדל כאל אינה מחייבת את חשבון הבנק של המבקש במלוא סכום הרכישות שרכש במהלך החודש שלפני מועד החיוב החודשי, אלא בסכום של 200 ₪ בלבד על כל 5,000 ₪ של רכישות. יתרת החיוב נצברת כהלוואה נושאת ריבית.

ב) האשראי שנכפה על המבקש נושא ריבית גבוהה במיוחד (ריבית הפריים בתוספת 13.75%). ריבית זו גבוהה באופן משמעותי מהריבית הנהוגה בכרטיסי אשראי אחרים של כאל ומזו המקובלת בגין צריכת אשראי בנקאי.

לטענת המבקש חלפו כ- 11 חודשים עד שהבחין בדפי החשבון שנשלחו אליו במילים: "ריבית אקטיב", "יתרת אקטיב" ו"סכום פירעון אקטיב". אז נוכח לדעת כי אינו מבין את פירוט החשבון. עד אז לא עלה בדעתו כי החיובים בכרטיס אינם נפרעים מדי חודש בחודשו כבכל כרטיס אשראי.
משכך, ביום 7.7.2009 התקשר לכאל לשם קבלת הסבר על דף החשבון ונודע לו לראשונה על מנגנון ברירת המחדל של תכנית אקטיב וכי על מנת להימנע מצבירת חוב נושא ריבית עליו לתת הוראה מפורשת מדי חודש לפירעון החיובים שהצטברו.
המבקש נדהם מן הפרטים וחש מרומה ע"י כאל ולמחרת נתן הוראה לסילוק יתרת החוב שהצטברה בתכנית אקטיב עד אותו מועד.
בבירור טלפוני ביקש לבטל את הכרטיס אך הובהר לו שאין אפשרות לבטל את הכרטיס, אין אפשרות לבטל את שיטת אקטיב לעניין חיוב מזערי ואין אפשרות להעביר את החיובים לכרטיס האשראי הנוסף שברשותו ואם אינו מעונין באשראי עליו להודיע על כך מדי חודש בהתאם לתנאי תכנית אקטיב.

לאור המידע שקיבל המבקש ,החליט לחדול מלהשתמש בכרטיס ולהשתדל לתת הוראות במועד לשם מניעת צבירת האשראי שאינו נחוץ לו, אלא שהמבקש מ אשר כי לא עמד בהחלטותיו באופן מלא.
הכרטיס נותר בכיסו עוד כשנתיים וחצי. המשיכו לזרום חיובים לכרטיס בגין עסקאות שבוצעו. בנוסף הוא ביצע באמצעותו עסקאות בכעשרה מקרים נוספים.

המבקש טוען כי רק בחודש ינואר 2012 מעיון נוסף בו זמנית בדפי החשבון של שני הכרטיסים של כאל שברשותו גילה פרטים נוספים הנוגעים לשיעורי הריבית ומסגרת אשראי משותפת:
א) הנפקת כרטיס האשראי המשויך לתכנית אקטיב ע"י כאל עבור המבקש לא הגדילה את מסגרת האשראי שניתנה לו. מסגרת האשראי המשותפת לשני הכרטיסים של כאל בהם החזיק המבקש בסך 39,000 ₪ זהה לזו שהועמדה לו עוד בטרם היה ברשותו כרטיס האשראי המשויך לתכנית אקטיב.

ב) באותה מסגרת אשראי משותפת, שיעור הריבית שגובה כאל עבור אשראי שמנוצל באמצעות תכנית אקטיב , גבוה בעשרות אחוזים משיעור הריבית שמציעה כאל לקבלת אשראי לעסקאות קרדיט המבוצעות באמצעות כרטיס האשראי השני.

לאור האמור פנה המבקש שנית בינואר 2012 וביטל את שני הכרטיסים של כאל שברשותו.

9. באשר לגובה הפיצוי הנדרש:

המבקש טוען, כי הוא וחברי הקבוצה זכאים להשבת סכומי הריבית שנגבו ללא הסכמה באמצעות תכנית אקטיב במלואם או בחלקם בגין הנזק הממוני.

המבקש טוען כי תוצאה הבטלות או ביטולו של הסכם אקטיב היא השבה הדדית.
הקבוצה עותרת להשבת סכומי הריבית שחויבו עפ"י ההסכם הבטל. חלק מחברי הקבוצה מחזיקים עדיין חיובים בלתי מסולקים כלפי כאל, כך שבפועל סכומי הריבית שהשבתם נדרשת, טרם שולמו בפועל ובנוסף נצברו גם חיובי קרן שטרם סולקו אגב אי חיוב חשבונם בבנק.
שווי התועלת שצמחה לחברי הקבוצה מדחיית החיובים למועדים מאוחרים משתנה בכל מקרה אינדוידואלי והנטל להתחקות אחר שווי התועלת רובץ על כתפיה של כאל.
נטען כי כסעד חלופי להשבת מלוא סכומי הרבית שנגבו מחברי הקבוצה יתבקש ביהמ"ש להורות כאמור, בקיזוז שווי התועלת שצמחה לחברי הקבוצה מדחיית התשלומים, כאשר הערכת השווי של תועלת זו מבוססת על שיעורי הריבית או ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית, התשכ"א – 1961 ובהתחשב בתרומתם של חברי הקבוצה להימשכות דחיית התשלומים.

המבקש טוען כי כאל אינה מפרסמת את סכומי הכנסותיה מתכנית אקטיב בנפרד אולם ברור שהגידול באשראי למחזיקי כרטיס אשראי והגידול ברווחים מפעילות מימון נובעים בעיקר מהאשראי שניתן בתכנית אקטיב.

סכומי האשראי המשוערים שניתנו לחברי הקבוצה המבוססים על הנתונים בדו"חות השנתיים של כאל, הסתכמו בממוצע שנתי בשבע שנים האחרונות בכמיליארד ורבע ₪ לשנה. הכפלת סכום זה בריבית הממוצעת בתכנית אקטיב – 14.1% לפי פרסום המפקח על הבנקים והכפלה בשבע שנים נותנת את השווי המשוער של סכומי הריבית שנגבו מחברי הקבוצה שלא כדין במיליארד מאתיים עשרים וחמשה מיליון ₪.

המבקש טוען כי מהנתונים המצויים בידיו עולה כי הוא חויב בגין ריביות בסך של 2223.51 ₪ בגין השימוש בכרטיס האשראי, ועל כן יש להשיב לו סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום שנגבו הריביות ועד התשלום בפועל בקיזוז שווי התועלת שצמחה לו מדחיית התשלומים עפ"י אמות מידה שיקבע ביהמ"ש לכלל חברי הקבוצה.

המבקש גם דורש פיצוי בגין נזק לא ממוני - פגיעה בזכותו לאוטונומיה בכך שנכפה עליו ניצול אשראי שלא ביקש בריבית גבוהה במיוחד וכי פגיעה זו גרמה לו גם עגמת נפש; וזאת בסך של 2,000 ₪ לפחות.

המבקש טען כי מספרם המשוער של חברי הקבוצה הוא 500,000 . על כן הפיצוי הכולל בגין הנזק הלא ממוני לכל חברי הקבוצה עומד על מיליארד ₪.

סך סכום התביעה המוערך בשם חברי הקבוצה הוא בסך 2,225,000,000 ₪ (שני מיליארד מאתיים עשרים וחמשה מ יליון ₪).

10. עילות התובענה עפ"י בקשת האישור :

א) עילות חוזיות:

העדר חוזה תקף בהתאם לסעיפים 5 ו- 6 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים").

המבקש טוען כי במרכז תחבולת השיווק של האשראי היקר שמשווקת כאל עומד הסדר ברירת המחדל. לטענתו הסדר זה מופעל באופן מידי עם הנפקת כרטיס האשראי, .
כאל מסתמכת לכאורה על תנאי תכנית אקטיב כפי שנוסחו על ידה בהסכם הצטרפות לשירותי כרטיס האשראי ואותם אישר הלקוח עם חתימתו על הבקשה להנפקת כרטיס אשראי, עוד טרם הודיעה כאל ללקוח על התנאים אותם היא מעמידה לקבלת כרטיס האשראי , ומ בלי שהלקוח יידרש להסכים לתנאים באופן אקטיבי.

נטען כי בנסיבות שיווק תכנית אקטיב , לא ניתן לראות בחתימת הלקוח על בקשה להנפקת כרטיס אשראי משום "קיבול" , כיוון שאינה מעידה על גמיר ות דעתו של הלקוח להתקשר עם כאל בחוזה לקבלת אשראי, כאשר לגבי מחיר האשראי לא ניתנה כלל הצעה.

ניהול משא ומתן בחוסר תום לב על פי סעיף 12 לחוק החוזים.
בחירתה של כאל לייצר תכנית אשראי המייתרת אקט של קיבול מטעם הלקוח להצעת האשראי שלה מעידה על חוסר תום לבה של כאל.

ב) עילות מכוח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הבנקאות (שירות ללקוח)") :
(1) הוראת סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) העוסקת באיסור הטעיה וכן סעיף 4 לחוק בנקאות (שירות ללקוח) שעניינו איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות.
נטען כי שווק תכנית אקטיב מבלי ליידע את הלקוחות באופן ברור ומפורט לגבי הלוואה הניתנת באופן מיידי עם תחילת השימוש בכרטיס מבלי שהדבר התבקש ע"י הלקוח, כברירת מחדל שלא מובאת לידיעתו וזאת באמצעות אנשים לא מיומנים הפועלים ברשתות שיווק והכל במסווה כפול של כרטיס מועדון וכרטיס אשראי, די בהם כדי ליצור הטעיה צרכנית עצומה. כן נטען כי בתכנית אקטיב שיעורי הריבית גבוהים במיוחד.

(2) הפרת הוראת המפקח על הבנקים: ניהול בנקאי תקין, הוראה מס' 403 (נספח ה4 לבקשה לאישור).

נטען כי כאל נוקטת בדרכי תחבולה ומשווקת את שירותי האשראי במסווה ותוך הצגת פיתויים – מתנות הצטרפות והנחות ברכישת מוצרים ברשתות המשתייכות למועדוני הלקוחות.

(3) הפרת הוראות המפקח על הבנקים: ניהול בנקאי תקין, הוראה מס' 470 (נספח ה2 לבקשה לאישור).
ההיתר שניתן לתאגידים בנקאיים להחתים לקוחות על בקשה להנפקת כרטיסי חיוב ועל הרשאה לחיוב חשבון נלווה בסניפים הזמניים, אינו כולל היתר לביצוע פעולות בנקאיות נוספות במקומות ציבוריים. שיווק תכנית אקטיב בוצע ללא היתר, שכן גם אילו עמדו נקודות השיווק בחנויות בדרישות ההיתר לסניפים הזמניים, לא הותר בהם שיווק של הלוואה.

(4) עילות מכוח חוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"):
תנאי תכנית אקטיב חזקה שהם מקפחים לפי פריטים 4, 5, ו-6 בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים.
עילות אלו נזנחו בסיכומי המבקש, וטוב שכך. (ראה לעניין זה גם סעיף 58 לסיכומי ב"כ המשיבה).

(5) תקנת הציבור:
כריתת הסכם ההלוואה של תכנית אקטיב נוגדת את תקנת הציבור כשזו מתרחשת במקומות ציבוריים באמצעות סוכנים מזדמנים תוך הצגת פיתויים אסורים, ערבוב והתניה של שירותים בנקאיים שונים במהותם ושירותים אחרים ותוך הסתרת מהות השירות הבנקאי המשווק.
פגיעה זו בתקנת הציבור מחייבת את בטלות החוזה בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים.
נטען כי עצם הפעלת מוקד שירות טלפוני על מנת להבהיר את מהות השירות הבנקאי שניתן ע"י כאל בתכנית אקטיב לאחר ששווק השירות, בידיעה ובציפייה שלקוח סביר אינו יודע את מהות השירות מלמד שאנשי כאל היו מודעים היטב לעובדה ששירות האשראי המתגלגל המופעל באופן מיידי עם הנפקת כרטיס האשראי אינו מובן לציבור הלקוחות.
מנגנון זה מצביע על חוסר תום לב קיצוני של כאל בשיווק התכנית אקטיב המגיע לידי זדון.
טענה זו לא הועלתה כטענה עצמאית, אלא כחלק מביסוס עילות התביעה החוזיות.

11. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נתמכה בתצהיר מטעם המבקש אשר נחקר בחקירה נגדית ע"י ב"כ כאל.

12. תמצית טענות כאל:

א) יש מקום לדחות את בקשת האישור על הסף ממספר טעמים:
(1) בקשת האישור במסגרת ת"צ 54798-10-12 שהוגשה נגד כאל באותו עניין נמחקה ע"י כב' השופטת נדב. (בקשת ההסתלקות התקבלה).

(2) הסוגיות שמעורר המבקש הוסדרו זה מכבר ע"י הרגולטור המוסמך (הפיקוח על הבנקים);

(3) דין בקשת האישור להידחות על הסף ככל שהיא מתייחסת לחברי קבוצה נטענים שהצטרפו לכרטיס למעלה משבע שנים לפני המועד בו הוגשה הבקשה לאישור מחמת התיישנות;

(4) עילות התביעה לוקות בשיהוי כבד.

ב) לנוכח חדשנותו של כרטיס האשראי המתגלגל בישראל ורצונה של כאל להגביר את המודעות הצרכנית לו, השקיעה כאל משאבים עצומים בפרסום, שיווק והסברת תנאיו של הכרטיס ואופן השימוש בו, הן במסגרת מסמכי ההצטרפות וביניהם הסכם ההצטרפות, בהם פורטו התנאים ואופן הפעילות בכרטיס אקטיב; הן באמצעות הכשרה ותדרוך של נציגי המכירות ברשתות השיווק לגבי כרטיסי האשראי המתגלגל והכרטיסים האחרים ששווקו באותו אופן.
לכל מצטרף חדש אשר אושרה בקשתו להנפקת הכרטיס נשלחה בד בבד עם שליחת הכרטיס ערכת הצטרפות הכוללת בין היתר, מדריך מידע בו ניתן הסבר מפורט על הכרטיס, מהותו, תכונותיו הייחודיות, אופן תפעולו, כולל דוגמאות, ההטבות המוענקות בו, הסבר מפורט על דף הפירוט החודשי כולל דוגמאות, עצות שימושיות וכיו"צ מידע רלוונטי ומקיף בשפה פשוטה.

לפני השקת הכרטיס, כאל השקיעה מיליוני שקלים בהקמת מוקד ייעודי שתפקידו העיקרי מתן ליווי יזום למצטרפים חדשים לכרטיס המתגלגל. זאת מתוך רצון להסביר ולהטמיע בצורה מיטבית את המוצר שלא היה קיים בארץ קודם לכן. הליווי היזום התבטא בשיחות טלפון, מסרונים, הודעות דואר אלקטרוני ללקוחות בחודשי השימוש הראשונים בכרטיס. כמו כן נשלחו ללקוחות מעת לעת חומרי שיווק, דיוור ופרסום שונים הכוללים מידע ותזכורת אודות הכרטיס.
לכל לקוח נשלח גם מדי חודש דף פירוט חודשי הכולל מידע ממוקד לגבי הכרטיס שברשותו והעסקאות שבוצעו בכרטיס בתקופת הפעילות החודשית הרלוונטית.

ג) באשר לשיעור הריבית:
עד לחודש ינואר 2009 שיעור הריבית היה אחיד לכל סוגי הכרטיסים ופורסם בעיתונות הארצית. כן פורט שיעור הריבית בדף הפירוט החודשי שנשלח לכל לקוח מדי חודש, כ- 17 יום בטרם הלקוח נדרש להחליט אם ליטול את האשראי אם לאו כאשר אותם 17 יום ניתנים כאשראי חינם ללא חיוב בריבית. עמדה גם אפשרות לברר את שיעור הריבית ע"י שיחה לשירות מענה קולי שהעניקו החברות.
בחודש ינואר 2009 שונתה השיטה ונקבע שיעור ריבית אישית לכל לקוח. החל מאותו מועד נשלח לכל מצטרף חדש אשר אושרה בקשתו להנפקת כרטיס אשראי מתגלגל במצורף לכרטיס, מכתב קצר המפרט את שיעור הריבית האישית שנקבע בכרטיס, בנוסף לכך ששיעור הריבית צוין בכל דף בפירוט החודשי.
החל מחודש ינואר 2013, שיעור הריבית נמסר למצטרפים לכרטיס על אתר במעמד ההצטרפות כאשר ההצטרפות נעשתה בעמדה ממוכנת ולאחר שהמצטרף ממלא שאלון פרטים אישיים (בנוסף שיעור הריבית נשלח בכל מקרה לכל מצטרף במכתב נלווה שמצורף לכרטיס).

ד) באשר לאפשרות לביטול הכרטיס:
הסכם ההצטרפות הקנה לכל מצטרף זכות חוזית לבטל את הכרטיס בלא חיוב בעמלה, תוך 30 יום מיום קבלת הכרטיס אצל המצטרף ובכפוף לכך שלא בוצע שימוש בכרטיס.

החל משנת 2011 מעניקה כאל למצטרפים הטבה שיווקית, כפוף לעמידה בתנאים מסוימים, בדמות החזר מלא של הריבית שנגבתה בכרטיס במקרה של ביטול הכרטיס תוך 3 חודשים מהיום בו הונפק הכרטיס מהטעם שהלקוח אינו שבע רצון מתכונות הכרטיס ו/או התאמתו.
כמו כן מובהר כי לא הייתה כל מגבלה חוקית על כאל בקביעת שיעור הריבית וכי קיימים הבדלים מהותיים בין אשראי בנקאי לבין אשראי הניתן ע"י חברות כרטיסי האשראי. מצוין כי המבקש מתעלם מכך שמידי חודש ניתן בכרטיס אשראי חינם (ללא חיוב בריבית) לתקופה של 17 יום נוספים.

נטען כי באמור לעיל יש כדי לשמוט את הקרקע תחת בקשת האישור וזאת גם לשיטת המבקש עצמו, וכי עסקינן בבקשה חסרת יסוד הואיל והמבקש לא הוכיח את התנאי הבסיסי והיסודי לאישור התובענה כייצוגית – סיכויי ההצלחה.

ה) באשר לקבוצה:
הקבוצה שהוגדרה אינה הומוגנית. לצורך הכרעה בעילות התביעה יש לברר לגבי כל אחד מחברי הקבוצה הנטענת שורה ארוכה של אלמנטים א ינדבידואלים.
טענות המבקש דורשות הכרעה פרטנית לגבי כל אחד מהלקוחות האחרים ולא ניתנות להכרעה בדרך של תובענה ייצוגית.
כמו כן, לא זו בלבד שהמבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להציע הצעות מעשיות למנגנון לפיו ניתן יהיה לאתר ולזהות את חברי הקבוצה והנזק הנטען, אלא שאף ציין בבקשת האישור כי אין לו אמצעים לאמוד את ההתפלגות הקבוצה , במיוחד בשל העובדה כי יחידי הקבוצה במועדים שונים עשויים להימצא בנסיבות משתנות.

ו) המבקש לא הוכיח עילת תביעה אישית.

ז) בנסיבות המקרה דנן עולה חוסר תום לב מובהק מצד המבקש וכן עסקינן באדם אשר לאור התנהלותו החריגה, אינו עונה על תנאי הייצוג ההולם.

ח) העובדות עפ"י כאל:
המבקש קיבל גילוי מלא באשר לכרטיס ולתנאים בו. זאת בין היתר במסגרת המסמכים הכתובים שנמסרו לו הן בשלב ההצטרפות והן בשלב הפעילות השוטפת בכרטיס.

לרשות המבקש עמד מידע מלא בנוגע למהות הכרטיס ותכונותיו הייחודיות לרבות שיעור הריבית בגין דחיית החיובים בכרטיס והאקטיביות הנדרשת מצדו לעניין מסירת הודעה חודשית אודות סכום הפירעון הרצוי לו, וזאת עוד בטרם ביצע המבקש עסקה כלשהי בכרטיס.
נטען כי התנהלותו הנטענת של המבקש תמוהה וחריגה במיוחד ומלמדת בבירור כי הוא פועל כצרכן לא סביר ולא אחראי, קל וחומר כשעסקינן בעורך דין במקצועו.
התנהלות המבקש משך תקופה ארוכה פירושה הסכמה בהתנהגות, ולמצער בשתיקה, לתנאים בכרטיס, המקימה נגדו גם טענות של השתק או מניעות.
המבקש לא ציין בבקשת האישור מספר עובדות המעידות, כי הוא התנהל בכרטיס באופן מושכל ומחושב. המבקש לא ציין כי בשני מועדים לפחות חזרו חיובים בכרטיס אשראי אחר שהחזיק מסיבת אכ"מ (אין כיסוי מספיק) דבר שיש בו להעיד כי בניגוד לטענתו , הוא דווקא כן נזקק לאשראי המתגלגל שהוענק לו בכרטיס אקטיב.

13. המשיבה צירפה תצהיר של מנהל הייעוץ המשפטי לפיתוח עסקי של כאל , עו"ד אלון לוי. המצהיר נחקר בחקירה נגדית ע"י ב"כ המבקש.

14. בתשובה לתגובה הוסיף המבקש וטען בין היתר כדלקמן:

א) המבקש הבהיר בבקשה לאישור כי הוא טוען לגביית סכומי ריבית מחברי הקבוצה "ללא בסיס חוזי תקף" והסעד המבוקש לעניין זה הוא השבה. לצורך כך הוא הציע דוקטרינות שונות (מדיני החוזים, דיני החוזים האחידים, דיני בנקאות, דיני עשיית עושר ולא במשפט) לפיהן אפשר להגיע לתוצאה המבוקשת.
מודגש כי התובענה מבוססת על ביצוע חיובים ללא בסיס חוזי והסעד המבוקש הוא השבה.

ב) לעניין שאלות שבעובדה אין מחלוקת עובדתית של ממש בין הצדדים.

ג) העניינים שביסוד התובענה- שיווק המוצר בצירוף כרטיס מועדון ושיווק המוצר במקומות ציבוריים, לא זכו להסדרה של הרגולטור והסעד המצומצם שניתן ע"י הרגולטור אינו יכול לבוא במקום הסעדים המתבקשים לחברי הקבוצה.

ד) המסמכים החתומים ע"י חברי הקבוצה מעידים על נכונותם של חברי הקבוצה להיות חברי מועדון לקוחות, שכדי לקבל את תנאי המועדון הטובים ביותר מוכנים לצרף כרטיס אשראי נוסף לארנק שלהם . בין כרטיס המועדון לכרטיס האשראי אין כל קשר ענייני ואין בחתימת הלקוחות על טפסי הבקשה להעיד על רצונם לקבל הלוואה מידית או עתידית.
חתימת הלקוח ליד הצהרה על טופס הבקשה שקראו את הסכם ההצטרפות, אינה מעידה על כוונתם גם לצרוך הלוואה , שכן חזקה על חוזה אחיד המסדיר את יחסי הצדדים שכל הוראותיו קשורות לשימוש בכרטיס אשראי ולא למוצר פיננסי חדיש. גם כאשר לקוח כבר הבין את המנגנון המאולץ של החיובים ולא נותן הוראה לפרוע את החוב, לא ניתן ללמוד על רצונו לקבל אשראי , שהרי יתכן ושכח לפעול לפי אילוצי המוצר הפיננסי , שעל הסכמתו לפעול לפיהם לא ניתן ללמוד משום מקור.

15. ההליך בבית המשפט המחוזי מרכז בת"צ 54798-10-12 :
א) בטרם אדרש לגופו של ההליך שבפני, אתייחס בקצרה להליך שנוהל בסוגיית כרטיס האשראי המתגלגל של כאל בבית המשפט המ חוזי מרכז.
ההליך הסתיים בפסק דין שאישר בקשת הסתלקות אך בעקבות ההליך נעשו שונים בנוגע לכרטיס המתגלגל שיש ל הם השלכה ברורה על קבוצת התובעים הפוטנציאליים.

ב) יודגש, כי המבקש היה מודע להליך שנוהל בבית המשפט המחוזי מרכז.
בעדותו אישר כי כבר בחודש יולי 2009 הוא הבין את משמעותו של כרטיס האשראי המתגלגל. בינואר 2012 ביטל את הכרטיס. כשנה לפני ביטול הכרטיס כבר למד את הסוגיה ולמרות זאת רק בחודש ינואר 2014 הגיש את הבקשה לאישור שלפני. (ראה עמ' 13 שורות 14-26 לפרוטוקול מיום 13/4/16 ).

ומדוע הוגשה הבקשה דנן רק ביום 30/1/14?

המבקש בחקירתו לא אישר כי הבקשה הוגשה רק לאחר שההליך בבית המשפט המחוזי מרכז הסתיים, אך אישר כי עובדתית הבקשה דנן הוגשה כשבועיים לאחר שניתן פסק הדין בהליך בבית משפט מחוזי מרכז. (עמ' 14 שורות 30-31 לפרוטוקול מיום 13/4/16 ).
כלומר – שנים לפני הגשת הבקשה לאישור כבר ידע את משמעותו של כרטיס האשראי המתגלגל וידע כי העניין עומד לדיון בבית המשפט המחוזי מרכז. שבועיים לאחר תום ההליך בבית משפט מחוזי מרכז הגיש את בקשתו כאן.

ג) המבקש טוען, כי ההליך בבית המשפט המרכז לא פתר את הבעיות ולא הוביל להישגים לקבוצה.
לטענתו התמונה שהוצגה ע"י המבקש שם ובא כוחו לא אפשרה לבית המשפט לראות את התמונה המלאה.
ההישג העיקרי היה גמול ושכר טרחת עו"ד וכי לקבוצה לא הושג דבר. (עמ' 14 לפרוטוקול).

ד) על מנת לבחון טענותיו, יש לבדוק, מה היה ההליך בבית משפט מחוזי מרכז ומה היו השגיו לקבוצה הפוטנציאלית.

במסגרת ת"צ 54798-10-12 הגיש המבקש שם ביום 31.10.12 נ גד כאל ושלוש משיבות נוספות בקשה לאישור תובענה כייצוגית בעניין כרטיס אשראי מתגלגל של מועדון לקוחות You אשר הונפק לו ע"י כאל.
נטען כי החיוב בגין יתרת הרכישות הוא בריבית הגבוהה משמעותית מהריבית הנהוגה בחשבונות עו"ש בבנקים וכי על הלקוח לעדכן מידי חודש בנוגע לסכום שהוא מעוניין לשלם עבור קניותיו והן מחייבות אותו בסכום נמוך כשהיתרה שאינה מחויבת נושאת ריבית גבוהה, ולכן נמנע מהלקוח שיקול הדעת לבחינת כדאיות האשראי המתגלגל.
כלומר – טענות דומות ביותר לנטען במקרה שלפנינו בתיק הנוכחי.

בפסה"ד שניתן ביום 16.1.14 ע"י כב' הש' נדב אושרה בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית; הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקה ותביעתו האישית של המבקש נדחתה.
בקשת ההסתלקות הוגשה רק לאחר שהתקיים דיון שבו הציגו הצדדים לבית משפט את עיקרי הסכמתם.
בבקשת ההסתלקות צוין מפורשות כי למעלה מן הצורך חידדה כאל בחודש ינואר 2013 את
נושא הגילוי ללקוחות. כמו כן הוסכם לפעול לכך שרוב העמדות בהן משווק הכרטיס תפעלנה בצורה ממוכנת כך שיתאפשר למסור הריבית למצטרפים לכרטיס על אתר, הפרטים המהותיים על הכרטיס ועל הריבית יובהרו בצורה ברורה עבור לקבלת הכרטיס ו/או לשימוש בו.
כמו כן הובהרה זכות הלקוח זכותו לבטל את הכרטיס בתום 3 חודשים (ראה סעיף 14 לבקשת ההסתלקות ).

ה) אמנם הסתלקות מההליך בבית משפט מחוזי מרכז אינה יוצרת לכשעצמה מעשה בי-דין ביחס לחברי הקבוצה, אך אין להתעלם מקיומו של הליך קודם שהסתיים רק כשבועיים ימים לפני הגשת הבקשה לאישור הנוכחית.
הפסיקה הטילה סייגים על הגשה חוזרת של בקשות לאישור תובענה ייצוגית באותו עניין, בקובעה כי "על מנת שלא יהיה בדיון הנוסף משום חזרה ודיון בעניינים שנדונו, גם אם נוספה עילה כלשהיא לטעוני המבקש החדש, עליו להראות במה שונה תביעתו מזו הקודמת, במה שונים טיעוניו, והאם יש בהם כדי להטות את הכף. שאם לא כן – תגבר זכותו של המשיב" (לעניין זה הובאו ע"י כאל הדברים שנכתבו בת"צ 4112-01-08 פרג' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (19/3/2010).

ו) ניסיון המבקש לבדל תביעתו זו מהתביעה במחוזי מרכז ע"י כך שהגיש הבקשה מלכתחילה גם נגד בנק דיסקונט לא צלח, ובקשתו נדחתה על הסף.
אין גם הבדל מהותי בנוגע לזהות המשיבות הנוספות מלבד כאל בהליך שנוהל בבית המשפט מחוזי מרכז. שכן הבקשה לאישור אינה נגד רשת השיווק. מטרת הבקשה לאישור היא לתקוף את נושא כרטיס האשראי המתגלגל של כאל. נושא אשר עמד במוקד ההליך בבית המשפט המחוזי מרכז.

16. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם ולאחר ששמעתי את עדי הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה לאישור להידחות מהנימוקים כדלקמן:

17. המסגרת הנורמטיבית:
א) סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות מבהיר את מטרתו של החוק:
"מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:
מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות סוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות. "

ב) התנאים לאישור תובענה ייצוגית קבועים בסעיפים 3, 4 ו- 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

בפסה"ד שניתן ברע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי (5.7.12) (להלן: " הלכת עמוסי") פירט כב' המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין בסעיף 9 לפסק דינו את התנאים לאישור תובענה ייצוגית עפ"י חוק תובענות ייצוגיות:
"א. עילת התביעה נמנית על העילות המוזכרות בחוק כעילות שניתן להגיש בגינן תובענה ייצוגית ( סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות).
ב. התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ( סעיף 8( א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).
ג. יש אפשרות סבירה שהשאלות הנדונות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה ( שם).
ד. תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין ( סעיף 8( א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות).
ה. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב ( סעיף 8( א)(3)-8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות).

תנאי נוסף לאישור התובענה כייצוגית, שנדרש קודם לחקיקת חוק תובענות ייצוגיות, הוא קיומה של עילת תביעה אישית לתובע המייצג...
סעיף 4 ( א) (1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע אמנם כי רק אדם " שיש לו עילה בתביעה" רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אך דרישה זו אינה הכרחית עוד לשם אישור התובענה כייצוגית. תחת זאת, קובע סעיף 8( ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות כי אם מתקיימים כל התנאים לאישור תובענה ייצוגית, אך מגיש הבקשה אינו בעל עילת תביעה אישית-"יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג"..."

ג) בהליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית התובע צריך להוכיח באופן לכאורי את העובדות הנטענות בכתב התביעה ועל ביהמ"ש להשתכנע, במידת סבירות ראויה, שהתובע ממלא באופן לכאורי אחר כל תנאי הסף הנדרשים לשם אישורה של התובענה כייצוגית. על ביהמ"ש להשתכנע כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי התובע עמד בכל התנאים הנדרשים והוכיח את תביעתו על כל עילותיה (ראה רע"א 96/8268 רייכרט נ' שמש , פ"ד נה (5) 276, 291-293).

ד) כאמור, המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להוכיח את עילת תביעתו רק באופן לכאורי. דרישה זו מעוגנת בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות לפיו על המבקש להוכיח כי " יש אפשרות סבירה" שאותן שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה. ברור שעילת התביעה האישית של המבקש נכללת בכך אף היא (ראה בעניין זה ת"צ (ת"א) 1335/08 נוה נ' קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה.) בע"מ (19.10.11).
נקבע, לא אחת כי בדיקה לכאורית נעשית בשני מישורים מצטברים:
(1) מישור טיעוני.
(2) מישור ראייתי.
בודקים לכאורה לא רק את הכתוב בכתב התביעה אלא גם את חומר הראיות ואת טענות ההגנה.

ראה לעניין זה: בש"א 17099/01 ( ת"א (ת"א) 2170/01) עובדיה נ' סלקום ישראל בע"מ פסקה 7 להחלטה של כב' הש' א' חיות (8.2.04).

ומהכלל אל הפרט:

18. האם עילות התביעה ניתנות לתביעה על פי חוק תובענות ייצוגיות?

לפי סעיפים 3 ו-4 (א) (1) לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית רק מי " שיש לו עילה בתביעה או בענין" המפורט בתוספת השניה לחוק או שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית.
בענייננו, המבקש ביקש להגיש את הבקשה לאישור נגד כאל מכוח פרט 3 לתוספת השניה לפיו ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית ב"תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".
אין מחלוקת כי דרישת החוק בעניין מתקיימת בבקשה שלפני.

19. האם קיימות שאלות משותפ ות לכלל חברי הקבוצה?
באשר לדרישה לקיומן של שאלות המשותפות לכלל הקבוצה נפסק בהלכת עמוסי כי "יש להדגיש כי נוסח סעיף 8 (א) (1) קובע שהתובענה הייצוגית נדרשת לעורר שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה. נוסחו של סעיף זה אינו דורש כי משקלן של השאלות המשותפות לחברי הקבוצה יהיה גבוה ממשקלן של השאלות האינדיבידואליות, אלא די בכך שקיימות שאלות משותפות כלשהן".

מבקשת האישור שלפני עולה כי ביסוד עילות התביעה של המבקשת עומדת הטענה לפיה כאל מטעה את הלקוחות בשיטת שיווק כרטיסי אשראי מסוג אקטיב.

המבקש טוען ומדגיש בתשובה לתגובה כי טענתו העיקרית היא כי לא נכרת חוזה בין הלקוחות של כרטיס אשראי אקטיב לבין כאל בהעדר אקט של קיבול אשר ממנו ניתן ללמוד באופן אובייקטיבי על רצונם של הלקוחות.

במקרה דנן מתעוררת שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה- האם נכרת חוזה תקף בין כאל ללקוחות שהונפק להם כרטיס מסוג אקטיב? האם שיטת השיווק של כרטיס אשראי אקטיב מטעה את הלקוחות?

20. האם יש למבקש עילת תביעה אישית?
(20.1) המבקש הבהיר בתשובה לתגובה כי העילה המרכזית לה הוא טוען במסגרת הבקשה לאישור היא חוזית; לטענתו לא נכרת חוזה תקף ומחייב בין הצדדים בהעדר אקט של קיבול ממנו ניתן ללמוד באופן אובייקטיבי על רצון לנהל מסגרת אשראי מחויבת בריבית אצל כאל (סעיפים 5, 6 ו- 10 לתשובה לתגובה) .

אמנם אין בידי לקבל את טענת כאל בסיכומים מטעמה כי העילה לפיה לא נכרת חוזה בין המבקש ויתר חברי הקבוצה לבין כאל הינה טענה חדשה והיא בגדר הרחבת חזית אסורה. עם זאת, יובהר כי יש לתחום את הנימוקים העומדים בבסיס טענה זו לאלה שהובאו בבקשה לאישור, שם נטען בסעיף 5.1.6 כי :

"בנסיבות שיווק תכנית אקטיב לא ניתן לראות בחתימת הלקוח על בקשה להנפקת כרטיס אשראי "קיבול" בהתאם לאמור בסעיף 5 לחוק החוזים (חלק כללי), מאחר ואין היא מעידה על גמירת דעתו של הלקוח להתקשר עם המשיבה 1 בחוזה לקבלת אשראי, כאשר לגבי מחיר האשראי לא ניתנה הצעה כלל. הקביעה ב"הסכם" ההצטרפות לפיה היעדר תגובה של הלקוח להצעת האשראי העתידים של המשיבה 1 עם ציון מחיר האשראי, קרי שיעור הריבית, יחשב כ"קיבול" עומדת בניגוד לאמור בס' 6 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), שם נקבע כי: "קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול אין לה תוקף".

(20.2) המצב המשפטי בנוגע לעילה החוזית בענייננו:
חזקה על אדם החותם על מסמך שהוא קרא אותו והוא יודע ומסכים לתוכנו.

בע"א 1319/06 שלק נ' טנא נגה (שווק) 1981 בע"מ (20.3.2007) נפסקו מפי כב' הש' ס' ג'ובראן דברים היפים לענייננו:
"בית-משפט זה חזר ושנה במספר הזדמנויות כי חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו, והיה מודע למשמעות ולתוצאות חתימתו, ועל כן אין הוא יכול לנער חוצנו ממנו ( ראו למשל, ע"א 467/74 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113, 117; ע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד (3) 591, 594). לפיכך נפסק, כי על-פי רוב " אדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב" (ע"א 467/64 הנ"ל, שם; ראו גם ע"א 413/79 אדלר חברה לבניין בע"מ נ' מנסור, פ"ד לד (4) 29, 38. שם, הובהר כי טענה בדבר בטלות חוזה לא תעמוד למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ולא עמד על ההשלכות הנובעות מכך). הוא הדבר, כאשר אדם חותם על מסמך מתוך הסתמכות עיוורת על עצת פרקליטו או יועץ אחר המהימן עליו ( ע"א 413/79 הנ"ל). הלכה זו כוחה יפה, וביתר שאת, כאשר עניין לנו במסמכים בעלי חשיבות. שכן, ההיגיון מחייב כי החתימה עליהם לא תעשה בהיסח הדעת ( ע"א 6645/00 ערד נ' אבן, פ"ד נו (5) 365, 376-375; כן ראו ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נד (2) 559 ;רע"א
11519/04 לבקוביץ' נ' בנק הפועלים בע"מ ( לא פורסם)). לאור האמור, נקבע בפסיקה כי הנטל להוכחת טענה מסוג זה בנוגע לבטלותו של חוזה הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים, והמעלים טענו זו נדרשים לתמוך אותה " בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה" (ע"א 1548/96 הנ"ל, עמ' 571-570;ע"א 1513/99 הנ"ל, עמ' 594).
(הדגש אינו במקור – א.כ.).

(20.3) בעניינינו, לא הוכיח המבקש כי ההסכם עליו חתם הוא בטל, או לא נכרת מלכתחילה.
המבקש אישר בחקירתו הנגדית כי בחר שינפיקו לו כרטיס אשראי מסוג ויזה אקטיב , למרות שהיתה לו אפשרות בחירה בין כרטיסים שונים ו הוא יכול היה לבחור גם בכרטיס אשראי רגיל. המבקש אף אישר כי שאל את הנציגה מה ההבדל בין הכרטיסים הללו (עמ' 16 לפרוטוקול מיום 13.4.16 שורות 7-14).

המבקש אישר כי הוא חתום על טופס ההצטרפות מיום 6.8.08 (נספח ו' לבקשת האישור- עמ' 95 ), שם מצוין "אקטיב" וכן הטבת הצטרפות של תווי קנייה בסך 400 ₪ בתנאים מסוימים, בין היתר, החזקה בכרטיס משך שנתיים וכי אם תנאי זה לא יתמלא, יחויב בערך התווים שמימש (עמ' 16 שורות 1-6 ושורות 17-27).
כן אישר כי הוא חתום על הטופס (שצורף בעמ' 96 לנספח ו' לבקשת האישור), תחת הכותרת "הצהרה והסכמה" (עמ' 16 שורות 28-30).
בהמשך החקירה, אישר כי יכול להיות שקרא את אשר כתוב תחת כותרת זו (עמ' 19 שורות 10-12). שם נכתב בין היתר: "הריני להצהיר כי מילאתי וקראתי את האמור בטופס זה וכן כי קיבלתי את הוראות הסכם ההנפקה המצורף, הבנתי אותם ואני מסכים להם...".

(20.4) מעדותו עלה, כי לא רק שחתם על המסמכים ברשת השיווק, אלא לאחר מכן קיבל מסמכים לביתו.
המבקש העיד כי הוא קיבל כרטיס אקטיב בדואר יחד עם "ים של ניירות" (עמ' 21 שורות 11-17). המבקש בחר שלא לקרוא שום מסמך מהמסמכים שחתם עליהם (למרות היותו עורך דין), לא ברשת השיווק ( H&Oׂׂ ) במעמד החתימה אז קיבל "חבילת מסמכים ביד" (עמ' 21 שורות 30-32), ואף לא לאחר מכן כשקיבל לביתו מסמכים (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 27-32; עמ' 21 לפרוטוקול, שורות 18-19).

(20.5) בהמשך אישר המבקש כי הוא קיבל דפי פירוט חודשיים, וחלק מהמעטפות ובהן דפי הפירוט החודשיים אכן נפתחו על ידו והוא ראה שצבר חיובים. המבקש אישר שבדפי הפירוט מצוין סכום הפירעון לאותו חודש ופירוט העסקאות שבוצעו על ידו.
משנתבקש העד לאשר, שלא קרא גם את דף הפירוט ממנו ניתן לראות כי באפשרותו לשנות את התשלום לסכום אחר עד לגובה היתרה החדשה בטלפון או באתר, השיב על כך: "לא הבנתי בכלל על מה מדובר. אילו הייתי קורא הייתי מבין". (עמ' 23 לפרוטוקול שורות 8-10).

כלומר, המסמכים הכילו את המידע הדרוש, אך הוא זה שבחר לטענתו שלא לקרוא אותו.

(20.6) גם כשנשאל לפני כן: "בשנת 2009 כ-11 חודשים לאחר שקיבלת את הכרטיס והתחלת להשתמש בו, נודע לך או גילית כביכול מדפי הפירוט, שמדובר בכרטיס אשראי מתגלגל." השיב כי: "לא. התברר לי שאני לא מבין את המשבצת שמתייחסת למונחים יתרת אקטיב, ריבית אקטיב וחיוב אקטיב אם אני זוכר נכון. וגם אז לא קראתי את ההסכם". (עמ' 20 לפרוטוקול הדיון שורות 4-7).

מדברים אלה עולה מפורשות , כי למרות שהמבקש לכאורה היה מודע לכך שאינו מבין פרטים שמוזכרים בדף הפירוט של העסקאות שביצע והחיובים בגינן, הוא לא טרח לברר ולשאול , ובחר להתעלם ולהמשיך את השימוש בכרטיס האשראי.

זאת ועוד; כאשר נתבקש העד לאשר כי המסגרת שנוצלה על ידו כפי שכתוב בדף הפירוט בצד שמאל למעלה גדולה בהרבה מסכום האקטיב, השיב המבקש כי "המספר שרשום סך התחייבויות סך בחשבון הוא 8,650 ₪ ואילו הסכום של האקטיב הוא 2,521 ₪". המבקש העיד כי הוא לא שם לב להבדלים אלו הואיל ולא ראה בכלל את המספר השני וכאשר ראה אותו ולא הבין, אז התקשר וביקש הסברים וקיבלם. (עמ' 23 לפרוטוקול הדיון שורות 25-31).

(20.7) המבקש אישר כי בכל דף פירוט שנשלח אליו, נכתב שיעור ריבית נומינלית שנתית של 16.9% (עמ' 24 לפרוטוקול שורות 12-19).

(20.8) המבקש אישר כי הוא עשה שימוש בכרטיס אקטיב כאשר רצה לעשות קניית אשראי גדולה -כלומר השתמש בכרטיס בחלק מהעסקאות ובצורה מושכלת .

המבקש טען בתצהירו כי ביקש לבטל הכרטיס ואמרו לו שלא ניתן לעשות כן, אך אישר בחקירתו הנגדית שבפועל ניתן היה לבטל הכרטיס אבל בתנאי שיחזיר 400 ₪ שקיבל מתנה כשקיבל את הכרטיס, ועל כן מבחינתו ראה בכך אי יכולת לבטל את הכרטיס. (עמ' 26 שורות 15-19).

(20.9) תשובותיו של העד במהלך חקירתו הנגדית מדברות בעד עצמן.
גרסתו של המבקש מעלה תהיות רבות ובכל מקרה גם אם אלך לשיטתו של המבקש ולפיה לא קרא כלל את המסמכים , הרי הוא זה שבחר לפעול כך ו אל לו להלין בנסיבות אל ה אלא על עצמו .

(20.10) לפי גרסתו של המבקש הוא לא קורא שום מסמך, לרבות תדפיסים חודשיים שנשלחו אליו חודש אחר חודש. כמו כן הוא עשה שימוש מושכל בכרטיס לקניות גדולות, חוץ מקניות קטנות (אישר גם שבכרטיס הרגיל שלו בתקופה מסוימת לא אושרו חיובים בשל העדר כיסוי מספיק עמ' 27 שו רות 27-31). המבקש ניסה להסביר :
"כאשר היה לי מקרה שרציתי לשלם סכום גדול חד פעמי אז רציתי לעשות שימוש בכרטיס הזה וזה נותן לי את הנוחות הזו, ורק אז אני עושה עסקה אחת מרצון למרות שגם אז אני לא מודע לזה שהריבית שאתם גובים על ניצול המסגרת הוא גבוה יותר מאשר בכל אפשרות אחרת" (עמ' 27 לפרוטוקול שורות 23-26).
כלומר – מעדותו ניכר היה כי הוא ידע לעשות שימוש בכרטיס למטרתו. לא בכל עסקה ועסקה הוא עשה שימוש בכרטיס מסוג זה.

(20.11) גרסתו של המבקש לפיה לא קרא מסמכים כלל היא בעייתית לגבי כל אדם, ובוודאי לגבי עורך דין שאמור להיות מודע להשלכות של אי קריאת מסמכים , עליהם הוא חותם.
הידיעה על תוכנו של המסמך חזקה ביתר שאת לגבי עורך דין, אשר יודע לקרוא מסמכים משפטיים ולכך יש להוסיף גם את הנסיבות הקונקרטיות בהן טופסי ההצטרפות נשלחו גם לביתו בדואר, כך שיכל בנחת וברוגע לקרוא את המסמכים בביתו ולא רק ברשת השיווק. גם מדפי החשבון החודשיים יכול היה על נקלה ללמוד על תנאי הכרטיס.
גם לפי גרסת המבקש עצמו , הוא זה שבחר במודע לא לקרוא את סעיפי ההסכם מסיבות השמורות עמו ומשבחר לעצום את עיניו ולא מצא לנכון לקרוא את ההסכם, אין כל סיבה לקבוע, כי אין תוקף להסכם עליו חתם.

(20.12) לסיכום עניין זה:
מעדותו של המבקש עולה כי לא קיימת לו עילת תביעה אישית , ודין תביעתו האישית להידחות.

21. האם יש מקום לחפש תובע ייצוגי חלופי?
(21.1) עפ"י חוק תובענות ייצוגיות התנאי שהיה קיים בעבר לפיו נדרשת עילת תביעה אישית אינו הכרחי לשם אישור תובענה כייצוגית.
כאשר לתובע אין עילת תביעה אישית, ניתן להחליף את התובע המייצג במקום לדחות את התובענה מקום בו מתקיימים יתר התנאים לאישור התובענה (ע"א 4333/11 סלומון נ' גורי יבוא והפצה בע"מ, פסקה 4 לפסק דינה של כב' השופטת ע' ארבל (12.3.14)).

(21.2) לו הייתי סבורה, כי יש אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות המשותפות לחברי הקבוצה יוכרעו לטובתה, אזי ניתן היה לחפש מבקש – תובע ייצוגי אחר, אשר טענות ה"השתק" והמניעות לגביו לא קיימות .
כך למשל: תיאורטית ניתן היה לחפש לקוח אשר קרא את המסמכים (ולא בחר שלא לקרוא אותם) או לקוח שניתן היה להתרשם ממנו, כי פעל בתום לב , השתמש בכרטיס באופן בלתי מושכל (שלא כמו המבקש) וחויב בריבית גבוהה מבלי שהבין את מהותו של כרטיס האשראי המתגלגל.

(21.3) ב"כ המבקש מציינים, ובצדק, בסיכומיהם (סעיף 86) כי תובענה ייצוגית היא מכשיר לאכיפה אזרחית.
נטען, כי כאל הפיצה שירותיה הפיננסים לאורך שנים בנסיבות פסולות ותוך הסבת נזק לציבור, ומשלא פעלו גורמי האכיפה במשך קרוב לעשור למיגור התופעה, הדרך של תביעה ייצוגית היא הטובה והיעילה בנסיבות העניין.
אלא, שלאחר בחינה מדוקדקת של החומר שלפני, הגעתי למסקנה ולפיה הגשת הבקשה לאישור בשנת 2014 נעשתה לאחר שהרגולטור בחן הנושא, בוצעו שיפורים ושינויים מהמועד שבו החל כרטיס האשראי המתגלגל להיות משווק בישראל (החל מ- 2005) ועד אשר רכש המבקש את הכרטיס (אוגוסט 2008) ולאחריו.
גם השיפורים שבוצעו במהלך ניהול ההליך במחוזי מרכז ואף אחריו הם משמעותיים ואינם "קוסמטיים" כפי שטוען המבקש.

בנסיבות אלו, כאשר למבקש אין עילה אישית והאינטרס הציבורי נבחן גם ללא הצורך בהליך הייצוגי דנן, לא מצאתי לנכון להורות על חיפוש תובע ייצוגי חלופי.

22. האם יש אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות המשותפות לחברי הקבוצה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה (סעיף 8 (א) (1) לחוק תובענות ייצוגיות).
אני סבורה כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה, כפי שאפרט לגבי העילות המרכזיות הנטענות בבקשה לאישור.
(22.1) בהלכת עמוסי מציין בית המשפט (ראה סעיף 15 לפסק דינו של כב' המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין), כי בשלב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בית המשפט צריך לבצע בחינה מקדמית של סיכויי התובענה לשם הגנה מידתית על זכויות הנתבעים.
יש לבדוק, האם קיימת "אפשרות סבירה" להכרעה לטובת קבוצת התובעים ואין צורך לנהל את שלב אישור התובענה כייצוגית בדרך שבה כבר מתברר רוב רובה של התובענה העיקרית.
יחד עם זאת, צוין שם: "ודוק; אמנם אין צורך כי בית המשפט יכריע בכל השאלות המשפטיות והעובדתיות בשלב אישור התובענה הייצוגית, אך אין בכך כדי לומר כי אל לו להכריע באף לא אחת מהן...".

לטעמי לא קיימת "אפשרות סבירה" כי יוכרע בתובענה , כי שיטת השיווק של תכנית אקטיב אשר כאל משווקת ברשתות השיווק נוצרה במיוחד לשם הטעיית לקוחות וכי יש בה "דבר העלול להטעות לקוח" בעניינים מהותיים למתן שירות בנקאי, כמו כן לדעתי לא קיימת אפשרות סבירה , כי יוכרע שלא נכרת חוזה תקף בין כאל ללקוחות שהונפק להם כרטיס מסוג אקטיב.

(22.2) עילות מכוח סעיפים 3 ו-4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח):

פרק ב' לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981 כותרתו "חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים" ובסעיף 3 בפרק זה נקבע כי:

"לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים:
(1) המהות והטיב של השירות;
(2) מועד מתן השירות;
(3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
(4) זהות נותן השירות;
(5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
(6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
(7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
(8) תנאי אחריות לשירות;
(9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

בהמשך, בסעיף 4 נקבע:
"לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי-ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת".

בע"א 1304/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' ליפרט, פ"ד מז (3) 309 נדונה הוראת סעיפים 3 ו -4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ונפסק כי לא נדרש כתנאי הכרחי למסקנה בדבר הפרת החובה כי הבנק יפעל באופן מכוון (ראה סעיף 8 לפסק דינו של כב' הש' שמגר). עוד נפסק כי מטרתו של חוק הבנקאות (שירות ללקוח) להגן על הציבור הבא במגע עם תאגידים בנקאיים ואחד הכלים לכך הינו סעיף 3 לחוק האוסר הטעיה.
הוראת סעיף 3 נועדה להחיל על החוזים הבנקאיים משטר נורמאטיבי מיוחד אשר יוצר חריג לדיני החוזים הרגילים ומרחיב את דיני ההטעיה הקבועים בסעיף 15 לחוק החוזים: - בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) אין דרישה לקשר סיבתי בין ההטעיה ובין ההתקשרות בהסכם עם הבנק.

- האיסור בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) רחב יותר ואוסר על כל מעשה או מחדל העלולים להטעות, דהיינו אין דרישה להטעיה בפועל, למרות שמצוין בפסה"ד כי ללא הטעיה בפועל ספק אם ניתן יהיה להצביע על נזק שיהווה עילה לפיצוי על פי החוק.
- מפורטים בסעיף 3 שורה ארוכה של עניינים שבהם נאסרת הטעיה ובכך משוריין תחום ההגנה המוסדר בעניינים אלה מראש.
- איסור הטעיה חל לעניין תוכן החוזה אשר נכרת בין התאגיד הבנקאי ללקוח.

(22.3) המבקש מבהיר בסיכומים כי עילות התביעה אינן מבוססות על הפרת הוראות ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים (סעיף 42).
נטען כי "המפקח אינו יוצר איסורים חדשים בהוראות, אלא פורט למצוות עשה ולא תעשה את האיסורים הכלליים להטעיית לקוח ופגיעה בו שבחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א – 1981, כך שגם מי שאינו מסוגל להבדיל בין טוב לרע ידע כיצד עליו לנהוג ".
לטענת המבקש המשיבה נוהגת שלא בהתאם להוראות המפקח, מפרה את האיסורים בסעיפים 3 ו- 4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) אשר צוינו בין עילות התביעה (סעיפים 50-51 לסיכומי המבקש).
גם באשר לעילות של תקנת הציבור ותנאי מקפח בחוזה אחיד, המבקש הבהיר בתשובה לתגובה כי דוקטרינות אלה מוצעות על ידו על מנת להגיע לתוצאה המבוקשת של השבה בגין ביצוע חיובים ללא בסיס חוזי. גם בסיכומים מטעמו המבקש אינו טוען עוד לעילות אלה כעומדות בפני עצמן.

(22.4) יש לבחון בעניינו את השאלה האם האופן בו פעלה כאל בשיווק הכרטיס אשראי מסוג אקטיב עלול להטעות את הלקוח.
לצורך כך יש לשים לב למדיניות העומדת בבסיס חוק הבנקאות (שירות ללקוח) שהיא השאיפה להחדיר והטמיע נורמות בסיסיות של הגינות ביחסי הבנק עם לקוחותיו והשאיפה להגן על לקוחות אלה ככל שנדרש הדבר. עם זאת מנגד יש להביא בחשבון את הקשיים המעשיים העלולים להתלוות לחובה רחבה מידיי בה לא יוכלו לעמוד תאגידים בנקאיים, יש להתחשב גם באינטרס הציבורי ביציבות ובוודאות המערכת הבנקאים וליישם את סעיף 3 באופן שלא יפגע שלא לצורך (עמ' 331 לפסה"ד בעניין ליפרט) .

(22.5) ביום 22.12.2009 פרסם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מידע אודות כרטיס אשראי מתגלגל, עצות לשימוש נכון ודרישות פיקוח מכאל (נספח 26 לתגובת כאל) בשלושה נושאים עיקריים במסגרתן הורו לכאל לבצע שינויים בכרטיס אקטיב ובדרך שיווקו במטרה "להבטיח התנהלות הוגנת כלפי הלקוחות, ומתוך רצון לצמצם את האפשרות שהלקוחות ישלמו ריבית גבוהה עבור אשראי שצרכו רק בשל כך שלא יצרו קשר עם חברת כרטיסי האשראי בכל חודש...".
נקבע כי דרישות אלה יכנסו לתוקף החל מפברואר 2010 לאחר שכאל תערך ליישומן.

הדרישות היו:
לאפשר ללקוחות לקבוע סכום קבוע לפירעון האשראי בעת ההצטרפות לכרטיס ובכל מועד מאוחר יותר.
לגלות ללקוח באופן מפורש את שיעור הריבית לכל המאוחר בעת מסירת הכרטיס ללקוח. בנוסף יישלח ללקוח במצורף לכרטיס האשראי דף מידע בו יפורטו מסגרת האשראי המאושרת, גובה החיוב החודשי כפי שנקבע ע"י הלקוח, מועד החיוב חודשי ושיעור ריבית האקטיב .
הפחתת ריבית עבור לקוחות אשר ביטלו את הכרטיס או הפסיקו להשתמש בו לשם קבלת אשראי נוסף, וזאת תוך ששה חודשים ממועד ביצוע העסקה הראשונה בכרטיס.
זאת ועוד; במסגרת הפרסום מיום 22.12.2009 פורטו עצות לצרכנים לשימוש מושכל בכרטיס האשראי המתגלגל: לדאוג לדרוש מנציג השרות הסבר על מהות הכרטיס ועל אופן השימוש בו בעת ההצטרפות לכרטיס; לברר במדויק מהי הריבית השנתית ולהוות אותה לריבית שניתן
לקבל על מסגרות אשראי בבנקים; לבחור במועד ההצטרפות את הסכום הפירעון החודשי בשים לב שככל שהסכום נמוך יותר, סכום הריבית שתשולם בגין הריבית גבוה יותר וכי ניתן לשנות בכל עת את הסכום החודשי; לבדוק מהן ההטבות הניתנות בכרטיס ואם הן מוגבלות בזמן ואם ניתן לקבלן גם אם משתמשים בכרטיס ככרטיס חיוב רגיל.

כאל טוענת בתגובה לבקשה לאישור כי כל הדרישות שפרסם הפיקוח על הבנקים בוצעו במלואן וכך גם דווח בין היתר בדוחות הכספיים של כאל לשנת 2009.

כאל צירפה לצורך כך את נספח 27 (טופס שמאפשר להצטרף למסלול אקטיב קבוע) , נספח 28 (דוגמא למכתב שעניינו "זיכוי ריבית בגין כרטיס אשראי מסוג ACTIVE"" ונספח 46 (העלון שצורף לדף הפירוט לחודש ינואר 2013 המאפשר להצטרף למסלול אקטיב אישי (ראה גם סעיף 119 בעמ' 31 לתגובת כאל).
כמו כן צורפה כתבה שפורסמה באתר ynet ביום 22.12.09 המתייחסת בהרחבה לפרסום של הפיקוח על הבנקים מאותו יום (נספח 29 לתגובה).

בתשובה לתגובה נטען כי שתיים משלושת הדרישות לא קוימו במועד הפרסום – קביעת "סכום קבוע" והחזר ריבית לקבוצה מצומצמת של נפגעים.
באשר לדרישה השלישית של מועד מסירת שיעור הריבית נטען כי מגרסת כאל עצמה עולה כי לא כך נהגה עד 2009.
ממכלול החומר שצורף עולה כי גם אם חלק מהדרישות נעשו באיחור, הרי שהן נעשו ומולאו.
כלומר – הפיקוח על הבנקים נדרש לנושא באופן אקטיבי ודרישותיו יושמו.
דהיינו – הרגולטור נדרש לנושא ואין צורך בהליך ייצוגי שהחל בשנת 2014 לצורך החלת פיקוח בכל הנוגע לכרטיס המתגלגל.

(22.6) זאת ועוד, שוכנעתי, כי גם ההליך בבית המשפט המחוזי מרכז הביא לשינויים ושיפורים.
מבקשת ההסתלקות ש הוגשה שם עלה, כי לאחר פתיחת ההליך שם בשנת 2012, יצאה כאל בחודש ינואר 2013 עם טפסי הצטרפות חדשים באופן בו הגילוי הניתן ללקוח חודד במספר אלמנטים וזאת לעמדת כאל למעלה מן הצורך, הן בקשר לאופי הכרטיס והן בנוגע לאופן החיוב:
מובהר ללקוחות כי עליהם להחליט בכל חודש מהו סכום החיוב הרצוי ולהודיע על כך לכאל החל ממועד קבלת דף הפירוט ועד 48 שעות לפני מועד החיוב. מובהר כי במועד בו לא ייבחר סכום לחיוב יחויב החשבון בסכום הגבוה מבין שתי אפשרויות.
מובהר כי כל סכום שיידחה פירעונו למועד החיוב הבא ייחשב כאשראי ויישא ריבית .
בכל מקום בו ההצטרפות נעשית בעמדה ממוכנת, הריבית הנקבעת לכרטיס נמסרת ללקוח על אתר לאחר שהלקוח ממלא שאלון פרטים אישיים.
הריבית נשלחת לכל לקוח במצורף לכרטיס ובמכתב נלווה וזאת בטרם נעשה כל שימוש בכרטיס. בנוסף הריבית מצוינת מידי חודש בחודשו בדף הפירוט החודשי.

בטפסי ההצטרפות מובהר כי כאל רשאית לעדכן מעת לעת את שיעור הריבית ועדכונים יפורסמו בדף הפירוט.
כל מצטרף חדש מתבקש לחתום בתחתית הטפסים החדשים ולאשר כי הבין את תכונותיו של הכרטיס ואופן השימוש בו.

כב' השופטת נדב בהחלטה מיום 7.1.14 ביקשה הבהרה באשר לגובה הריבית שתוחזר במקרה שהלקוח יבקש לבטל את הכרטיס תוך 3 חודשים. המשיבות הודיעו כי החזר הריבית יהיה מלא והן תפעלנה לחדד את האמור בטפסי ההצטרפות כך שבגרסת ההפקה הבאה של טפסי ההצטרפות יובהר העניין.
בפסה"ד מיום 16.1.14 ציינה כב' הש' מיכל נד"ב כי המשיבות צירפו לתגובתן לבקשה לאישור את ההודעה שפרסם הפיקוח על הבנקים מיום 22.12.2009 והן טוענות כי נהגו עפ"י הוראות אלה.
עוד צוין כי המבקש הצהיר כי הוא מבקש להסתלק מבקשת האישור ומתביעתו האישית "לאור השינויים והתיקונים המהותיים אשר המשיבות ערכו בטפסי ההצטרפות לכרטיס האשראי...ולאחר שקילת הערות והמלצות בית המשפט הנכבד" (סעיף 9 לפסה"ד).

בסעיף 10 לפסה"ד נפסק כי:
"אני מאשרת את ההסתלקות לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בתביעה האישית של המבקש, בתגובות המשיבות ובתשובת המבקש ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בשני
קדמי המשפט שהתקיימו לפניי בימים 9.7.13 ו-30.12.13. זאת נוכח הסיכויים והסיכונים לעניין בקשת האישור לאור המחלוקות העובדתיות בין הצדדים לעניין המצגים והמידע שנמסרו ללקוחות, לאור טענת המשיבות כי נהגו על פי הוראות הרגולטור (אשר פורסמו כשמונה חודשים לאחר קבלת הכרטיס על ידי המבקש וכשלוש שנים לפני בקשת האישור) ולנוכח ההבהרות הנוספות שהוסיפו המשיבים על טופסי הבקשה לכרטיס ועל דף המידע ללקוח . בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16 (ד) (1) לחוק".

עו"ד אלון לוי מטעם כאל העיד בחקירתו הנגדית כי בעקבות פסה"ד שניתן בבית משפט מחוזי מרכז תוקן ההסכם ופורסם עותק חדש. אמנם הוסיף כי היה עיכוב , אך הדבר נעשה. (ראה עמ' 33 לפרוטוקול מיום 13.4.16 שורות 30-31) .

(22.7) עינינו הרואות ,כי הסוגיה שבבסיס הבקשה לאישור נבחנה ע"י המפקח על הבנקים שהוציא הוראה בעניין , ונוסח ההסכם בין כאל והלקוחות תוקן אף לאחר פסה "ד שניתן ע"י כב' הש' מיכל נד "ב בת"צ 54798-10-12 .
בנסיבות אלה אני סבורה כי המטרה הציבורית של תובענות ייצוגיות בהשרשת תודעה בקרב גופים מפרי חוק לפעול כדין הוגשמה (ע"א 1834/07 קרן נ' פקיד שומה גוש דן סעיף 14 לפסק דינו של כב' הש' י' דנציגר (12.8.12)).

(22.8) בסיכומו של דבר, ההסכמים הנוגעים לכרטיס אשראי מתגלגל ברורים. אין מחלוקת כי מלבד ההסכמים שניתנו במועד ההצטרפות נשלחה גם ניירת רבה לבית הלקוח, ונשלחו גם דפי פירוט חודשיים. כמו כן הועמד מוקד ליווי טלפוני. ההסכם שנכרת בין כאל ללקוחות שהצטרפו לכרטיס אשראי אקטיב עבר שיפור במהלך השנים בעקבות הוראות המפקח על הבנקים וההליך שהתקיים בת"צ 54798-10-12.
לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי כאל פועלת עפ"י הוראות הדין ולפיכך לא קיימת אפשרות סבירה שהשאלה נדונה בענייננו תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה.

23. הואיל ולא קמה למבקש עילת תביעה לכאורה ולא מצאתי כי קיימת אפשרות סבירה כי השאלות המהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה י וכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, אינני נדרשת לסוגיית תום הלב ולסוגיית הייצוג ההולם שהועלתה ע"י המשיבה, ואף לסוגיית סכום הנזק המשוער.

24. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה לאישור התובענה כייצוגית להידחות, ודין התביעה האישית להידחות.

ב) באשר לפסיקת הוצאות:
מחד – על מנת לשמר ולקדם שימוש במכשיר התביעה הייצוגית שהוא מכשיר שאמור לייצג אינטרס של ציבור רחב , בית משפט נוהג במתינות כאשר הוא מחייב בהוצאות

משפט מבקשים שבקשתם נדחתה. זאת ככל שלא מדובר בתובענת סרק שהוגשה בחוסר תום לב. וראה לעניין זה: ע"א 7928/12 אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת ואח' – סעיף 32 (22/1/15).
מאידך – כאשר בית מש פט בוחן פסיקת הוצאות, עליו להתחשב גם בסיכון שבו עמדה המשיבה בהליך דנן והצורך להדוף תביעה בסך העולה על 22 מיליארד ₪.
לעניין זה ראה גם: רע"א 5188/16 אי.די.בי. חברה לפתוח בע"מ נ' יעל כבירי שמיע ואח', סעיף 10 לפסק דינה של כב' השופטת חיות. (ניתן ביום 13/10/16) שם עסק פסק הדין בפסיקת הוצאות ולא בסוגיית שכר הטרחה, אך הרציונל בנוגע להתחשבות בסיכון שבו עמדה המשיבה, עומד גם בעניין פסיקת שכר טרחה.
במקרה דנן, לא ניתן להתעלם מסכום התביעה הדמיוני ומהעובדה שהבקשה הוגשה לאחר שההליך בבית המשפט המחוזי הסתיים והושגו בו הישגים לטובת הציבור. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 100,000 ₪.
סכום זה נפסק על פי הרף הנמוך ולפנים משורת הדין.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ז, 08 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.