הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 56635-11-18

מספר בקשה:36
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

מבקשים

  1. אייל רוטמנש
  2. אלינור מנו
  3. אהובה גמליאל
  4. איתמר גרדוס
  5. מיטל כץ
  6. עודד דנקה
  7. יפית דלה

המבקש 6 ע"י ב"כ עו"ד מאור בן דוד

נגד

משיבים

1.מ.ו.ד.ל סחר בע"מ
2.מדי-לינק פארם בע"מ
3.שופרסל בע"מ
4. טיב טעם רשתות בע"מ
5.שר המשקאות בע"מ
6.בלה און ליין בע"מ
7.פאנקו גרופ בע"מ
המשיבה 6 ע"י ב"כ עו"ד יניב קליינבלט ו/או עינת וינר

פסק דין חלקי בעניינם של המבקש 6 והמשיבה 6

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש 6 מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה 6, וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע עובדתי וטענות הצדדים
ביום 4.11.2018 הגישו המבקשים תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבות.
בבקשת האישור נטען, כי המשיבות כולן מפרות את הוראות הדין שעה שהן מוכרות בסניפיהן או באתרי המכירות המקוונים שלהן מוצרים שונים מבלי לציין בסמוך לבם את מחירת ליחידת מידה.
אשר למשיבה 6 (להלן: "המשיבה") נטען, כי מכניסה של המבקש 6 (להלן: "המבקש") לאתר המכירות המקוון של המשיבה, שהתבצעה באמצעות המכשיר הסלולרי של המבקש, התברר לו כי באתר זה לא מצוין המחיר ליחידת מידה, באופן שהקשה עליו לבצע קניה מושכלת.
לטענת המבקש, העובדה כי באתר של המשיב לא מוצגים מחירים ליחידת מידה מהווה הפרה של תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008 (להלן: "התקנות"), הקובעות חובה להציג על גבי מוצרים, או בסמוך להם, את מחירם לפי יחידת מידה.
המבקש הבהיר כי בכניסה לאתר המשיבה דרך מחשב ביתי מוצגים באתר מחירי המוצרים לפי יחידת מידה, אך בכניסה ממכשיר סלולרי לא כך הדבר.
במסגרת בקשת האישור ביקש המבקש מבית המשפט להגדיר את הקבוצה כך: "לקוחות המשיבה אשר נכנסו באמצעות מכשירם הסלולרי, לאתר המכירות המקוון שלה ורכשו או שקלו לרכוש ממוצריה אשר הוצגו למכירה מבלי שהמחיר ליחידת מידה צוין בסמוך להם, וסבלו כתוצאה מכך מנזק ממוני ו/או לא ממוני".
המבקש העריך את נזקו הממוני והבלתי ממוני בסך של 16 ₪ ואת נזקה הכולל של הקבוצה בסך של 3,000,000 ₪, על דרך האומדנה.
עוד בטרם הגישה המשיבה תשובתה לבקשת האישור החלו הצדדים בהידברות ביניהם בניסיון להגיע להסכמות.
לטענת המשיבה, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת ההסתלקות, היא פעלה ופועלת באופן נמרץ לקיום הוראות הדין בכל הנודע לפרסום מחיר ליחידת מידה. אף המבקש הודה בכך שבגלישה באתר המשיבה ממחשב נייח מוצגים בו המחירים ליחידת מידה. לטענת המשיבה, ככל שנפלו תקלות בסימון מחיר ליחידת מידה, הרי שמדובר בתקלות שאירעו רק במוצרים המוצעים למכירה באתר המשיבה באמצעות גלישה במכשיר סלולרי, ומשכך מדובר בתקלה נקודתית שאירעה בתום לב ובגזרה מצומצמת של מכירות, באופן שאינו מצדיק ניהול תובענה ייצוגית כנגד המשיבה.
עוד טענה המשיבה, כי היקף מכירותיה באמצעות מכשירים סלולריים נמוך משמעותית מכלל מכירות המשיבה, כאשר מרביתן של מכירותיה נעשית על גבי פלטפורמות שלגביהן אין מחלוקת כי סומן המחיר ליחידת מידה. לו זלזלה המשיבה בהוראות הדין, ברור כי לא הייתה עושה כן על גבי פלטפורמת מכירה אחת מבין 3 פלטפורמות המכירה שלה (מכירה במרשתת, בחנות פיסית ומכירה במרשתת על גבי מכשירים סלולריים).
לטענת המשיבה, לאחר שהוגשה בקשת האישור, משלמדה היא כי בשל טעות טכנית המחיר ליחידת מידה המוצג באתר המרשתת שלה אינו מוצג בגלישה ממכשירים סלולריים, תוקן הדבר.
המשיבה הוסיפה וטענה, כי התבוענה אינה ראויה להידון כתובענה ייצוגית בשל היעדר תשתית ראייתית והיעדר הומוגניות בין חברי הקבוצה. כמו כן, לטענתה, קיים ספק בדבר תחולת התקנות על חלק מהמוצרים מושא בקשת האישור, בין השאר לנוכח העובדה כי חלק משמעותי מהמוצרים קטן או שווה ל-100 גר' וחלקם לא מחייב סימון מחיר ליחידת מידה.

בקשת ההסתלקות
במסגרת הבקשה דנן מציינים הצדדים, כי נוכח המפורט לעיל, מתוך שיקולי יעילות ושיקולים כלכליים ועל מנת להימנע מהוצאות הכרוכות בניהול הליך משפטי, הסכימו, לפנים משורת הדין ומבלי להודות בכל טענה, לסיים המחלוקות ביניהם על פי המתווה שיפורט להלן.
מבלי להודות בכל טענה ולפנים משורת הדין תנקוט המשיבה באמצעים הבאים, תוך 30 יום ממועד קבלת בקשת ההסתלקות:
המשיבה השלימה את סימון המחיר ליחידת מידה ביחס למוצרים מהסוג הנזכר בבקשת האישור המוצעים למכירה באמצכות גלישה במכשיר סלולרי, באופן שכיום המחיר ליחידת מידה מוצג כנדרש ובהתאם להוראות הדין באתר המכירות המקוון של המשיבה בגלישה ממכשיר סלולרי.
המשיבה תפעל לחידוד הנהלים בקרב מנהלי אתר המכירות שלה אשר לאופן סימון המחיר ליחידת מידה בהתאם לתקנות, וכן תנחה אותם לקיים בדיקות שוטפות לאיתור תקלות בסימון מוצרים במחיר ליחידת מידה באתר המכירות המקוון שלה בעת רכישה באמצעות מכשיר סלולרי.
המשיבה תעניק לציבור הטבה בסך מצטבר של 75,000 ₪. ההטבה תינתן באופן בו תוך 30 יום מהמועד בו הסדר ההסתלקות יהיה חלוט תעניק המשיבה הטבה בגובה 25 ₪ ללקוחות הראשונים שירכשו ממנה באמצעות מכשיר סלולרי מוצרים בסך של 150 ₪ או יותר.
במסגרת הבקשה מציינים הצדדים, כי לצורך בחינת גודל הקבוצה נבחנו נתוני מכירות של המשיבה. שעה שלטענת הצדדים מדובר בסוד מסחרי הוגשו נתונים אלו במעטפה סגורה ונפרדת מבקשת האישור וביקשו כי הנתונים יוותרו חסויים.
עוד מציינים הצדדים, כי סכום ההטבה חושב בהתאם לשיעור החשיפה המקסימלי שראתה המשיבה לנגד עיניה. דרך החישוב מפורטת בעותק החסוי שהועבר ללשכתי. לטענת המשיבה מדובר בחישוב על הצד הגבוה המיטיב משמעותית עם חברי הקבוצה.
לטענת הצדדים, בשים לב לתועלת שצמחה לציבור כתוצאה מבקשת האישור אין עוד טעם בבירורה כנגד המשיבה, ויש לקבל את בקשת ההסתלקות.
הצדדים ממליצים כי בית המשפט יפסוק גמול למבקש בסך של 3,000 ₪ בתוספת חלקו היחסי של אגרת בית המשפט, ואת שכר טרחת בא כוחו בסך של 27,000 ₪ בתוספת מע"מ, כנגד הצגת חשבונית מס כדין.
בהתאם להסכמות הצדדים, תוך 30 יום ממועד אישור הסדר ההסתלקות, תעביר המשיבה את מלוא הגמול, החזר האגרה וסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ מתוך שכר טרחת ב"כ המבקש. יתרת שכר הטרחה תועבר לידי ב"כ המבקש תוך 30 יום לאחר שהמשיבה תאשר בהודעה לבית המשפט כי ביצעה את כל התחייבויותיה ולאחר שבא כוח המבקש יודיע לבית המשפט כי ווידא שהסימון ליחידת מידה מסומן על המוצרים מושא בקשת האישור כנדרש באתר המכירות המקוון של המשיבה במכשירים סלולריים.
הצדדים מבקשים כי יינתן להם פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, זאת נוכח העובדה כי המשיבה תיקנה את הליקויים שעליהם הצביע המבקש, התחייבה לנקוט באמצעים למניעת הישנותם ותעניק פיצוי משמעותי בגין נזקי עבר, כל זאת בשלב מוקדם ביותר של ההליך, בטרם התקיים דיון ראשון ותוך חיסכון משמעותי בזמן שיפוטי יקר. ככל שלא יינתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, הסכימו הצדדים כי המשיבה היא שתשלם את החלק היחסי ביתרת האגרה.
לטענת הצדדים בנסיבות המקרה אין טעם במינוי תובע מייצג או ב"כ חלופי ואין מקום להורות על פרסום לפי סעיף 16(ד)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
בקשת ההסתלקות נתמכה בתצהיר המבקש וב"כ, שלפיהם לא קיבלו תמורה או טובת הנאה כלשהי בקשר עם בקשת ההסתלקות, למעט התמורה המוסכמת, ככל שתאושר.

דיון והכרעה
בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה. בהתאם להוראות סעיף 16(א) לחוק:
"16.(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה."

השיקולים הנמנים בסעיף 16(א) לחוק הוספו לו במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שהגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול לתובע, המבקש, בהיקפים נמוכים למדי, חלף ניהול הליך משפטי, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
וכך נכתב בדברי ההסבר לתיקון החוק (ראו: הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, ה"ח הכנסת 637):
"במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור."
כמו כן, בתיקון לחוק יש כדי למנוע מחיקתן של תביעות מוצדקות מתוך רצון של התובע המייצג לגרוף רווח קל לכיסו על חשבון טובתה של הקבוצה [ראו לעניין זה ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2018) (להלן: " עניין מרקיט")].
בעניין מרקיט קבע בית המשפט העליון, כי בהתאם לתיקון לחוק, בבואו לדון בבקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לעניין זה אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפס' 25 לפסק דינה של כב' השופטת ברון).
עוד נקבע בעניין מרקיט, כי הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו במסגרת של הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכי הסתלקות מתוגמלת הינה אפשרית, אך היא החריג לכלל ויש להיעתר לבקשות בנדון רק במקרים מתאימים (שם, בפסקה 26).
בנסיבות המקרה שלפני, בשים לב לשלב המוקדם בו מצוי ההליך, סבורתני כי לא ניתן לומר כי מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. סבורתני כי התובענה הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה. ראיה לכך היא העובדה כי לאחר הגשת בקשת האישור תיקנה המשיבה את אופן הצגת המוצרים מושא בקשת האישור באתר המכירות המקוון שלה בגלישה ממכשירים סלולריים.
אשר לשאלת התועלת הצומחת מהסדר ההסתלקות, הרי שבהתאם להסכמות הצדדים כתוצאה מהסדר ההסתקלות תצמח תועלת הן לחברי הקבוצה, הן באמצעות וידוא הצגת מחיר ליחידת מידה בנוגע למוצרים מושא בקשת האישור באתר המכירות המקוון של המשיבה בגלישה ממכשיר סלולריי, והן באמצעות ההטבה לציבור לקוחותיה של המשיבה, שעליה הסכימו הצדדים.
סבורתני כי בנסיבות העניין שבפני ההטבה שמוצעת לציבור לקוחות המשיבה ואופן חישובה ראויים וסבירים.
נוכח האמור, מצאתי לקבל הבקשה.
בנסיבות העניין, בהתחשב בטרחת המבקש ובא כוחו, אשר באו לידי ביטוי בהכנת בקשת האישור ובמו"מ הארוך שנוהל מול המשיבה, כמו גם בסיכון שלקח המבקש על עצמו, וכן בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה הטמונה במתווה המוסכם, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר טרחת בא כוחו.
משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפרסום הודעת ההסתלקות [לעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ראו: ת"צ (ת"א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2010); ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.12.2010)].
בנסיבות העניין מצאתי כי יש מקום לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט. בהתאם להוראות תקנה 7א(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, מקום בו אושר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
בנסיבות העניין, נוכח השלב המוקדם של ההליך בו הוגשה בקשת ההסתלקות, בטרם הוגשה תשובה לבקשת האישור ובטרם התקיים דיון בעניינה של המשיבה, וכן נוכח התועלת הכרוכה בהסכמות הצדדים מצאתי, כאמור, כי מתקיימים טעמים המצדיקים מתן פטור מתשלום החלק היחסי של הבמקש במחצית השנייה של האגרה.

סוף דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
הגמול ושכ"ט ב"כ המבקשים מאושרים בהתאם למפורט לעיל, מועדי התשלום יהיו בהתאם להסכמות הצדדים.
יתר הסכמות הצדדים, כפי שבאות לידי ביטוי בהסדר ההסתלקות מאושרות בזאת.
בנסיבות העניין אין מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסע' 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
הצדדים פטורים מתשלום חלקם היחסי במחצית השנייה של האגרה.
העותק הקשיח של בקשת ההסתלקות שהומצא ללשכתי יושב למשיבה 6 על ידי המזכירות.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, ל' שבט תש"פ, 25 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.