הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 56635-11-18

מספר בקשה:42
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקשים

1.אייל רוטמנש
2.אלינור מנו
3.אהובה גמליאל
4.איתמר גרדוס
5.מיטל כץ
6.עודד דנקה
7.יפית דלה
ע"י ב"כ עו"ד מאור בן דוד

נגד

המשיבים

1.מ.ו.ד.ל סחר בע"מ
2.מדי לינק פארם בע"מ
3.שופרסל בע"מ
4.טיב טעם רשתות בע"מ
5. שר המשקאות בע"מ
6.בלה און ליין בע"מ
7. פאנקו גרופ בע"מ
המשיבה 4 ע"י ב"כ עו"ד רונית סיטון

פסק דין חלקי בעניינם של המבקש 4 והמשיבה 4

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש 4 (להלן: "המבקש") מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה 4 (להלן: "המשיבה"), וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע עובדתי וטענות הצדדים
ביום 25.11.2018 הגישו המבקשים תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבות.
בבקשת האישור נטען, כי המשיבות כולן מפרות את הוראות הדין שעה שהן מוכרות בסניפיהן או באתרי המכירות המקוונים שלהן מוצרים שונים מבלי לציין בסמוך להם את מחירם ליחידת מידה, זאת בניגוד להוראות תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008 (להלן: "התקנות").
אשר למשיבה נטען, כי כבר ביום 25.11.2017 הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגדה בגין הפרה של התקנות (להלן: "הבקשה הקודמת"). במסגרת הבקשה הקודמת, כך נטען, בוצעה בדיקה של אופן הצגת המחיר ליחידת מידה ב-3 סניפים שונים של המשיבה, במספר מועדים, ונתגלה כי המשיבה אינה מיישמת את הוראות הדין כנדרש.
ביום 9.1.2018 הוגשה במסגרת הבקשה הקודמת בקשה לאישור הסדר הסתלקות, שבמסגרתו התחייבה המשיבה לבצע מספר פעולות ולתקן את אופן הצגת המחיר ליחידת מידה בסניפיה (להלן: "הסדר ההסתלקות").
ביום 14.2.2018 ניתן פסק דין שבמסגרתו אישר בית המשפט את ההסדר ואת התחייבויות המשיבה, וכן קבע כי על מנת שבא כוח המבקש יהיה זכאי לקבל את חלקו השני של שכר הטרחה שנפסק לזכותו, יהיה עליו לבדוק באופן אישי כי התחייבויות המשיבה בוצעו במלואן וכי המחיר ליחידת מידה מוצג כנדרש בסניפיה.
בהתאם לכך, טוען המבקש, בוצעה על ידי בא כוחו בדיקה של אופן הצגת המחיר ליחידת מידה אצל המשיבה, ביום 28.2.2018. מבדיקה זו עלה, כי חרף הבקשה הקודמת וחרף התחייבויות המשיבה כאמור בהסדר ההסתלקות, בפועל לא בוצע כל שינוי על ידה, והצגת המחיר ליחידת מידה בסניפיה אינה תקינה, כאשר במקרים רבים כלל לא הוצג מחיר ליחידת מידה, ובמקרים נוספים הוא הוצג באופן שגוי.
בהמשך, ביום 12.7.2018 בוצעה על ידי בא כוח המבקש בדיקה נוספת של אופן הצגת המחיר ליחידת מידה בסניף נוסף של המשיבה. גם בסניף זה לא בוצע כל שינוי באופן הצגת המחיר, והוא הוצג באופן לא תקין. בדיקה בסניף נוסף מיום 21.8.2018 העלתה ממצאים דומים.
משכך, טוען המבקש, שלח הוא הודעה למשיבה בדבר אי קיום התחייבויותיה בהתאם להסדר ההסתלקות.
ביום 26.9.2018 ביצע המבקש קנייה באחד הסניפים של המשיבה, בהסתמך על המחירים שהוצגו בסניף. לטענתו, רק לאחר שהגיע לביתו גילה כי המחירים ליחידת מידה שהוצגו על חלק מהמוצרים שרכש היו שגויים.
לטענת המבקש, ההתנהלותה של המשיבה מהווה, כאמור, הפרה של התקנות, ומנעה ממנו לבצע רכישה מושכלת. בגין התנהלות זו, לטענתו, נגרם לןו נזק ממוני ובלתי ממוני.
במסגרת בקשת האישור התבקש בית המשפט להגדיר את הקבוצה כך: "כל לקוחות המשיבות אשר ביקרו בסניפיהן או באתרי המכירות המקוונים שלהן ורכשו או שקלו לרכוש ממוצריהן אשר הוצגו למכירה מבלי שהמחיר ליחידת מידה צוין במקום הנראה לעין בספרות ברורות וקריאות וסבלו כתוצאה מכך מנזק ממוני ו/או לא ממוני".
המבקש העריך את נזקו הממוני בסך של 4.1 ₪ ואת נזקו הבלתי ממוני בסך של 10 ₪. את נזקה הכולל של הקבוצה העריך המבקש בסך של 3,000,000 ₪, על דרך האומדנה.
לטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת האישור, נוכח התנהלות המשיבה כפי שמפורט בבקשת האישור וכפי שפורט בבקשה הקודמת, לא מדובר בטעות חד פעמית, אלא בהתנהלות שיטתית ומכוונת של המשיבה, תוך כוונה להטעות את צרכניה, ליצור מצג שווא ולגרום להם לנזקים כספיים.
ביום 24.2.2020 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור, במסגרתה טענה, כי במסגרת הבקשה הקודמת ניתן פסק דין סופי וחלוט אשר נתן תוקף להסכמות הצדדים. במסגרת פסק הדין האמור אושרה הסתלקותו של המבקש מהבקשה הקודמת ונדחתה תביעתו האישית. משכך, טענה המשיבה ברי כי המבקש מנוע מלהגיש בקשת אישור חדשה כנגד המשיבה באותה עילה, ודין בקשת האישור שהגיש עתה הוא סילוק על הסף.
עוד טענה המשיבה, כי היא עושה מאמצים רבים לאורך השנים למלא את חובתה על פי דין לסמן את מחירי המוצרים ליחידת מידה. מאמצים אלו חודדו ושופרו לאחר מתן פסק הדין בבקשה הקודמת והמשיבה פעלה בהתאם להתחייבויותיה. כך, בין היתר, היא מבצעת בדיקות קפדניות בכל 39 סניפיה באופן שוטף, על מנת לוודא כי המחיר ליחידת מידה מסומן כדין. המשיבה אף הנחתה את מנהלי הסניפים לקיים בדיקות שוטפות לאיתור תקלות ומחדדת מעת לעת נהלים בכלל סניפיה לגבי סימון מחיר ליחידת מידה. המשיבה הפיצה לכל מנהלי הסניפים ערכת הדרכה, והמנהלים מבצעים מדי יום בדיקה מדגמית של אופן הצגת המחיר ליחידת מידה על גבי כ-20 מוצרים. גם מנהלי המחלקות בסניפים מבצעים מדי שבוע בדיקות מדגמיות של כ-20 מוצרים מכל מחלקה.
לטענת המשיבה, המבקש תר במתכוון ובאופן מלאכותי אחר תקלות חוזרות לכאורה, מבלי לערוך פנייה מקדימה ובירור עם המשיבה בקשר עם טענותיו, והכל אך בשל העובדה כי שכר טרחת בא כוחו הופחת במסגרת הבקשה הקודמת, ובמטרה להגיש בקשת אישור נוספת ובכך להרוויח שכר טרחה נוסף.
עוד טענה המשיבה, כי החישוב שערך המבקש שגוי, וכי המחיר ליחידת מידה שהוצג על ידה הוא נכון ולא שגוי.
המבקש הגיש תגובתו לתשובת המשיבה, במסגרתה טען, בין היתר, כי אף לאחר הגשת בקשת האישור ממשיכה המשיבה להציג את המחירים ליחידת מידה באופן שגוי או לא להציגם כנדרש; כי המשיבה נמנעה מלצרף אסמכתאות מתאימות המוכיחות כי היא עומדת בהתחייבויותיה; כי בנסיבות העניין ברי כי אין מדובר אך בתקלה נקודתית, וכי עילת תביעתו נוצרה לאחר שניתן פסק הדין בבקשה הקודמת, ומשכך הוא אינו מנוע מלהגיש בקשת אישור חדשה.
ביום 18.9.2019 הגישה המשיבה שתי בקשות- האחת למחיקת סעיפים מהתגובה לתשובתה לבקשת האישור והשנייה להורות על הפסקת הייצוג המשפטי של ב"כ המבקשים את המבקש. לאחר שהמבקש הגיש תשובתו התקיים דיון בפני בבקשת האישור.
במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 24.9.2019 נשמעו טענות הצדדים והוצע להם לבוא בדברים ביניהם.
ביום 17.4.2020 הגישו הצדדים את הבקשה שלפני (להלן: "בקשת ההסתלקות").

בקשת ההסתלקות
במסגרת בקשת ההסתלקות מציינים הצדדים, כי בהתאם להמלצת בית המשפט החליט המבקש לקבל את הצעת המשיבה לסיום ההליך. בין הצדדים התקיימו מגעים, במסגרתם הגיעו הם להסכמות שיפורטו להלן.
על הצדדים הוסכם, מבלי שיהא בכך כדי להוות הודאה של המשיבה באיזו מהטענות הנטענות בתובענה או בבקשת האישור, כי:
המשיבה מתחייבת להמשיך ולהקפיד לקיים את התחייבויותיה כאמור בפסק הדין שניתן במסגרת הבקשה הקודמת ביום 14.2.2018, לרבות: ביצוע בדיקות קפדניות בכל סניפי המשיבה, ובפרט בסניפים מושא תובענה זו; הנחיה למנהלי הסניפים לקיים בדיקות שוטפות לאיתור תקלות; חידוד נהלים בכל הסניפים לגבי סימון מחיר ליחידת מידה; הנפקת "ערכת הדרכה" בעניין הצגת מחיר ליחידת מידה והחתמת כל המנהלים על הצהרה כי "קראו והבינו את אחריותם"; ביצוע בדיקה מדגמית באופן יומי על ידי מנהלי הסניפים לכ-20 מוצרים; ביצוע בדיקה שבועית לכ-20 מוצרים על ידי מנהל מחלקה; ביקורות פתע בסניפים והעסקת מתאם סחר שתפקידו לסייר בסניפים ולוודא כי הוראות הדין הנוגעות לסימון מחיר ליחידת מידה מיושמות בסניפים.
המשיבה תמנה את מר עדי פלסקוביץ למתאם סחר לצורך ביצוע בדיקות בסניפים. בהתאם למפורט בהבהרה שהגישה המשיבה ביום 21.4.202, מר פלסקוביץ הוא עובד ותיק במשיבה אשר לאורך השנים מילא תפקידים רבים ומגוונים במשיבה ואף שימש כמנהל בכיר של סניף גדול של המשיבה. בשל כך, לשיטת המשיבה, מר פלסקוביץ הוא בעל הידע, הניסיון וההבנה לבצע תפקיד של מתאם סחר והוא בקיא בהוראות הדין.
המשיבה מתחייבת להמשיך ולהקפיד לקיים וליישם את הוראות הדין הנוגעות לסימון מחיר ליחידת מידה בסניפיה.
תוך 60 יום ממועד אישורו של הסדר זה יבוצעו על ידי המבקש או בא כוחו בדיקות בשלושת הסניפים מושא הליך זה של סימון מחיר ליחידת מידה.
רק לאחר שהמבקש יבצע את הבדיקה וימצא כי המחיר ליחידת מידה מסומן כדין יהיו המבקש ובא כוחו זכאים לגמול ושכר טרחה.
ככל שבמהלך הבדיקות המבקש או בא כוחו יבחינו בליקויים והפרות באופן הסימון בסניפים, יינתן למשיבה פרק זמן של 30 יום לתיקון ההפרות לשביעות רצונם של המבקש ובא כוחו ותיערך על ידי מי מהם ביקורת חוזרת בסניפים כתנאי לתשלום הגמול ושכר הטרחה.
הצדדים ממליצים כי בית המשפט יפסוק גמול למבקש בסך של 1,000 ₪ ואת שכר טרחת בא כוחו בסך של 9,000 ₪ בתוספת מע"מ.
בהתאם להסכמות הצדדים, המשיבה תשפה את המבקש בגין חלקו היחסי במחציתה הראשונה של אגרת המשפט.
הצדדים מבקשים כי יינתן להם פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. ככל שלא יינתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, הסכימו הצדדים כי המשיבה היא שתשלם את החלק היחסי ביתרת האגרה.
לטענת הצדדים בנסיבות המקרה אין טעם במינוי תובע מייצג או ב"כ חלופי ואין מקום להורות על פרסום לפי סעיף 16(ד)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
בקשת ההסתלקות נתמכה בתצהיר המבקש ובא כוחו, שלפיהם לא קיבלו תמורה או טובת הנאה כלשהי בקשר עם בקשת ההסתלקות, למעט התמורה המוסכמת, ככל שתאושר.

דיון והכרעה
בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה. בהתאם להוראות סעיף 16(א) לחוק:
"16.(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה."

השיקולים הנמנים בסעיף 16(א) לחוק הוספו לו במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שהגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול לתובע, המבקש, בהיקפים נמוכים למדי, חלף ניהול הליך משפטי, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
וכך נכתב בדברי ההסבר לתיקון החוק (ראו: הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, ה"ח הכנסת 637):
"במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור."
כמו כן, בתיקון לחוק יש כדי למנוע מחיקתן של תביעות מוצדקות מתוך רצון של התובע המייצג לגרוף רווח קל לכיסו על חשבון טובתה של הקבוצה [ראו לעניין זה ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2018) (להלן: " עניין מרקיט")].
בעניין מרקיט קבע בית המשפט העליון, כי בהתאם לתיקון לחוק, בבואו לדון בבקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לעניין זה אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפס' 25 לפסק דינה של כב' השופטת ברון).
עוד נקבע בעניין מרקיט, כי הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו במסגרת של הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכי הסתלקות מתוגמלת הינה אפשרית, אך היא החריג לכלל ויש להיעתר לבקשות בנדון רק במקרים מתאימים (שם, בפסקה 26).
בנסיבות המקרה שלפני, בשים לב לשלב המוקדם בו מצוי ההליך, סבורתני כי לא ניתן לומר כי מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. סבורתני כי התובענה הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה. ראיה לכך היא העובדה כי אף לאחר מתן פסק הדין בבקשה הקודמת, התגלו ליקויים באופן סימון המחיר ליחידת מידה בסניפיה של המשיבה. לאחר הגשת בקשת האישור התחייבה המשיבה, כפי שעולה מבקשת ההסתלקות, להקפיד על הצגת המחירים בהתאם להוראות הדין, ואף למנות מתאם סחר לצורך כך. משכך, דומה כי אכן היה צורך בהגשת ההליך שלפניי לשם הצגת התוצאה שהתקבלה.
אשר לשאלת התועלת הצומחת מהסדר ההסתלקות, הרי שבהתאם להסכמות הצדדים כתוצאה מהסדר ההסתלקות תצמח תועלת לחברי הקבוצה וללקוחותיה העתידיים של המשיבה, זאת נוכח התחייבויותיה של המשיבה לפעול לווידוא ופיקוח על סימון המחירים ליחידת מידה על גבי המוצרים הנמכרים בסניפיה, ולמנות מתאם סחר לצורך כך.
בהתאם מלפורט בהודעת ההבהרה שהגישה המשיבה ביום 21.4.2020 בכל הנוגע לניסיונו ותפקידו של מר פלסקוביץ אצל המשיבה, מקובלת עלי המלצת הצדדים למנותו כמתאם סחר.
נוכח האמור, מצאתי לקבל הבקשה.
בנסיבות העניין, בהתחשב בטרחת המבקש ובא כוחו, אשר באו לידי ביטוי בהכנת בקשת האישור והתגובה לתשובה לבקשת האישור, וכן ההתייצבות לדיון שהתקיים בפני והמו"מ שנוהל מול המשיבה, כמו גם בסיכון שלקח המבקש על עצמו והבדיקות שעל המבקש ובא כוחו לבצע בהתאם להסכמות הצדדים, וכן בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה הטמונה במתווה המוסכם, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר טרחת בא כוחו.
משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפרסום הודעת ההסתלקות.
בנסיבות העניין לא מצאתי כי יש מקום לפטור את הצדדים מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט. בהתאם להוראות תקנה 7א(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, מקום בו אושר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
בנסיבות העניין, שעה שבקשת ההסתלקות הוגשה אך לאחר שהוגשו תשובה ותגובה לבקשת האישור, לאחר שהוגשו 2 בקשות נוספות מטעם המשיבה, שאליהן נדרש בית המשפט, ושעה שכבר התקיים דיון בבקשת האישור ביחס למשיבה, לא מצאתי כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. משכך, נוכח הסכמות הצדדים, המשיבה תישא בתשלום החלק היחסי במחצית השנייה של האגרה.

סוף דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
הגמול ושכ"ט ב"כ המבקש מאושרים בהתאם למפורט לעיל, מועד התשלום יהיה בהתאם להסכמות הצדדים.
יתר הסכמות הצדדים, כפי שבאות לידי ביטוי בהסדר ההסתלקות מאושרות בזאת.
בנסיבות העניין אין מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסע' 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור ביחס למשיבה.
המשיבה תישא בתשלום החלק היחסי של המחצית השנייה של האגרה.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ג אייר תש"פ, 17 מאי 2020, בהעדר הצדדים.