הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 56635-11-18

מספר בקשה:38
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקשים

  1. אייל רוטמנש
  2. אלינור מנו
  3. אהובה גמליאל
  4. איתמר גרדוס
  5. מיטל כץ
  6. עודד דנקה
  7. יפית דלה

ע"י ב"כ עו"ד מאור בן דוד

נגד

המשיבות

  1. מ.ו.ד.ל סחר בע"מ
  2. מדי לינק פארם בע"מ
  3. שופרסל בע"מ
  4. טיב טעם רשתות בע"מ
  5. שר המשקאות בע"מ
  6. בלה און ליין בע"מ
  7. פאנקו גרופ בע"מ

המשיבה 3 ע"י ב"כ עו"ד אסף לוין

פסק דין חלקי בעניינם של המבקשת 3 והמשיבה 3

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותה של המבקשת 3 (להלן: "המבקשת") מבקשתה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה 3 (להלן: "המשיבה"), וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע עובדתי וטענות הצדדים
ביום 4.11.2018 הגישו המבקשים תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבות.
בבקשת האישור נטען, כי המשיבות כולן מפרות את הוראות הדין שעה שהן מוכרות בסניפיהן או באתרי המכירות המקוונים שלהן מוצרים שונים מבלי לציין בסמוך לבם את מחירת ליחידת מידה.
אשר למשיבה 3 נטען, כי היא מפרה את הוראות הדין במכירתה בסניפי "שופרסל דיל" בקבוקי משקה אישיים, אשר מוצבים במקררים ייעודיים בס מוך לקופה, ללא ציון על גביהם או בסמוך להם את מחירם ליחידת מידה (להלן: "בקבוקי המשקה"). המבקשת בדקה את אופן הסימון ב-10 סניפי המשיבה לאורך פרק זמן של חודשיים, ובכל בדיקותיה התגלו ליקויים בסימון מחיר ליחידת מידה באותם מקררים ייעודיים.
לטענת המבקשת, התנהלות המשיבה עולה כדי הפרה של תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008 (להלן: "התקנות"), הקובעות חובה להציג על גבי מוצרים, או בסמוך להם, את מחירם לפי יחידת מידה.
במסגרת בקשת האישור התבקש בית המשפט להגדיר את הקבוצה כך: "כל לקוחות המשיבות אשר ביקרו בסניפיהן או באתרי המכירות המקוונים שלהן ורכשו או שקלו לרכוש ממוצריהן אשר הוצגו למכירה מבלי שהמחיר ליחידת מידה צוין במקום הנראה לעין בספרות ברורות וקריאות וסבלו כתוצאה מכך מנזק ממוני ו/או לא ממוני".
המבקשת העריכה את נזקה הממוני והבלתי ממוני בסך של 15 ₪ ואת נזקה הכולל של הקבוצה בסך של 3,000,000 ₪, על דרך האומדנה.
עוד בטרם הגישה המשיבה תשובתה לבקשת האישור החלו הצדדים בהידברות ביניהם בניסיון להגיע להסכמות.
המשיבה טוענת כי היא עושה שימוש במנגנון סימון מחיר ליחידת מידה בכל סניפיה מזה שנים. יחד עם זאת, בעקבות הגשת התובענה ובקשת האישור נבדקו אותם מקררים ייעודיים המוצבים ליד הקופות בהם מוצבים בקבוקי השתיים והתגלו כשלים נקודתיים מסויימים בסימון מחיר ליחידת מידה באותם מקרים וביחס לאותם מוצרים, וזאת במספר סניפים.

בקשת ההסתלקות
במסגרת הבקשה דנן מציינים הצדדים, כי חלף ניהול הליך משפטי, מתוך שיקולי יעילות ושיקולים כלליים, ועל מנת להימנע מהוצאות הכרוכות בניהול הליך משפטי, הסכימו הם ביניהם, לפנים משורת הדין ובלי להודות בכל טענה, לסיים המחלוקות באמצעות מתווה של הסתלקות המבקשת מבקשת האישור ודחיית תביעתה האישית כנגד המשיבה בלבד.
כמו כן, טוענים הצדדים בבקשת ההסתלקות, כי הכשל הנטען אינו גורף ואינו נוגע לכלל המוצרים הנמכרים בסניפי המשיבה, אלא בכשל נטען נקודתי ביחס למספר מוצרים ובמקררים ייעודיים, וכי לא ניתן לזהות בוודאות אם הבקבוקים נמכרו ממקרר ייעודי שסומן או ממק רר ייעודי שלא סומן, או ממד ף בתוך הסניף שהמחיר על המוצרים שעליו מסומן בקביעות, ולאור נכונות המשיבה לתקן את הדרוש תיקון, אזי ראו הצדדים לסיים את ההליך בהסכמה חלף ניהול הליך משפטי.
מבלי להודות בכל טענה ולפנים משורת הדין תנקוט המשיבה באמצעים הבאים, תוך 30 יום ממועד קבלת בקשת ההסתלקות:
המשיבה תקבע נוהל בכתב בעניין סימון מחיר יחידת מידה לבקבוקי המשקה על מקררי שתיה קלה ותפיץ אותו אל מנהלי הסניפים והאחראים על סימון מחיר ליחידת מידה;
המשיבה תוודא כי היא מסמנת את המחיר ליחידת מידה לבקבוקי המשקה כנדרש ע"פ הוראות הדין;
המשיבה תבצע רענון נהלים לעניין סימון מחיר יחידת מידה לבקבוקי המשקה הנמכרים במקררים בכל הסניפים;
המשיבה תבצע רענון הנחיית מנהלי הסניפים לקיום בדיקות שוטפות לאיתור תקלות אי הצגת מחיר ליחידת מידה לבקבוקי המשקה;
המשיבה תשלח הודעת דוא"ל לכל מנהלי הסניפים שתוכנה הדגשת חשיבות קיום סימון לבקבוקי המשקה במחיר ליחידת מידה.
המשיבה תתרום לקרן לניהול ולחלוקת כספים שהוקמה בהתאם לסעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הקרן"), בהתאם להוראות שייתן בית המשפט, ובין היתר בהתחשב בקושי האובייקטיבי באיתור בדיעבד של היקף התקלות הספוראדיות האקראיות בקרב הסניפים- ככל שאירעו- הנוגעות לטענות המבקשת, סך כולל של 100,000 ₪, וזאת תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין המאשר את בקשת ההסתלקות.
במסגרת הבקשה מציינים הצדדים, כי אין באפשרות להציג תחשיב בנסיבות העניין, שכן הכשל הנטען מושא בקשת האישור היה אקראי, בלתי קבוע, בחלק מהסניפים ובחלק מהזמן. לטענתם, אין דרך לכמת את כמות המוצרים שנמכרה ללא סימון מחיר ליחידת מידה וזאת על רקע העובדה שפרט לכשל הנטען מושא בקשת האישור לא ניתן לזהות בוודאות אם הסך הכולל של הבקבוקים שנמכרו בסניפי המשיבה נמכרו ממקרר ייעודי שסומן כדין או ממקרר ייעודי שלא סומן כדין. בנוסף, גם בסניפים מושא בקשת האישור לא ניתן לבדל את הבקבוקים שנמכרו ולבחון אם הם הוצגו למכירה במקרר בסמוך לקופות או ממדף רגיל בתוך הסניף, שעליו מחיר המוצרים ליחידת מידה מסומן בקביעות.
הצדדים מעריכים כי סך של 100,000 ₪ אשר יועברו לקרן מהווה סך ראוי בנסיבות העניין.
לטענתם, בשים לב לתועלת שצמחה לציבור כתוצאה מבקשת האישור אין עוד טעם בבירורה כנגד המשיבה, ויש לקבל את בקשת ההסתלקות.
הצדדים ממליצים כי בית המשפט יפסוק גמול למבקשת בסך של 4,000 ₪ הכולל את חלקה היחסי באגרת בית המשפט, ואת שכר טרחת בא כוחה בסך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ, כנגד הצגת חשבונית מס כדין.
בהתאם להסכמות הצדדים, תוך 45 יום ממועד אישור הסדר ההסתלקות, תעביר המשיבה את מלוא הגמול למבקשת וסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ מתוך שכר טרחת ב"כ המבקשת. יתרת שכר הטרחה תועבר לידי ב"כ המבקשת תוך 45 יום לאחר שהמשיבה תאשר בהודעה לבית המשפט כי ביצעה את כל התחייבויותיה ולאחר שבא כוח המבקשת יודיע לבית המשפט כי ווידא שהסימון ליחידת מידה מסומן על המוצרים מושא בקשת האישור כנדרש בשלושה סניפים שונים של המשיבה.
הצדדים מבקשים כי יינתן להם פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, זאת נוכח העובדה כי המשיבה התחייבה לתקן את הליקויים המיוחסים לה וליתן תרומה משמעותית לציבור, והכל בשלב מוקדם של ההליך ותוך חיסכון משמעותי בזמן שיפוטי יקר. ככל שלא יינתן פטור כאמור, הסכימו הצדדים כי המשיבה היא שתישא במחצית השנייה של האגרה.
לטענת הצדדים בנסיבות המקרה אין טעם במינוי תובע מייצג או ב"כ חלופי ואין מקום להורות על פרסום לפי סעיף 16(ד)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
בקשת ההסתלקות נתמכה בתצהיר המבקשת וב"כ, שלפיהם לא קיבלו תמורה או טובת הנאה כלשהי בקשר עם בקשת ההסתלקות, למעט התמורה המוסכמת, ככל שתאושר.

דיון והכרעה
בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה. בהתאם להוראות סעיף 16(א) לחוק:
"16.(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה."

השיקולים הנמנים בסעיף 16(א) לחוק הוספו לו במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שהגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול לתובע, המבקש, בהיקפים נמוכים למדי, חלף ניהול הליך משפטי, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
כמו כן, בתיקון לחוק יש כדי למנוע מחיקתן של תביעות מוצדקות מתוך רצון של התובע המייצג לגרוף רווח קל לכיסו על חשבון טובתה של הקבוצה [ראו לעניין זה ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2018) (להלן: " עניין מרקיט")].
בעניין מרקיט קבע בית המשפט העליון, כי בהתאם לתיקון לחוק, בבואו לדון בבקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לעניין זה אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפס' 25 לפסק דינה של כב' השופטת ברון).
עוד נקבע בעניין מרקיט, כי הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו במסגרת של הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכי הסתלקות מתוגמלת הינה אפשרית, אך היא החריג לכלל ויש להיעתר לבקשות בנדון רק במקרים מתאימים (שם, בפסקה 26).
בנסיבות המקרה שלפני, בשים לב לשלב המוקדם בו מצוי ההליך, סבורתני כי לא ניתן לומר כי מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. סבורתני כי התובענה הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה. ראיה לכך היא העובדה כי לאחר הגשת בקשת האישור התחייבה המשיבה לוודא כי התיקון בסניפיה תואם את הוראות הדין להכניס נוהל כתוב לשם כך ולוודא ביצועו בסניפיה השונים.
אשר לשאלת התועלת הצומחת מהסדר ההסתלקות, הרי שבהתאם להסכמות הצדדים כתוצאה מהסדר ההסתלקות תצמח תועלת לחברי הקבוצה, באמצעות וידוא הצגת מחיר ליחידת מידה בנוגע למוצרים מושא בקשת האישור בסניפיה השונים של המשיבה. כמו כן תצמח תועלת לציברו באמצעות התרומה לקרן שעליה הסכימו הצדדים.
בנסיבות העניין מקובלת עלי טענת הצדדים, שלפיה לא ניתן להעריך במדויק את כמות בקבוקי המשקה שנמכרו מבלי שהיו מסומנים במחיר ליחידת מידה, שכן לא ניתן להבדיל בין בקבוקי משקה שנמכרו ממדפים עליהם מסומן המחיר ליחידת מידה לבין בקבוקי משקה שנמכרו מהמקררים הייעודיים שעליהם לא היה סימון כאמור. עם זאת, סבורתני כי בנסיבות העניין, ובפרט שעה שלחברי הקבוצה ולציבור צומחת תועלת מהתחייבותה של המשיבה לפעול לווידוא קיומן של הוראות הדין בדבר סימון מחיר ליחידת מידה, מדובר בסכום ראוי וסביר .
נוכח האמור, מצאתי לקבל הבקשה.
בנסיבות העניין, בהתחשב בטרחת המבקשת ובא כוחה, אשר באו לידי ביטוי בהכנת בקשת האישור ובמו"מ הארוך שנוהל מול המשיבה, כמו גם בסיכון שלקחה המבקשת על עצמה, וכן בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה ולציבור הטמונה במתווה המוסכם, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקשת ושכר טרחת בא כוחה.
משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפרסום הודעת ההסתלקות [לעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ראו: ת"צ (ת"א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2010); ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.12.2010)].
בנסיבות העניין, מצאתי כי יש מקום לפטור את המבקשת מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט. בהתאם להוראות תקנה 7א(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, מקום בו אושר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
בנסיבות העניין, נוכח השלב המוקדם של ההליך בו הוגשה בקשת ההסתלקות, בטרם הוגשה תשובה לבקשת האישור ובטרם התקיים דיון בעניינה של המשיבה, וכן נוכח התועלת הכרוכה בהסכמות הצדדים מצאתי, כאמור, כי מתקיימים טעמים המצדיקים מתן פטור מתשלום החלק היחסי של המבקשת במחצית השנייה של האגרה.

סוף דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה נדחית.
הגמול ושכ"ט ב"כ המבקשת מאושרים בהתאם למפורט לעיל, מועדי התשלום יהיו בהתאם להסכמות הצדדים.
יתר הסכמות הצדדים, כפי שבאות לידי ביטוי בהסדר ההסתלקות מאושרות בזאת.
בנסיבות העניין אין מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסע' 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור בעניינה של המשיבה.
הצדדים פטורים מתשלום חלקם היחסי במחצית השנייה של האגרה.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ח' ניסן תש"פ, 02 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.