בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 55027-01-17

לפני
כבוד ה שופטת עידית ברקוביץ

מבקשים

יפעת זאבי
עמית זאבי (קטין)
ע"י ב"כ עו"ד שי אלמוג

נגד

משיבה

פי אמ איי סחר וייזום בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דניאל טבקוב סדן
גולדבלט גינדיס יריב - עו"ד

פסק דין

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") מטעם המבקש והמשיבה (להלן: "בקשת ההסתלקות").

עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - חוברות וקלפי מדבקות תחת השם "סופרגול" המשווקים על ידי המשיבה לילדים.

רקע
המבקשים (להלן: "המבקשים"), הגישו תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור"), כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה").

בבסיס התובענה ובקשת האישור, טענת המבקשים, לפיה המשיבה הפרה את הוראות הדין עת שיווקה לילדים חוברות וקלפי מדבקות תחת השם "סופרגול". בכל מעטפה בה נרכשו הקלפים הופיעו קלפים ו/או פרסים. על ידי השלמה של סדרות מסויימות של קלפים ניתן לזכות בפרסים ו/או להשתתף בהגרלות נושאות פרסים.

לטענת המבקשים, חיפוש ואיסוף הקלפים והפרסים במעטפות מהווה משחק אסור כהגדרתו בסעיף 224 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
עוד נטען כי המשיבה הפרה את חובת הגילוי והטעתה בניגוד לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, שכן לא גילתה דבר הסכנה במוצריה, טיבם, מהותם, דבר האיסור הפלילי ואי העמידה בהיתר הכללי לעריכת הגרלות לפרסומות מסחרית של משרד האוצר (להלן: "ההיתר הכללי"); פרסומי המשיבה המופנים לקטינים מפרים את חוק הגנת הצרכן וכן את תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ"א- 1991 (להלן: "תקנות הפרסום לקטינים").

המבקשים הגדירו את חברי הקבוצה כ-"לקוחות המשיבה אשר עובר לשבע שנים להגשת בקשת האישור, רכשו קלפי "סופרגול" בעודם בני פחות מ-18 שנים בעת הרכישה, אשר השתתפו במשחקים אסורים והגרלות שעורכת המשיבה, למעט מי שזכה באותם משחקים אסורים והגרלות, וזכיותיו עלו על הפסדיו."

הפיצוי שנתבקש ביחס לנזק הממוני והלא ממוני עמד על 80,000,000 ₪.

בתשובתה, טענה המשיבה, בין היתר, כי נקבע זה מכבר בפסקי דין חלוטים כי אין בהתנהלות זו של המשיבה פסול; מתווה אלבום סופרגול נבחן אף הוא במסגרת הכרעת בית המשפט בהליך אחר ואף בו לא נמצא כל פסול.

לעמדת המשיבה, היועץ המשפטי לממשלה, עת נדרש להציג עמדתו בהליך דומה בו הושג הסדר פשרה בעניין האמור, הבהיר כי הוא מותיר ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

לגופו של עניין, טענה המשיבה כי אין המדובר במשחק אסור כהגדרתו בחוק. קלפי האיסוף אינם רק כרטיס השתתפות במבצע או הגרלה (דוגמת כרטיסי "חישגד"), אלא המדובר במוצר בפני עצמו, המנותק ממבצעי הגרלות הנלווים לו.

בתגובה לתשובה לבקשת האישור, נטען על ידי המבקשים, בין השאר, כי המשיבה לא הכחישה כי היא מפיצה לקטינים משחקים תלויי גורל בהם ניתן לזכות בפרסים שווי כסף. עת עסקינן בקלפים ולא במוצרים של ממש, הופכת ההגרלה למרכיב עיקרי.

הליכים משפטיים רלוונטיים
ברקע בקשת ההסתלקות שני הליכים משפטיים: הליך מנהלי שהתנהל נגד המשיבה (להלן: "ההליך המינהלי") , ותובענה ייצוגית דומה שהוגשה בת"צ 5211-03-17 (להלן: "עניין גרי").
ההליך המינהלי
ביום 14.2.2017 הודיע הממונה על העיצומים הכספיים ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן: "הממונה") למשיבה כי בכוונתו להטיל עליה עיצום כספי בהתאם לס' 27ה' לחוק הגנת הצרכן וזאת על סך של 4,158,000 ₪.

בהחלטתו הסופית של הממונה הוחלט להפחית את סכום העיצום לסך של 1,732,500 ₪.

בעקבות ערעור שהוגש לבית משפט השלום, נקבע כי יש לבטל את העיצום הכספי.

בין היתר, צויין בפסק הדין, כי המשיבה דנן ביצעה פעילותה בריש גלי, היא דיווחה לאורך השנים על פעילות זו לגורם מקצועי ומוסמך במשרד האוצר ואף מינתה מפקח על ההגרלות בהתאם להנחיית הגורם המקצועי.

עוד נקבע, כי גם בתביעות ייצוגיות שהוגשו כנגד המשיבה בעניין זה, אושרה למעשה פעילות השיווק והפרסום של האלבומים. מעבר לכך, היועץ המשפטי לממשלה לא הביע את התנגדותו להסדרי הפשרה באותם התיקים.

בשים לב לכל אלו, קבע בית משפט השלום כי יש לקבל את ערעור המשיבה ולבטל את העיצום הכספי.

במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, בערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום, הוסכם בין הצדדים כי פסק הדין ייוותר על כנו והעיצום הכספי יבוטל, מבלי שהסכמה זו תיחשב כאישור לנימוקים המפורטים בפסק הדין.

התובענה הייצוגית בעניין גרי
בסמוך לאחר הגשת בקשת האישור בתיק זה, הוגשה כנגד המשיבה בקשת אישור נוספת בסוגייה דומה (ת"צ 5211-03-17) (להלן: "עניין גרי"), במסגרתה נטען, בין היתר, כי המשיבה עודדה קטינים לשכנע את הוריהם לרכוש עבורם מוצרים, שכלל לא חפצו בהם, בהיעדר מידע מדוייק לצרכן בדבר טיב המוצרים וסיכויי הזכייה בהגרלות.

הגם שבקשה לאיחוד התובענה דנן עם עניין גרי נדחתה, מציינים הצדדים כי חלק מחברי הקבוצות הינו חופף, שכן המדובר בקטינים שקיבלו דבר פרסום למוצרי המשיבה ורכשו אותם.

בעניין גרי הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה (הכוללת פיצוי לטובת הציבור), אך זו טרם הוכרעה.

טעמים לבקשת ההסתלקות
הצדדים מציינים כי נוכח ההליך המינהלי ובשים לב לתובענה בעניין גרי, לא נותרה תוחלת בהמשך ניהול ההליך.

זאת ועוד. בפועל, לאחר דצמבר 2016 הפסיקה המשיבה את ביצוע ההגרלות בארץ, ומשנת 2018 הופסקה פעילותה המסחרית בישראל.

בדיעבד, התברר למבקשים, כי יומיים קודם להגשת בקשת האישור ערכה המשיבה את ההגרלה האחרונה.

בהינתן האמור, לרבות קביעות בית המשפט לעניין ביטול העיצום הכספי (הגם שלא אושרו נימוקיו של בית משפט השלום), בשים לב כי המשיבה חדלה כליל משיווק המוצר, נוכח הסכמי הפשרה שאושרו בתובענות ייצוגיות אחרות הנוגעות לעניין ובהינתן הסדר הפשרה בעניין גרי, סבורים הצדדים כי אין עוד תוחלת בניהול ההליך וכי יש לסיימו בהסדר דנן, במסגרתו יסתלקו המבקשים מבקשת האישור.

בנוסף, בקשו הצדדים לאשר גמול למבקשים על סך של 40,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחם על סך של 60,000 ₪, בתוספת מע"מ.

כמו כן, בנסיבות העניין בקשו הצדדים לפטור אותם מפרסום ומשלוח הודעה אודות הגשת בקשת הסתלקות, לרבות לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

יצויין, כי הסדר זה הושג בתיווכו של המגשר, כב' השופט (בדימ') ענבר.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בתובענה, בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, מצאתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית
הליך ההסתלקות מוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות והוא מורכב משני שלבים:
בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

תכליתו של הפיקוח השיפוטי על הליך ההסתלקות היא להתמודד עם בעיות אשר הסדרים הנערכים בין הצדדים לתובענה ייצוגית, עלולים ללקות בהן:

בצידו האחד של המתרס- קיים החשש מפני הגשת תביעות סרק, המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה או הסדר הסתלקות. בצידו האחר של המתרס- קיים החשש מהסתלקות מתביעות ראויות, כנגד קבלת טובת הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם. (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14), וכן אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא (2011)).

אם כן, בבואו לדון בבקשת ההסתלקות, על בית המשפט לבחון את סיכויי בקשת האישור והתובענה. ככל שמדובר בבקשה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, יתכן כי בית המשפט יורה על החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, ככל שמדובר בבקשה שהייתה מלכתחילה בקשת סרק, אשר ממילא לא היה מקום להגישה, יתכן כי בית המשפט לא ייעתר לפסיקת גמול למבקש והוצאות שכ"ט עו"ד לבאי כוחו.

אישור בקשת ההסתלקות
מקובלת עלי עמדת הצדדים, כי נכון להיום, לא נותרה תוחלת בהמשך ניהול ההליך.

הטעם העיקרי לכך נעוץ בעובדה שהמשיבה הפסיקה את פעילותה בארץ בכלל ואת עריכת ההגרלות לקטינים, בפרט.
בהבהרה מטעמה (שהוגשה בעקבות החלטה מיום 23.2.2021), ציינה המשיבה כי היא מתחייבת שלא לערוך הגרלות לקטינים מכל סוג שהוא בישראל בעתיד (הגם שציינה כי אין בהתחייבות זו כדי לחסום את דרכה מלשוב ולבצע בעתיד פעילות מסחרית אחרת בישראל במסגרת דרישות הדין ובכפוף להתחייבותה שלא לבצע הגרלות לקטינים).

התחייבות זו נתמכה בתצהירו של מר בועז דקל מנכ"ל המשיבה.

בנסיבות האמורות, אכן ראוי היה לסיים את ההליך בהסדר.

קבלת בקשת ההסתלקות בשלב זה תייתר את הצורך בניהול ההליך תחסוך טרחה ועלויות משמעותיות לצדדים ותפחית מהעומס המוטל על בית המשפט.

לאור האמור, הריני סבורה כי ההסדר מהווה פתרון הוגן, הולם וראוי לסיום המחלוקת.

לאור האמור, הריני מקבלת את בקשת ההסתלקות.

גמול ושכר טרחה
סוגיית ההסתלקות המתוגמלת, נדונה רבות בפסיקה והדעות לגביה נחלקו.

קיימת גישה המתנגדת לתגמול המסתלק ופסיקת שכר טרחה לבא כוחו, וזאת על מנת שלא לתמרץ הגשת תביעות סרק במטרה להגיע להסכמי הסתלקות. טעם אחר שבבסיס גישה זו, נעוץ בחשש כי תובעים יסתלקו מתביעות מבוססות לכאורה שראוי היה לבררן עד תומן (ת"צ (מחוזי חי') 4013-10-15 מלכה נ' בני ג'ורג' שוקחה בע"מ (6.1.16)).

לעומת זאת, קיימת גישה הדוגלת במתן גמול ושכר טרחה, וזאת על מנת לתמרץ חיסכון בניהול הליכים משפטיים הכרוכים בהוצאות משפטיות ובזמן שיפוטי יקר (ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (29.9.13)).
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, ככלל, אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו במסגרת בקשת הסתלקות, אולם יהיו מקרים חריגים, בהם בנסיבות המתאימות יהיה אפשר להיעתר לבקשת הסתלקות מתוגמלת (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול נ' סונול בע"מ (5.8.18), להלן: " עניין סונול").

השיקולים העיקריים אותם יש להביא בחשבון הם: עילת תביעה לכאורה ותועלת לחברי הקבוצה, כאשר על התועלת להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. כמו כן יש לבחון את הפער בין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שניתן לקבוצה במסגרת בקשת ההסתלקות, וכן לבדוק את שאלת נחיצות ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה. במקביל, על בית המשפט לבחון גם שיקולי רוחב, היינו כיצד ההכרעה בבקשת ההסתלקות תשפיע על מוסד התובענה הייצוגית, לרבות שימת לב לשאלת הנציג, שכן משהגיע התובע הייצוגי להסכמה, אין עוד מי שישמיע את קולם של חברי הקבוצה שההסדר אינו משרת את עניינם (סעיף 27 לפסה"ד בעניין סונול).

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות. נקבע כי יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שהובהר, כי אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת. פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך ובניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך.
כאשר מדובר בפסיקת שכר טרחה ניתן להביא בחשבון אף את ההוצאות שהוציא בא כוח המייצג, האופן בו ניהל את ההליך, והפער שבין הסעדים שהתבקשו לבין אלה שנפסקו בסופו של יום לטובת חברי הקבוצה (סעיף 29 לפסה"ד בעניין סונול).

לעניין שיעור הסכומים שיש לפסוק כגמול ושכר טרחה, נקבע, כי יש משמעות אף ליצירת מדרג מבחינת שיעור הסכומים, בהתאם לשלב בו הסתיים ההליך וכן בהתאם למידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. המטרה היא "להשיא את התועלת לקבוצה מההליך הייצוגי, ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות בעלות ערך ציבורי" (סעיף 29 סיפא לפסה"ד בעניין סונול).

מן הכלל אל הפרט
כפי שיפורט להלן, בנסיבות העניין, זכאים המבקשים לגמול ובאי כוחם- לשכר טרחה.

הקושי במקרה זה, התעורר מחמת הסכומים המבוקשים על ידי הצדדים:
גמול ע"ס 40,000 ₪ ושכר טרחה ע"ס 60,000 ₪ בתוספת מע"מ.

בסופו של יום, ולא בלי התלבטות, מצאתי לנכון לאשר את המלצת הצדדים לגמול ושכר טרחה וזאת מהנימוקים כפי שיפורטו להלן.
כאמור, עניינה של בקשת האישור בטענה, כי המשיבה נהגה שלא כדין, עת פעילותה הייתה בגדר "משחק אסור" בניגוד לחוק העונשין, תוך הפרות חוק הגנת הצרכן והתקנות הפרסום לקטינים.

אין חולק כי עובר להגשת בקשת האישור, שיווקה המשיבה חוברות וקלפי מדבקות, בהתאם לנטען בבקשת האישור.

המשיבה לא הכחישה קיומה של התנהלות זו וטענה אך לעניין החוקיות והלגיטימיות של פעילות זו.

בהינתן כי הבקשה לא התבררה לגופה, אין מקום לקביעת מסמרות. ברם, ככל שהדבר נצרך לצורך הבקשה שבפניי, נראה כי בקשת האישור גילתה עילת תביעה לכאורה, וכי אין מדובר בהליך סרק.

נוכח הסכומים המבוקשים, מצאתי לנכון לפנות לצדדים לקבלת הבהרות, כך בהחלטה מיום 23.2.2021 נאמר:
"באשר לשיעורי הגמול ושכר הטרחה המבוקשים - על פני הדברים מדובר בשיעורים גבוהים, ויש להראות כי קיימת הלימה בינם לבין התועלת שהניב ההליך. השאלה מתחדדת בשים לב לכך שבמסגרת הסדר זה, אין כל פיצוי ואף לא התחייבות עתידית".

בהתאם להחלטה הגישו הצדדים הבהרה במסגרתה פרטו את השיקולים שנלקחו בחשבון בקביעת סכומי הגמול ושכר הטרחה. בתוך כך הדגישו כי:

במועד הגשת בקשת האישור לא היה ידוע להם כי המשיבה חדלה לכאורה מביצוע הגרלות. לפיכך, בקשת האישור הוגשה על יסוד סביר ומספק בכל האמור להתנהלות המשיבה והצורך לתקנה.

בקשת האישור הינה ראויה ומבוססת והם פעלו באופן ראוי ובתום לב על מנת לייצג את האינטרסים של חברי הקבוצה באופן מיטבי וב"כ המבקשים פעל במרץ וללא לאות והשקיע משאבים רבים במסגרת ההליך דנן.

הגשת בקשת האישור הייתה כרוכה בסיכונים משמעותיים אשר המבקשים נטלו על עצמם ויש לתגמל אותם בהתאם.
הסכומים המבוקשים משקפים יחס ראוי וזאת אף בשים לב להיקף הנזק הכולל הנטען על ידי המבקשים.

משך ההליך, על פני שנים לא מעטות, ההשקעה הרבה הכרוכה בניהולו, לרבות כתבי טענות הכוללים עשרות עמודים, התייצבות למספר דיונים וכן לישיבות גישור, כאשר מדובר במאות שעות עבודה שהושקעו על ידי המבקשים ובאי כוחם.

עוד הוסיפו הצדדים וציינו כי בקשת האישור כוללת עילות שנכללו באופן חלקי בבקשת האישור המאוחרת בעניין גרי, אשר במסגרתה הוגש הסדר פשרה הכולל פיצוי לצרכנים.

נימוקים אלה, מקובלים עלי.

אמנם במסגרת בקשת ההסתלקות לא הוסכם על מתן פיצוי לחברי הקבוצה, ברם הובהר כי קיימת חפיפה בין ההליך הנוכחי לבין בקשת האישור בעניין גרי. החפיפה באה לידי ביטוי הן בעילות בשני ההליכים הייצוגיים והן בחלק מחברי הקבוצות שכן מדובר בקטינים אשר קבלו דברי פרסום לרכישת מוצרי המשיבה ואכן רכשו אותם (בין בעצמם ובין באמצעות אחרים).

כאמור, בהסדר הפשרה בעניין גרי (אשר טרם אושר), נאותה המשיבה לתת פיצוי כספי באמצעות הענקת צעצועים לילדים נזקקים ו/או חולים.

לאחר בחינת הדברים, שוכנעתי כי אכן יש בהסדר הפשרה בעניין גרי, ולנכונות המשיבה למתן פיצוי במסגרת ההליך שם, משום תרומה משמעותית להסכמות שהושגו בהליך הנוכחי.

יש ליתן משקל לכך שההליך הציף סוגיה בעלת חשיבות לחברי הקבוצה, כמו גם לציבור בכללותו, בכל הנוגע להשתתפות ילדים ובני נוער בהגרלות וזכייה בפרסים, באמצעות רכישת קלפים, אשר נטען לגביה כי היא אסורה על פי דין.

כמו כן, לא ניתן להתעלם מניהול ההליך במשך ארבע שנים, במהלכן טרחו המבקשים ובא כוחם והקדישו זמן לטובת ניהול ההליך, ובכלל זאת התייצבו לדיונים שהתקיימו בבית המשפט ובישיבות הגישור בפני המגשר.

עוד יש לייחס משמעות לכך שהסכמת הצדדים לרבות לעניין שיעורי הגמול ושכר הטרחה, הושגו במסגרת הליך גישור בהמלצתו של המגשר כב' השופט בדימוס יצחק ענבר.

משכך, נוכח קיומה של עילת תביעה לכאורה; בשים לב להשקעה המרובה בניהול ההליך, בהתחשב בסיכון שנטלו המבקשים ובאי כוחם בנקיטת ההליך וניהולו, ובנסיבות המיוחדות כפי שפורטו לעיל, מצאתי לנכון לאשר גמול ושכר טרחה כמבוקש.

חליף ופרסום
הדעה הרווחת בפסיקה קובעת כי כאשר ההסתלקות היא לפני אישור בקשת האישור, ההחלטה האם להחליף את המבקש המסתלק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. היינו, בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן. לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

במקרה הנדון, סבורתני כי אין הצדקה להטיל על הצדדים עלויות נוספות הכרוכות בפרסום. מדובר בבקשה שהוגשה בשלב מקדמי, בטרם נערך כל דיון בבקשה לאישור, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין ואינו מונע מאחרים להגיש תביעה כנגד המשיבה. לא מצאתי כי בקשת ההסתלקות פוגעת באינטרס כלשהו של חברי הקבוצה או הציבור. ההפך הוא הנכון – יש בבקשת ההסתלקות כדי להביא למיצוי ההליך.

מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים חלף המבקשים ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר
הריני מאשרת את הסתלקות המבקשים מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקשים, נדחית.

המשיבה תשלם גמול למבקשים על סך של 40,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחם על סך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ.

הגמול ושכר הטרחה ישולמו בשלושה תשלומים שווים, כמוסכם על ידי הצדדים.

ב"כ המבקשים ימציא העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

התיק ייסגר.

ניתן היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.